פסק דין בפני תובענת שיבוב בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין : התובעת, אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן - "חברת הביטוח"), היתה המבטחת של רכב מסוג "סיאט" (להלן - "הרכב") השייך למר סרחאן מוחמד (להלן - "המבוטח"). ביום 28/6/2001 בעת נסיעה ברכב, הוא התלקח ונשרף כליל (להלן - "האירוע"). חברת הביטוח שילמה למבוטח את תגמולי הביטוח. מומחה מטעם חברת הביטוח מצא כי לפי דעתו השריפה נגרמה בשל קצר חשמלי אשר נגרם בעקבות החלפת המצבר של הרכב כחודש וחצי לפני האירוע. בהתאם לקביעה זו הוגשה תובענת שיבוב זו כנגד הנתבע, מר אחמד חוסיין דרוויש, שהינו בעל המוסך אשר בו הוחלף המצבר כאמור (להלן - "בעל המוסך"). חברת הביטוח טוענת שהטיפול הרשלני במוסך הוא שגרם לאירוע, ואילו בעל המוסך מכחיש את הטענות המופנות כלפיו. בפני העידו ביום 3/11/2005 המבוטח (אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, ת/1), מר שבתאי מנו - שמאי חברת הביטוח אשר העריך את הנזק (מוצג ת/2) ומר שלמה אייזנברג - מומחה בתחום המטלורגיה אשר הגיש מטעמו חוות דעת (מוצג ת/3 והתמונה ת/4). בעל המוסך לא העיד היות ולא הגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו במועד. לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם התובעת, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן. הוכח שהסיבה לשריפה היתה אכן קצר שנגרם בשל התכת כבל חשמלי שמחובר למצבר, ובהקשר זה אפנה לעדותו של המטלורג, בעמ' 13 שורות 6-9 והתמונות הרלבנטיות מתוך חוות דעתו. מעדותו ומהתמונות (ובמיוחד תמונה מס' 6) עולה כי אחד הכבלים שקשור למצבר נחשף ופוצל וכי חובר אליו כבל חשוף נוסף. ניתן לראות בתמונה בבירור כי הכבלים גלויים (ללא החומר המבודד שאמור להיות עליהם), כי חלק מהגידים אשר באלומה פוצלו לצדדים (כך שהכבל אינו עבה כפי שהיה במקור) וכי שני הכבלים מחוברים במעין "קשר" ללא כל רכיב שנועד לאפשר חיבור בין שני כבלים חשמליים. לכן, הוכח כדבעי שהחיבור הרשלני של הכבלים המתואר מעלה הוא שגרם לשריפה. עם זאת, לא הוכח שהחיבור הרשלני בוצע במוסך - בשלב התקנת המצבר ו/או בכלל. כפי שהעיד המטלורג - החיבור הרשלני אינו פעולה שמהווה חלק מפעולת התקנת המצבר החדש אלא שהחיבור הרשלני נועד על מנת לאפשר התחברות של מערכת אחרת למצבר כספק כח - וכדבריו : "היו צריכים לקבל הזנה. עשו מזגן או איזה שהוא חיבור חשמלי בו היו זקוקים להזנה של מתח מהכבל שאותו לוקחים מהכבל הראשי. במקום שזה יבוצע דרך מהדק סטנדרטי, ולא עושים "קשר סבתא" של כבלים." (עמ' 13 שורות 13-16). 14. כלומר שהחיבור הרשלני, באמצעות "קשר הסבתא" נועד על מנת לעשות שימוש במצבר כמקור כוח למערכת נוספת ברכב - כגון מערכת המיזוג, ואין המדובר בחיבור רשלני שהינו חלק מהתקנת המצבר החדש. 15. במצב דברים זה, והואיל והמבוטח אפילו לא טען שבעל המוסך הוא זה שביצע את החיבור למזגן או לכל מערכת אחרת, הרי שלא הוכח שלעובדי המוסך היה קשר כלשהו לחיבור הרשלני. 16. יתרה מכך. המטלורג הוסיף וקבע שהחיבור הרשלני לא היה בקטע של הכבל שסמוך למצבר אלא בקטע מרוחק יותר. אפנה כאן לעדותו בעמ' 13 שורות 25-28, שעה שהדגים את דבריו על גבי מצבר לדוגמא שהובא לדיון, וכך העיד : "זה לא כבלים שמסופקים אורגינלי עם הרכב. מישהו שטיפל ברכב החליף את הכבלים. הכבלים שמחוברים למצבר. מה שאתה מדגים לי על גבי מצבר את הקטע של החיבור למצבר עצמו, אבל אני טוען שהחיבורים המאולתרים, זה שהיה קשור בקשר, היה בהמשך אותו הכבל." ובהמשך - "הכבל המקורי נראה כמו הכבל שמוצג כאן. הכבל שהיה מחובר למצבר הוא היה מקורי. ההתחברות הלא מקצועית לטענתי עם הקשר, בוצעה בהמשך אותו הכבל." (עמ' 14 שורות 1-3). 17. כלומר, החיבור של המצבר עצמו בוצע באמצעות הכבלים המקוריים והם לא נחשפו או פוצלו או נקשרו, וכפי שסיכם זאת המטלורג - "ש. היתה רשלנות בהתקנת המצבר עצמו לאוטו לדעתך ? ת. במצבר עצמו לא יכולה להיות רשלנות ושני החיבורים שמתחברים למצבר עצמו הם פשוטים בהתקנה. .... ש. בעצם הכבלים הבעייתיים היו קשורים למזגן ? ת. אני השבתי שמדובר באיזה שהוא צרכן, אני לא יודע איזה וזה לא קשור בחיבורי הקצה של המצבר או להתקנתו". (עמ' 14 שורות 4-10). 18. לכך מצטרפת העובדה שהמצבר הוחלף במוסך כחודשיים וחצי לפני האירוע - ובפרק זמן זה ניתן היה להוסיף, לשנות או לחבר רכיבים רבים למצבר - במקומות שונים ולאו דווקא במוסך דנן. 19. בהקשר זה אפנה לכך שהמבוטח טען בסעיף 3 לתצהירו (מוצג ת/1) כי הוא רכש את המצבר "חודש וחצי - חודשיים" לפני האירוע, אך הוא לא נקב בתאריך מסויים ולא הוצגה כל קבלה רלבנטית, ולעומת זאת - גרסת בעל המוסך היתה כי המצבר נרכש ביום 13/4/2001 (סעיף 13 (א) לכתב ההגנה), כלומר כחודשיים וחצי לפני האירוע. 20. עוד אוסיף כי קביעתו של שמאי חברת הביטוח לעניין הגורם לשריפה אינה יכולה, עם כל הכבוד, לבסס ממצאים עובדתיים. שמאי חברת הביטוח בדק את הרכב ביום 17/7/2001, כלומר כשלושה שבועות לאחר האירוע, ובחוות דעתו (ת/2 - עמ' 1) בסעיף - "תיאור הנזק", הוא מציין כי - "הרכב נשרף עקב קצר חשמלי בחוטי החיבור של מצבר". 21. עם זאת, אין בקביעתו זו כדי להוות תימוכין לגרסת חברת הביטוח - הן היות והוא עצמו הסביר שגרסתו מבוססת על דבריו של המבוטח (עמ' 9 שורה 28) והן מכיון ששמאי חברת הביטוח אינו מומחה שריפות ואינו בעל ההכשרה המתאימה לצורך קביעה כאמור (וראו את הסבריו לפיהם במקרים של שריפות הוא מזמין מומחה חוקר שריפות לצורך בירור הגורם לשריפה - עמ' 11 שורות 12-13). 22. לכן, הנטל הרובץ על שכמה של חברת הביטוח לא הורם ולא הוכח כדבעי שהחיבור הרשלני בוצע במוסך בעת התקנת המצבר. 23. אשר על כן, התביעה נדחית. 24. לאור מחדליו הרבים של הנתבע לאורך ניהול ההליכים (ובין היתר לאור אי הגשת הסיכומים במועד אף לאחר מתן אורכות) - אינני עושה צו להוצאות. רכבשריפה