צו מניעה זמני - אסיפה כללית

החלטה 1. זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני שהגישו המבקשים כנגד המשיבים, בו עתרו המבקשים למנוע קיומה של אסיפה כללית ביום 3.12.03 במשיב 2 ו/או בכל מועד נדחה אחר. עוד עתרו המבקשים למנוע הצבעה ו/או קבלת החלטה בקשר למימוש החלטת מינהל מקרקעי ישראל שמספרה 823 (להלן: "החלטה 823") עד להחלטה מי הוא פורום מקבלי ההחלטות הנכון והרלוונטי לצורך מימוש החלטה 823. 2. העובדות: א. המבקשים הם חברים במושב כפר אז"ר, משיב מס' 2, ובעלי נחלות כמפורט בתובענה. ב. משיב מס' 2 הינו אגודה שיתופית אשר התאגדה על פי הוראות פקודת האגודות השיתופיות. ג. משיבים 3 ו-4 הם חברים ו/או בעלי זכויות ו/או בעלי ענין במשיב 2. ד. ביום 1.3.00 הגישו המבקשים תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה עתרו להצהיר כי הם זכאים להרשם כבעלי זכויות חכירה בחלקות ב' ו/או ג' במשיב 2, בין היתר, מכח תקנון האגודה ו/או מכח החלטה 823. עוד טענו המבקשים בתובענה כי משיב 2 העביר להם את מלוא הזכויות בחלקות ב' ו/או ג' וכי בשלו התנאים לרישום החכירה על שם המבקשים בפנקס המתנהל אצל משיב 1. עוד ביקשו העותרים להורות למשיב 1 ו/או למשיב 2, לנקוט בכל הפעולות הנדרשות על מנת להעביר ולרשום את חלקות ב' ו/או ג/ על שם המבקשים. עיקר טענת העותרים בתובענה היא כי הם זכאים מכח מפות ומסמכים ומכח החלטה 823 כי חלקות ב' ו/או ג' אשר במשיב 2 ירשמו על שמם. ה. עמדת המנהל - משיב 1 - כפי שבאה לביטוי בתגובה להמרצת הפתיחה, היא כי על פי החלטה 823, בשלב ראשון על משיב 2 לקבל החלטה באסיפה הכללית לפיה הוסכם כי תרשמנה זכויות חכירה ישירות למתיישבים לגבי חלקות ב' ו/או ג', וכי אותה קרקע תגרע משטח המשבצת. רק לאחר קבלת ההחלטה של האסיפה הכללית תועבר הבקשה למינהל אשר יבדוק אותה ויאשר את הבקשה לחלוקה, כפי שמוצעת על ידי האגודה היינו משיב 2. עוד מוסיף המנהל וטוען כי רק אם ובתנאי שמשיב 2 יפעל בהתאם להוראות החלטה 823, ובכפוף לבדיקה ואישור המינהל, רק אז ניתן יהיה לחתום עם המתיישבים חוזי חכירה ישירים (ראה תגובת המנהל לתובענה, בין היתר, סעיפים 4 עד 7). ו. עמדת המשיב 2, כפי שבאה לביטוי בתגובה להמרצת הפתיחה, היא, ביחד עם טענות נוספות, כי במסגרת החלטות קודמות של משיב 2 הוחלט על ביטול החלוקה הקיימת של חלקות ב' ו/או ג' וזאת, בין היתר, לצורך השלמת שטחי אדמה לאותם משקים מהם נלקחו חלקות עבור הכבישים (מחלף גהה). משום כך מתנגד המשיב לתובענה לרשום חלקות ב' ו/או ג' על שם המבקשים, כמפורט בתובענה. ז. תיק זה התנהל באופן מקורי בפני כבוד השופטת ה' שטיין ז"ל, הועבר לכבוד השופטת ע' צ'רניאק וממנה לכבוד השופטת ה' גרסטל. רק ביום 29.9.03 הגיע התיק לדיון בפני לראשונה. ביום 29.9.03 התקיים בפני קדם משפט ובו הובררו נושאים שונים, כמפורט בפרוטוקול, והתיק נדחה לתזכורת נוספת ליום 7.12.03 על מנת שהצדדים יגישו כתבי טענות מעודכנים, הכל כמפורט בהחלטה מאותו יום. ח. ביום 27.11.03 הגישו המבקשים את בקשתם הנוכחית לצו מניעה זמני והחלטה זו דנה בבקשה זו לצו מניעה זמני. 3. הבקשה לטענת המבקשים הם זומנו ביום 17.11.03, ביחד עם כלל חברי האגודה במשיב 2, לאסיפה כללית אשר נקבעה ליום 3.12.03 כאשר על סדר היום נקבע, בין היתר: "חכירת הקרקע בכפר אז"ר בחוזה חכירה לדורות". לטענתם, הם "נמצאו למדים" כי לאסיפה אשר אמורה להכריע בהקשר למימוש החלטה 823 בעניין "עיגון זכויות החברים בקרקע, קרי - בקניינם של אחרים" זומנו כלל חברי האגודה אף שחלק מהם אינם בעלי זכויות ו/או בעלי זכויות בנחלה. לטענת המבקשים, אין לאפשר דיון וקבלת החלטות בעניין החלטת המנהל מס' 823 על ידי מי שלא אושר מראש ובכתב על ידי המנהל ושמו אינו מוכר על ידי המנהל כבעל זכויות שכן זה תנאי מוקדם להשתתפות בהצבעה של מימוש החלטת המנהל. לטענת המבקשים, מי אשר איננו חבר ובעל נחלה כדין במשיב 1, איננו זכאי להצביע למימוש החלטה 823. 4. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם תקנון האגודה מתייחס לכינוס האסיפה הכללית והאסיפה הכללית היא "השלטון העליון של האגודה", האסיפה הכללית כוללת את כל חברי האגודה ולא קיים פורום אחר כמו "בעלי נחלות בלבד". עוד מוסיפים המשיבים טענות, הכל כמפורט בתגובות שהגישו לבקשה. דיון 5. שיהוי המשיבים טוענים כי המבקשים השתהו בהגשת בקשתם שכן כבר ביום 19.10.03 ידעו כי המשיב 2 עומד לכנס אסיפה חברים, כמפורט בנספח ג' שצורף לתצהירו של מר נוימן התומך בבקשה (להלן: "נספח ג'"). לטענתם, המבקשים ידעו כי האסיפה תתייחס גם להחלטת המנהל 823 (ראה סעיף 1 לנספח ג') והם ידעו את עמדת המושב כי ההחלטה בדבר החכרת חלקות ב' לבעלי הנחלות ואופן החלוקה נתונה לסמכות האסיפה הכללית (ראה סעיף 3 לנספח ג'). הם ידעו את עמדת משיב 2 לפיה עמדת חלק ניכר מחברי האגודה הוא כי ההחלטה בכל הנוגע להעברת זכויות החכירה בחלקות ב' ו/או ג' על שם החברים חייבת להתקבל אך ורק באסיפה הכללית של הכפר (ראה סעיף 4 לנספח ג'). נספח ג' מתייחס גם לערעור שהוגש על ידי ה"ה נוימן ולוטן על פנקס החברים, ובסעיף 6 לנספח ג' צויין כי משאושר פנקס החברים סופית על ידי רשם האגודות, אין מניעה משפטית לקבל החלטות באסיפה הכללית, כאשר המשיב 2 עומד להביא את האפשרויות והחלופות בנושא החכירה לדורות להכרעת האסיפה. בסעיף 8 לנספח ג' צויין כי לאחר אסיפות ההסברה תתקיים אסיפה כללית אשר בה יובא הנושא להכרעה. 6. במהלך הדיון נחקר מר נוימן על תצהירו ומחקירתו עולה כי את נספח ג' אכן קיבל ב-19.10.03 אולם, לטענתו, הבין כי אין מניעה משפטית לכינוס האסיפה שכן "הכוונה שרק בעלי נחלות יקבלו את ההחלטות" (ראה עמ' 4 לפרוט'). עוד הוסיף בעדותו כי: "היה ברור לי שהאסיפה הכללית תהיה של בעלי נחלות בלבד - כך הבנתי". אינני מקבלת את עדותו של מר נוימן. במקרה הטוב מדובר בהתממות ובמקרה הפחות טוב מדובר בעדות שאיננה אמת. מנספח ג' עולה בבירור כי המבקשים ומר נוימן ביניהם ידיעו היטב כי האגודה עומדת לקיים אסיפה כללית בנושאי החלטת המנהל 823. הם גם ידעו היטב כי האסיפה הכללית עומדת לכלול את כלל חברי האגודה, כפי שדרכה של אסיפה כללית להתקיים, שכן לא הוכח כלל כי התקיימו אסיפות כלליות בנוכחות בעלי נחלות בלבד. אמנם מר נוימן העיד בעמ' 4 לפרוט' כי: "להבנתו" התקיימה אסיפה כללית של בעלי נחלות בלבד אולם בתשובה סתמית זו בחקירה נגדית אין כדי להוכיח על קיום "פורום" כזה של אסיפה כללית בנוכחות בעלי נחלות בלבד וכי התקיימה אסיפה כללית מסוג זה. צודק עו"ד אילן בסיכומיו כי התקנות מגדירות מי הם חברי האגודה, האסיפה הכללית היא אורגן של האגודה השיתופית וקיימות הגדרות כיצד מתקבלות החלטות באותו אורגן. לטענתו, "לא התקנות ולא התקנון מבחינים בין סוגים שונים של חברים. החיה שחברי מדבר עליה היא משהו חדש. לא ניתן לקבוע מראש איזה סוג חברים יצביע בעניין ספציפי. אין מקום לערוך מיון מוקדם לפני האסיפה". לא רק שטענתו זו של מר נוימן לא הוכחה, היינו האפשרות לקיום אסיפה כללית במעמד בעלי נחלות בלבד, אלא שאינני נותנת אמון בעדותו זו לפיה סבר כי האסיפה הכללית אליה הוזמנו חברי האגודה, הנזכרת בנספח ג' לתצהירו, היא אסיפה כללית של בעלי נחלות בלבד. יתרה מכך ולא פחות חשוב - בסעיף 5 ו-6 לנספח ג' יש התייחסות מפורשת לנושא פנקס החברים ולערעור שהוגש בנושא זה כאשר מודיע משיב 2 כי "עתה, משאושר פנקס החברים סופית על ידי רשם האגודות, ואין מניעה משפטית לקבל החלטות באסיפה הכללית, אנו עומדים להביא את האפשרויות והחלופות בנושא החכירה לדורות להכרעת האסיפה". אין חולק כי פנקס החברים מתייחס לחברי האגודה ולאו דווקא לבעלי הנחלות. משצויין בנספח ג' כי לאור הסרת המניעה המשפטית לקבל החלטות באסיפה הכללית, לאחר שאושר פנקס הבוחרים, ידעו המבקשים ומר נוימן ביניהם, כי כוונת המושב הברורה היתה קיומה של אסיפה כללית בנוכחות כלל חברי האגודה (האמורים להופיע בפנקס החברים), ולא בעלי הנחלות בלבד. משום כך, ואם רצו המבקשים למנוע את קיומה של האסיפה הכללית בנוכחותם של כלל חברי האגודה, היה עליהם להגיש את הבקשה מיד ובסמוך לאחר שקיבלו את נספח ג' היינו מיד בסמוך לאחר 19.10.03. במקום זאת חיכו המבקשים עד 27.11.03, מספר ימים לפני קיום האסיפה הכללית, והגישו את בקשתם הנוכחית. 7. טוענים המבקשים כי על קיום האסיפה נודע להם רק ביום 17.11.03 (נספח ב' לתצהירו של מר נוימן) ומשום כך הגישו את בקשתם הנוכחית כ-10 ימים לאחר מועד זה. אינני מקבלת טענה זו לפיה רק לאחר משלוח ההזמנה (נספח ב' לתצהיר נוימן) היה מקום להגיש את הבקשה. הסכסוך בין חברי משיב 2 הוא ארוך ומורכב, הוא משתרע על פני מספר בתי משפט לרבות בית המשפט העליון, וכל הצדדים יודעים היטב את מהות המחלוקות שבין הצדדים. אם סברו העותרים כי הם אינם מסכימים לקיום האסיפה כללית בנוכחות כל חברי האגודה, ואילו נהגו בתום לב, היה עליהם להגיש בקשה למניעת קיום האסיפה מיד ובסמוך לאחר קבלת נספח ג' לתצהירו של מר נוימן. הטענה לפיה הם עשו זאת רק משנודע מועד הישיבה היא מתממת בנסיבות המורכבות של תיק זה ואין לקבלה. 8. אשר על כן ומחמת שיהוי דין הבקשה להדחות. 9. טעונים סותרים של המבקשים המשיבים מצביעים, ובצדק, על טענות סותרות שהעלו המבקשים בנושאים נשוא החלטה זו. מר ישראל נוימן וגברת דבורה לוטן, שניים מהמבקשים בתיק זה, הגישו עתירה לבג"צ שמספרה 6627/98. בסעיף 4.1 לעתירה זו לבג"צ טוענים העותרים כדלקמן: "לרישומים בפנקס החברים הכוח והיכולת לפגוע בזכויותיהם של חברים אחרים, וכמובן שבדיקת הפנקס צריכה להתברר בקפידה רבה. מי שזכויותיו לא נבדקו אינו זכאי, משפטית ומוסרית, להחליט בנוגע לזכויותיהם של אחרים. בתקופה הקרובה עומדים החברים של כפר אז"ר לקבל הכרעות מרחיקות לכת בדבר דרך מימוש של החלטות מינהל שונות ובכללם החלטות 717, 727 ו-737... הכרעות אלו הנן בעלות משמעות עצומה לגבי עתידו של כפר אז"ר בכלל ולגבי עתידם של העותרים בפרט. בין היתר, אמורה האסיפה הכללית להחליט בדבר דרך הממוש של נכסי האגודה ושל נכסי החברים (חלקות ב' ו-ג' של החברים).". בסעיף 4.2 לעתירה לבג"צ נטען : "לעותרים הזכות המלאה כי ההכרעות בנושאים אלו יתקבלו דווקא על ידי החברים ולא על ידי מי שאינו זכאי להמנות על חברי כפר אז"ר". מהאמור לעיל עולה כי בעתירה לבג"צ בקשו העותרים, ומר נוימן ביניהם, להורות על חקירה בעניין פנקס החברים באופן שפנקס החברים ישקף באופן מלא, תקין ונכון את החברים במשיב 2 כדי שרק לאלה, שהם חברים, תהא הזכות המלאה לדון בהכרעות השונות המתיחסות, בין היתר, לממוש נכסי האגודה ונכסי החברים - חלקות ב' ו-ג' של החברים. בפנייתם לבג"צ לא טענו העותרים כי רק בעלי הנחלות הם הפורום הראוי לדון בממוש הנכסים אלא טענו כי הפורום הראוי הוא חברי משיב 2, אשר הם בלבד צריכים להכלל בפנקס החברים. בדיון שבפנינו, טוענים המבקשים כי פנקס החברים איננו רלוונטי לבקשה, וכל שרלוונטי הוא רשימת בעלי הנחלות אשר רק הם ישתתפו באסיפה הכללית. סתירה זו בטענות המבקשים, ובעיקר בהעדר הסבר מניח את הדעת לשינוי בטעונים אלה, מהווה שיקול נוסף לדחית העתירה. אני ערה לעדותו של מר נוימן בעמ' 5 לפרוט' לפיה בעתירה לבג"צ "כוונתו" הייתה לאותם חברי אגודה שהם בעלי נחלה. גם גרסה זו איננה מתקבלת על דעתי ואף אינני נותנת בה אימון. ושוב - העותרים והאחרים עסוקים שנים במאבקים משפטיים, הם היו והנם מיוצגים ואילו סברו כי אכן כוונתם הייתה לפורום של אסיפה כללית המורכב מבעלי נחלות בלבד הדבר היה מוצא ביטויו בכתובים. גם אכן טעה מר נוימן ו"חשב" לאורך כל התקופה כי מדובר באסיפה כללית של בעלי נחלות בלבד היה צריך לפרט ולהסביר זאת בתצהיר שצורף לבקשה. עיון בתצהיר מעיד כי "טעות" זו בהבנתו של מר נוימן, אשר הנה קריטית לדיון שבפנינו, לא מצאה את מקומה בתצהיר התומך בבקשה ועובדה זו פוגמת באופן מהותי בגרסת המבקשים. 10. מן הראוי גם להפנות לסעיף 9 לתצהירו של מר דרור-קריספין, שהוגש ביום 26.8.01 מטעמו של משיב 1 בתגובה לתובענה, שם מתיחס מר קריספין, המשמש כיועץ מיוחד למנהל בענייני המגזר החקלאי והכפרי ושימש עד 30.9.00 כמנהל האגף החקלאי במנהל, להחלטה 823. בסעיף 9 לתצהירו מצהיר מר קריספין כי "ההחלטה המפורטת בסעיף 4 לעיל (סעיף 4 להחלטה 823 - ש.ג.) נוגעת לאגודה ולכל בעלי הנחלות, ועל כן צריכה להתקבל על ידי האסיפה הכללית של האגודה". המבקשים ידעו והיו צריכים לדעת כי על פי עמדת המנהל נושא החלטה 823 ושאר הנושאים נשוא החלטה זו נוגעים לא רק לבעלי הנחלות אלא גם לאגודה. גם עובדה זו עומדת בסתירה לטענתם המתממת של המבקשים לפיה סברו כל העת כי מדובר באסיפה כללית של בעלי המניות בבלד. 11. המבקשים היו ערים היטב לעובדה כי בית המשפט, אשר דן בתיק זה והביע את עמדתו בשני הרכבים, עמד על הצורך הראוי לקיום האסיפה הכללית. בהחלטה מיום 25.11.01 שניתנה על ידי כבוד השופטת צ'רניאק הוחלט, בין היתר: "אני מזכירה לכל הצדדים שכדאי וינצלו את הזמן ויפעלו לכינוס אסיפה כללית בכפר מפני שדומה עלי שללא כינוס אסיפה כזאת ממילא לא יהיה ניתן להתקדם בתיק זה - עיין עמדת המנהל". לאחר שהתיק הועבר לדיון בפני עלה נושא זה של קיום האסיפה הכללית גם במסגרת קדם המשפט שהתקיים בפני. הנושא לא קיבל ביטוי מפורש בפרוטוקול אולם אני מאשרת לחלוטין את תגובת משיב 2 לבקשה זו, כמפורט בסעיף 19 לתגובה, לפיה דרש בית המשפט מב"כ האגודה להודיע על מועד לקיום אסיפה כללית "והביע דעה נחרצת, גם אם באורח לא פורמאלי ומחוץ לפרוטוקול, שכינוס אסיפה כללית מתחייב וראוי". במהלך קדם המשפט שהתקיים בפני הבעתי את עמדתי כי ראוי למשיב 2 לקיים אסיפה כללית בנושאים הנדונים. המבקשים היו ערים להחלטת כבוד השופטת צ'רניאק ובוודאי שהיו ערים לנושאים שהועלו במסגרת קדם המשפט שהתקיים בפני ואיש מהמבקשים לא התנגד לקיום האסיפה הכללית ולא העלה טענה לפיה האסיפה הכללית תכלול רק את בעלי הנחלות, עובדה אשר לטעמי לא עלתה כלל על דעתם, באותו מועד. 12. אני מקבלת טענת המשיבים לפיה לא הוכח פורום של "אסיפה כללית של בעלי נחלות בלבד". משום כך, ואם עותרים המבקשים למנוע את קיום האסיפה הכללית במתכונתה הרגילה והחוקית כדי לקיים אסיפה כללית במתכונת אחרת, היה עליהם להוכיח כי קיים פורום כזה של אסיפה כללית בה נוכחים בעלי הנחלות בלבד. בענין זה ראה חלק ה' סעיף 1 לתקנון (נספח ז' לתגובת המשיב 2) לפיו "השלטון העליון של האגודה נתון בידי האסיפה הכללית שלה", כאשר סעיף 1(ה) מתייחס לנוכחים באסיפה הכללית היינו חברי האגודה. העדר אפשרות חוקית ו/או תקנונית של קיום אסיפה כללית במעמד בעלי נחלות בלבד מהווה נימוק נוסף לדחית הבקשה. 13. טענה נוספת מעלים המשיבים. בבקשה עותרים המבקשים ליתן צו מניעה זמני "עד להחלטה מי הוא פורום מקבלי ההחלטות הנכון והרלוונטי לצורך מימוש החלטה 823". סעד זה של החלטה בעניין פורום מקבלי החלטות לא התבקש בתובענה ומשום כך ספק אם ניתן להורות על צו מניעה זמני עד למועד אשר איננו חלק מהתובענה העיקרית. יתרה מכך וחשוב מכך - לא רק שאין בתובענה בקשה לסעד בעניין מי הוא פורום מקבלי ההחלטות אלא שגם בבקשה זו לא פרטו המבקשים מי יתן את ההחלטה בעניין פורום מקבלי ההחלטות. בסעיף ה(2) לבקשה טוען ב"כ המבקשים כי נשלח מכתב לעו"ד גרינבאום, ב"כ משיב 1, אשר בו עותרים המבקשים לקבל הבהרות, בין השאר, באשר לזכויות הצבעת החברים במשיב 2, בעניין ממוש החלטה 823. טענה זו היא מוזרה, בלשון המעטה. האם משיב 1, אשר הוא צד בתיק זה, הוא שצריך לקבוע את הפורום באמצעות תשובה למכתב שנשלח אליו במסגרת הליכי ביניים בתיק? האם לתשובה זו ייקרא "החלטה" אשר עד שתינתן יש צורך ליתן צו מניעה? בטעוניו בעל פה (עמ' 2 לפרוט') טען ב"כ המבקשים כי צו המניעה מתבקש עד "להכרעה - המנהל צריך להגיש רשימת בעלי נחלות וכאשר תוגש הרשימה לביהמ"ש תערך הצבעה". ושוב - אין זה מתקבל על הדעת שיינתן צו מניעה בתיק עד אשר צד אחר בתיק יגיש רשימות שנדרשו ממנו במסגרת הליכי ביניים בתיק. יתרה מכך - אין מדובר בהחלטה אלא בהמצאת רשימה של בעלי הנחלות. משום כך אין מדובר בהחלטה של "מי הוא הפורום שידון בהחלטה 823" אלא "בהחלטת" המבקשים לפיה הפורום הוא בעלי הנחלות כאשר רשימת בעלי הנחלות תוגש על ידי המנהל. משום כך וגם מטעמים אלה דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להדחות. 14. בבקשה היה על ב"כ העותרים להתייחס לנזק שאמור להגרם למבקשים, אם לא ינתן הצו. עיון בתצהירו של מר נוימן מגלה כי אין בו כל התייחסות לנזק אפשרי שיגרם כתוצאה מאי מתן הצו. בבקשה עצמה, בסעיף ה(1) יש התיחסות לנושא זה, אולם הטענות המופיעות שם לא נתמכו בתצהיר. גם אם ייטען כי האמור בסעיף ה(1) לבקשה הן טענות שאין לתמוך אותן בתצהיר - עדין לא מדובר בנזק אלא בטענה כי המצב שיווצר יהיה "בלתי סביר ומנוגד ליסוד לפיו יש לקבוע את פורום מקבלי ההחלטות ורק לאחר מכן לקבל החלטות". אני ערה לכך כי בחקירה נגדית העיד מר נוימן על נזקים אפשריים שיתקבלו כתוצאה מאי קבלת הצו. לטעמי, נושא נזק שעלול להגרם כתוצאה מאי קבלת צו מקומו בבקשה לצו מניעה ובתצהירים המצורפים לה ולא בתשובות במסגרת חקירה נגדית. יתרה מכך, מר נוימן טוען כי אם יחתם חוזה שכירות חדש עם המנהל ידרוש המנהל מאות אלפי שקלים לעתיד הכוללים דמי שמוש שלא שולמו בעבר, וצריכים היו להיות משולמים. לא מצאתי לקבל עדות זו כראיה מספיקה לעובדות המופיעות בה. אם רצו המבקשים לטעון כי חתימה על חוזה שכירות עם המנהל לגבי חלקות ב' ו-ג' יגרום לנזקים כספיים, ואם רצו המבקשים להוכיח כי משיב 2 לא שילם עד כה כספים שהיה חייב לשלם, היה עליהם להוכיח זאת באמצעות מסמכים ו/או ראיות אחרות המניחות את הדעת ובמסגרת התצהיר שצורף לבקשה ולא באמצעות תשובות כלליות של עד במסגרת חקירה נגדית. 15. א. אשר על כן ולסיכום הבקשה נדחית. ב. המבקשים ישלמו הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל לכל אחד מהמשיבים להלן: למשיב מס' 1, משיב מס' 2, ומשיבים מס' 3. ג. לא מצאתי לחייב את המבקשים בהוצאות לטובת משיבים 10 עד 63 מאחר ואלה לא היו מיוצגים וגם לא הגישו תגובות מטעמם. 16. ב"כ המבקשים עתר, בסיום טיעוניו, ליתן לו "מועד קצר להגיש ערעור לביהמ"ש העליון" אם הבקשה תדחה. לאור הנימוקים שפורטו על ידי לעיל לא מצאתי להעתר לבקשה. צו מניעה זמנידיני חברותאסיפה כלליתצוויםצו מניעה