סעיף 54א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע, כי הרשעת נאשם על סמך עדות יחידה של עד מדינה טעונה סיוע: 54א(א). בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע; לענין זה "עד מדינה" - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. בבש"פ 4811/97 X נ' מ"י, פ"ד נא (3) 817, 823), נאמר על ידי השופט י. קדמי: "דעתי עם אלה הסוברים, שהשלב שבו יש לבחון אם קיימת ראיית סיוע הוא שלב הכרעת הדין, וכי בשלבים המוקדמים של מעצר עד תום ההליכים וסיום פרשת התביעה - שאלה זו אינה מתעוררת כלל. 'סיוע', כאמור, יכול שיימצא בפרשת ההגנה ואפשר שיצמח מבחירתו של הנאשם שלא להעיד במשפט, ודי - לשיטתי - בשניים אלה, כדי לתמוך בגישה האמורה". וכך גם השופט חשין, קבע בבש"פ 2311/94 Xנ' מ"י (לא פורסם)):  "אכן, נתגלעו חילוקי דעות בין שופטים בבית המשפט העליון בשאלה אם סיוע (וכמו 'דבר לחיזוק' ודבר-מה נוסף') הנדרש כתנאי על-פי-חוק להרשעתו של נאשם, כוחו עימו אף לשלב של מעצר עד תום ההליכים; או שמא זה לעצמו וזה לעצמו, ואין בדרישת סיוע להרשעה בסופם-של-הליכים כדי לאצול על שלב ההליכים של מעצר עד תום ההליכים. מקצת מן השופטים סוברים כך, מקצת מן השופטים סוברים אחרת, והכרע לשאלה לא נמצא... מטעמים שלא אפרט עתה נוטה אני לדיעה המחמירה, לאמור, כי גם אם נדרש סיוע לסיומם של הליכים, אין נדרש סיוע בשלב זה של ההליכים. אולם אין צורך כי אתפקד לעת הזו במחנה זה או במחנה אחר, הואיל ובנסיבות העניין דומני שיש בידי התביעה תשתית ראויה אף לסיוע".   גם בבש"פ 2571/11 X נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(2), 1896 , 1897 (2011), ציינה השופטת א. חיות, כאמור: יש לזכור עם זאת כי הסיוע לצורך שלב המעצר אינו חייב להגיע לרמה של הסיוע הנדרש לצורך הרשעה ודי אם תוצג ראייה מסייעת לכאורית (ראו: בש"פ 9209/08 שמלאשוילי נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (טרם פורסם, 18.11.2008); בש"פ 2975/06 אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, פיסקה 12 (לא פורסם, 7.5.2006); בש"פ 2580/97 אנג'ל נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 415, 421 (1997)). משפט פליליעדותדיוןעד מדינה