להלן החלטה בבקשה למנוע פיטורים בגלל כרטיס נוכחות: החלטה זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני להורות על ביטול מכתב הפיטורים ולהחזיר את המבקש לעבודתו אצל המשיבה על אתר, להימנע מלפגוע במעמדו ובתנאי העסקתו, לשלם למבקש את שכרו בכל התקופה בה לא עבד בפועל. להלן עובדות המקרה: 1. המבקש עבד כפקיד בלשכת ההוצל"פ בחיפה החל מיום 1/7/03. 2. המבקש עבד במשרה מלאה בחוזה מיוחד לפי חוק שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) תש"ח-1960, כאשר תוקפו של החוזה הוארך מפעם לפעם כאשר בפעם האחרונה הוא הוארך עד ליום 31/12/2006. 3. בלשכת ההוצל"פ בחיפה נפתחו אלפי תיקי גביה עבור חברת "כביש חוצה ישראל". 4. המוציא לפועל מר אחסאן חוסיין התיר לפקידה בשם לבנת מטעם משרדו של עו"ד פישר המייצג את חברת "כביש חוצה ישראל" (להלן "הפקידה") לפעול במחשבי ההוצל"פ בחיפה, לצורך פתיחת התיקים הללו. הפקידה נהגה להגיע פעם בשבוע למשרדי ההוצל"פ, ואז לעבוד על המחשב של לשכת ההוצל"פ ולפתוח את תיקי הגביה. 5. בתאריך 6/2/2006 הגיעה הפקידה למשרדי ההוצל"פ. באותו יום לא נכחו במקום מר אחסאן חוסיין וסגניתו. הפקידה פנתה למבקש על מנת שיאפשר לה להיכנס ולפעול במחשבי ההוצל"פ באמצעות סיסמתו. המבקש מסר על דעת עצמו לפקידה את סיסמתו במחשב, ואיפשר לה לעבוד במהלך אותו יום באמצעות סיסמתו במחשבי ההוצל"פ, וזאת מבלי לאפשר אישור מהממונים עליו. 6. בתאריך 9/2/2006 זומן המבקש למשרדו של מר יהודה כהן - מזכיר ראשי ומנהל בתי משפט שלום מחוז חיפה. בפגישה הנ"ל הודיע מר כהן למבקש בזו הלשון: "בהמשך לשיחתנו ניתנה הנחיה מהנהלת בתי המשפט לפיה תופסק העסקתך כעובד הוצאה לפועל בחיפה, וזאת החל מהיום, 9/2/06, בגין הפרת אמונים באופן שנתת את כרטיס העובד שלך לאחר שלא היה מורשה ובכך הפרת את הצהרת הסודיות עליה חתמת עם כניסתך לשירות המדינה. לאור זאת הוחלט לסיים העסקתך. מהי תגובתך?" תגובתו של המבקש היתה כדלקמן: "אין לי מה להגיד. אני בהלם על ההחלטה. לא עשיתי דבר. אכן הסיסמאות ניתנו לאותה בחורה לא רק ממני, גם משרונה דהן". 7. באותו מעמד הודיע מר יהודה כהן למבקש, כי הפסקת עבודתו נכנסת לתוקף החל מאותו יום, וכי יקבל הודעה מוקדמת של 30 יום. 8. בסיום הישיבה התבקש המבקש להשאיר את כרטיס הנוכחות שלו אצל מר כהן על מנת שלא יוכל להשתמש בו יותר, וכך אמנם עשה. 9. בסיום הישיבה הנ"ל הודפס פרוטוקול שכותרתו "פרוטוקול שימוע מיום 9/2/2006". 10. בו ביום יצא גם מכתב הפסקת עבודה למבקש שעליו חתום מר יהודה כהן בצירוף העתק מפרוטוקול השימוע. 11. המבקש סיים את עבודתו במשרדי ההוצל"פ ביום 9/2/2006. 12. בתאריך 12/2/2006 נשלח למבקש מכתב נושא את הכותרת "התרת חוזה טרם זמנו" והפעם מטעם כב' השופט רוני בודסקי - המשנה למנהל בתי המשפט, בו הוא מודיע לו כי התרת חוזה באה בהמשך לשימוע שנערך למבקש עם מנהל המחוז ביום 9/2/2006. 13. בתאריך 13/2/2006 פנה ב"כ המבקש לכב' השופט בעז אוקון - מנהל בתי המשפט, ובו טען כי פיטורי המבקש ומדתיות ההחלטה פגומים מן היסוד, וכי למבקש לא ניתנה הזדמנות הוגנת להתגונן. 14. בתאריך 20/2/2006 קיבל ב"כ המבקש הודעה, כי למבקש יערך שימוע בפני סגן מנהל בתי המשפט - כב' השופט אלון גילון ביום 1/3/2006. 15. בתאריך 1/3/2006 נערכה ישיבת השימוע למבקש בפני כב' השופט אלון גילון כשבישיבה נכחו המבקש ובא כוחו, עורכי הדין גב' אירית הרמל ומר ברק לייזר מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, גב' חגית זלצר סגנית מנהלת משאבי אנוש וגב' נעמי ורדי סגנית המבקרת הפנימית. 16. כב' השופט גילון הבהיר למבקש בתחילת הדיון מה העבירה המיוחסת לו בזו הלשון: "ביום 7/2/2006 הודית בפני מר יהודה כהן, מנהל מחוז חיפה, כי מסרת לפקידה בשם לבנת ממשרד עו"ד פישר את כרטיס העובד שלך ואת סיסמתך ואפשרת לה לעבוד במחשב שבעמדת העבודה שלך. מדובר בעבירה חמורה של הרשאה לעשות שימוש במחשב לשכת ההוצל"פ לאדם שאינו מעובדי המערכת ובעקבות הודאתך הוחלט להתיר את החוזה עמך בשל אי התאמתך להיות עובד מערכת בתי המשפט. בטרם יחליט מנהל בתי המשפט סופית בעניין, ניתנת לך בזאת הזדמנות להשמיע את טענותיך". 17. במהלך השימוע סיפר המבקש כי הפקידה לבנת נהגה לבוא במשך קרוב לשנה ללשכת ההוצל"פ ולעבוד שם, ולכן הוא סבר בתום לב כי מותר לו לתת לה את כרטיסו על מנת שתפתח תיקי הוצל"פ לחייבים בגין שימוש בכביש חוצה ישראל. לדבריו אם הוא לא היה נותן לה לבצע את העבודה אז העבודה היתה נעצרת והדבר היה פוגע בפרמיה שלו. לכן הוא ראה בכך כצעד קדימה במטרה לתרום למערכת. 18. מהשימוע התברר, כי למעשה בתאריך 6/2/2006 הגיעה הפקידה לבנת בשעות הצהריים למשרדי ההוצל"פ. באותו יום שרונה דהן שהיתה הממונה הישירה על המבקש לא היתה בעבודה והמוציא לפועל אחסאן חוסיין היה ביום הלימודים הקבוע שלו, שהיה יום שני בשבוע. המבקש נתן לפקידה את כרטיסו על מנת שתשתמש במחשב. בסיום יום העבודה הוא הדפיס את שעון הנוכחות והחזיר לפקידה את כרטיסו האישי והשאיר אותה לבד לעבוד במשרדו עם כרטיסו ונתן לה הוראה כי בסיום עבודתה תניח את הכרטיס במקום מושבו ונסע לביתו. 19. בתאריך 9/3/2006 נשלחה למבקש תשובת היועצת המשפטית של הנהלת בתי המשפט עו"ד לאה רקובר ובו צוין, כי גרסתו ביחס למסירת סיסמאות באופן חופשי לידי הפקידה לבנת על ידי הממונה עליו הנושא נבדק על ידי מחלקת הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט, והגרסה העובדתית הנ"ל נמצאה כלא נכונה. עוה"ד רקובר הדגישה את חומרת המעשה המיוחס למבקש בזו הלשון: "ג. אנו סבורים כי מסירת סיסמה על ידי עובד לגורם חיצוני, הבא מטעם גורם פרטי, גורמת לפגיעה חמורה במערכת. מערכת ההוצל"פ הינה מערכת בה מנוהלים זכויותיהם וחובותיהם של זוכים וחייבים. המערכת בנויה על הרשאות הניתנות לעובדי המערכת בלבד. העברה של הסיסמה מפקיד ציבור לגורם פרטי מהווה פגיעה חמורה במערכת, ואף מהווה פוטנציאל של נזק ממשי למערכת ולתדמיתה. עובד מערכת בתי המשפט המבצע מעשה חמור, כפי שביצע מרשך, אינו מתאים להיות עובד במערכת כה ייחודית. אנו לא עוסקים כרגע בעבירת משמעת, אלא בהתנהגותו של מר מיכאלי ובהתאמתו למערכת בתי המשפט. הסטנדרט הראוי במערכת בתי המשפט ביחס להתנהגות עובד אינו מאפשר את המשך העסקתו של מרשך". לסיום כותבת עו"ד רקובר, כי על יסוד החומר שהונח בפני כב' השופט מר בעז אוקון - מנהל בתי המשפט - על ידי כב' השופט אלון גילון, ובהתחשב בחוות הדעת של הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, ובחוות דעתה של הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה, החליט מנהל בתי המשפט לאשר את החלטת כב' השופט רוני בודסקי לסיים את העסקתו של המבקש במערכת בתי המשפט בשל אי התאמתו למערכת זו. 20. ההחלטה מיום 9/3/2006 נמסרה לידי ב"כ המבקש רק ביום 29/3/2006 לאחר תזכורות אחדות שנשלחו בנדון להנהלת בתי המשפט. 21. בתאריך 4/4/2006 הוגשה הבקשה לביה"ד למתן צו עשה שיורה להנהלת בתי המשפט להחזיר את המבקש לעבודתו ולבטל את החלטת הפיטורים. לאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: 22. ב"כ המבקש מתמקד בטענה, כי מדובר כאן בעבירת משמעת, ולכן עפ"י סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק המשמעת"), אשר חל גם על המבקש שהועסק בחוזה מיוחד, אין לפטר עובד מדינה בגלל עבירת משמעת אלא עפ"י פסק דין של בית הדין המוסמך. לטענת ב"כ המבקש העילה היחידה לפיטורי המבקש היא מסירת הסיסמה וכרטיס העובד לגורם חיצוני. המשיבה הגדירה התנהגות זו כהפרת אמונים והפרת סודיות וכמעשה הפוגע בשירות הציבורי. כל אחת מהעילות הללו אינה אלא עבירת משמעת וככזו היתה חובה לפעול עפ"י סעיף 68 לחוק המשמעת אשר נוטל מהמשיבה את הסמכות לפטר עובד בגין עבירות משמעת. 23. לטענת המשיבה כל עובדי ההוצל"פ מחויבים עפ"י הוראותיו המפורשות של החוק לחובת סודיות בכל הנוגע למידע המצוי במערכת ההוצל"פ. למבקש היתה הרשאה לפעול במערכת המחשוב של לשכת ההוצל"פ בחיפה הכולל מידע סודי ורגיש בדבר זכויותיהם של זוכים ופרטיהם האישיים ביותר של חייבים. המבקש ביצע מעשה חמור בכך שפגע בציבור הפונים ללשכת ההוצל"פ אשר פרטיהם נחשפו בפני אנשים שאינם מורשים לכך. בנסיבות אלה לא ניתן להמשיך ולהעסיק את המבקש בלשכת ההוצל"פ ולכן הותר חוזה העסקה עמו בטרם תום תקופת החוזה. 24. אין ספק בדבר כי, לכאורה, מסירת כרטיס העובד של המבקש, וכן הסיסמה שלו לידי הפקידה לבנת, שאפשר לה לעבוד באופן חופשי במערכת המחשוב של לשכת ההוצל"פ מבלי שהיתה מורשית לכך, הינו מעשה חמור הנוגד, לכאורה, את חובתו לשמירת סודיות על המידע הרגיש המגיע לידיעתו במסגרת עבודתו. 25. המבקש לא רק מסר את כרטיסו וסיסמתו לפקידה לבנת אלא, לכאורה, הגדיל לעשות כאשר בסיום יום העבודה הלך לביתו, והשאיר את הפקידה הנ"ל להמשיך לעבוד לבד במשרדו, תוך שימוש בכרטיסו וסיסמתו, מבלי שיהיה עובד של מחלקת ההוצל"פ נוכח במקום. עצם העובדה שהמבקש לא הבין את חומרת מעשהו הנ"ל מראה, לכאורה, את חוסר התאמתו של המבקש למקום עבודתו, בו קיימת חובה מוחלטת על שמירת הסודיות של העובדים ביחס למידע המגיע אליהם במסגרת עבודתם במחלקה הנ"ל. 26. נכון הדבר, כי מעשיו של המבקש כפי שתוארו לעיל, טומנים בחובם, לכאורה, גם ביצוע עבירות משמעת, אך הם כוללים בתוכם גם מעשים של חוסר שיקול דעת, והעדר התאמה למקום העבודה, כאשר החוסר התאמה הינו השיקול המכריע, לכאורה, בהחלטה להפסיק את עבודתו של המבקש ולהתיר את החוזה עמו. ראה בנדון את פסה"ד דב"ע ל"ז/93-3 מדינת ישראל - חנוכי, פד"ע ט' 14 עמודים 20-21, שם נאמר בסעיף 9 כדלקמן: "ברור שיתכנו מקרים שאותו עובד - מצויים בו השניים: אפשר להגיש נגדו תלונה לוועדת משמעת, על עבירת משמעת.... אך ללא קשר לאלה, אין הוא מתאים לעבודתו... במקרה כזה, לא יכול עובד לטעון, כי כפי שטען הילד בסיפורו של שלום עליכם ש"טוב לי כי יתום אני", לא יוכל העובד לטעון: "כל עובד אחר במקומי אפשר היה לפטר בשל אי התאמתו לעבודה או בשל צמצום במנגנון, ואני מוגן משום שאני חשוד בעבירות משמעת". 27. ב"כ המבקש תקף את הליך השימוע שנעשה למבקש בתאריך 7/2/2006 בפני מר יהודה כהן, וכן בתאריך 1/3/2006 בפני כב' השופט אלון גילון בטענה, כי המדובר בשימוע למראית עין בלבד. 28. באשר לשימוע שהתקיים ביום 9/2/2006 בפני מר יהודה כהן, מתעורר ספק, לכאורה, האם המבקש ידע, כי הוא מוזמן לישיבת שימוע. מתגובתו נראה, לכאורה, כי המבקש הגיב בהלם כשנאמר לו מיד בתחילת הישיבה, כי הוחלט לסיים את העסקתו בגלל הפרת אמונים, והפרת סודיות בגין מסירת כרטיס העובד שלו לאחר שלא היה מורשה לכך. 29. גם אם נפלו, לכאורה, פגמים בשימוע שהתקיים ביום 9/2/06, הדבר תוקן, לכאורה, בישיבת השימוע שהתקיימה ביום 1/3/06 בפני כב' השופט מר אלון גילון. באותה ישיבה ניתנה אפשרות למבקש ולבא כוחו להשמיע את כל טענותיהם והסבריהם לאירוע כפי שאכן עשו. כך גם לגבי פגם שמתגלה בהליך פיטורים. ראה בנדון את פסק הדין דב"ע נד/124-3 מדינת ישראל (רפא"ל) נ' חנוך פוגל ואלכסנדר יניב, (ראה תקליטור עבודה ועוד) בו נאמר מפי כב' סגן הנשיא ס' אדלר כתוארו אז.. "12. ... פגמים שנפלו בהליך פיטורים ניתן לתקן לאחר שנשלחה לעובדים הודעת הפיטורים, ובית הדין ישקול את הליך חוקיות הפיטורים מחדש. כך נפסק בבית דין זה פעמים מספר. "אין אנו מקבלים את הגישה לפיה המעביד אינו יכול לתקן פגם שנתגלה הליך הפיטורים והוא מהווה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. אין זה סביר שעובד המועמד לפיטורים, יהנה מחסינות מפני פיטורים בעתיד בגלל טעות מינהלית (דב"ע מז/82-3 עירית תל אביב יפו נ' אברביה פד"ע י"ט 291... וכן בג"צ 646/93 ברכה נ' שר התקשורת ורשות הדואר (טרם פורסם)". 30. רק לאחר קבלת כל המידע שנתגלה במהלך השימוע שהיה בפני כב' השופט אלון גילון ובהסתמך על חוות דעת משפטיות, הן של הנהלת בתי המשפט, והן של נציבות שירות המדינה החליט כב' השופט מר בעז אוקון, לאחר ששקל את כל נסיבות המקרה, להתיר את חוזה העסקה של המבקש בשל אי התאמה למערכת בתי המשפט. 31. כאמור, המבקש הועסק עפ"י חוזה מיוחד אשר מועד סיומו אמור היה להיות ביום 31/12/06. גם אם נפלו פגמים כלשהם בהליך קבלת ההחלטות, כטענת ב"כ המבקש, עדיין ניתן לפצות את המבקש על הנזק שנגרם לו בפיצוי כספי הולם, אם יקבע במסגרת הדיון בתיק העיקרי, כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כלפי המבקש בהחלטתה להפסיק מיד את עבודתו ולהתיר את החוזה עמו. 32. לאור האמור לעיל, הבקשות למתן צו מניעה זמני לביטול פיטורי המבקש מעבודתו ולהחזרתו לעבודה - נדחות זאת. 33. בנסיבות העניין - כל צד ישא בהוצאותיו. כרטיס נוכחותפיטוריםשעות עבודה ומנוחה