מטפל אלטרנטיבי - האם צריך תעודה ?

האם ביטוח לאומי יממן טיפולים אלטרנטיביים ? הגדרת "מטפל" בחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996 כוללת "רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות". המונח 'עיסוק ברפואה' בסעיף 1 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז - 1976 מוגדר כ"בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפוים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך-כלל מידי רופא לרבות ריפוי באקופונקטורה". כך, בתיקון פקודת הרופאים משנת 1987 נוספו להגדרת "עיסוק ברפואה" המלים "לרבות ריפוי באקופונקטורה". לפי תיקון זה, המונח "עיסוק ברפואה" אשר, מלכתחילה, כוון לעיסוק ברפואה קונבנציונאלית, כולל ענף משנה מתחום הרפואה המשלימה. אולם, כפי שנפסק בפרשת יוסף רוס מפי השופט ריבלין "החלתה של פקודת הרופאים על ענפי הרפואה המשלימה - בהעדרו של הסדר חקיקתי אחר - הינה מאולצת, מלאכותית ואינה יכולה לעמוד. בחינת פקודת הרופאים על מכלול הוראותיה מעלה כי הפקודה נועדה להסדיר את העיסוק ברפואה הקונבנציונאלית ובה בלבד". וכל עוד לא הותקנו תקנות לפי הוראת סעיף 59א לפקודה, לא יוכל לעסוק באקופונקטורה מי שאינו רופא מורשה. נוהל משרד הבריאות בנוגע לתעודת הכרה במעמד למטפלים במקצועות הבריאות שעיסוקם טרם הוסדר בדין, לרבות בתחומים הפודיאטריה והכירופרקטיקה, בוטל בפסיקתו של בית המשפט העליון תוך שנקבע כי קביעת תנאי סף להכרה בבעלי מקצועות פארה-רפואיים, בנהלים פנימיים ולא בחקיקה, עומדת בניגוד להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק. נוכח ביקורת שנמתחה בפסיקת בית המשפט העליון ובדו"חות מבקר המדינה בנוגע להעדר הסדר חקיקתי בתחום הרפואה המשלימה, הוסדרו בחקיקה מספר מקצועות רפואיים מתחום הרפואה המשלימה, ותלויים ועומדים הליכי חקיקה להסדרת הרישוי הרפואי של מטפלים במקצועות הבריאות שאינם רופאים מורשים. בהקשר זה, פורסמו מספר הצעות חוק בתחום האקופונקטורה שמטרתן להסדיר את מכלול הנושאים הקשורים לעיסוק באקופונקטורה, ייחוד העיסוק, רישוי היתר, פיקוח וכיוצ"ב. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 שמטרתו "להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור", מסדיר את העיסוק בארבעה מקצועות בריאות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה - דיאטנות. במסגרתו נוסף סעיף 21ב לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המעגן מתן שירותי בריאות במסגרת סל הבריאות בתחומי הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, התזונה והדיאטנות ובתחום ההפרעות בתקשורת והריפוי בדיבור על ידי בעלי מקצוע המוסמכים לכך כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק. לאחרונה, התקבל תיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 2), תש"ע - 2010 במסגרתו הוסדר העיסוק גם בתחומי הפודיאטריה והפודיאטריה הניתוחית, הכירופרקטיקה והקרימינולוגיה הקלינית. מסמכיםרפואה אלטרנטיביתשאלות משפטיות