הנאשם הורשע על פי הודאת ו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו עבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסם.   כמפורט בעובדות כתב האישום, הנאשם הקים לצורך מכירת הסם "חממה" בביתו לגידול ויצור סם מסוכן מסוג קנבוס, רכש ציוד משוכלל מתאים והחזיק בכ-80 שתילים של הסם במשקל כולל של 3796.74 גר' נטו. ארועי הסחר נפרשו על פני כשנה עובר ליום 25.03.09, והתבצעו על ידי מכירה לאנשים שונים בתמורה לכסף.   הנאשם הינו בן 31, נשוי ואב לשני ילדים, חסר כל מעורבות קודמת בפלילים. הנאשם נעצר בגין תיק זה למשך חודש וחצי, היה נתון במעצר בית במשך שמונה חודשים, וכיום נתון הוא במעצר בית חלקי בבית הוריו ועובד תחת פיקוח, בנוסף לאיזוק אלקטרוני.   טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה ציינה בפתח דבריה את עברו הנקי של הנאשם, ולעומתו את התחכום, התעוזה, התכנון המוקדם והשיטתיות שבגידול הסם. לאור כמות הסם שנתפסה, עלה כי ברשותו סחורה בשווי כ - 260,000 ₪ , כך שהנאשם הפיק רווח לא מבוטל מהעיסוק סביב הסם, ויש לייחס לו מעורבות משמעותית במערכת הפצת הסם והשרשתו בחברה.   עוד הוסיפה התובעת, כי עסקינן במעבדת גידול של ממש, והתצלומים שהגישה בענין זה מדברים בעד עצמם, כשאין כל דרך לראות במעשיו עניין של מעידה חד-פעמית או מכירה שתנאיה לא עונים להגדרת הסחר, שכן הנאשם פעל בשיטתיות, על בסיס שבועי במשך שנה, עד כי הסחר הפך לעיסוק המרכזי בחייו. על אף עברו הנקי ביקשה ב"כ המאשימה שלא להקל עם הנאשם, תמכה עתירתה בפסיקה מחמירה וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי, מאסר מותנה , קנס גבוה, פסילה ופסילה על תנאי.     לעומתה, ביקש ב"כ הנאשם להבחין מקרה זה מהמקרים בהם ראוי להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני שיקום ותיקון, ותקף את טענות התביעה, כשבראשן הפן הכלכלי שבעבירה, שחושב לפי משקל הסם אותו מפרט החוק, קרי, על שורשיו וגבעוליו, והרי הכמות דה-פקטו קטנה מכך בשעור רב.   הסנגור העלה על נס את העובדה שהנאשם הודה עוד ב חקירתו ב משטרה והביע חרטה על מעשיו, ואף שיתף פעולה ולא המעיט במסירת פרטים, שלא כמצופה מעבריין. כן מסר הסנגור מפי הנאשם, שהעיסוק בסם נולד מלכתחילה לשם שימוש עצמי ולמכירה לחברים.   הסנגור ציין גם את אורחות חייו הנורמטיביים של הנאשם עד למקרה דנן, כשברקע שלהם מערכת יחסים סבוכה עם אביו, שיש והביאה להתדרדרותו. בהתייחס להליך השיקומי, ציין ב"כ הנאשם שההליך במסגרת שרות המבחן ובמסגרת שרותי הרווחה בנושא גמילה מהתמכרויות היה מוצלח ביותר, ותרם למערכת היחסים שלו עם אשתו.   מטעם הנאשם העידה עדת אופי, אמו של הנאשם, גב' תקוה שבתיאלי, שדברה בזכותו ותארה את בנה כ"ילד טוב שהלך לאיבוד", ואף הסבירה שהעניקה את כל חייה לילדיה, כפיצוי על החסכים שלה מילדותה, ותלתה את העבירות ביחסים העכורים והנוקשים מול אביו.   הנאשם שטח דבריו בפני בית-המשפט , כשלצד חרטתו הביע בושה במעשי ו וביקש עליהם סליחה. בסוף דבריו ביקש לקבל סיכוי אחרון באמצעות שיקומו ותרומתו לקהילה.   לתימוכין בע תירתו הגיש ב"כ הנאשם פסיקה המצביעה על האינטרס הציבורי של החברה בהשבת הנאשם למסגרת ולהפיכתו לאדם נורמטיבי. הסנגור הצטרף להמלצה העונשית של שרות המבחן, ועתר לפיקוח של 18 חודשים ובמידה ויוטל עונש מאסר יהא כזה שירוצה בעבודות שירות.     תסקיר שרות המבחן   הנאשם ביטא בפני שרות המבחן את הזעזוע שחווה במעצר ומעצר-הבית שהוטלו עליו כגורמים שבלמו את התדרדרותו. שרות המבחן ציין כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, לא התגייס לצה"ל בשל עודף משקל ו סבל מדימוי עצמי וחברתי נמוך. לצד זאת תוארה מערכת יחסים מורכבת ביותר עם אביו, כשלאורך השנים סבל התעללות רגשית קשה מצידו.   שרות המבחן התרשם שאין המדובר בנאשם בעל דפוסים עברייניים וכי מדובר בעבירה שנגרמה כתוצאה מהתמכרותו לסם וקשיים רגשיים וחברתיים, סביבם עושה כעת הנאשם עבודה טיפולית.   הנאשם שיתף פעולה במסגרות הטיפוליות השונות, כגון קבוצת עצורי הבית, המחלקה לשרותים חברתיים והגיע לפגישות פרטניות עם העובדת הסוציאלית .   לאור האמור, התרשם שרות המבחן כי הנאשם עובר הליך גמילה ושיקום משמעותי, והמליץ כי במידה ויוטל מאסר ירוצה ב עבודות שרות ובנוסף יוטל צו מבחן למשך 18 חודשים.   דיון הכלל הוא, שמי שנתפס בביצוע העבירה יש להחמיר עמו, ובמיוחד כך בעבירות של ייצור הסם, החזקתו שלא לצריכה עצמית, סחר בו והכשרת הקרקע להכנתו ולשימוש בו.   ב ע"פ 4998/95 מיגל אוקטביו גומז קרדוסו, נא(3)769, נקבע, כי:   "לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי - החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע - כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד - תום לגריפת כסף - רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם - מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עיסקאות - מכר אלו זוכים הם בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרשת מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכול כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים, כמובן, מבחינה משפטית בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק."   אין מקום לסברה שלא כך הוא בעבירות של סמים קלים, שהרי המלחמה בנגע הסמים ראוי שתיפרש לרוחב כל החזית, על כך בע"פ 407/97 אמויאל נ. מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 97(2), תשנ"ז/תשנ"ט-1997:   "המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית, דוגמת הקנאבוס; ולמיותר יהיה לחזור ולהזכיר את המעבר הקל - והטבעי - מצריכתם של סמים קלים לכבדים יותר". נ   עיינתי היטב גם בפסיקה שהוגשה לי מטעם הצדדים. ב"כ הנאשם הניח לפתחי החלטות המשקפות , לטעמו, את מדיניות הענישה הנוהגת , ביקש להשוות את עניינו של הנאשם לאותם מקרים ועתר להטיל עליו עונש מדוד, שלא בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח. לא מצאתי הלימה בין מקרה זה להחלטות שהוצגו בפני, שכן מרביתן לא נגעו לעבירת הסחר, שהיא המשמעותית וכבדת המשקל במאזן השיקולים לעניין העונש. יחד עם זאת, אתייחס ל ע"פ 8092/04 אשר הוצג בפני, שם לא הושת על הנאשם עונש מאסר בפועל, וזאת חרף עברו הפלילי העשיר, והאישומים הכבדים נגדו. מדובר ב פסיקה שהינה חריגה בנוף עבירות הסחר בסמים, ועל כך מעידה גם כבוד הש' פרוקצ'יה באומרה: "המקרה שלפנינו הוא מורכב וקשה, ומעלה התנגשות חדה בין שיקולים נוגדים בתהליך הענישה". אמנם מדובר היה בנאשם שעברו מכביד, אך זו לו הפעם הראשונה בה מאמצי השיקום שהושקעו בו צלחו, לאורך 3 שנים תמימות , כך שגם האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו בא על סיפוקו נוכח ההתרשמות שהנאשם חזר, לראשונה, להיטיב את דרכיו. באופן שיש בו כדי לשכך את החששות, ולהעדיף את האינטרס הציבורי בשיקומו של הנאשם, ומתוכו - ב"הורדתו מרשימת העבריינים" על פני האינטרס שבהרתעה הציבורית.   לעניין הענישה המחמירה בפסיקה שהוגשה לי על-ידי התביעה, הרי שמשכן של העבירות נשוא כתב האישום השתרע על פני תקופה ארוכה, קיומן של הרשעות קודמות וריבוין של עסקאות הסחר בסם צריכות להביא להבחנה עונשית מענייננו.   בכל מקרה נדרש בית המשפט לאזן בגזר דינו בין חומרת העבירות והאינטרסים הנובעים ממנה לבין עניינו האישי של נאשם פלוני. כל אלה יבואו לידי ביטוי בתוצאה העונשית, אך השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא שיעורו של המשקל שינתן לכל אחד מהשיקולים.       עוד לעניין הענישה האינדיווידואלית, נכתב ב ע"פ 2073/04 זאב אמדורסקי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4057:   " בשלב מתן גזר הדין - ניצב העבריין בפני בית המשפט. עולמו, בעיותיו, קשייו ומשפחתו, כולם נפרשים בהרחבה. התמונה באשר לכל אלה ברורה, לעתים קרובות קשה, וההתחשבות בה מתבקשת ואנושית. אלא שאסור לה לתמונה זו שתתפוס את מלוא המסך. העונש חייב להיות מוכתב גם על-ידי אותה שורה אינסופית של קורבנות אנונימיים שירכשו את מנות הסם שיובאו, גם לאלה חיים, בעיות, משפחות, וגם הם צריכים להיזכר ולמצוא את מקומם בשיקולי הענישה ."   מן הכלל אל הפרט מעשיו של הנאשם לא היו מעידה מקרית, מזדמנת וחד פעמית, כי אם פעילות מתוכננת שנמשכה על פני תקופה ממושכת - לצורך השגתו של רווח כספי . הנאשם הגדיל עשות, כאשר בנוסף לעבירות של החזקת סם מסוכן, עבר לגידול, ייצור והחזקת כלים, עד ששלח ידו לממש את החמורה שבהן- עבירת הסחר בסם מסוכן. העבירות תוכננו בקפידה, הנאשם הקים מעבדה של ממש, תוך שימוש בידע וטכנולוגיות שכל מטרתן - השגת גידולים מובחרים יותר וגדולים יותר, אשר ישמשו אותו לשיפור יכולת הסחר והסחורה בה סחר. פעילותו העבריינית של הנאשם הייתה אינטנסיבית ונמשכה על פני שנה אחת לפחות, הנאשם לא חדל מעיסוקו בשל מוסר כליות או יוזמה מבורכת, אלא בעקבות פשיטת המשטרה גרידא.   אשר להמלצתו המקלה של שירות המבחן - ההלכה הפסוקה קובעת, כי שיקול הדעת העונשי מסור בידיו של בית המשפט. שרות המבחן עושה עבודתו נאמנה, אך בבואו ליתן המלצתו אין הוא אמון על שיקולים עונשיים המבטאים מאזן אינטרסים ציבוריים מול אלו של הנאשם, לאלו נדרש השופט עצמו.   ובלשונו של ביהמ"ש, ב ע"פ 8704/08 סמי הייב נ' מ"י :   " הלכה היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן וכי שיקול הדעת הסופי לעניין היקף העונש וטיבו מסור לידיו של בית המשפט. המלצות שירות המבחן הינן רק אחד מיני שיקולים רבים שעל בית המשפט לשוות לנגד עיניו בבואו לגזור דינו של נאשם שהורשע בדין. משקלן של המלצות שירות המבחן שלא להטיל עונש מאסר בפועל פוחת משעה שחומרת העבירה בה עסקינן הינה כה גבוהה... עד שלא ניתן לשעות להמלצות אלה".   לקולא, יזקפו הודאתו המהירה והחיסכון שחסך בזמנו היקר של בית המשפט , כך גם לעניין עברו הנקי של הנאשם .   אוסיף לכך את דברי אמו של הנאשם בתוארה את בנה ואת הרקע הנסיבתי לעבירות, וכן את דברי החרטה הכנים שהביע בפני הנאשם.   לקחתי בחשבון שיקולי גם את תחילת ה תובנה כפי הביע הנאשם בפני קצין שרות המבחן, מאמציו לשקם עצמו ורצונו של בית-המשפט לעודדו בכך.   בכל אלה יש כדי ל הטו ת את כפות מאזני הענישה לכיוון מתון יותר, ובכך לפתוח לנאשם פתח שיקומי, דרכו יבחין באור הבוקע מתקופת המאסר הקצובה, ויצעד להמשך ההליך הטיפולי ולשמירה במהלכו על נקיונו מהסם.   לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות לקולא ולחומרא, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:  1. מאסר בפועל למשך 18 חודשים, מהם ינוכו ימי מעצרו. 2 מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, אותו ירצה הנאשם אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרור מהמאסר על עבירה מסוג פשע מן העבירות המנויות ב פקודת הסמים המסוכנים . 3.. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מסוג עוון מן העבירות המנויות בפקודת הסמים המסוכנים. 4. קנס בסך 6,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מההפקדה בסך 10,000 ש,ח שהפקיד הנאשם במסגרת תיק ב"ש 1955/09 והיתרה תושב לנאשם. 5. פסילה מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה למשך 17 חודשים, מהם 6 חודשי פסילה בפועל שירוצו החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו , ו- 11 חודשי פסילה נוספים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו מהכלא כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים . זכות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 45 יום . ניתן והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים. אביחי דורון, שופט משפט פליליסמיםסחר בסמים