בית הדין הנכבד מתבקש בזאת: להורות על סילוקה על הסף של ההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי המבקשת, וזאת מחמת העדר יריבות ועדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בעילת ההודעה. ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: חברת "בנייה ופיתוח בע"מ", ח.פ. _________, באמצעות בא כוחה, עורך דין _________. 2. המשיבים: א. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ב. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ג. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ד. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ה. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ו. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ז. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ח. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ט. מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. 3. הצדדים השלישיים: א. מר _________ ת.ז. _________. ב. מר _________ ת.ז. _________. ## ב. מסכת העובדות ## 4. המשיבים הגישו תובענות כנגד המבקשת, בטענה כי עבדו אצלה בתקופות שונות ודורשים תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות נוספות בגין תקופת עבודתם וסיומה. 5. המבקשת התגוננה בכל התובענות בטענה כי לא העסיקה את המשיבים באופן ישיר, וכי מעבידיהם היו קבלנים עצמאיים (הצדדים השלישיים) ששכרה המבקשת לביצוע עבודות עבורה. 6. במסגרת ההליכים, הגישה המבקשת בקשות להתיר משלוח הודעות לצדדים שלישיים, בטענה כי ככל שתחויב כלפי המשיבים, היא זכאית לסעד של פיצוי ו/או שיפוי ו/או דמי השתתפות מהצדדים השלישיים, שהיו לטענתה מעסיקיהם בפועל של המשיבים. 7. המשיבים התנגדו לבקשות למשלוח הודעות לצדדים שלישיים, בטענה כי המבקשת היא שהייתה מעסיקתם הישירה, וכי בהתאם למבחני הפסיקה מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין המבקשת. 8. בית הדין הנכבד דחה את הבקשות לסילוק על הסף שהוגשו על ידי המבקשת, וקבע כי יש לברר את השאלות העובדתיות לגופן, לרבות שאלת זהות המעסיק. 9. בית הדין הנכבד דחה גם את הבקשות להתיר משלוח הודעה לצד שלישי, וקבע כי עילת ההודעה, שהיא סעיף שיפוי בחוזה אזרחי, אינה בסמכותו העניינית של בית הדין. עם זאת, הורה בית הדין על צירוף הצדדים השלישיים כנתבעים שנוכחותם דרושה לפי תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## העדר סמכות עניינית לדון בהודעת צד שלישי ## 10. הפסיקה קבעה באופן עקבי כי לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתביעות שיפוי או השתתפות המבוססות על יחסים חוזיים אזרחיים בין המעסיק הנתבע לבין צד שלישי, שכן אלו אינן נכנסות לגדרי "סכסוך עבודה" כהגדרתו בחוק. 11. עילת ההודעה לצד שלישי במקרה דנן, המבוססת על טענת שיפוי ו/או השתתפות מכוח הסכם קבלנות בין המבקשת לבין הצדדים השלישיים, הינה עילה אזרחית מובהקת שאינה קשורה במישרין ליחסי עובד-מעביד, ולכן היא חורגת מסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. 12. אף אם בית הדין לעבודה רשאי לאמץ את הכלי הדיוני של הודעה לצד שלישי, הרי שאימוץ זה כפוף לדרישה כי עילת ההודעה עצמה תהיה בסמכותו העניינית של בית הדין, תנאי שאינו מתקיים במקרה דנן. 13. צירוף הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים, כפי שהורה בית הדין, אינו משנה את מהות העילה המקורית של ההודעה לצד שלישי, ואינו מקנה לבית הדין סמכות לדון בעילת השיפוי האזרחית שבין המבקשת לצדדים השלישיים. 14. מתן אפשרות לבית הדין לדון בעילת שיפוי אזרחית זו, עלולה ליצור עיוות דין ולפגוע בעקרון חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט לבתי הדין, שכן היא תאפשר לבית הדין לדון בסכסוכים שאינם בתחום מומחיותו וייעודו. ## העדר יריבות ישירה בין המבקשת לצדדים השלישיים ## 15. היריבות בין המבקשת לצדדים השלישיים, ככל שקיימת, נובעת מיחסים חוזיים אזרחיים של קבלנות שירותים, ואינה יריבות הנובעת מיחסי עבודה או מסכסוך עבודה כהגדרתו בחוק. 16. טענת המבקשת כי הצדדים השלישיים הם מעסיקיהם האמיתיים של המשיבים, אינה יוצרת יריבות ישירה בין המבקשת לצדדים השלישיים בהקשר של תביעת עבודה, אלא לכל היותר עילה לשיפוי או השתתפות מכוח דיני החוזים. 17. המשיבים עצמם טוענים כי המבקשת היא מעסיקתם הישירה, ומתנגדים לטענה כי הצדדים השלישיים היו מעסיקיהם, ובכך מדגישים את העדר היריבות הישירה בין המבקשת לצדדים השלישיים בהקשר של תביעות העבודה. 18. צירוף הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים נועד לברר את שאלת זהות המעסיק, אך אין בכך כדי להקים יריבות ישירה בין המבקשת לצדדים השלישיים לעניין תביעת שיפוי או השתתפות בתוך הליך העבודה. 19. העדר יריבות ישירה בין המבקשת לצדדים השלישיים בתביעת העבודה, מחייב את סילוקה על הסף של ההודעה לצד שלישי, שכן היא מבוססת על עילה שאינה קשורה ישירות לסכסוך העבודה המקורי. ## מהותה של הודעה לצד שלישי ## 20. הודעה לצד שלישי נועדה לאפשר לנתבע לצרף להליך צד נוסף אשר לטענתו חייב לשפותו או להשתתף עמו בנזק, ככל שיימצא חייב כלפי התובע, וזאת על מנת למנוע ריבוי התדיינויות. 21. תכליתה של הודעה לצד שלישי היא לייעל את ההליך המשפטי ולאפשר הכרעה כוללת בסכסוך, אך זאת רק כאשר עילת ההודעה עצמה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין הדן בתביעה העיקרית. 22. במקרה דנן, עילת ההודעה לצד שלישי אינה עילת שיפוי הנובעת מדיני העבודה, אלא עילה חוזית אזרחית, ולכן היא אינה מתאימה לכלי הדיוני של הודעה לצד שלישי בבית הדין לעבודה. 23. הפסיקה הדגישה כי אין להרחיב את השימוש בהודעה לצד שלישי מעבר לתכליתה המקורית, ובפרט כאשר הדבר מוביל לדיון בעניינים שאינם בסמכותו העניינית של בית הדין. 24. קבלת ההודעה לצד שלישי במקרה זה, תהפוך את בית הדין לעבודה לערכאה הדנה בסכסוכים חוזיים אזרחיים, ובכך תסטה מהייעוד והמומחיות של בית הדין. ## ההבחנה בין צירוף כנתבע לבין הודעה לצד שלישי ## 25. בית הדין הורה על צירוף הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים מכוח תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה, המאפשרת צירוף צדדים שנוכחותם דרושה לשם הכרעה יעילה ושלמה במחלוקת. 26. צירוף כנתבע נוסף נועד לאפשר לבית הדין לברר את שאלת זהות המעסיק, שהיא שאלה מהותית לסכסוך העבודה, אך אין בכך כדי להקנות לבית הדין סמכות לדון בעילת שיפוי אזרחית בין המבקשת לצדדים השלישיים. 27. הודעה לצד שלישי, לעומת זאת, יוצרת הליך נפרד ועצמאי בין הנתבע לצד השלישי, המבוסס על עילת תביעה נפרדת, אשר במקרה זה אינה בסמכות בית הדין. 28. ההחלטה לצרף את הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים כבר נתנה מענה לצורך בבירור שאלת זהות המעסיק, ואין צורך, ואף אסור, להותיר על כנה את ההודעה לצד שלישי המבוססת על עילה אזרחית. 29. יש להבחין היטב בין צירוף צד להליך לשם בירור עובדתי, לבין מתן סעד של שיפוי או השתתפות המבוסס על עילה משפטית שאינה בסמכות בית הדין, ועל כן יש לסלק את ההודעה לצד שלישי. ## עקרון חלוקת הסמכויות ## 30. עקרון חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט לבתי הדין לעבודה הוא עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, ונועד להבטיח התמחות ויעילות בטיפול בסוגי סכסוכים שונים. 31. מתן אפשרות לבית הדין לעבודה לדון בעילת שיפוי אזרחית בין המבקשת לצדדים השלישיים, מהווה חריגה מעקרון חלוקת הסמכויות ופגיעה בייעודו של בית הדין. 32. סמכותו של בית הדין לעבודה מוגדרת בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ואינה כוללת סכסוכים חוזיים אזרחיים שאינם נובעים במישרין מיחסי עבודה. 33. הרחבת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בעניינים אזרחיים שאינם בתחום מומחיותו, עלולה להוביל לעומס יתר על בית הדין ולפגוע ביכולתו לטפל ביעילות בסכסוכי עבודה. 34. שמירה על עקרון חלוקת הסמכויות מחייבת את סילוקה על הסף של ההודעה לצד שלישי, שכן היא מבוססת על עילה שאינה בסמכותו העניינית של בית הדין. ## מניעת סרבול ההליך ## 35. דיון בעילת השיפוי האזרחית בין המבקשת לצדדים השלישיים, בנוסף לבירור שאלת זהות המעסיק ורכיבי התביעה של המשיבים, עלול לסרבל ולהאריך שלא לצורך את ההליך המשפטי. 36. הדיון בשאלת השיפוי ידרוש בירור עובדתי ומשפטי נפרד, שאינו קשור ישירות לסכסוך העבודה המקורי, ובכך יכביד על בית הדין ועל הצדדים. 37. בית הדין כבר הורה על פיצול הדיון, כך שתחילה תתברר שאלת זהות המעסיק, ולאחר מכן יידונו רכיבי כל תביעה, ואין מקום להוסיף נדבך נוסף של דיון בעילה אזרחית. 38. יעילות הדיון מחייבת התמקדות בסכסוך העבודה המקורי ובשאלת זהות המעסיק, ולא הרחבת הדיון לעניינים אזרחיים שאינם בסמכות בית הדין. 39. סילוק ההודעה לצד שלישי ימנע סרבול מיותר של ההליך ויאפשר לבית הדין להתמקד בבירור סכסוך העבודה המקורי באופן יעיל ומהיר. ## פגיעה בזכויות דיוניות ## 40. דיון בעילת שיפוי אזרחית בבית הדין לעבודה עלול לפגוע בזכויות הדיוניות של הצדדים השלישיים, שכן הם עשויים להיות מנועים מלהעלות טענות או להשתמש בכלים דיוניים המקובלים בבתי המשפט האזרחיים. 41. הצדדים השלישיים צורפו כנתבעים לצורך בירור שאלת זהות המעסיק, ולא לצורך דיון בעילת שיפוי אזרחית, ועל כן יש להגן על זכויותיהם הדיוניות בהקשר זה. 42. מתן אפשרות לבית הדין לדון בעילת שיפוי אזרחית, עלולה ליצור מצב בו הצדדים השלישיים ימצאו עצמם נגררים להליך שאינו מתאים למהות הסכסוך בינם לבין המבקשת. 43. הפסיקה הדגישה את החשיבות בשמירה על זכויות דיוניות של צדדים, ובפרט כאשר מדובר בצירוף צדדים להליך שאינו בסמכותו העניינית של בית הדין. 44. סילוק ההודעה לצד שלישי יבטיח כי הצדדים השלישיים לא ייאלצו להתמודד עם עילה משפטית שאינה בסמכות בית הדין, ובכך ישמור על זכויותיהם הדיוניות. ## עקרון ההתמחות של בית הדין לעבודה ## 45. בית הדין לעבודה הוקם כערכאה מיוחדת בעלת התמחות ייחודית בדיני עבודה וביטחון סוציאלי, וזאת על מנת להבטיח טיפול מקצועי ויעיל בסכסוכים בתחומים אלו. 46. דיון בעילת שיפוי אזרחית, המבוססת על דיני חוזים כלליים, חורג מתחום ההתמחות של בית הדין לעבודה ועלול לפגוע באיכות ההכרעה השיפוטית. 47. הפסיקה הכירה בחשיבות עקרון ההתמחות של בית הדין לעבודה, וקבעה כי אין להרחיב את סמכותו מעבר לתחומים שהוגדרו בחוק. 48. מתן אפשרות לבית הדין לדון בעניינים אזרחיים שאינם בתחום מומחיותו, עלול לטשטש את הגבולות בין בתי המשפט לבתי הדין ולפגוע בעקרון ההתמחות. 49. סילוק ההודעה לצד שלישי יאפשר לבית הדין להתמקד בתחום מומחיותו הייחודי, ובכך יתרום ליעילות ואיכות ההכרעה השיפוטית בסכסוכי עבודה. ## מניעת הכבדה על הצדדים השלישיים ## 50. הצדדים השלישיים נגררו להליך זה כנתבעים נוספים לצורך בירור שאלת זהות המעסיק, ואין מקום להכביד עליהם בדיון בעילת שיפוי אזרחית שאינה בסמכות בית הדין. 51. דיון בעילת השיפוי ידרוש מהצדדים השלישיים להשקיע משאבים נוספים, הן כספיים והן זמן, בהתמודדות עם עילה שאינה קשורה ישירות לסכסוך העבודה המקורי. 52. הפסיקה הדגישה את הצורך למנוע הכבדה מיותרת על צדדים להליך, ובפרט כאשר מדובר בצירוף צדדים שאינם קשורים ישירות לסכסוך העיקרי. 53. מתן אפשרות לבית הדין לדון בעילת שיפוי אזרחית, עלולה להטיל נטל בלתי סביר על הצדדים השלישיים, שכן הם יצטרכו להתמודד עם שני סוגי סכסוכים שונים באותה ערכאה. 54. סילוק ההודעה לצד שלישי יקל על הצדדים השלישיים ויאפשר להם להתמקד בבירור שאלת זהות המעסיק, מבלי להיגרר לדיון בעילה אזרחית שאינה בסמכות בית הדין. ## עקרון הכלל והחריג ## 55. הכלל הוא כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בסכסוכי עבודה בלבד, והחריג הוא כאשר קיימת הוראת חוק מפורשת המרחיבה את סמכותו. 56. במקרה דנן, אין הוראת חוק מפורשת המקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בעילת שיפוי אזרחית בין המבקשת לצדדים השלישיים. 57. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את סמכותו של בית הדין לעבודה בצמצום, ואין להרחיבה מעבר ללשון החוק ותכליתו. 58. מתן אפשרות לבית הדין לדון בעילת שיפוי אזרחית, מהווה הרחבה בלתי מוצדקת של סמכותו, ופגיעה בעקרון הכלל והחריג. 59. סילוק ההודעה לצד שלישי יבטיח כי בית הדין יפעל בגבולות סמכותו המוגדרת בחוק, ובכך ישמור על עקרון הכלל והחריג. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על סילוקה על הסף של ההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי המבקשת, וזאת מחמת העדר יריבות ועדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בעילת ההודעה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.הודעה לצד שלישיהעדר יריבותסילוק על הסף