מינוי מומחה מטעם בית המשפט - תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי

תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת במינוי מומחה מטעם בית המשפט. סמכותו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו קבועה בתקנה 130 א' לתקנות והוא רשאי למנות מומחה כזה , לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להביע את עמדתם לכך . סמכות זו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו אינה מותנית בהסכמת הצדדים ובלבד שניתנה להם הזדמנות נאותה להעלות את טענותיהם. תקנה 130 קובעת לאמור: 130. מומחה מטעם בית המשפט (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו. (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הרין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו. מינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפטמומחהתקסד"א 1984 (הישנות)