בקשה לחשיפת תצהיר חוקר וזימון עדים שלא בשליטת התובעים בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: א. לאפשר לתובעים לחשוף את תצהיר החוקר מטעמם ואת דוחות החקירה הנלווים לו, אשר הוגשו במעטפה סגורה, לאחר תום פרשת ההגנה של הנתבעת 2. ב. לזמן לעדות את העדים שאינם בשליטת התובעים, כמפורט בבקשה, וזאת ללא צורך בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקשים הינם יורשי המנוח, מר איתן כהן ז"ל (להלן: "המנוח"), ת.ז. _________, אשר נהרג בתאונת דרכים טרגית שאירעה ביום 18.9.2006. המבקשים הגישו תביעה לפיצויים בגין נזקי התאונה. 2. המשיבה 1 הינה קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. 3. המשיב 2 הינו מר דניאל לוי, ת.ז. _________, אשר נהג ברכב המעורב בתאונה במועד האירוע. 4. המשיב 3 הינו מר יואב שקד, ת.ז. _________, אשר על פי הנטען היה הבעלים, המחזיק ומתיר השימוש ברכב במועד התאונה. ##ב. מסכת העובדות## 5. המנוח, יליד 1989, נהרג בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.9.2006, בהיותו בן 17 שנים בלבד. אין חולק כי התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. 6. המנוח נמנה על נוסעי הרכב, והמשיב 2 נהג ברכב במועד התאונה. השימוש ברכב לא היה מכוסה בפוליסת ביטוח חובה תקפה, ועל כן הוגשה התביעה גם כנגד קרנית. 7. קרנית טוענת כי המשיב 2 נהג ברכב שלא ברשות בעליו, וכי המנוח ידע על כך. לטענתה, לאור הוראת סעיף 12 לחוק, דין התביעה להידחות. התובעים מכחישים טענה זו. 8. אין מחלוקת בין התובעים לקרנית כי נטל הראיה להוכחת טענת הידיעה של המנוח מוטל על קרנית. 9. המשיב 2 והצדדים השלישיים (המשיב 3 ומר יניב אזולאי) לא הגישו כתבי הגנה מטעמם. 10. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 11.5.2009, הגישו התובעים וקרנית תחשיבי נזק. קרנית נדרשה לצרף לתחשיביה דוחות חקירה במעטפה סגורה לתמיכה בטענותיה בשאלת החבות, אך לא עשתה כן. 11. ביום 8.11.2009 ניתנה הצעת פשרה מטעם בית המשפט, תוך הבהרה כי לא ינוכה פיצוי בגין שאלת החבות, שכן לא הוצג תיעוד התומך בטענת קרנית. גם לאחר מכן, קרנית לא המציאה כל תיעוד. 12. ביום 7.2.2010 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר שיעור הנזק, בכפוף לחיובה של קרנית בפיצוי התובעים. הוסכם כי התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית בשאלת החבות, וקרנית תגיש ראיותיה לאחר מכן. 13. ביום 16.5.2010 הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית וכן בקשה לזימון עדים שאינם בשליטתם, בנימוק שאינם משתפים פעולה עם בא כוחם. 14. בד בבד, הגישו התובעים ביום 16.5.2010 בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית של חוקר מטעמם ודוחות חקירה שנערכו על ידו. התצהיר והדוחות הוגשו במעטפה סגורה לעיני בית המשפט בלבד. 15. התובעים עתרו לאפשר להם לחשוף את תצהיר החוקר על צרופותיו לאחר תום פרשת ההגנה, וזאת מחשש כי חשיפתו המוקדמת עלולה לאפשר לצדדים המעורבים ולעדים להכין עצמם לעדות ולשבש את מהלך חשיפת האמת. ##ג. הטיעון המשפטי## ## 16. נטל הראיה בשאלת ידיעת המנוח ## 17. נטל הראיה להוכחת טענת קרנית, לפיה המנוח ידע שהמשיב 2 נהג ברכב שלא ברשות בעליו, מוטל באופן מובהק על קרנית, וזאת בהתאם להוראות הדין והפסיקה הרלוונטית לעניין סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. 18. העובדה שנטל הראיה בסוגיה קריטית זו מוטל על קרנית, מחייבת גישה זהירה בכל הנוגע לחשיפת ראיות התובעים, שכן חשיפה מוקדמת עלולה לפגוע ביכולתם להתמודד עם טענות שטרם הוכחו על ידי הצד שכנגד. 19. קרנית לא הציגה עד כה כל ראיה או תיעוד התומך בטענתה בדבר ידיעת המנוח, למרות שניתנו לה הזדמנויות רבות לעשות כן, לרבות במסגרת החלטות בית המשפט שדרשו הגשת דוחות חקירה. 20. בנסיבות אלו, אין זה סביר לדרוש מהתובעים לחשוף את ראיותיהם, ובפרט את דוח החקירה שנועד לסתור טענות קרנית, בטרם קרנית עצמה תציג ראיות כלשהן לתמיכה בטענותיה. 21. חשיפת תצהיר החוקר של התובעים בשלב מוקדם, כאשר נטל ההוכחה מוטל על קרנית והיא טרם הציגה ראיות, עלולה להעניק לקרנית יתרון בלתי הוגן ולאפשר לה להתאים את ראיותיה לראיות התובעים. ## 22. חשיפת תצהיר חוקר לאחר פרשת ההגנה ## 23. הפסיקה הכירה באפשרות לחשוף תצהיר חוקר לאחר תום פרשת ההגנה במקרים חריגים, וזאת כאשר קיים חשש ממשי לשיבוש ראיות או פגיעה בחשיפת האמת, כפי שנקבע בהלכת סוויסה ובפסיקה מאוחרת יותר. 24. במקרה דנן, קיים חשש ממשי כי חשיפת תצהיר החוקר ודוחות החקירה של התובעים בשלב מוקדם, בטרם הוגשו ראיות קרנית, עלולה לאפשר לעדים ולצדדים המעורבים להכין עצמם לעדות ולשבש את מהלך המשפט. 25. התובעים, כיורשי המנוח, אינם בעלי ידיעה אישית לגבי נסיבות התאונה והפרטים הקריטיים להוכחת החבות, ועל כן נאלצו להיעזר בחוקר פרטי על מנת לאסוף ראיות ולנסות לסתור את טענות קרנית. 26. העיקרון של גילוי האמת ועשיית הצדק מחייב לאפשר לתובעים להציג את ראיותיהם באופן שימנע שיבוש, ובכך להבטיח הליך הוגן ויעיל, גם אם הדבר כרוך בחשיפה מאוחרת של תצהיר החוקר. 27. החלטת בית המשפט בעניין "פיטי" (ת.א. (ת"א) 29840/08 שי פיטי נ' גני חוות לכיש אשדוד 2002 בע"מ), אשר סקרה בהרחבה את הפסיקה, קבעה כי ניתן להחיל את החריג של גילוי מאוחר גם כאשר הבקשה מוגשת על ידי תובע. ## 28. אי גילוי דוחות החקירה בתצהיר גילוי מסמכים ## 29. טענת קרנית בדבר אי גילוי דוחות החקירה בתצהיר גילוי המסמכים דינה להידחות, שכן החקירות נערכו לאחר מתן הצעת הפשרה מטעם בית המשפט, בעוד שתצהיר גילוי המסמכים נערך ונחתם ביום 30.4.2009. 30. לא ניתן לצפות מהתובעים לגלות מסמכים שטרם היו קיימים במועד עריכת תצהיר גילוי המסמכים, ועל כן אין כל פגם בהתנהלותם בעניין זה. 31. דרישה לגילוי מסמכים שטרם נוצרו במועד הרלוונטי אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות סדר הדין האזרחי ועם ההיגיון המשפטי, ומהווה דרישה בלתי סבירה. 32. התובעים פעלו בתום לב ובהתאם להוראות בית המשפט כאשר הגישו את תצהיר החוקר ודוחות החקירה במעטפה סגורה מיד לאחר עריכתם, וביקשו את אישור בית המשפט לחשיפתם במועד המתאים. 33. יש לדחות את טענת קרנית בעניין זה, שכן היא מנסה להיתלות בפגם פרוצדורלי שאינו קיים, על מנת למנוע חשיפת ראיות מהותיות שיכולות לתרום לגילוי האמת. ## 34. היפוך סדר הבאת הראיות ## 35. טענת קרנית בדבר היפוך סדר הבאת הראיות אינה רלוונטית במקרה דנן, שכן בית המשפט עצמו קבע בהחלטתו מיום 7.2.2010 כי התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית בשאלת החבות, וקרנית תגיש ראיותיה לאחר מכן. 36. ההחלטה לאפשר לתובעים לחשוף את תצהיר החוקר לאחר תום פרשת ההגנה של קרנית, אינה מהווה היפוך סדר הבאת הראיות, אלא התאמה של סדר זה לנסיבות המיוחדות של התיק ולנטל הראיה המוטל על קרנית. 37. למעשה, ההחלטה המבוקשת תואמת את סדר הבאת הראיות שנקבע על ידי בית המשפט, שכן היא מאפשרת לקרנית להציג את ראיותיה תחילה, ורק לאחר מכן לתובעים להציג את ראיותיהם הסותרות. 38. היפוך סדר הבאת הראיות מתרחש כאשר צד נדרש להציג את ראיותיו לפני שהצד שכנגד, שעליו מוטל נטל ההוכחה, הציג את ראיותיו, וזה אינו המצב כאן. 39. יש לזכור כי מטרת סדר הבאת הראיות היא להבטיח הליך הוגן ויעיל, ולא להוות מכשול טכני בפני גילוי האמת, ובמקרה זה, החשיפה המאוחרת משרתת מטרה זו. ## 40. זימון עדים שאינם בשליטת התובעים ## 41. התובעים אינם בעלי ידיעה אישית לגבי הפרטים הנחוצים להוכחת החבות, ועל כן נדרשים לזמן עדים שאינם בשליטתם, אשר יכולים לשפוך אור על נסיבות התאונה ועל שאלת ידיעת המנוח. 42. זימונו של בוחן התנועה נדרש לצורך הגשת תיק המשטרה, שכן קרנית התנגדה להגשתו ללא זימונו, ועל כן עדותו חיונית להשלמת התמונה העובדתית. 43. מר רפי ארז, אשר על פי הנטען היה הבעלים הרשום של הרכב, הינו עד מהותי שיכול לספק מידע קריטי לגבי זהות הבעלים והמחזיק ברכב במועד התאונה, ועל כן יש לזמנו. 44. מר דין אזולאי, שהיה נוסע נוסף ברכב בעת התאונה ומסר הודעה במשטרה, הינו עד ראייה ישיר לאירועים, ועדותו חיונית להבנת נסיבות התאונה ושאלת ידיעת המנוח. 45. העובדה שהעדים אינם משתפים פעולה עם בא כוח התובעים, מצדיקה את זימונם באמצעות בית המשפט, על מנת להבטיח את הגעתם למתן עדות ואת חשיפת האמת. ## 46. עקרון גילוי האמת ועשיית הצדק ## 47. עקרון גילוי האמת ועשיית הצדק הינם עקרונות יסוד של מערכת המשפט, ועל בית המשפט לפעול בכל דרך אפשרית על מנת להבטיח את חשיפת האמת המלאה בתיק. 48. במקרה זה, כאשר התובעים, כיורשי המנוח, אינם בעלי ידיעה אישית לגבי נסיבות התאונה, חיוני לאפשר להם להציג את כל הראיות הרלוונטיות, לרבות דוחות חקירה ועדות עדים, על מנת להגיע לחקר האמת. 49. מניעת חשיפת תצהיר החוקר או אי זימון העדים המבוקשים, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולת התובעים להוכיח את תביעתם ולמנוע מהם את יומם בבית המשפט. 50. בית המשפט נדרש לאזן בין עקרונות הגילוי המוקדם לבין הצורך למנוע שיבוש ראיות ולהבטיח הליך הוגן, ובמקרה זה, האיזון נוטה לטובת חשיפה מאוחרת של תצהיר החוקר. 51. יש לזכור כי מטרת ההליך המשפטי אינה רק יישום כללים פרוצדורליים, אלא בראש ובראשונה עשיית צדק מהותי, ובמקרה זה, קבלת הבקשה תשרת מטרה זו. ## 52. יתרון המבטחות במידע ## 53. הפסיקה הכירה בכך שבידי נפגע המידע בדבר נסיבות האירוע, בעוד שלא אחת בידי המבטחות אין מידע בזמן אמת, ועל כן יש לאפשר להן לחשוף את תצהירי החוקרים מטעמן רק לאחר הבאת ראיות התובע. 54. במקרה דנן, המצב הפוך – התובעים הם אלו שאינם בעלי מידע בזמן אמת, בעוד שקרנית, כגוף מקצועי, יכולה הייתה לאסוף מידע וראיות כבר בסמוך לאירוע התאונה. 55. על מנת לאפשר לתובעים להתמודד עם יתרון זה של קרנית, יש לאפשר להם לחשוף את תצהירי החוקרים מטעמם רק לאחר הבאת ראיות קרנית, וזאת מקום בו עיון במסמכים בשלב מוקדם עלול להביא לשיבוש ראיות. 56. הגישה המקובלת בפסיקה, המאפשרת למבטחות גילוי מאוחר, צריכה לחול גם במקרים חריגים בהם התובע הוא זה שזקוק להגנה מפני שיבוש ראיות, וזאת על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות. 57. יש לאפשר לתובעים להשתמש בכלי החקירה העומדים לרשותם באופן אפקטיבי, מבלי לחשוש שחשיפה מוקדמת של ממצאי החקירה תסכל את מטרתם ותאפשר לצד שכנגד להתאים את גרסתו. ## 58. התנהלות קרנית והיעדר ראיות מטעמה ## 59. קרנית לא המציאה כל תיעוד התומך בטענותיה בשאלת החבות, למרות שנדרשה לעשות כן מספר פעמים על ידי בית המשפט, ובכך נמנעה מלהציג את ראיותיה במועד. 60. היעדר ראיות מטעמה של קרנית מחזק את הצורך לאפשר לתובעים להציג את ראיותיהם באופן שימנע שיבוש, שכן ייתכן שטענותיה של קרנית חסרות בסיס עובדתי. 61. התנהלותה של קרנית, אשר לא הציגה ראיות מהותיות, אינה מצדיקה דחיית בקשת התובעים לחשיפה מאוחרת של תצהיר החוקר, אלא דווקא מחזקת את הצורך בכך. 62. אם קרנית הייתה טורחת ופורשת בצורה מדויקת יותר את טענותיה ומציגה ראיות, ייתכן וחלק מעדויות אלה היו מתייתרות, אך משלא עשתה כן, יש לאפשר לתובעים להביא את ראיותיהם. 63. אין זה הוגן לדרוש מהתובעים לחשוף את קלפיהם, כאשר הצד שכנגד, שעליו מוטל נטל ההוכחה, מסרב או נמנע מלהציג את קלפיו שלו. ## 64. תכלית החקירה הפרטית ## 65. תכליתה של חקירה פרטית היא לאסוף מידע וראיות, לעיתים קרובות באופן דיסקרטי, על מנת לחשוף את האמת ולסתור טענות שווא, ועל כן חשיפה מוקדמת עלולה לסכל מטרה זו. 66. במקרה זה, החקירה נועדה לנסות ולסתור ראיות התומכות בטענת קרנית, ככל שתוגשנה, ועל כן חשיפתה בטרם הוגשו ראיות קרנית תפגע ביעילותה ובאפקטיביות שלה. 67. יש לאפשר לתובעים להשתמש בכלי החקירה הפרטית באופן שישרת את מטרת גילוי האמת, מבלי לחשוף את שיטות החקירה או את ממצאיה בטרם עת. 68. חשיפה מוקדמת של דוחות חקירה עלולה לאפשר לעדים פוטנציאליים לתאם גרסאות, לשבש ראיות או להימנע ממתן עדות אמת, ובכך לפגוע באופן חמור בהליך המשפטי. 69. בית המשפט צריך להגן על האינטרס הלגיטימי של התובעים לשמור על סודיות החקירה עד למועד המתאים, על מנת להבטיח את שלמות הראיות ואת חשיפת האמת. ## 70. עקרון השוויון בין בעלי הדין ## 71. עקרון השוויון בין בעלי הדין מחייב כי לכל צד תהיה הזדמנות שווה להציג את ראיותיו ולטעון את טענותיו, מבלי שצד אחד יקבל יתרון בלתי הוגן על פני הצד השני. 72. במקרה זה, כאשר קרנית לא הציגה ראיות מטעמה, ונטל ההוכחה מוטל עליה, חשיפה מוקדמת של ראיות התובעים עלולה להפר את עקרון השוויון ולהעניק לקרנית יתרון בלתי הוגן. 73. יש לאפשר לתובעים להגיב לראיות קרנית לאחר שאלו יוצגו, וזאת באמצעות תצהיר החוקר ודוחות החקירה, ובכך להבטיח הליך הוגן ומאוזן. 74. בית המשפט צריך לשקול את האינטרסים של שני הצדדים ולאפשר לכל אחד מהם להציג את עמדתו באופן מלא, תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי. 75. קבלת הבקשה תבטיח שוויון הזדמנויות בין הצדדים ותאפשר לתובעים להתמודד באופן הוגן עם טענות קרנית, גם אם אלו יוצגו בשלב מאוחר יותר. ## 76. סמכות בית המשפט לסטות מסדרי הדין ## 77. לבית המשפט סמכות רחבה לסטות מסדרי הדין הרגילים במקרים חריגים, כאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק ולמען גילוי האמת, וזאת בהתאם לסמכותו הטבועה. 78. המקרה דנן, בו נטל ההוכחה מוטל על קרנית והיא טרם הציגה ראיות, מהווה מקרה חריג המצדיק סטייה מסדר הגילוי הרגיל. 79. בית המשפט רשאי להורות על חשיפה מאוחרת של ראיות, כאשר הוא סבור כי הדבר ישרת את מטרת ההליך המשפטי וימנע שיבוש ראיות. 80. יש לזכור כי כללי סדר הדין נועדו לשרת את הצדק ולא להפך, ועל כן יש לפרשם באופן גמיש המאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 81. קבלת הבקשה תהווה שימוש נכון בסמכותו של בית המשפט להבטיח הליך הוגן ויעיל, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של התיק. ##ד. סיכום הסעד## 82. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על: א. התרת חשיפת תצהיר החוקר מטעמם של התובעים ודוחות החקירה הנלווים לו, אשר הוגשו במעטפה סגורה, לאחר תום פרשת ההגנה של הנתבעת 2. ב. זימון העדים שאינם בשליטת התובעים, כמפורט בבקשה, וזאת ללא צורך בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.הזמנת עדים