1. בפני בקשתו של יצחקוב שלמה [להלן- המבקש] להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט בגין העסקת עובדת זרה שלא כדין. 2. ביום 24.12.2006, מכוח חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 [להלן- חוק עבירות מינהליות או החוק], השית משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה [להלן- המשיב] על המבקש קנס מינהלי קצוב [להלן- הודעת הקנס] שעניינו עבירות לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991. 3. ביום 25.5.2008 הוגשה הבקשה מושא דיוננו, בה נטען בין היתר כי- 3.1 המבקש נקנס ביום 18.5.2005, אלא שנודע לו על כך לראשונה כשקיבל מהמשיב דרישה לתשלום חוב [להלן- הדרישה לתשלום]. 3.2 עם קבלת הדרישה לתשלום, שלח המבקש ביום 22.7.2007 בקשה להישפט [להלן- הבקשה להישפט]. 3.3 במכתב מיום 18.10.2007 נענה המבקש כי עליו לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להארכת המועד להישפט, וזאת מאחר שבקשתו להישפט הוגשה באיחור. 3.4 המבקש כופר באשמה המיוחסת לו, וטוען כי כלל לא העסיק עובדת זרה. 3.5 יש להתחשב בקשייו הכלכליים של המבקש, זאת במיוחד לאור מצבה הבריאותי של רעייתו שנוטלת תרופות הגורמות להוצאה כספית כבדה. 3.6 בבקשה להישפט נטען עוד כי בירור אצל המשיב העלה כי הודעת הקנס נשלחה בדואר רשום. הודעה כאמור לא התקבלה, ייתכן בשל שיפוץ בנעשה באותה עת ושבעטיו תיבת הדואר הועתקה ממקומה. 4. בתגובת המשיב נטען בין היתר כי- 4.1 ביום 18.5.2005 נמצאה עובדת זרה שהועסקה כמטפלת בבית המבקש. לעובדת לא היה אישור לעבוד אצל המבקש. 4.2 ביום 24.12.2006 הוטל על המבקש קנס מינהלי בסך 10,000 ₪ בגין העסקת עובדת זרה שלא כדין. 4.3 הודעת הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובת המבקש שמופיעה במרשם האוכלוסין, וחזרה ביום 15.1.2007 בציון "לא נדרש". המצאה כאמור הִנה המצאה כדין. 4.4 פנייתו של המבקש להישפט נעשתה לאחר 30 הימים הקבועים בחוק. 4.5 המבקש לא העלה סיבה מוצדקת להארכת המועד להגשת הבקשה להישפט. 5. ביום 22.7.2008 הועברה תגובת המבקש, שבה נטען בין היתר שוב כי המבקש ערך שיפוצים בביתו שבעקבותיהם שוּנה מיקומה של תיבת הדואר, וזו ככל הנראה הסיבה שלא קיבל את הודעת הקנס. 6. ביום 8.9.2008 ניתנה החלטה לפיה הצדדים יודיעו תוך 15 יום אם הם מבקשים להופיע בפני לדיון או כי קיימת הסכמה כי ההחלטה תינתן על סמך הטיעונים שבתיק. עוד הוסף בהחלטה כי העדר הודעה תהיה הסכמה כי ההחלטה תינתן על סמך החומר שבתיק. לא התקבלה כל בקשה, ולפיכך ניתנת ההחלטה על סמך החומר שבתיק. המסגרת הנורמטיבית- חוק עבירות מינהליות מעמיד בפני אדם אשר הוטל עליו קנס מינהלי [להלן- הנקנס] את האפשרויות שלהלן: 6. להודיע בכתב כי ברצונו להישפט על העבירה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי (סעיף 8(ג) לחוק); 6.2 להגיש בקשה לביטול ההודעה על הטלת הקנס המינהלי תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס (סעיף 8א לחוק); 6.3 לשלם את הקנס המינהלי תוך 60 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס (סעיף 16 לחוק). 7. כאמור, לטענת המבקש הודעת הקנס לא הומצאה לו במועד. משכך, יש לבדוק האם נפל פגם בהליך ההמצאה. 8. סעיף 35(א) לחוק מתייחס להמצאת מסמכים ולפיו- "הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה: ... במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר-בני-אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה. ..." תקנה 15 לתקנות העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986 [להלן- תקנות העבירות המינהליות] מאפשרת אף היא לבצע המצאת מסמכים בדואר רשום: "הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם". סעיף 237(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 שכותרתו "המצאת מסמכים" קובע לאמור - (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה: ... במשלוח מכתב רשום לפי מענו של אדם, התאגיד או חבר בני אדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה". יצוין כי נוסח סעיף 237(א)(2) כמעט זהה לנוסח סעיף 35(א)(2) לחוק העבירות המינהליות. סעיף 237(ג) לסדר הדין הפלילי קובע לאמור - "נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין". כפי שעולה מנספח א2 לתגובת המשיב, הודעת הקנס נשלחה למבקש בדואר רשום ואישור המסירה הוחזר "לא נדרש". כמתחייב מסעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 לכאורה מדובר במסירה כדין. משמעות הרישום "לא נדרש" הינו כי המבקש או מי מטעמו לא נענה להודעה לסור אל סניף הדואר המקומי בכדי ליטול את דבר הדואר הרשום שמוען אל המבקש. לטענת המבקש סיבה אפשרית לכך שדבר הדואר הרשום לא הגיע ליעדו היא שיפוצים שערך המבקש בביתו ובעטיים שונה מיקומה של תיבת הדואר. מדובר בטענה עובדתית. אמנם המבקש לא תמך טענה זו בתצהיר אלא משהמשיבה לא ביקשה לחקור את המבקש על אף החלטתי מיום 8.9.2008 הרי שמוכנה אני לקבל את טענתו כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם. אלא שאין בכך כדי לפתוח למערער את הדלת למסגרת הבקשה להישפט. ביום 18.10.2007 דחתה המשיבה את בקשת המבקש להישפט. במכתב ציינה המשיבה כי בידי המבקש האפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להאריך את המועד להישפט. המבקש פנה לבית הדין רק ביום 25.5.2008 ודהיינו למעלה מחצי שנה לאחר דחית בקשתו להישפט. כבר נקבע כי אמנם בסעיף 13(ב) לחוק עבירות מינהליות לא נקבע מועד להגשת בקשה להארכת מועד להישפט. "יחד עם זאת, בין אם הנקנס מבקש הכרעה שיפוטית בטענתו בענין המצאת הודעת הקנס ובין אם הנקנס מבקש הארכת מועד להגשת בקשה להישפט עליו להגיש את בקשתו בתוך פרק זמן סביר מיום שנודע לו על הטלת הקנס המינהלי או מהמועד בו מוצו ההליכים מול המדינה מחוץ לכותלי בית הדין". [עפ"א (ארצי 35/06 סרור - מדינת ישראל פ"ס 24 (לא פורסם 1.3.07)]. באותו עניין נקבע כי פרק זמן של חמישה חודשים אינו זמן סביר. כך שגם אם נקבל את טענת המבקש בקשר עם ההמצאה הרי משחלפו למעלה מששה חודשים מיום שהופנה להגשת בקשה להארכת מועד עד למועד בו הוגשה, אין מקום לקבלה. 9. המבקש מוסיף וטוען כי יש לקבל את בקשתו מהטעם כי לא ביצע את העבירה כלל וכן יש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה ובמצבה הבריאותי של אשתו אשר נוטלת תרופות שגורמות להוצאה כספית. אשר לשיקולים להארכת מועד נקבע ע"י כי - "יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה. בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד. בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין. בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס. כללם של דברים: על-מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על בית-הדין לדון בעניין על-פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי- להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק, כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. נשוב ונדגיש, "המסלול המינהלי" הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו "המסלול הפלילי" ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל". [עפא (ארצי) 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ - מדינת ישראל (לא פורסם, 12.3.2006)] 10. אין בטיעוני המבקש כדי לשמש טעם להארכת מועד. יש לציין כי בשלב זה של הבקשה אין מקום לטענה בדבר משקל הראיות המבססות את העבירה. סוף דבר - הבקשה נדחית. בית הדין מביע התנצלות על האיחור במתן ההחלטה אשר נבע מתקלה משרדית שבעטיה נעלם תיק זה מעיני. אין צו להוצאות. ניתן היום ו' בניסן, תשס"ט (31 במרץ 2009) בהעדר הצדדים. העסקת עובדים זריםקנס מנהליקנסעובדים זרים