בית המשפט ציין כי חומרת המעשה, עברם הפלילי המכביד של המשיבים בצירוף שתיקתם והעובדה, כי המעשה בוצע לכאורה עם מעורבים נוספים, אשר לא אותרו, מלמדת על מסוכנות ברמה גבוהה. להלן החלטה בנושא עבר פלילי כשיקול במעצר עד תום ההליכים: 1. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – "החוק") וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335(א)(2) לחוק. 2. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד השניים הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים. 3. עפ"י עובדות כתב האישום, קשרו המשיבים ביחד עם אחרים קשר לפגוע ביעיש פורטל (להלן – "המתלונן"), על רקע סכסוך שהתגלע בינו לבין המשיב 1 (להלן – "עז'מי") ואחרים. במסגרת הקשר, בתאריך 26.1.10, בשעות הערב, התאספו המשיבים ואחרים בסמוך למלון "מרקיור" בבת-ים, בו התגורר המתלונן והתארגנו בשתי קבוצות. המשיבים עלו לחדרו של המתלונן וביחד עם חמישה נוספים הכו את המתלונן מכות נמרצות בגופו ובפניו. כתוצאה מהמכות נעקרו שיניים מפיו של המתלונן ונגרמו לו דימומים בפניו ובפיו והמטומות בפנים. ראיות 4. בחומר הראיות קיימות עדויותיהם של אנשי הביטחון של המלון, אלעד פרץ ויונתן הדר. יונתן הדר (להלן – "הדר") – איש בטחון במלון, מסר, כי בסמוך לשעה 21:45 הבחין ב-5-6 אנשים שנכנסו למלון מכיוון רחוב בן גוריון. לשאלתו, לאן פניהם מועדות, השיבו, כי באו לבקר חבר. הוא שמר על קשר עין עם החבורה והבחין כי מהכניסה השנייה של המלון (רחוב ש"י עגנון) נכנסו עוד 4-5 אנשים שחברו אל החבורה. הדבר עורר את חשדו והוא צלצל לקצין הבטחון של המלון, אלעד פרץ וביקש שיעלה בעקבות החבורה. הוא הבחין כי המעלית אליה נכנסה החבורה עצרה בקומה ה-16 וציין, כי בקומה מתגורר אדם "בעייתי" – יעיש פורטל (המתלונן – ח.כ). הקב"ט פרץ, שעלה לקומה ה-16, דיווח לו במכשיר הקשר – "ג'וני מרביצים לו, הוא על הרצפה, הוא צועק "אמא", "אבא", הוא מבקש עזרה". למשמע הדברים, הוא התקשר למשטרה והבחין בחבורה רצה במסדרונות הקומות הראשונות במלון ולבסוף יוצאת מהמלון. הדר תיאר את החברים בחבורה כצעירים, חלקם חובשי כיפות וציין, כי מאחר והכל "היה בשניות", לא יכול לזהותם בתמונות. אלעד פרץ (להלן – "פרץ") – מסר שתי הודעות וערך דו"ח אירוע חריג. פרץ סיפר שקיבל קריאה מג'וני המאבטח, הגיע לקבלה וראה שהמעלית נעצרה בקומה ה-16. הוא הבין "שהולכת להיות שם בעיה", שכן באותה הקומה מתגורר המתלונן, אשר לדבריו, מוכר למשטרה. בצאתו מהמעלית הבחין בבחור צעיר עם זיפים וקרחת, שלבש קפוצ'ון לבן וג'ינס, נעל נעלי "ריבוק" והחזיק פלאפון ביד, כמו גם בחבורה של כ-8 צעירים נכנסים לחדר 1608, חדרו של המתלונן. "שמעתי צרחות "אמא", "תצילו אתי", "לא עשיתי כלום", "די"", "שמפוצצים אותו בחדר, שוברים עליו דברים בחדר". פרץ חזר לכיוון המעלית, על מנת להזעיק משטרה והבחין בבחור עם הקפוצ'ון הלבן משוחח בפלאפון ולאחר מכן בחבורה היוצאת מהחדר ומתפצלת באופן שחלק פנו למעלית וחלק ירדו במדרגות החירום. לאחר שירד למטה, דיווח על האירוע למשטרה. בהמשך, לאחר שהגיעו כוחות ההצלה, נמסר לו, כי יש פצוע עם שיניים שבורות. פרץ תיאר את חברי החבורה כצעירים, אשר לבשו קפוצ'ונים, ג'ינס ונעלי ספורט, חלקם עם זיפים, חלקם עם קרחת וחלקם עם "קוצים" וציין, כי אחד חבש כובע. בהודעתו השנייה, מיום 3.2.10, הוצג לפרץ סרטון מצלמת האבטחה של בנק "הפועלים", הנמצא בסמוך לכניסה למלון, בו זיהה את הדמויות על פי לבושן. פרץ מסר, כי החבורה המצולמת היא החבורה שנכנסה לחדרו של המתלונן, למעט הבחור עם הקפוצ'ון הלבן. 5. מצלמות האבטחה – בחומר הראיות קיימים שני סרטונים, האחד ממצלמת האבטחה שבמלון והאחר, כאמור, ממצלמת הבנק, הסמוך למלון. רס"ר אלכס זגלסקי, שצפה בסרטון מצלמת הבנק, זיהה בו את שני המשיבים כמי שהלכו בראש החבורה (מזכר מיום 3.2.10). כך גם פקד רותי האוסליך, אשר זיהתה את המשיבים בשני הסרטונים (10.3.10). עיינתי בתמונות הסטילס שהופקו ממצלמת האבטחה של הבנק והמשיבים נראים בו בבירור הולכים בראש חבורה, המונה שמונה אנשים. 6. גרסת המתלונן – א. בתחילה (הודעה מיום 27.1.10) מסר המתלונן גרסה, לפיה נפל בדירתו ונחבל. בהמשך שתק וסירב להשיב לשאלות החוקר ולבסוף הציג גרסה, לפיה הכה את עצמו והוסיף – "די, זה חארטה, די". אשר לשיניו טען, כי לא היו לו שיניים - "זה תותבת". ב. מחומר הראיות עולה, כי לאחר חקירתו הראשונה, המתלונן נעלם ולא אותר עד למעצרם של המשיבים., אז הופיע במשטרה ונגבתה ממנו הודעתו השנייה (3.3.10). בהודעה זו חזר המתלונן על הגרסה, לפיה החליק בדירתו ונחבל בפניו וכתוצאה ממנה נפלו שיניו, תשע במספר. הוא פונה לביה"ח, שם קיבל טיפול רפואי ראשוני ולאחר מכן פנה לרופא פרטי שהעניק לו טיפול מלא ותפר את הלסת העליונה. המתלונן שב וציין, כי שלוש מהשיניים שנפלו היו שיניים מושתלות. כשנשאל שוב כיצד נחבל השיב – "הרבצתי לעצמי, שברתי לעצמי את השיניים, נפלתי..." (2/49). ג. אשר למשיב 1 - המתלונן אישר שמכיר אותו מבית הכלא, אך הכחיש קיומו של חוב כספי כלפיו, תוך שהוא מטיח בחוקר – "עזוב אותי, לא היה כלום, מותר לי להרביץ לעצמי, לשבור לעצמי את הראש" (2/39-40). המתלונן הכחיש שהמשיב 1 ביקר אצלו בזמן האירוע, עם זאת זיהה אותו בתמונות מצלמת האבטחה של הבנק (3/58). אשר למשיב 2 – המתלונן שלל היכרות עמו. ד. עפ"י מזכר מיום 7.3.10 מאת רס"ב סמי אמר, המתלונן סירב למסור את שמו של רופא השיניים שטיפל בו ואמר – "עזוב אותך, אני לא רוצה להיכנס לזה... תעזבו אותם, הם לא עשו לי כלום וברור לך שאם תזמינו אותי לבית המשפט, אני יבוא לטובתם". לבסוף סיפר, כי יום לאחר האירוע הזמין לדירתו "ביקור רופא" וזה העניק לו טיפול. 7. תעודות רפואיות – א. דו"ח רופא מד"א - במקום פצוע עם שיניים שבורות, כתוצאה מחבלה קהה בפנים. ב. הודעות רופא חדר המיון (ד"ר אנטולי אלגייב) – לפיה למתלונן היתה שן תותבת תחתונה תקועה והוא אמר שזה ממכה, שן נוספת שהיתה ניידת ברמה גבוהה ושתי שיניים מרוסקות, שהובאו לחדר המיון. הרופא אומר מפורשות, כי המתלונן אמר לו – "הותקפתי". ג. השוטר, שהגיע אל בית החולים ותשאל את המתלונן, הבחין ב"סימנים של מכות" על פניו – מצד ימין של הראש, מתחת לעין ומעל הגבה. 8. ראיות מזירת האירוע – א. דו"ח פעולה, נטע עזר, מתנדבת משא"ז – דירתו של המתלונן נפרצה לאחר שזה סירב למסור מפתחות לדירה. בדירה נצפו כתמי דם בסלון ובחדר השינה, מגבת לבנה ספוגה בדם, סימני מאבק, רצפה שבורה, מחשב נייד שבור לחצי ושיניים המוטלות על הארץ. ב. חגי נתני (להלן – "נתני"), עובד מד"א המתגורר במלון ומכיר את המתלונן, מסר גרסה, לפיה בשעה 21:30 קיבל שיחה מנהג אמבולנס, טל הרשקו, שהודיע כי הוא בדרך למלון, לאירוע בחדר 1608. לאחר אותה שיחה, יצא ביחד עם פרמדיקים נוספים ששהו בדירתו, לכיוון חדרו של המתלונן. הדלת היתה נעולה והמתלונן ניאות להכניס אך ורק את נתני לדירה. הדירה היתה חשוכה, כאשר המתג של החשמל היה למטה. הוא הרים את המתג והבחין כי הדירה הפוכה ופריטים שונים היו פזורים על הרצפה, לרבות מחשב נייד. אשר למתלונן ציין, כי הבחין בחבלות קהות, נפיחות ודימום בראשו והלה אמר לו – "חגי, שברו לי את כל השיניים" (הודעה מיום 1.2.10, 1/18). משהבחין כי שיניו הקדמיות של המתלונן, עליונות ותחתונות, חסרות, אסף שתי שיניים שלמות, שהיו מוטלות על הרצפה בסמוך לדלת הכניסה. נתני מסר, כי המתלונן לא סיפר לו מי תקף אותו – "הוא לא אמר לי כלום, לא רצה לסבך אותי" ובתחילה אף סירב להתפנות לקבלת טיפול רפואי. לציין, כי נתני סירב לחתום על הודעתו בטענה שמפחד מנקמה. ג. עדותו של נתני נתמכת בעדותו של איש מד"א נוסף, תום פסלר (להלן – "פסלר") שהיה במקום ונכנס לדירתו של המתלונן. פסלר שהה עם כמה מחבריו, עובדי מד"א, במסיבת רווקים שנערכה במלון. הוא ציין, כי המתלונן ניאות לפתוח את דלת חדרו רק לאחר שכנועים מצדו של נתני ולאחר שטען, כי הכל בסדר ולא קרה כלום. כשנכנס לדירה הבחין במתלונן שוטף את פניו באמבטיה, כשהוא חבול בפניו וחסרות לו שיניים – "הוא הראה לנו שחסרות לו שיניים בפה". פסלר הבחין בשיניים שהיו מוטלות על רצפת החדר וציין, כי הדירה היתה הפוכה, עם זכוכיות וכתמי דם. ד. דימה איבנוב, מתנדב משא"ז שהגיע לדירה, תיאר סימני דם, מאפרה שבורה, חוט חשמל קרוע וחשוף ומחשב, שעליו סימני דם. ה. תמונות מז"פ שצולמו בדירה, המאמתות את התיאורים בדבר מצבה. 9. בחומר החקירה קיימות ראיות שמקורן בחקירה אחרת, סמויה ואשר במסגרתה בוצעו האזנות סתר למשיבים, מעקבים ואיכוני טלפונים סלולאריים. מעקבים – בתצפית שנערכה ביום האירוע על ביתו של המשיב 2, נצפו המשיבים בשעה 20:54 יוצאים מביתו של המשיב 2 ביחד עם אחרים ונכנסים לרכב מסוג מזדה, אשר נסע על רחוב הנרייטה סולד לכיוון דב הוז. בדו"ח עיקוב נוסף (רס"ל אושר הולצמן), נצפה מסלול נסיעתו של רכב המזדה עד לרחוב ש"י עגנון, שם אבד קשר העין עמו. לציין, כי אחת מכניסותיו של המלון היא מרחוב ש"י עגנון. בשלב זה אציין, כי תיאור לבושם של המשיבים המופיע בדו"ח הפעולה מתיישב עם התמונות ממצלמת האבטחה. איכונים – עפ"י איכוני הטלפונים הסלולאריים של המשיבים מיום ושעת האירוע, השניים שהו במערב בת-ים, ברחובות שדרות בן גוריון וש"י עגנון, בקרבת המלון. הנתונים אף מתיישבים עם דו"חות התצפית והעיקוב, לפיהם המשיבים יצאו מחולון לכיוון בת-ים עובר לשעת האירוע. האזנות הסתר – שיחות משיב 1 א. בשיחה מיום 24.1.10, נשמע המשיב 1 משוחח עם "רוני" על כך ששכחו את פורטל ואומר שיעשה לו טלפון. המשיב 1 שולח למתלונן הודעת סמס – "פורטל תחזור אליי" ומשלא נענה, שולח למתלונן הודעה נוספת - "מה יש לך, אני צריך דחוף שקלים, בלי משחקים, דאג לי, זמין לא זמין, אני מחכה". ב. למחרת, 25.1.10, המשיב 1 משוחח עם "סאיו" ומספר לו שהמתלונן אינו זמין ושהוא עצבני עליו – "זה משגע אותי... הוא היה צריך לשלם לי מאותו יום שלחתי לו הודעה שלא ישחק איתי משחקים.. מאותו יום הוא ניתק את הטלפון, בכלל לא זמין... אני יודע שהוא נוכל מסריח" (שיחה 2079) ובסיום השיחה נשמע המשיב 1 אומר לסאיו – "נפגוש אותו ביחד אחי, מחר". ג. למחרת, 26.1.10, בשעה 20:41 (שיחה 2340) סאיו משוחח מהטלפון של המשיב 1 עם משה אנחייסי, שנמצא במלון מרקיור ומעדכן אותו - "אני צריך את יאיר אחי.. לדפוק לו כמה כאפות... זה בשביל דודו ורועי (המשיבים – ח.כ) רוצים אותו... לפחות שיאכל שתי סטירות לפנים". (לציין, כעולה מהודעותיו של המתלונן, כינויו הוא "יאיר"). ד. בשיחה הבאה, בשעה 20:57, נשמע המשיב 1 מזמין מונית לכתובת ביתו של המשיב 2 ומציין, כי הוא מעוניין בנסיעה לבת-ים. ה. בשיחות הבאות, שהתקיימו לאחר האירוע, נשמע המשיב 1 משוחח עם "רוני", כשהוא מתנשף ומבקש שישלח מישהו לאסוף אותו. רוני שואל האם לבוא "מקדימה או מאחורה" ולמעשה מכוון בשאלתו לכניסותיו של המלון. בתחילה, המשיב 1 אינו יודע למסור את מקום הימצאו, הוא נשמע מפוחד – "לא יודע את הכתובת, יאללה, חכה, מפחד שיראו אותי... איך אני יוצא מפה אלוקים" ולאחר מכן הוא מוסר את הכתובת, נורדאו 25 בת-ים, הנמצאת במרחק של כ-200 מטרים מהמלון. כאשר משוחח עם רועי גואטה ושומע ממנו ש"יש שם משטרות", נשמע המשיב 1 אומר – "מה, הזמינו? איזה סרט, כולם אוכלים אותה אה?... אכלנו אותה". שיחות משיב 2 – בסמוך לאחר האירוע נשמע המשיב 2 משוחח עם "ניסן" ומתאם איתו נקודת מפגש, לצורך איסופו ממקום הימצאו. המשיב 2 מכוון את ניסן למסעדת "אלגאוצו" בטיילת בת-ים. לציין, כי המסעדה נמצאת בקומת הכניסה של המלון. לבסוף השניים מתאמים נקודת איסוף בעיריית בת-ים, הנמצאת במרחק לא רב מהמלון. במהלך אחת השיחות (שיחה 45) נשמע המשיב 2 אומר – "כמה דקות אחי, אני אעצור באיזשהו מקום ואני אגיד לך לאיפה לבוא... אני קצת מוגבל כרגע בלהסתובב במקומות". 13. גרסאות המשיבים – המשיבים שתקו בחקירתם ולא סיפקו כל הסבר להימצאותם במקום האירוע. בדיון שבפניי העלו באי כוח המשיבים גרסה, לפיה המשיבים הגיעו למלון, על מנת לבקר את אורן ושמואל בן דוד, השוהים בו. לטענתם, גרסה זו הועלתה כבר בשלב מעצר הימים, אך לא נבדקה. דיון 14. הראיות בתיק הן ראיות נסיבתיות, המשתלבות ומצטרפות יחדיו לכדי מארג ראייתי כולל, המוביל למסקנה, לפיה המשיבים הם שביצעו לכאורה את המיוחס להם. 15. ממכלול הראיות בתיק, לרבות תוכנן של השיחות, נלמדת המסקנה, לפיה המתלונן הוכה בחדרו על רקע חוב כספי, וזאת חרף הכחשתו. 16. זה מכבר נפסק כי היותו של כתב אישום מבוסס על ראיות נסיבתיות אינו שולל אפשרות של מעצר עד תום ההליכים אם הראיות הנסיבתיות מצטרפות לכדי מסכת של ראיות שיש בהן סיכוי סביר להרשעה בש"פ 7021/08 באסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.8.2008), בש"פ 9144/09 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.12.09), בש"פ 2639/10 אלי פחימה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.4.10). דברים ברוח דומה קבע כבוד השופט דנציגר בבש"פ 8006/09 בוחניק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.09) – "כאשר כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו – ואפילו אין בה כשלעצמה כדי להרשיעו – הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר האחת ברעותה, נעשית "חזקת חפותו" של הנאשם לאפשרות רחוקה וקלושה יותר. יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה (פאזל), שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה. יתר על כן, תיתכן אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות, המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם, היא תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא בפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול – מבחינה הגיונית – להיות תמים ומקרי..." 17. המשיבים לא סיפקו בחקירתם כל הסבר להימצאותם במקום האירוע, כפי שנקלטו ע"י מצלמות האבטחה של המלון והבנק. כלל ידוע הוא, כי בשלב זה של ההליך לא ניתן לייצר גרסה חדשה, שלא בא זכרה בחקירה משטרה. לא זו אף זו, גם אם אלך לשיטתם ואקבל את הגרסה המאוחרת, הרי שזו אינה מתיישבת עם הראיות, לפיהן החבורה עלתה לקומה ה-16 והאירוע התרחש בחדר 1608. מבדיקה שנערכה, עולה כי השניים, שהמשיבים טענו שהגיעו לבקר, שהו במעצר בית בקומה ה-17 של המלון, בחדר 1703. 18. האיכונים, תמלילי השיחות ודו"חות העיקוב קושרים לכאורה את המשיבים לאירוע, במיוחד ובפרט תמלילי השיחות, מהם נלמדת המטרה שלשמה הגיעו המשיבים למלון ובהם אף אמרות "מפלילות". 19. אשר לפציעת המתלונן – מדובר בפציעה חמורה, מבלי להיכנס לפרטי פרטים בדבר מספר השיניים שנעקרו מפיו. עפ"י עדות רופא חדר המיון, מדובר ב-4 שיניים, בעוד המתלונן בהודעתו, מדבר על 9 שיניים, אך, שוב, אין לכך נפקות, שכן הפציעה חמורה בין כך ובין כך. המתלונן סירב לשתף פעולה ומסר גרסה מגוחכת, לפיה הוא הזיק לעצמו. ברי כי המתלונן חושש. עם זאת, קיימות אמרותיו בסמוך לאחר האירוע, לאיש מד"א נתני ולרופא חדר המיון, לפיהן הותקף ונחבל. 20. טען ב"כ המשיב 1, כי קיים פער זמנים בין הנתונים העולים מסרטון האבטחה של המלון, לפיהם המשיבים נכנסו למעלית בשעה 21:32 ויצאו ממנה בשעה 21:37/38 לבין גרסתו של הקב"ט פרץ, לפיה דיווח למשטרה על האירוע בזמן אמת, כאשר עפ"י חומר הראיות הדיווח התקבל בשעה 21:46. טענה זו אינה מתיישבת עם ראיות אחרות בתיק, שכן פרץ עצמו ציין את השעה 21:30 כשעה שבה הבחין בחבורה נכנסת לחדרו של המתלונן (הודעה מיום 3.2.10) ורק לאחריה, משהבחין בחבורה עוזבת את חדרו של המתלונן, ירד למטה ודיווח על האירוע למשטרה. גרסתו זו מתיישבת עם ראיות נוספות, לפיהן האירוע התרחש בסמוך לשעה 21:30, ביניהן דו"ח חולה ודו"ח פראמדיק של מד"א, לפיהם הגעה למקום האירוע היתה בשעה 21:50 וכן הודעתו של חגי נתני, לפיה בשעה 21:30 קיבל שיחה מנהג אמבולנס שדווח על אירוע דקירה במלון. לציין, כי המשיבים נקלטו בעין מצלמת הבנק בשעה 21:29:46 ונתון זה מתיישב עם הזמנים המופיעים בסרטון האבטחה של המלון, עם הראיות האמורות, עם איכוני השיחות ועם תמלילי השיחות, לפיהם בשעה 21:40 נמלטו המשיבים מהזירה. 21. עוד טען ב"כ המשיב 1, כי לא קיימת בתיק ראיה, לפיה מספר הטלפון, אליו נשלחה ההודעה הכתובה ממכשיר הטלפון של המשיב 1, הוא זה של המתלונן. טענה זו אין לה על מה שתשען, שכן מספר הטלפון אותו מסר המתלונן בראשית הודעותיו, זהה למספר אליו נשלחה ההודעה. 22. מהראיות כולן, כמכלול, נלמדת מעורבותם של המשיבים באירוע. כל זאת בצירוף העדר הסבר כלשהו להימצאותם בקרבת מקום, מהווה תשתית ראייתית מספקת לצורך הקביעה, כי בתיק קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. מסוכנות 23. מעשה אלימות אכזרי ומתוכנן, אשר בוצע בחבורה, על רקע חוב/סכסוך כספי, תוך סיכון ממשי של המתלונן מקים חזקת מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. 24. למשיבים, ילידי 1981, עבר פלילי עשיר. למשיב 1 - 12 הרשעות קודמות ב-24 תיקים הכוללים עבירות שונות, בהן עבירות אלימות, סמים ורכוש. המשיב ריצה בעבר 5 עונשי מאסר. למשיב 2 - 14 הרשעות קודמות ב-37 תיקים, הכוללים עבירות שונות, בהן עבירות סמים, רכוש, אלימות, נשיאת נשק ושיבוש מהלכי משפט. משיב זה ריצה בעבר 8 עונשי מאסר ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה. 25. חומרת המעשה, עברם הפלילי המכביד של המשיבים בצירוף שתיקתם והעובדה, כי המעשה בוצע לכאורה עם מעורבים נוספים, אשר לא אותרו, מלמדת על מסוכנות ברמה גבוהה. נדבך נוסף של מסוכנות קיים בהכחשתו העקבית של המתלונן על כך שהוכה ובהיעלמותו לתקופה העולה על חודש ימים, התנהגות המבטאת חשש כבד מהמשיבים. לכך מצטרפת רתיעתו של איש מד"א, נתני, אשר סירב לחתום על הודעתו במשטרה, מחשש לנקמה. 26. חרף האמור, לאור עמדת בית המשפט העליון, אני דוחה את התיק לקבלת תסקירים לתאריך 1/6/10, בשעה 08:30. 27. המשיבים יובאו באמצעות שב"ס. 28.מעצרמשפט פליליעבר פלילימעצר עד תום ההליכים