##עתירת אסיר להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר יציאה לחופשה מיוחדת לרגל חתונת אחיו:## ## א. הצדדים לעתירה ## 1. העותר: מר ________, ת.ז. _________, אסיר המרצה עונש מאסר בבית סוהר צלמון. 2. המשיב: שירות בתי הסוהר (להלן: "שב"ס"). ## ב. רקע עובדתי ## 3. העותר מרצה עונש מאסר בפועל של 24 חודשים בגין עבירת מעשה מגונה, וזהו מאסרו הראשון. 4. העותר ריצה עד כה 7 חודשי מאסר, ובכך עבר את רף רבע תקופת המאסר המזכה באופן עקרוני בחופשות. 5. העותר שהה תחילה בכלא חרמון, שם החל טיפול במחלקה לעברייני מין ונבדק על ידי מב"ן, אשר המליץ על הוצאתו לחופשה מיוחדת של 48 שעות. 6. בהמשך, העותר הורחק מכלא חרמון והועבר לכלא צלמון, ויציאתו לחופשה בוטלה. 7. ביום 4.8.2010 הגיש העותר בקשה לחופשה מיוחדת לרגל חתונת אחיו, שנועדה להתקיים ביום 31.8.2010. 8. לטענת העותר, בטרם קיבל תשובה סופית לבקשתו, סווג כאסיר אלמ"ב (אלימות במשפחה) עקב אירוע שאירע לפני 11 שנים, אשר הסתיים ללא העמדה לדין. 9. העותר טוען כי סיווגו כאסיר אלמ"ב אינו תואם את נוהל 20-1004 של שב"ס, הקובע כי סיווג כזה אפשרי רק אם העבירה או החקירה/תלונה אירעו ב-7 השנים שקדמו למאסרו הנוכחי. 10. עד למועד הגשת העתירה, לא קיבל העותר תשובה רשמית לבקשתו לחופשה מיוחדת. 11. במהלך הדיון בעל-פה, קיבל בא כוח העותר את תשובתו של סגן מפקד בית סוהר חרמון, סג"ד _________, אשר דחה את הבקשה לחופשה מיוחדת. 12. בא כוח העותר הציג תצהיר מאשת העותר, הגב' _________, המצהירה כי אין לה כל התנגדות ליציאת העותר לחופשות ולשהותו בביתם המשותף. 13. המשיבה טענה כי העותר מסר בעבר הזמנה כוזבת לצורך יציאה לחופשה מיוחדת לבר מצווה של בנו, חופשה שאושרה תחילה ובוטלה לאחר מכן, והעותר אף נדון ל-7 ימי בידוד. 14. המשיבה טענה כי העותר הוגדר כאסיר אלמ"ב בעקבות מידע חסוי, וועדת אלמ"ב קבעה ביום 4.7.2010 כי "פוטנציאל מסוכנותו כלפי סביבתו ומשפחתו גבוהה", ועל כן אין המלצה לשלבו בסבב חופשות. 15. ביום 17.8.2010 שבה ועדת אלמ"ב ודנה בעניין, ושבה וקבעה כי יציאתו של העותר לחופשה, ולו קצרה ובתנאים מגבילים, עלולה לסכן את סביבתו ומשפחתו. 16. ועדת מב"ן קבעה עקרונית שמסוכנותו המינית של העותר נמוכה, אך המלצתה כפופה להמלצת ועדת אלמ"ב. 17. העותר הורחק ממחלקת "מפנה" לטיפול בעברייני מין על רקע התנהגות שלילית. 18. ועדת אלמ"ב קבעה בסיכום חוות דעתה כי מדובר "באדם מניפולטיבי, לא אמין, המרוכז בעצמו ובצרכיו" וכי "ההתרשמות היא מאדם המשדר חוסר אמינות וחוסר תובנה באשר לחומרת התנהגותו". 19. המשיבה טענה כי בהתאם לפקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים, שלטונות שב"ס רשאים להזדקק להמלצות אלמ"ב גם לגבי מי שיש לגביו חשד שעבר עבירת אלמ"ב. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות ועדת אלמ"ב ופרשנות נוהל שב"ס ## 20. העותר יטען כי סיווגו כאסיר אלמ"ב, בהתבסס על אירוע שאירע לפני 11 שנים, עומד בניגוד מוחלט לנוהל 20-1004 של שב"ס, המגביל סיווג זה לאירועים שאירעו ב-7 השנים שקדמו למאסר הנוכחי, ובכך חרגה הוועדה מסמכותה. 21. פרשנות המשיבה לפקודת הנציבות, המאפשרת התייחסות לחשד לעבירת אלמ"ב ללא מגבלת זמן, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הפרשנות התכליתית של נהלים המגבילים זכויות יסוד של אסירים, ויש לפרשה בצמצום לטובת העותר. 22. העובדה שהאירוע מלפני 11 שנים לא הוביל להעמדה לדין כלל, מחלישה באופן משמעותי את בסיס הסיווג כאסיר אלמ"ב, ואינה מצדיקה התעלמות ממגבלת הזמן הקבועה בנוהל הפנימי של שב"ס. 23. יש לראות בנוהל 20-1004 הוראה מחייבת המגבילה את שיקול הדעת של ועדת אלמ"ב, ואין לאפשר למשיבה להתעלם ממנה בטענה של "חשד" כללי, שכן הדבר פותח פתח להתערבות שרירותית בזכויות אסירים. 24. העותר יטען כי אי-התאמה בין נוהל פנימי לפקודת נציבות מחייבת פרשנות המכבדת את הזכות לחופש, וכי במקרה של סתירה, יש להעדיף את הנוהל המיטיב עם האסיר, או לכל הפחות לדרוש הבהרה ועדכון של הנהלים. ## פוטנציאל מסוכנות והסתמכות על מידע חסוי ## 25. קביעת ועדת אלמ"ב בדבר "פוטנציאל מסוכנות גבוה" של העותר, בהסתמך על מידע חסוי בלבד, מבלי לאפשר לעותר להתמודד עם הטענות נגדו, פוגעת בזכותו להליך הוגן ובזכותו לדעת על מה מתבססת ההחלטה המגבילה את חירותו. 26. הסתמכות בלעדית על מידע חסוי, מבלי שניתנה לעותר הזדמנות סבירה להפריך או להגיב לו, אינה עומדת בסטנדרטים של צדק טבעי ועלולה להוביל להחלטות שרירותיות ובלתי מבוססות. 27. העובדה שאשת העותר הגישה תצהיר התומך ביציאתו לחופשה ומצהירה על היעדר התנגדות, סותרת את קביעת הוועדה בדבר מסוכנות כלפי משפחתו, ומחייבת בחינה מחודשת של המידע החסוי לאור נתון מהותי זה. 28. העותר יטען כי קביעת ועדת מב"ן בדבר מסוכנות מינית נמוכה של העותר, אשר נדחית על ידי ועדת אלמ"ב בהסתמך על מידע חסוי, מעלה תהיות לגבי אמינות המידע החסוי ומשקלו אל מול חוות דעת מקצועית גלויה. 29. יש לדרוש מהמשיבה להציג נימוקים מפורטים יותר, גם אם באופן חסוי, המצדיקים את קביעת המסוכנות הגבוהה, ולא להסתפק באמירה כללית, על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה. ## עקרון המידתיות ואיזון אינטרסים ## 30. דחיית בקשת העותר לחופשה קצרה בת מספר שעות, לצורך השתתפות באירוע משפחתי מהותי כחתונת אחיו, אינה עומדת במבחן המידתיות, שכן ניתן היה לאפשר את החופשה בתנאים מגבילים ובליווי מתאים. 31. האיזון בין זכותו של האסיר לקשר עם משפחתו לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, מחייב בחינה פרטנית של כל מקרה, ובמקרה זה, דחייה גורפת של החופשה אינה סבירה ואינה מידתית. 32. העותר יטען כי חתונה של אח היא אירוע חד-פעמי ובעל חשיבות רבה לקשר המשפחתי ולשיקום האסיר, וכי מניעת השתתפותו פוגעת בו באופן בלתי הפיך, ללא הצדקה מספקת. 33. הפסיקה קבעה כי מתן חופשה לאסיר הינו עניין המצוי בשיקול דעת הרשות המוסמכת, אך שיקול דעת זה אינו בלתי מוגבל וחייב לעמוד במבחני הסבירות והמידתיות, ובמקרה זה, ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות. 34. העותר יטען כי ניתן היה למצוא פתרונות חלופיים, כגון ליווי צמוד, הגבלת שעות החופשה, או התנייתה בתנאים מחמירים, אשר היו מאפשרים את השתתפותו באירוע תוך שמירה על ביטחון הציבור. ## טענת מסירת מידע כוזב בעבר ## 35. טענת המשיבה בדבר מסירת הזמנה כוזבת בעבר, לצורך יציאה לחופשה לבר מצווה, אינה מבוססת דיה, שכן העותר ובא כוחו הבהירו כי מדובר היה באי-הבנה מצד הנהלת בית הסוהר לגבי מהות האירוע. 36. העובדה שהעותר נדון ל-7 ימי בידוד בגין אירוע זה, אינה מצדיקה דחייה גורפת של בקשתו הנוכחית, שכן מדובר באירוע שונה לחלוטין, ואין להעניש את העותר פעמיים על אותו מעשה. 37. העותר יטען כי גם אם אכן הייתה אי-הבנה או טעות בעבר, אין בכך כדי להעיד על חוסר אמינות מוחלט המצדיק מניעת חופשה לאירוע משפחתי כה חשוב, במיוחד כאשר מדובר במאסרו הראשון. 38. יש לבחון את האירוע הקודם בהקשרו המלא, ולא להשתמש בו כתירוץ לדחייה אוטומטית של כל בקשה עתידית, שכן הדבר פוגע בתהליך השיקום של האסיר וביכולתו ללמוד מטעויותיו. 39. העותר יטען כי הסבריו ובא כוחו לגבי מהות הטיול לילדי בר מצווה, אשר לא התקבלו על ידי שב"ס, לא נבחנו לעומק, וכי דחייתם ללא בחינה ראויה מהווה פגם בשיקול הדעת. ## זכות האסיר לחופשה ושיקום ## 40. זכותו של אסיר לחופשה, גם אם היא פריבילגיה, מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך שיקומו ומאפשרת לו לשמור על קשר עם משפחתו וסביבתו החיצונית, דבר התורם להשתלבותו מחדש בחברה. 41. מניעת חופשה לאירוע משפחתי כה משמעותי, עלולה לפגוע קשות במורל העותר, בתהליך שיקומו ובקשריו המשפחתיים, ובכך לסכל את אחת ממטרות המאסר. 42. העותר ריצה כבר למעלה מרבע מתקופת מאסרו, עובדה המצדיקה באופן עקרוני את זכאותו לחופשות, ועל המשיבה להציג נימוקים כבדי משקל במיוחד כדי לשלול זכות זו. 43. העותר יטען כי השתתפותו בטיפול במחלקה לעברייני מין, גם אם הורחק ממנה בהמשך, מעידה על נכונותו לשתף פעולה בתהליך השיקום, וכי יש לתת לכך משקל חיובי. 44. יש לזכור כי מטרת המאסר אינה רק ענישה, אלא גם שיקום, וכי מתן חופשות, בפרט לאירועים משפחתיים, תורם באופן משמעותי להשגת מטרה זו. ## פגמים בהליך קבלת ההחלטות ## 45. העותר יטען כי אי-קבלת תשובה רשמית לבקשתו לחופשה מיוחדת עד למועד הגשת העתירה, מהווה פגם מהותי בהליך המינהלי, ופוגעת בזכותו לדעת את הנימוקים לדחייה בזמן סביר. 46. העובדה שהתשובה המפורטת לבקשה התקבלה רק במהלך הדיון בעל-פה בפני בית המשפט, מעידה על התנהלות לקויה מצד המשיבה ועל חוסר שקיפות בהליך קבלת ההחלטות. 47. העותר יטען כי ההחלטה לדחות את בקשתו התבססה על מידע חסוי ועל קביעות כלליות בדבר "מסוכנות גבוהה" ו"חוסר אמינות", מבלי לפרט את הנסיבות הספציפיות המצדיקות זאת, ובכך נפגם שיקול הדעת. 48. יש לבחון האם ההחלטה התקבלה על בסיס כל הנתונים הרלוונטיים, ובפרט תצהיר אשת העותר, והאם ניתנה לוועדות השונות הזדמנות לבחון את כלל השיקולים באופן מעמיק. 49. העותר יטען כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שכן היא מתעלמת מנתונים מהותיים התומכים בבקשתו, ומתבססת על מידע חסוי ועל אירועים עברייניים שאינם רלוונטיים או שאינם מבוססים דיים. ## חוסר תובנה והתנהגות מניפולטיבית ## 50. קביעת ועדת אלמ"ב בדבר היותו של העותר "אדם מניפולטיבי, לא אמין, המרוכז בעצמו ובצרכיו" ו"משדר חוסר אמינות וחוסר תובנה", הינה קביעה גורפת ופוגענית, שאינה מבוססת דיה ואינה מאפשרת לעותר להתמודד עמה. 51. העותר יטען כי קביעות אלו, המופיעות בחלק הגלוי של חוות הדעת, אינן מפורטות ואינן מנומקות באופן המאפשר בחינה עניינית של הטענות, ובכך נפגעת זכותו להליך הוגן. 52. יש לבחון האם קביעות אלו מבוססות על הערכה מקצועית אובייקטיבית, או שמא הן תוצאה של דעות קדומות או אירועים בודדים שפורשו באופן שלילי. 53. העותר יטען כי גם אם היו אירועים מסוימים שהעידו על התנהגות שלילית, אין בכך כדי להצדיק קביעה גורפת בדבר אופיו, וכי יש לאפשר לו להוכיח את שינוי דרכיו. 54. יש לדרוש מהמשיבה להציג ראיות קונקרטיות התומכות בקביעות אלו, ולא להסתפק באמירות כלליות, שכן הן משמשות בסיס לדחיית בקשתו ופוגעות בשמו הטוב. ## השפעת ההחלטה על קשרים משפחתיים ## 55. מניעת השתתפות העותר בחתונת אחיו פוגעת באופן חמור בקשריו המשפחתיים, שהינם עוגן חשוב בתהליך שיקומו ובהשתלבותו מחדש בחברה. 56. העותר יטען כי קשרים משפחתיים חזקים תורמים להפחתת הסיכון לחזרה לפשיעה, וכי פגיעה בהם עלולה להזיק יותר מאשר להועיל למטרות המאסר. 57. חתונה היא אירוע משפחתי מכונן, והיעדרות העותר ממנה עלולה ליצור נתק רגשי ופגיעה בלתי הפיכה ביחסיו עם אחיו ועם שאר בני משפחתו. 58. יש לתת משקל רב לחשיבות הקשר המשפחתי, במיוחד כאשר מדובר באסיר המרצה מאסר ראשון, ואין להקל ראש בהשלכות של מניעת השתתפות באירועים כה מהותיים. 59. העותר יטען כי תצהיר אשתו, המעיד על קשר זוגי יציב ועל רצונה שיצא לחופשות, מחזק את הטענה בדבר חשיבות הקשר המשפחתי וסותר את קביעת המסוכנות כלפי משפחתו. ## עקרון השוויון והיעדר אפליה ## 60. העותר יטען כי דחיית בקשתו לחופשה, בעוד שאסירים אחרים במצבים דומים זוכים לאישור חופשות, עלולה להוות אפליה ופגיעה בעקרון השוויון. 61. יש לבחון האם קיימת מדיניות אחידה וברורה בנוגע למתן חופשות לאסירים, ובפרט לאסירים המסווגים כאלמ"ב, והאם העותר טופל באופן שוויוני ביחס לאחרים. 62. העותר יטען כי סיווגו כאסיר אלמ"ב, בהתבסס על אירוע ישן שלא הוביל להעמדה לדין, עלול להוביל לאפליה בלתי מוצדקת ביחס לאסירים אחרים. 63. יש לדרוש מהמשיבה להציג נתונים לגבי מספר החופשות שאושרו לאסירים במצב דומה, על מנת לוודא כי לא קיימת אפליה כלפי העותר. 64. העותר יטען כי ההחלטה נגועה בחוסר שוויון, שכן היא מתייחסת אליו בחומרה יתרה, מבלי להציג נימוקים מספקים המבדילים את מצבו ממצבים אחרים. ## זכות הטיעון וההליך ההוגן ## 65. העותר יטען כי זכותו לטיעון הוגן נפגעה, שכן לא ניתנה לו הזדמנות מספקת להתמודד עם הטענות שהועלו נגדו, ובפרט עם המידע החסוי שהיווה בסיס לדחיית בקשתו. 66. העובדה שהתשובה המפורטת לבקשה התקבלה רק במהלך הדיון בבית המשפט, מנעה מהעותר להכין את טיעוניו כראוי ולהגיב לטענות המשיבה בזמן אמת. 67. העותר יטען כי אי-הצגת הנימוקים המלאים לדחיית הבקשה מראש, פוגעת בזכותו לדעת את עילת ההחלטה ולערער עליה באופן מושכל. 68. יש לדרוש מהמשיבה להקפיד על הליכים שקופים והוגנים, המאפשרים לאסירים לדעת את הנימוקים לדחיית בקשותיהם ולהתמודד עמן באופן אפקטיבי. 69. העותר יטען כי ההליך שהתנהל בעניינו לא עמד בסטנדרטים של הליך הוגן, ובכך נפגעה זכותו הבסיסית להגנה ולייצוג הולם. ## ד. הסעד ## 70. כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיבה לאפשר לעותר לצאת לחופשה מיוחדת בת מספר שעות, לצורך השתתפותו בחתונת אחיו, ביום 31.8.2010, בתנאים שיקבע בית המשפט. 71. כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיבה לבחון מחדש את סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב, לאור הטענות שהועלו לעניין נוהל 20-1004 של שב"ס ומגבלת 7 השנים. 72. כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיבה להציג נימוקים מפורטים וברורים יותר לדחיית בקשת העותר, תוך התייחסות לכלל הנתונים שהוצגו, לרבות תצהיר אשת העותר. 73. כבוד בית המשפט מתבקש להורות למשיבה לשקול חלופות מידתיות יותר לדחייה גורפת של החופשה, כגון ליווי צמוד או הגבלת שעות, על מנת לאפשר את השתתפות העותר באירוע המשפחתי. 74. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את המשיבה בהוצאות העתירה ושכר טרחת עורך דין. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את העתירה על כל חלקיה.בית סוהר / כלאאסיריםחופשה לאסיר מהכלא