בפנינו תביעה על פי חוק שוויון הזדמנויות, פיטורים בחוסר תום-לב והפסד השתכרות. כן נתבעו הפרשי שכר עבודה. הנתבעת הגישה הודעת קיזוז בגין כספים שקיבל התובע לאחר סיום עבודתו. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: 1.         התובע הועסק כמזכיר ועד האגודה במושב עין-ורד עד ליום 31.1.07, תחילה כממלא מקום מזכיר ולאחר מכן כמזכיר בפועל. 2.         הנתבעת הינה אגודה שיתופית בעין-ורד - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ. 3.         מושב עין-ורד מתנהל באמצעות שני גופים מרכזיים: ועד האגודה של המושב והוועד המקומי של המושב. לשני גופים אלה נערכות בחירות. רק חברי האגודה רשאים להצביע ולהיבחר לוועד האגודה. הבחירות להנהלת האגודה מתקיימות אחת לשנה. כל תושב מעל גיל 18 הרשום במושב זכאי לבחור לוועד המקומי. הבחירות לוועד המקומי מתקיימות אחת ל-5 שנים. 4.         כל חברי הנהלת האגודה לרבות יו"ר האגודה וכל חברי הוועד המקומי לרבות יו"ר הוועד, מתנדבים ואינם מקבלים שכר עבור התנדבותם. 5.         האגודה מעסיקה מספר עובדים, שהמרכזי שבהם הוא מזכיר הוועד. 6.         תפקידו של הוועד המקומי לדאוג לרווחת התושבים (בנושאי חינוך, תרבות, ספורט, בינוי, תברואה וכו'). 7.         קיים הסכם בין ועד האגודה לבין הוועד המקומי ולפיו ועד האגודה מעניק לוועד המקומי שירותי ניהול תמורת תשלום הכוללים שירותי ניהול ומזכירות ע"י מזכירות האגודה. האגודה משלמת את שכרו של המזכיר אולם הוועד המקומי משלם לאגודה סכום חודשי קבוע בגין שירותי הניהול המוענקים לוועד המקומי באמצעות מזכיר ועד האגודה.    8.         התובע ומשפחתו מתגוררים במושב. 9.         הגב' אורנה טוביה שימשה כמזכירת ועד האגודה. התובע פיטר את הגב' אורנה טוביה. הגב' אורנה טוביה פוטרה (לאלתר) ושולם לה שכרה בתקופת ההודעה המוקדמת (עד 2/05) וכך שולמו 2 משכורות לשני מזכירים במקביל (לגב' טוביה ולתובע, כפי שיפורט להלן). התובע התמנה להיות חבר בוועדה לאיתור מזכיר חדש.   10.        טרם העסקתו בתפקיד מזכיר, שימש התובע כיו"ר ועד ההנהלה של המושב. על פי תקנות המושב, יו"ר ועד ההנהלה הינו תפקיד התנדבותי. לתקופה של חודשים 12/04-10/04 שולמו לתובע החזרים בגין הוצאות בסך 4,500 ש"ח. 11.        לאחר פיטוריה של הגב' אורנה טוביה, מר דב סבידור, יו"ר הוועד המקומי, אשר מילא תפקידו בהתנדבות, ביצע חלק מתפקידיו של מזכיר ועד האגודה יחד עם התובע, ששימש יו"ר האגודה. 12.        ביום 26.12.04 התקיימה ישיבת הנהלה אשר בה הודיע התובע כי הוא מתפטר מתפקיד יו"ר ההנהלה וההנהלה פנתה אל התובע להתמנות לתפקיד המזכיר בעין-ורד. כן נקבע כי "עד לגיבוש הסכם העסקה, ימונה X יאיר כממלא מקום מזכיר. התפקיד בתשלום שכר, ותחילתו ביום 27/12/2004" (נספח ג' לתצהיר שגיא). התובע נכח באותה ישיבה.   13.        לאחר מכן הועסק התובע ע"י הנתבעת כמזכיר ועד האגודה. לפניו כיהנה כאמור הגב' אורנה טוביה. 14.        התובע התפטר באמצע הקדנציה מתפקיד יו"ר ועד האגודה, על מנת להתמנות כמזכיר הוועד המקומי. 15.        מזכיר ועד האגודה שימש למעשה כמזכיר הוועד המקומי. 16.        ביום 11.2.05 נחתם הסכם עבודה בין הצדדים. 17.        בהסכם העבודה נקבע כי שכרו של התובע יהיה 17,500 ש"ח (שכר בסיס). 18.        בחודש 9/06 הועלה שכר של התובע ל- 18,917.50 ש"ח (שכר בסיס). 19.        בתלושי השכר של התובע נכתב כי תקופת העסקתו של התובע הינה מיום 1.1.05. צורפו דו"חות נוכחות החל מחודש 6/05. 20.        בסוף חודש 10/06 התפטר התובע. 21.        ביום 1.11.06 הוחלט בישיבת ההנהלה של הנתבעת על סיום עבודתו של התובע כמזכיר המושב החל מיום 31.12.06 והתובע נתבקש להמשיך ולמלא את תפקידו עד ליום 31.1.07. 22.        ביום 2.2.07 שולמו לתובע 2 חודשי הסתגלות בסך 37,834 ש"ח. מר צפתי, יו"ר ועד האגודה, אישר תשלומים אלה, ללא אישור ועד האגודה, ובעקבות זאת, התפטר מר צפתי מתפקידו כיו"ר ועד האגודה. 22.        ביום 2.2.07 חתם התובע על כתב קבלה וסילוק (נספח י"א לתצהיר שגיא): "אני, החתום מטה, X יאיר, ת.ז. Xמאשר בזה, כי החל מיום 31/01/2007 (להלן: "יום סיום יחסי העבודה") הופסקו יחסי עובד - מעביד ביני לבין המושב באופן סופי ומוחלט. הנני מאשר כי קיבלתי את כל התשלומים המגיעים לי, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם העבודה וכל הסדר, סיכום דברים, הבנה וכיוצא באלה, מכל סוג שהוא, אשר היו בתוקף ביני לבין המושב (אול לכל גוף או אדם בקשר לעבודתי במושב), ובין היתר, שכר עבודה בגין התקופה שעד ליום סיום יחסי עבודה, פדיון ימי חופשה, פדיון ימי הבראה, החזר הוצאות אשר הוצאו על ידי במסגרת עבודתי, תמורת חלף הודעה מוקדמת בגין התקופה שבין יום מתן הודעת פיטורים לבין יום סיום יחסי העבודה. 1.         בנוסף, ומבלי לגרוע מן האמור לעיל, יעמיד המושב לרשותי את הכספים אשר נצברו עבורי בפוליסת ביטוח המנהלים (מרכיב הגמל וכן מרכיב הפיצויים), ואוכל לנהוג בכספים אלה כראות עיני ובכפוף לכל דין. 2.         הנני מאשר כי האמור במכתבי זה מהווה סילוק גמור, סופי ומוחלט של כל המגיע לי בגין יחסי עובד-מעביד ו/או הנובעים ו/או הקשורים יחסי עובד-מעביד או סיומם, ללא יוצא מן הכלל, אשר היו בינינו, לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שכר עבודה וכל תשלום או תמורה אחרת בקשר עם עבודתי במושב, אופציות ו/או מניות, הוצאות נסיעה ו/או הוצאות רכב, זכויות סוציאליות, החזר הוצאות, חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי מחלה, פיצויי פיטורים, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות. אין לי ולא תהיינה לי בעתיד, כל טענות ו/או תביעות כספיות ו/או אחרות מכל מין וסוג שהוא בגין יחסי עובד - מעביד אלו, ללא יוצא מן הכלל, וניתן לכם, למנהליכן, עובדיכם, שותפיכם ובעלי מניותיהם ולכל אחד אחר מטעמם, שחרור גמור, סופי ומוחלט מכל תביעה ו/או טענה כאמו בקשר עם הסכם העבודה ו/או יחסי עובד ומעביד שהיו בינינו, לרבות פיצויי פיטורין. 3.         הריני מצהיר כי השבתי לידי המושב וכל מסמך, מידע (בכל מדיה, כתובה, מגנטית או אחרת) ורכוש השייך למושב ו/או שהועמד לרשותי על ידי המושב וכל מידע ומסמך בקשר לעסקי המושב, רכושו והידע הטכנולוגי או אחר שלו, בין אם הופק ו/או הוכן על ידי ובין אם הנ"ל הוכן ו/או הופק ע"י אחרים. באם מדובר במידע כאמור המצוי במדיה מגנטית אשר לא ניתן להעבירה למושב, מידע כזה הושמד על ידי. 4.         הנני מצהיר ומכיר בכך כי ההתחייבויות אשר נטלתי על עצמי במסגרת הסכם הסודיות אשר נחתם ביני לבין המושב ימשיכו לעמוד בעינם ולחייבני כלפי המושב אף לאחר סיום יחסי עובד-מעביד." 23.        הנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורים. 24.        ביום 7.2.07 שלח התובע מכתב לנתבעת. במכתב דרש התובע בין השאר תשלום שכר עבור חודשים 12/04-11/04, שכר בגין שעות נוספות ודרש מכתב פיטורים. 25.        ביום 11.2.07 הודיע התובע לנתבעת על ביטול כתב הקבלה והסילוק, שעליו חתם התובע. 26.        מר רון שגיא, מ"מ יו"ר ועד האגודה, המציא לתובע ביום 20.2.07 מכתב שכותרתו "סיום יחסי עובד ומעביד" (נספח ל"ג לתצהיר התובע). "בהמשך לישיבה משותפת במזכירות המושב, בינך ובין יו"ר האגודה מר גבי צפתי מיום 1/11/2006 בה הוחלט והוסכם לקבל את התפטרותך עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתך שדינה כדין מפוטר, בתוקף מיום 31/1/2007, הרינו להודיעך כי החל ממועד זה לא חלים יותר יחסי עובד מעביד בינך לבין עין ורד מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ." 27.        התובע הגיש תביעה לאבטלה למל"ל ביום 22.2.07. 28.        התובע קיבל ביום 26.2.07 מכתב מהמל"ל ובו נכתב בין השאר כי אם התובע ימציא אישורים מתאימים באשר להפסקת עבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, תיבחן תביעתו לדמי אבטלה בשנית. 29.        ב- 29.3.07, השיב התובע למל"ל כי מכתב המפרט את גירסת הנתבעת צורף למסמכי התביעה למל"ל. לבסוף קיבל התובע דמי-אבטלה מהמל"ל. טענות הצדדים טענות התובע: 1.         החל מחודש 8/06 החלה הנתבעת להתנכל לתובע ממניעים פוליטיים, שהתבטאה בפגיעה בעבודתו ובכרסום בסמכויותיו. התובע פנה אל יו"ר ועד האגודה, מר גבי צפתי, על מנת שההתנכלות אליו תופסק אולם יחסם של חברי הוועד המקומי אל התובע, ובראשם מר דב סבידור, הלך והתדרדר. התובע אף חווה מקרה של אלימות פיזית כלפיו. לפיכך טוען התובע כי נאלץ להתפטר בדין מפוטר. 2.         הובטח לתובע כי יקבל מכתב פיטורים ויקבל את כל זכויותיו, אך בפועל חזרה בה הנתבעת מהבטחתה. 3.         חברי ועד האגודה והועד המקומי טרפדו לתובע העסקה במקומות עבודה חלופיים. 4.         התובע אולץ להתפטר עקב אפליה פסולה, בשל מניעים פוליטיים, קרי השתייכותו למפלגת האופוזיציה למפלגת יו"ר הועד המקומי והתנכלות כלפיו. לפיכך התפטרותו בנסיבות אלה מהווה פיטורים בחוסר תום לב מצד הנתבעת. 5.         הנתבעת הינה גוף דו-מהותי אשר כללי המשפט הציבורי חלים עליה והיא נדרשת לנורמות מחמירות בכל הנוגע ליחסי עבודה. 6.         כלל עריכת שימוע חל על הנתבעת. לפיכך היה על הנתבעת לערוך לתובע שימוע בטרם הוחלט על ידה להביא להתפטרותו. 7.         הנתבעת הבהירה לתובע כי אם יתפטר עקב הרעת תנאים, יקבל מכתב פיטורים. בהציגה לתובע מצג שווא זה, הטעתה הנתבעת את התובע. 8.         לפיכך סבור התובע כי זכאי הוא לפיצויים עונשיים, ללא הוכחת נזק, בגין פיטורים מפלים מחמת השקפה או השתייכות למפלגה. 9.         התובע לא קיבל שכר עבודה לתקופה שבין 19.10.04 ועד 31.12.04. 10.        התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות לשנה ממועד הפיטורים. 11.        התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו על הנזקים שנגרמו לו בסך 434,638 ש"ח. טענות הנתבעת: 1.         כתב הקבלה והסילוק הינו בעל תוקף משפטי ולא הייתה כל עילה לביטולו. 2.         התובע הסתיר בכתב התביעה את דבר חתימתו על כתב ויתור. 3.         כנגד חתימתו על כתב קבלה וסילוק שילמה הנתבעת לתובע סך של 39,411 ש"ח. 4.         התובע החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 1.1.05, כפי שנקבע בהסכם העסקה. 5.         טרם העסקתו, שימש התובע כיו"ר ועד ההנהלה של המושב ועם התפטרותו מתפקיד זה ועד שנחתם עימו הסכם העסקה לתפקיד מזכיר הנתבעת, שימש התובע כממלא מקום מזכיר המועצה. 6.         התובע העלה לראשונה טענות בדבר הפרשי שכר לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים. 7.         על העסקתו של התובע לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בשל היותו של התובע בתפקיד בכיר השקול לתפקיד מנכ"ל בחברה. 8.         בדפי הנוכחות, שהוגשו על ידי התובע, אין פירוט שעות עבודה. 9.         בעת מסירת ההודעה על התפטרותו מהעבודה לא נטענו על ידו הטענות כפי שמועלות בתביעה אלא התובע טען כי התפטרותו נובעת מתחושתו כי הוא אינו מוערך מבחינה מקצועית על ידי חלק מהממונים עליו וחברי המושב אינם נותנים בו אמון. 10.        התובע ביקש מכתב פיטורים לצורך קבלת דמי אבטלה מהמל"ל והנתבעת לא הסכימה מאחר שמכתב כזה אינו תואם את המציאות. 11.        אילו התפטר התובע מעבודתו בנתבעת בשל הרעת תנאים מוחשית, היה עליו להעמיד את המושב על כוונתו להתפטר, אם לא תתוקן כביכול ההרעה המוחשית. 12.        לא ניתן ליישם את הלכות השימוע במקרים של התפטרות. 13.        הנתבעת לא נהגה בתובע בדרך של אפליה פסולה ולא פגעה בו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. העדויות: מטעם התובע נשמעה עדותו וכן עדויותיהן של הגב' יעל סימנר אברבנאל, חברת המושב ואדריכלית ועדותה של הגב' תמר שיכט, חברת הנהלה בועד האגודה בתקופה הרלוונטית. מטעם הנתבעת נשמעו מר רון שגיא, שכיהן כחבר ועד האגודה ולאחר מכן כמ"מ יו"ר האגודה לתקופה קצרה ומר דב סבידור, יו"ר הוועד המקומי בנתבעת החל משנת 2002. הסוגיות העומדות להכרעת בית הדין:         ממתי החל התובע לעבוד כמזכיר ועד האגודה ?         האם התפטר התובע עקב התנכלות מצידה של הנתבעת ?         האם התפטר התובע עקב הרעת תנאים ?         מהי נפקותו המשפטית של כתב הוויתור והאם כדין קיבל התובע מהנתבעת דמי הסתגלות ?         האם זכאי התובע להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות? הכרעה: לאחר ששמענו העדויות בתיק, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה. ממתי החל התובע לעבוד כמזכיר ועד האגודה? מהמסמכים שצורפו לתיק בית הדין עולה כי התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת ביום 1.1.05  או מספר ימים קודם לכן. 1.         מפרוטוקול ישיבת הנהלה של הנתבעת שהתקיימה ביום 26.12.04 עולה כי התובע התפטר מתפקידו כיו"ר ההנהלה (נספח ג' לתצהיר רון שגיא). באותו פרוטוקול נכתב: "הנהלת האגודה פונה (בלשון הווה - הערה לא במקור - א.ג.כ) לתובע לקבל עליו את תפקיד המזכיר בנתבעת. עד לגיבוש הסכם העסקה, ימונה X כממלא מקום מזכיר. התפקיד בתשלום שכר ותחילתו מיום 27/12/04." בישיבה זו נכח התובע. 2.         לפני שהחל לעבוד כמזכיר האגודה, שימש התובע כיו"ר ועד ההנהלה של המושב בהתנדבות (סעיף י"ד לתקנון עין-ורד [נספח א' לתצהיר רון שגיא]): "חבר ועד הנהלה לא יקבל שכר עבור כהונתו. מקבל שכר מעין ורד לא יכהן כחבר ועד הנהלה". לפיכך טענתו כי זכאי הוא לשכר, דינה להידחות כל עוד שימש כחבר הנהלה, עד ליום 26.12.04. 3.         התובע פנה אל הנתבעת ביום 3.3.05 וביקש החזר הוצאות לשנת 2004 בסך של 4,500 ₪ (לא כולל מע"מ) (נספח ד' לתצהיר שגיא), כלומר, התובע בעצמו לא ראה עצמו כעובד בשנת 2004. לא נאמר דבר וחצי דבר על חוב כביכול של הנתבעת בגין משכורות לשנת 2004. 4.         בהסכם העסקה שנחתם בין הצדדים נכתב כי תחילת תקופת עבודתו של התובע תהא ביום 1.1.05. 5.         בתלושי השכר שקיבל התובע לאורך כל תקופת עבודתו נכתב: "תחילת העבודה:  1/1/05". 6.         דו"חות נוכחות שצורפו על ידי התובע כלל אינם מתייחסים לשנת 2004. 7.         הרישומים של התובע ביומנו, הפרטים המתייחסים לחודשים 12/05-11/05, אין בהם כדי להועיל לתובע מאחר שהפעולות הנזכרות בהן, לא ניתן לדעת האם ביצע התובע פעולות אלה כחבר ויו"ר ועד הפעולה או כמ"מ מזכיר. 8.         הגב' אורנה טוביה, קודמתו של התובע בתפקיד, נדרשה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת בטרם פיטוריה (עדות התובע בעמ' 11 לפרוטוקול שורות 6-5 וכן סעיף 10 (ג) לפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 12.12.04 [נת/1] וכן פרוטוקול ההנהלה מיום 28.11.04 [נספח א' לתצהיר סבידור]).             עוד הוכח בפניני כי ליאת, מזכיר הוועד, נשאה בעיקר נטל העבודה בהיעדרה של הגב' טוביה. על כן סיועו של התובע, אם נעשה, היה שלא במסגרת עבודתו כמזכיר ועד האגודה, כפי שאנשים נוספים סייעו באותה התקופה במסגרת התנדבותית כיו"ר הוועדים (סעיפים 13-12 לתצהיר שגיא, סעיף 30 לתצהיר סבידור). 9.         עד להתפטרותו לא העלה התובע כל דרישה כלפי הנתבעת באשר לתשלום שכרו לחודשים 10-12/2004. נהפוך הוא, כל המסמכים מעידים על כך שהתובע לא היה זכאי לשכר באותה תקופה. לפיכך, לנתבעת עומד הכלל של מסמך בכתב כנגד עדות בעל-פה: "למעשה, מנסה המערערת להביא כאן עדות בעל-פה כנגד ראיה בכתב, דבר שאין לקבלו, לאור הוראות סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמני (ראה לעניין זה פסק-דינו של השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 444/59 [1], בעמ' 542)" (עא 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג. חברה זרה פ"ד, כרך מה, חלק חמישי, תשנ"א/תשנ"ב 1991 עמ' 853) ועוד, בטרם תוקן חוק הגנת השכר, הנטל להוכיח מהי תקופת העבודה בה הועסק העובד , מהו היקף משרתו ומהו גובה שכרו הוטל על העובד (דיון נד/23-3 (ארצי) חיים פרינץ נ' עזבון המנוח אהרון ויינגרטן פד"ע כו 547, 553). התובע לא הרים נטל ראיה זה. לפיכך, טענתו של התובע בדבר תקופת העסקה קודמת ל-27.12.04 או ל-1.1.05 סותרת מסמכים בכתב שהוצגו בפנינו כמפורט לעיל, ועל כן לא עלה בידי התובע להוכיח כי תקופת העסקתו קדמה לתקופה זו. אשר על כן מסקנתנו היא שהתובע החל לעבוד בנתבעת ביום 1.1.05 או מספר ימים קודם לכן ולא הצליח להוכיח אחרת ואנו דוחים טענתו כי עבד חודשיים קודם. האם התפטר התובע עקב התנכלות מצידה של הנתבעת? 10.        התובע לא הודיע לוועד האגודה במישרין על התפטרותו מהעבודה, אלא עשה זאת באמצעות יו"ר האגודה, מר גבי צפתי. התובע לא העלה באותו שלב כל טענה בדבר התנכלות או שיקולים זרים מצד הנתבעת. התובע, אשר נכח בישיבת ועד האגודה כאשר מר צפתי הודיע על בקשת התובע לסיים את עבודתו, לא ציין נימוק בהקשר לסיום העבודה. פרוטוקול הישיבה מיום 1.11.06 (סעיף 11 לפרוטוקול) משקף את הנאמר בתצהירו של רון שגיא (ס' 41). בסמוך להתפטרותו היו לתובע הזדמנויות רבות על מנת להעלות את טענותיו, אולם לא עשה כן. הפעם הראשונה שמעלה התובע טענות אלה, הייתה רק ביום 7.2.07, חודשיים אחרי התפטרותו. 11.       התובע טען בפנינו כי מר צפתי הבטיח לו כי יקבל את כל הזכויות המגיעות לו כמפוטר, לרבות מכתב פיטורים, אולם התובע לא טרח לזמן את מר צפתי לעדות. בישיבת קדם המשפט ולשאלת בית הדין השיב התובע כי סבר שהנתבעת תזמן את מר צפתי. לו רצה התובע, יכול היה להגיש בקשה מתאימה לבית הדין ולבקש לזמנו כעד, אולם לא עשה כן. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה (1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה (4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות התובע לזמן לעדות את מר צפתי לישיבת ההוכחות, מסיקים אנו כי עדות מר צפתי היה בה כדי להזיק לתובע. 12.       עו"ד שיכט שהעידה בפנינו טענה בסעיף 21 לתצהירה: "עלי להדגיש כי כל חברי ההנהלה ידעו שיאיר מתפטר, אך ורק בגלל ההכפשות כלפיו, והדבר לא קרה ביום אחד. יאיר פנה לגבי צפתי, יו"ר ועד האגודה דאז, והתריע בפניו כי במצב הדברים שנוצרו הוא לא יכול למלא את תפקידו כראוי, ואף ביקש שהמצב יפסק לאלתר, על מנת שיוכל לבצע את תפקידו באופן המקצועי בה פעל תמיד" מדוע הייתה צריכה הגב' שיכט להעיד מפי השמועה ומדוע לא הובא מר צפתי? לתובע פתרונים וכל טענותיה של עו"ד שיכט המופיעות בסעיף 28 לתצהירה, זיכרן לא בא בפרוטוקול ההנהלה. 13.        זאת ועוד, מכתב שנמסר לתובע על ידי הנתבעת ולפיו מאשרת הנתבעת כי התובע התפטר מעבודתו לטענתו עקב הרעת תנאים, תואם את המציאות, ואומנם באותה עת זאת הייתה טענתו של התובע ולא מעבר לכך. 14.        בנוסף, התובע לא העלה כל טענה בדבר אפליה פסולה או התנכלות בטרם נותקו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, לא איפשר לנתבעת לבדוק את הטענות ואולי לתקן את הדרוש תיקון, אם נדרש תיקון כזה. 15.        נציין כי שוכנענו שתקרית האלימות שחווה התובע ממר אשכנזי חבר המושב, איננה קשורה לנתבעת. בין התובע לאשכנזי התגלעה מחלוקת באשר לריצוף הדרכים החקלאיות במושב (עמ' 37 לפרוטוקול שורות 22-17). עוד הוכח כי הנתבעת התייחסה בחומרה לאירוע ואשכנזי ננזף על ידה (סעיף  63 לתצהיר שגיא וסעיף 60.4 לתצהיר סבידור). 16.        מר שגיא סירב למסור לתובע מכתב פיטורים כפי שביקש התובע, מאחר שמכתב כזה לא תאם את המציאות, ולפיה התובע לא פוטר מעבודתו. כדין נהגה הנתבעת במעשה זה מאחר שלהמצאת מכתב פיטורים יש השלכות לקבלת דמי-אבטלה במל"ל. ואומנם נראה כי התובע קיבל דמי-אבטלה "בזכות" מכתב שנמסר לו על ידי הנתבעת (נספח ל"ג לתצהיר התובע) אולם למעשה התובע התפטר מעבודתו בנתבעת ולא היה זכאי לפיצויי הפיטורים ודינו לא כדין מפוטר. 17.        לבסוף, כנראה עקב לחצם של התובע ומר צפתי, הוצא המכתב שכותרתו "סיום יחסי עובד ומעביד"  (נספח ל"ג הנ"ל) (סעיף 54 לתצהיר רון שגיא). 18.        נראה כי טענותיו של התובע בדבר התנכלות צצו להן לאחר שהנתבעת סירבה להמציא מכתב פיטורים וכאשר הועלו טענות כלפי התובע ומר צפתי באשר לתשלום דמי ההסתגלות. מכתב מפורט ראשון נשלח ע"י התובע ביום 7.2.07, שנמסר כנראה יום לאחר מכן, וביום 11.2.07 נשלח מכתב נוסף של התובע, כיוון שלא קיבל תגובה למכתבו הראשון. התובע לא המתין, אלא 3 ימים, ושלח מכתב נוסף. נראה שוב שמניעיו של התובע לא היו בתו"ל. האם התפטר התובע עקב הרעת תנאים? 19.        עובד המבקש להתפטר עקב הרעת תנאים עליו לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון,  שההתפטרות נבעה מהרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו, כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, והתנאי השני כי על העובד להודיע למעביד על כוונתו להתפטר, על מנת שהמעביד יפעל לסילוק הסיבה שגרמה להתפטרות, ורק אם המעביד לא יעשה כן, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, ויתמלאו התנאים בחוק, תוכר זכאות המתפטר לפיצויי פיטורים. בהקשר לכך נקבע - "כי בסעיפים שבחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (סעיפים 6, 8ו-11), נאמר במפורש שמדובר בהתפטרות 'לרגל', 'עקב' או מ'חמת' האמור באותם הסעיפים ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא - והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה." (דיון נג/210-3 (ארצי) אהרון רביוב נ' נאקו פנסו בע"מ פד"ע כז 514, 517) מהמסכת העובדתית עולה, כי התובע ביקש להתפטר ולא עמד בשני התנאים דלעיל, על מנת שתתגבש זכותו לזכויות הנובעות מהיותו מתפטר בדין מפוטר. 20.        הסיבה האמיתית להתפטרותו הייתה כנראה שבמהלך שנת 2006 הופנתה ביקורת כלפי תפקודו של התובע על ידי סבידור, קרי על ידי הוועד המקומי. התובע בתגובה פעל לשינוי מתכונת ההתקשרות בין הוועד המקומי לוועד האגודה באופן שהוצע על ידו להטיל על הוועד המקומי עלויות נוספות בגין שירותי הניהול המוענקים על ידי ועד האגודה. לחלופין, הציע התובע לצמצם את היקף השירותים הניתנים על ידו לוועד המקומי (סעיף 51-47 לתצהיר סבידור). התובע נעלב שלא התקבלה דעתו. וכן - גן הילדים שהיה אמור להיפתח ב- 1.9.06 והתובע, שהיה אחראי על בנייתו ופתיחתו, יצא לחופשה ביום 28.8.06 ונעדר בעת פתיחתו של הגן ועל התנהלותו זו זכה התובע לביקורת נוספת מאת הנתבעת. 21.        התובע בעדותו טען כי ממועד זה החלה התנכלות כלפיו. סבורים אנו כי כלל אין עסקינן בהתנכלות אלא בביקורת מוצדקת של הנתבעת באשר לתפקודו של התובע, אשר התקשה להסתגל לכפיפות לוועד שבראשו עמד בעבר וליו"ר הוועד המקומי (סעיפים 14, 15, 30.1, 46 לתצהיר סבידור). סיכום ביניים: התובע התפטר מעבודתו, בלא שהזכיר הרעת תנאים או אפליה שננקטה כלפיו ובנוסף חתם התובע על כתב-ויתור ובו הוא מאשר שאין לו טענות או תביעות כלפי הנתבעת. לתובע שולמו כל זכויותיו, לרבות פיצויי הפיטורים. לפיכך מסקנתנו היא שהתובע לא התפטר בדין מפוטר ולא התפטר בשל אפליה כלפיו. 22.        מר צפתי, אשר שילם לתובע את דמי ההסתגלות והחתים אותו על כתב קבלה וסילוק לא הובא לעדות על ידי התובע. התובע הגדיל לעשות ולאחר שקיבל את הכספים מאת הנתבעת וחתם על כתב קבלה וסילוק, הודיע למושב באופן חד צדדי על ביטול כתב הקבלה והסילוק. 23.        והחמור מכל - שוכנענו, כפי שנכתב בתצהיריו של מר סבידור, כי התובע שלא עבד בסוף שנת 2004 ושימש כיו"ר ועד האגודה, פיטר את הגב' אירנה טוביה כמזכירת האגודה שבועיים לאחר חזרתה ממחלה קשה (14.11.04 - חזרה לעבודה). מפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 28.11.04 עולה כי התובע, על דעת עצמו, פיטר את הגב' טוביה אורנה (נספח א' לתצהיר מר סבידור): "יאיר מעדכן על אירועים נוספים שהתרחשו בשבועיים, ממועד שובה של אורנה לעבודה ביום 14/11/04, אשר חייבו להודיע לאורנה על הפסקת עבודתה לאלתר, לפיכך נמסרה ההודעה ביום 27/11/04 בישיבה בה נכחו אורנה, אורי ויאיר." 24.        התובע ביקש למנות את עצמו לתפקיד, מאחר שהתפקיד הינו בשכר, בשונה מתפקידו כיו"ר האגודה, שהיה תפקיד התנדבותי. 25.        מקובלת עלינו עמדת הנתבעת ולפיה כאשר הועלו על ידי מר סבידור טענות כלפי תפקודו המקצועי של התובע כמזכיר ועד האגודה, התקשה התובע עם העובדה שעליו לקבל הנחיות מהועד המקומי ועליו למלא הוראות ואין הוא משמש יותר כגוף המנהל אלא שכיר של ועד האגודה. 26.        טענותיו של התובע באשר לתרומתו לבניית גן-ילדים במושב לא ברורות, מאחר שכמזכיר זה היה חלק מעבודתו. זאת ועוד, בחודש 5/06 או 6/06 התקבלה החלטה על ידי הוועד המקומי לבנות גן-ילדים במושב. על הגן היה להיות מוכן לפתיחת שנת הלימודים (9/06). התובע במסגרת תפקידו, עסק בבניית הגן. תצהירה של הגב' יעל סימנר, המעידה על תפקודו של התובע בבניית גן הילדים, אין בו כדי להעלות או להוריד באשר לתביעה דנן. התובע נטל חופשה בחודש 8/09, מספר ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. כשנודע לסבידור על כך, הוא כעס מאוד. הביקורת שהושמעה כלפי התובע הייתה אם כן מוצדקת. התובע לא הרים את הנטל לטענתו כי כביכול מר צפתי אילצו לקחת חופשה זו. טענתו של התובע כי אולץ לצאת לחופשה בחודש אוגוסט, איננה מתיישבת עם השכל הישר ולפיו התובע, שעבודתו הייתה חיונית באותה תקופה, יוצא לחופשה. 27.        כמו כן טענותיו של התובע באשר להתנכלות על רקע פוליטי, דינן להידחות, והראיה - התובע שלא היה חבר מפלגתו של מר סבידור, מונה למזכיר ועד האגודה ומר סבידור נתן ברכתו למינוי (סעיף  25 לתצהיר סבידור). מהי נפקותו המשפטית של כתב הוויתור ? 28         התובע חתם על כתב הוויתור ובו אישר שקיבל את כל המגיע לו בגין תקופת עבודתו וסיומה וכאמור לעיל, קיבל מענק הסתגלות. 29.        התובע לא הציג בפנינו עילה הקבועה בחוק החוזים לביטול כתב הוויתור (טעות, הטעייה, כפיה וכד'). התובע בתצהיר אישר כי אומנם נערך לו גמר חשבון (סעיף 69 לתצהיר התובע) וקיבל כספים עם סיום עבודתו (שלחלקם לא היה זכאי על פי הסכם ההעסקה). לפיכך לתובע ניתנה תמורה כנגד חתימתו על כתב הוויתור. 30.        אשר על כן הננו קובעים כי אין כל עילה לביטול כתב הוויתור והוא עומד בעינו. האם כדין שילמה הנתבעת את דמי ההסתגלות לתובע ? 31.        התובע קיבל שני חודשי הסתגלות. 32.        בישיבת ההנהלה התקיים דיון סוער בעקבות תשלום חודשי ההסתגלות לתובע ובסופה של אותה ישיבה, התפטר מר צפתי: "בהמשך לדיון, עלה נושא תשלום 2 חודשי הסתגלות ששולמו ליאיר X לפי החלטת גבי צפתי, כאשר ההחלטה לא דווחה לועד בזמן. התקיים דיון סוער בהנהלה, בעקבותיו החליט גבי צפתי להתפטר מתפקידו וחברותו בהנהלה." (נספח ח' לתצהיר שגיא, סעיף 10 לפרוטוקול) 33.        נציין כי הענקת שני חודשי דמי הסתגלות לתובע על פי הוראתו של יו"ר ועד האגודה, מר גבי צפתי, ללא החלטה מסודרת של ועד האגודה וללא תשלום בתלוש המשכורת אלא לחשבונו של התובע המתנהל במושב, הינה לכאורה מעשה בניגוד לכללי מנהל תקין. האם זכאי התובע להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות? 34.        למעשה, תביעתו של התובע איננה תביעה לגמול שעות נוספות אלא טענתו היא שעבד בהיקף משרה גדול יותר מזו שהתחייב לה בתחילת עבודתו קרי, יום עבודה נוסף בכל שבוע עבודה (יום ד'). אולם גם אם נתייחס לרכיב תביעה זה כתביעה בגין שעות נוספות, סבורים אנו שהתובע איננו זכאי להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ולהלן נימוקינו:   35.        התובע שימש למעשה כמנהל או כמנכ"ל ועל כן חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו. כעולה מדו"חות הנוכחות שנערכו ע"י התובע, לא צויינו שעות אלא נוכחות ביום כזה או אחר (נספח ז' לתצהיר שגיא). התובע כמנהל ניהל את זמנו וברי מיומנו (אם בכלל ניתן להסתמך עליו ועל כך עוד בהמשך) כי עבד בשעות ובימים על פי שיקול דעתו. 36.        ואף אם נגיע למסקנה כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע, הרי ככלל, על פי הפסיקה בטרם תוקן חוק הגנת השכר על התובע גמול שעות נוספות היה מוטל הנטל להוכיח את מספר השעות שבהן עבד בפועל, על מנת שבית הדין יוכל לפסוק לתובע סכום קצוב:             "התביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדנא דדינא או לפי עקרונות של שכר-ראוי. התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שהועבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שהועבד כך, על-מנת שבית-הדין יוכל לפסוק סכום קצוב." (דיון לב/32-3 (ארצי)  מרלן פרוימוביץ נ' דן בר-אדון פד"ע ד 39, 43) במקרה דנן, סבורים אנו כי נוכח הראיות שהובאו בפנינו לא הרים התובע את הנטל הדרוש לצורך רכיב תביעה זה. 37.        התובע תומך רכיב תביעה זה במספר ראיות וטענות שהובאו על ידו. נתייחס אליהן להלן. ראשית, טענתו של התובע ולפיה מיילים שנשלחו על ידו מעבר לשעות העבודה, מהווים ראיה לצורך רכיב תביעה זה - דינה להידחות. כתיבת מיילים בשעות שהן מעבר לשעות העבודה אינה מעידה בהכרח על עבודה מעבר לשעות העבודה ולא ברור מדוע שליחת מיילים בשעות הערב המאוחרות על ידי התובע למשימות שיכלו להתבצע בשעות היום, יש בהם כדי לתמוך בטענתו של התובע באשר לזכאותו לגמול שעות נוספות. 38.        שנית, צודקות ב"כ הנתבעת בסיכומיהם כי למרות שהתובע תבע כאמור 57.5 ימי רביעי, מעיון בדו"חות הנוכחות שהגיש (נספח י"ב לתצהיר התובע) עולה כי עבד רק 12.5 ימי ד': בחודש 6/05 - סימן עבודה ביום ד' 8.6.05, אך במקומו נטל לעצמו יום חופשי (שאינו במסגרת חופשתו השנתית) ביום ה', 9.6.05. מעבר לכך סימן עבודה ב- 2 ימי ד' (15.6, 29.6). בחודש 7/05 - לא סימן עבודה בימי ד' כלל, ומהכיתוב "מלא" אין להסיק כי עבד בימים אלו. בחודש 9/05 - סימן עבודה ביום ד' אחד (7.9). בחודש 10/05 - סימן עבודה רק ביום ד' אחד  (26.10). בחודש 11/05 - סימן עבודה ב- 2 ימי ד' (2.11, 30.11). בחודש 1/06 - סימן עבודה ב- 4 ימי ד'. בחודש 5/06 - כל ימי ד' סומנו כימים חופשיים בפועל. בחודש 6/06 - סימן עבודה רק ביום ד' אחד (21.6). בחודש 7/06 - סימן עבודה ביום ד' 19.7.06, אך במקומו נטל לעצמו יום חופשי ביום ו', 21.7.06.  מעבר לכך סימן עבודה רק ב- 1.5 ימי ד' (12.7 וחצי מיום 26.7). בחודש 11/06 - כל ימי ד' סומנו כימים חופשיים בפועל. בחודש 9/06 - כל ימי ד' סומנו כימים חופשיים בפועל. בחודש 8/06 - כל ימי ד' סומנו כימים חופשיים בפועל. (מראה מקום שמספרו 61 לסיכומי הנתבעת שהסתמכו על דו"חות הנוכחות שהגיש התובע, נספח י"ב לתצהירו) 39.        שלישית, עולה כי גם ימי רביעי שבהם לטענתו עבד התובע, לא עבד בהם אלא שעות ספורות בלבד. מחד, בחלקם נרשם שהוא עסק בפעילות פרטית ומאידך, בימי עבודתו נרשמה פעילות פרטית, דבר המעיד לכאורה כי התובע לא עבד את היקף המשרה שהתחייב לעבוד. לפעילות הפרטית של התובע בימי ד' - ר' התאריכים שלהלן בנספחים יג'1-יג'14 לתצהיר התובע: ... 3.8.05, 9.2.05, 26.1.05, 6.9.06, 4.10.06, 18.10.06 ו- 25.10.06 (מראה מקום שמספרו 66 בסיכומי הנתבעת) 40.        רביעית, לא קיימת התאמה בין היומן האלקטרוני לבין דו"חות הנוכחות: חודש 11/05 - 30.11.05 - ביומן האלקטרוני התובע רשם שעה אחת בלבד בתאריך זה, בעוד שבדו"ח הנוכחות דווח על יום עבודה מלא, כביכול; (השווה נספחים יב'5 ו- יג'2 לתצהיר התובע) חודש 9/05  - 7.9.05 - בדו"ח הנוכחות התובע רשם את יום ד', ה- 7.9.05 כיום עבודה, בשעה שביומן האלקטרוני לא רשומה ביום זה כל פעילות.       - 14.9.05 - בעוד שביומן האלקטרוני של התובע הוא רשם שעת עבודה אחת ביום זה, הרי שבדו"ח הנוכחות הוא דיווח על יום זה כעל יום חופשי מלא.                      (השווה נספחים יב'3 ו- יג'3 לתצהיר התובע) חודש 7/06 - 12.7.06 - בדוח הנוכחות התובע רשם את יום זה כיום עבודה, בשעה שביומן האלקטרוני לא רשומה ביום זה כל פעילות.                      26.7.06 -   בעוד שביומן האלקטרוני של התובע הוא רשם שעת עבודה אחת ביום זה, הרי שבדו"ח הנוכחות הוא דיווח על יום זה כל חצי יום עבודה. (השווה נספחים יב'9 ו- יג' 14 לתצהיר התובע). חודש 9/06 -     בעוד שביומנו האלקטרוני התובע רשם, בין השאר, בחודש זה 1.5 שעות עבודה ביום ד', 13.9.06, הרי שבדו"ח הנוכחות הוא דיווח על כל ימי ד' בחודש זה כעל ימים חופשיים. (השווה נספחים יב'11 ו- יג' 12 לתצהיר התובע). (מראה מקום שמספרו 65 בסיכומי הנתבעת - לקוח מרישומי היומן האלקטרוני) 41.        ולבסוף, התובע לא הציג את כל יומנו אלא רק חלק מחודשי עבודתו והימנעותו מהצגתו במלואו מעידה כי כנראה היה בו להזיק לתובע. 42.        אשר על כן טענתו של התובע כי עבד בימי רביעי לא הוכחה ועל כן דינה להידחות. סוף דבר: התביעה נדחית במלואה. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪. משהתביעה נדחית לא מצאנו מקום להתייחס לטענות הקיזוז של הנתבעת. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ניתן היום, י"ג בשבט תשע"א, 18 בינואר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. ד"ר אליעזר רוזנטל נציג ציבור (ע') ד"ר גילצר-כץ אריאלה שופטת - א ב " ד הגב' שליסל הדסה נציגת ציבור (מ') אפליה בעבודההפליה / אפליה