"הלכה היא, כי ניתן להגיש ערעור שכנגד רק בנושאים שיש להם זיקה לנושאים שהועלו בערעור הראשי: "בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי, ולשם הגשמת מטרותיו - שומה עליו שיהא באותו עניין ב עוסק הערעור העיקרי" (בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, 263 (1990); ע"א 3034/94 זילברמן נ' שנפלד, פ"ד מט(1) 2 (1994)). עם זאת, הזיקה העניינית בין נושאי הערעור שכנגד לנושאי הערעור העיקרי אינה חייבת להיות הדוקה ביותר: "הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש....אין פירושו של דבר, שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא יכול שהערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן, פד מה(5) 695, 704 (1991) 0הדגשה לא במקור)). הקשר המתחייב בין נושא הערעור העיקרי לנושא הערעור שכנגד מסתכם ב"זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה...ערעור שכנגד...עליו לנבוע מאותו ערעור עיקרי שהוגש, ולעסוק באותם עניינים שהובאו לבחינה נוספת בפני ערכאת הערעור, א למצער, בעניינים הקשורים להם" (רע,א 6947/99 קו-לו עבודות בניין ופיתוח נ' תעשיות קסריה פולימרים (לא פורסם, 7/12/1999)). קשר זה מתקיים "אף מקום בו הקשר הענייני [בין הערעורים] רופף, ודי בכך שלאחד העניינים יש השלכה על עניין אחר" (ע"א 11115/02 מס שבח מקרקעין חדרה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ). הדרישה כי הערעור שכנגד יעסוק "באותו עניין" בו עוסק הערוער העיקרי מתפרשת, אפוא, על דרך ההרחבה וזאת, על יסוד ההשקפה כי "ראוי להותיר פתח רחב להגשת ערעור שכנגד" (ע"א 5500/94 בלאו נ' פרידמן , פ"ד נ(39 384, 393 (1996); ע"א 5187/91 מקסימוב נ' מקסימוב, פ"ד מז(3) 177, 185 (1993)). גישה זו משתלבת עם תפיסה רחבה של זכות הגישה לערכאות, המשליכה גם על היקפן של זכות הערעור וזכות הערעור שכנגד". ערעור שכנגדערעור