תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש"ן-1990 (להלן:" תקנות בית הדין לעבודה דיון מהיר") בתוקף סמכותנו לפי סעיף 31(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - החוק), ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעתנו הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים מתקנות אלה: 1. קביעת סכום סכום התביעה או שווי הנושא בדיון מהיר בפני שופט או רשם לא יעלה על 23,700 שקלים חדשים ליום הגשת התביעה; לענין זה, "סכום התביעה או שווי הנושא" - (1) לגבי דיון לפני שופט - לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה; (2) לגבי דיון לפני רשם - הסכום שהוא מוסמך לדון בו לפי סעיף 27 לחוק, לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה. 1א. הצמדה לשכר הממוצע (א) בתקנה זו, "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968. (ב) ביום 1 בינואר של כל שנה יוגדל הסכום הנקוב בתקנה 1 ויהיה כסכום של שלוש פעמים השכר הממוצע לאותו יום; סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים. (ג) מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל לפי תקנה זו. 2. ביטול תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התשמ"ז-1986 - בטלות. דיוןדיון מהיר (בית הדין לעבודה)תקנותתקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה