התפטרות עורך דין בשירות המדינה

התפטרות עורך דין בשירות המדינה / התראה לפני התפטרות עובד מדינה: החלטה החלטה זו ניתנת בבקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם. 1. רקע עובדתי וההליכים בתיק: המבקש הינו עורך דין במקצועו והוא החל לעבוד כמתמחה אצל המשיבה (מדינת ישראל: להלן המדינה) באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, בהסכמים שהוארכו מעת לעת. המבקש החל לעבוד כמתמחה ביום 19.3.00 והמשיך בעבודתו כעורך דין החל מיום 18.3.01. המבקש פנה וביקש מענקי השתלמות, ובטופס הבקשה התחייב להמשיך ולשרת במדינה תקופה מסוימת לאחר קבלת המענקים, בהתאם להוראות התקשי"ר. ג. המבקש קיבל מענקי השתלמות בסוף שנת 2003. סכומם המדויק של המענקים שנוי במחלוקת אך הסכום שניתן בשעתו עמד על כ-6,000 ₪. ד. ביום 30.3.05 סיים התובע את עבודתו במדינה, וזאת לאחר שהודיע על התפטרותו. נסיבות ההתפטרות שנויות במחלוקת. ה. המדינה הגישה כנגד המבקש כתב תביעה בסדר דין מהיר ובו טענה כי על המבקש להשיב מענקים ששולמו לו עבור השתתפותו בהשתלמות מקצועית. המבקש טען בין היתר בכתב ההגנה כי יש לראותו כמי שהתפטר עקב הרעת תנאי עבודתו, ונסיבות בהן לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, ועל כן יש לראותו כמי שפוטר, ומשכך אין הוא חייב להשיב את המענק. בנוסף גם טען המבקש כי המדינה הפלתה אותו לרעה, הן במהלך העסקתו, והן בעצם הגשת תביעה זו, שכן היא לא תבעה עובדים אחרים שקיבלו מענקים ולא השלימו את תקופת עבודתם. ו. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגיש המבקש כתב תביעה שכנגד. בכתב התביעה שכנגד טען המבקש, בקליפת אגוז, כי המדינה העסיקה אותו במשך 4.5 שנים בחוזה למשימה חולפת, שהוארך מעת לעת, ועל אף בקשותיו לא אפשרה לו להתמודד במכרז פנימי. המבקש טוען כי בכך הופלה לרעה לעומת עורכי דין אחרים, שעבדו בתפקידים מקבילים אליו, הן מבחינת חוזה ההתקשרות שלו עם המדינה והן מבחינת תנאי שכרו. עוד טען המבקש כי תפקידו צומצם במהלך שנת 2004, והוא נדרש לעסוק אך ורק בתיקים פלילים ולא בתיקים אזרחיים כפי שעשה קודם לכן. נוכח נסיבות אלו טען המבקש כי הוא התריע בטרם התפטר, ושלושה חודשים לאחר מתן ההתרעה הודיע על התפטרותו בשל הרעת תנאים. משכך טוען המבקש כי הוא זכאי גם לפיצויי פיטורים וגם להפרשי שכר, בין השכר שהיה מקבל אילו היה עובד בשכר כולל לעומת השכר שקיבל בפועל. ז. המדינה טענה בכתב התשובה כי התובע לא הופלה לרעה, לא באופן ההתקשרות עימו ולא בתנאי עבודתו או שכרו, ומשכך הוא לא התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים. המדינה אף ציינה כי במכתב ההתפטרות אין זכר לטענות התובע בדבר נסיבות סיום העבודה. עוד טוענת המדינה כי התובע, כמו עורכי דין אחרים נדרש לטפל בתיקים אזרחים או פלילים על פי העומס, והעובדה שנדרש לטפל בתיקים פלילים אין בה כדי להוות הרעת תנאים. ח. במהלך הדיונים המקדמיים הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד, וביקש להוסיף טענה כי הפלייתו לרעה מנעה ממנו לעבור למשרד אחר ולהתקדם בשירות הציבורי. בשלב זה בקשה זו עדיין תלויה ועומדת. ט. במסגרת ההליכים המקדמיים הגיש המבקש גם בקשה רחבה לגילוי מסמכים וזו הבקשה שבפני. בטרם אפנה להתייחס לבקשה לגופה אציין כי המדינה בתחילה הודיעה כי היא גילתה למבקש את כל המסמכים שרלבנטיים, לדעתה, ולא הגיבה לבקשה לגופו של עניין. בעקבות הדיון המוקדם הגישה המדינה תגובה מפורטת לבקשה לגילוי מסמכים, ואף הבהירה באלו מסמכים היא נכונה לתת עיון ובאלו לא. בעקבות תגובה זו עיין המבקש בחלק מן המסמכים בהם ביקש לעיין, והבהיר בתגובה מהם אותם מסמכים שעל גילוים הוא עומד. מכאן שהחלטה זו תתייחס אך ורק למסמכים ששאלת העיון בהם עדיין שנויה במחלוקת בין הצדדים. 2. דיון והכרעה: א. תביעת המדינה הוגשה, לטענת המבקש, תוך הפלייתו לעומת עורכי דין אחרים שלא נדרשו להשיב את כספי ההשתלמות או כספי קורס המפקחים. משכך טוען המבקש כי על המדינה לגלות לו את רשימת עורכי הדין שעבדו במחלקה המשפטית בין השנים 2002-2006, השתתפו בקורס מפקחים ולא השלימו את תקופת ההתחייבות לעבוד במדינה. המבקש טוען כי מדובר ב-7 עורכי דין בלבד, ששמם כבר ידוע למדינה, ועל כן אין בבקשה כדי להכביד על המדינה הכבדה יתרה. המדינה טוענת כי מסמכים אלו אינם רלבנטיים והם מהווים הכבדה משמעותית על המדינה בשל ההליכים הנדרשים לשם איתורם. כמו כן המדינה צירפה רשימה פנימית של התביעות שנוהלו על ידה בגין חובות בשל הפרת התחיבות לאחר קורס מפקחים, אך המדינה השחירה את שמות העובדים כדי לא לפגוע בפרטיותם. לבסוף טוענת המדינה כי אם המבקש יפנה לשמות ספציפיים שלעומתם הופלה תישקל ותיבדק בקשתו. היות ומדובר ב-7 עורכי דין בלבד הרי שלא השתכנעתי כי בדיקה אם הוגש כנגד אותם 7 עורכי דין כתב תביעה אם לאו תכביד באופן קיצוני על הנתבעת. למעלה מכך אציין כי היות והזכות להגנת הפרטיות הינה זכות יחסית ולא מוחלטת מחד, והיות וההליך המשפטי הוא הליך פומבי (בעניינים מעין אלו) מאידך הרי שלא השתכנעתי כי פרטיותם של עורכי הדין האחרים תיפגע אם המדינה תבהיר, אם הגישה כנגדם תביעה ותמציא את כתבי התביעה הרלבנטיים. ב. בתביעה שכנגד טוען המבקש כי המדינה ערכה מכרזים פנימיים פיקטיביים לעורכי דין מהלשכה המשפטית והוא מבקש בשל כך לקבל את הפרוטוקולים של המכרזים הפנימיים בהם זכו מספר עורכי דין שעבדו במקביל אליו. לטענתו פרוטוקולים אלו יתמכו בטענתו שהמכרזים פיקטיביים שכן לכל מכרז ניגש מתמודד אחד בלבד. המדינה לא התייחסה באופן ספציפי בתגובתה לפרוטוקולים אלא אך למסמכי המכרז, וטענה שגילתה את כולם מלבד מסמכים הנוגעים למכרז שהתקיים בנציבות ולא ברשות המסים ועל כן המסכים אינם מצויים בידה. אפתח בטענה האחרונה של המדינה שאין בידה לגלות מסמכים של מכרז שהתנהל בנציבות שירות המדינה. דין טענה זו להדחות שכן המדינה כגוף משפטי היא אחד, ועליה לחפש ולהציג את המסמכים שבחזקתה גם אם המסמכים "מפוזרים" בין משרדים שונים. על כן המדינה תגלה את מסמכי המכרז האמורים תוך 21 יום. בנוגע לפרוטוקולים המבוקשים הרי שלא השתכנעתי כי גילוים יסיע בבירור האמת או בייעול ההליך המשפטי, מה גם שהמידע שהיה חשוב לתובע, בדבר מספר המועמדים לכל מכרז מצוי כעת כבר בידיו. למעלה מכך אציין כי השאלה אם מכרזים אלו היו פקטיביים אם לאו, תתברר במסגרת העדויות והחקירות הנגדיות. משכך חלק זה בבקשה נדחה. ג. המבקש טוען כי המדינה נקטה בשיטה קבועה של מכרזים פיקטיביים ועל כן הוא מבקש לדעת באופן מדויק את תאריך קליטתם של שני עורכי דין מסוימים כעובדי מדינה וזאת נוכח בעיות שהתעוררו בנוגע להליכי המכרז שעברו, והצורך שהתעורר לערוך להם, לטענת המבקש, מכרז רטרואקטיבי. המדינה טוענת בתגובתה כי נוכח הודעתה שעורכי הדין הללו ניגשו למכרז וביום 30.10.06 הודע לשניהם על ביטולו, הרי שגם המבקש יודע את תאריך קליטתם במערכת בקירוב. מתגובת המדינה לא ברור מדוע לא הודיעה ופירטה מהו המועד המדויק של קליטת שני עורכי הדין בשירות המדינה. היות ושנויה מחלוקת מרכזית בנוגע לכל הליך המכרזים והקליטה של עורכי הדין בלשכה המשפטית כעובדי מדינה, הרי שהמדינה תודיע תוך 21 יום מהו תאריך קליטתם המדויק במערכת. ד. המבקש טוען בתביעה שכנגד כי קופח בגובה שכרו בשל העובדה שהמדינה סירבה לחתום עימו על הסכם שכר כולל, ועל כן הוא מבקש לעיין בחוזרים הפנימיים או הנהלים להעסקת עובדים בחוזה שכר כולל בין השנים 2000-2006 וטבלאות השכר על פי חוזרים אלו. ככל שהמדינה טוענת שאין נהלים או חוזרים פנימיים כאמור הרי שלטענת המבקש על בית הדין להורות למדינה ליתן תצהיר ערוך כדין. המדינה מצידה טוענת כי הטבלאות הועברו ואין, למיטב ידיעתה, חוזרים או נהלים פנימיים. היות והמדינה הודיעה כי למיטב ידיעתה אין חוזרים או נהלים פנימיים הרי שעליה ליתן הודעה כאמור בתצהיר ערוך כדין. התצהיר יוגש על ידי מי שמתוקף תפקידו הוא בעל גישה למידע זה, אך בית הדין, על אף בקשת המבקש, לא יקבע מי יהיה המצהיר מטעם המדינה. ה. המבקש טוען כי על המדינה להשיב ולפרט לו, מתוך רשימה שהציג לה, מי הם עורכי הדין שעברו לשכר כולל ובאיזה מועד. כמוכן טוען המבקש כי נוכח טענת המדינה שהמבקש אולי לא היה מעוניין לחתום על הסכם שכר כולל, הרי שעליה לגלות מי הם אותם עורכי דין שלא חתמו על הסכם שכר כולל וזכו לקביעות. בנוסף טוען המבקש כי על המדינה לגלות את הסכם השכר של עו"ד גורמן וטבלאות השכר הרלבנטיות להסכם זה. לטענת המבקש עו"ד גורמן הסכים לגילוי ההסכם, שכן הוא מייצג את המבקש בהליכים אלו. המדינה טענה כי את טבלאות השכר העבירה לידי המבקש אך גילוי מסמכים הנוגעים לעורכי דין ספציפיים אינו רלבנטי, ויש בגילוי זה כדי להכביד על המדינה, ולא התייחסה לטענות הספציפיות בהתייחס לעו"ד גורמן, בא כוח המבקש. אפתח שוב בטענה האחרונה, המתייחסת להסכמי השכר של עו"ד גורמן. היות והמדינה לא התייחסה לבקשה זו, והיות ועו"ד גורמן הסכים לגילוי מסמכים אלו, הרי שהמדינה תגלה אותם תוך 21 יום. מנגד יתר המידע המבוקש ראוי כי יתברר במסגרת עדויות וחקריות נגדיות, והגילוי באמצעות מסמכים אין בו כדי לייעל את ההליכים אלא רק להכביד על המדינה. ו. המבקש טוען כי על המדינה לגלות לו את שמות עורכי הדין שנקלטו במע"מ בין השנים 2000-2006 לרבות רשימת מועמדים שעברו מכרזים ורשימת עורכי דין שעברו לשכר כולל. נתונים אלו לטענתו חשובים כדי להעיד על היקף ההפליה שננקט כנגדו במסגרת החטיבה המשפטית. המדינה טוענת כי יש להבחין בין מס הכנסה לבין מע"מ ועל כן הנתונים הנוגעים לעורכי הדין במע"מ אינם רלבנטיים לעניינו של התובע, מה גם שהאיחוד הארגוני בין מע"מ למס הכנסה היה רק בספטמבר 2004. גם במקרה זה היקף הגילוי המתבקש הינו רחב ביותר, וספק עד כמה שמות עורכי הדין במע"מ ותנאי העסקתם רלבנטיים לתביעה זו. גם כאן, ראוי כי המחלוקות תתבררנה במסגרת החקירות וגילוי מסמכים לא יהיה בו כדי לסייע לבית הדין או לצדדים בבירור האמת. ז. המבקש טוען כי העברתו בשנת 2004 לעסוק אך ורק בתיקים פלילים הייתה בגדר הרעת תנאים ועל כן הוא מבקש שהמדינה תציג את עורכי הדין שנוידו בין התיקים האזרחים לפלילים או למחלקות אחרות, כפי שנטען בכתב ההגנה. כן ביקש המבקש את רשימת התובעים במע"מ תוך התייחסות ספציפית לשני תובעים שאינם עורכי דין, דבר שיכול להעיד על אופי התביעות ועל כך שניוד המבקש להגשת תביעות אלו, הינו בגדר הרעת תנאים. במסגרת שאלת הניוד טוען המבקש כי ההרעה בתנאי עבודתו נבעה גם מכך שהוא נדרש לנסיעות רבות, ועל כן הוא מבקש את רשימת בתי המשפט בהם הופיעו התובעים הפלילים במחוז ירושלים ואת מספר התיקים בהם טיפלו. המדינה מתנגדת לבקשה זו הן מטעמים של רלבנטיות והן מטעמים של הכבדה מיותרת. לאחר ששקלתי את טענות המדינה הרי שיש לקבלן שכן מסמכים אלו אין בהם כדי לסייע בבירור המחלוקת בין הצדדים. השאלה אם הייתה הרעה בתנאי עבודתו של התובע, מה נדרש ממנו במסגרת עבודתו במחלקה הפלילית ומה הדרישות המקצועיות במחלקה הפלילית הן בשאלות שהתבררו מתוך עדות התובע וחקירות יתר העדים. שאלות אלו אינן צריכות או יכולות להתברר מתוך מסמכים ועל כן גילוי מסמכים במקרה זה אך יכביד על המדינה. בנסיבות העניין היותו חלק מן הבקשות נדחו וחלקן נתקבלו, ישא כל צד בהוצאותיו. ניתנה היום כ"ט בשבט, תשס"ט (23 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים דורית פיינשטיין, רשמת שירות המדינהעורך דיןהתפטרות