פסק דין המשיב הורשע בבית משפט קמא לאחר שמיעת ראיות במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. איננו רואים לפרט את האמור בכתב האישום, הוא ארוך ומסורבל. די לנו אם נאמר כי העבירה המרכזית היא עבירה על סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והעבירה חוזרת על עצמה בכל אחד מהאישומים, כאשר בכל אחד מהם מדובר במספר שונה של עבירות. בית משפט קמא (כב' השופטת נ' לידסקי), הטיל על המשיב את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר על תנאי ו-150,000 ₪ קנס. על גזר דינו של בית משפט קמא ערערה המדינה בפנינו. לפני שמיעת הערעור הודיעו לנו הצדדים בכתב כי הגיעו לכלל הסדר טיעון בנושא הענישה, וישיבת היום נועדה כדי לשמוע את הסדר הטיעון ובמידת האפשר כי ינתן לו אישור של בית המשפט והוא יאומץ על ידו. שמענו את טיעוני הצדדים ובשורה התחתונה החלטתנו היא לאמץ את הסדר הטיעון. כיוון שהדברים מוסכמים נאמר בקליפת אגוז כדלקמן: הענישה שהוטלה על ידי בית משפט קמא אכן משקפת רף ענישה שאיננו סביר, איננו מידתי ואיננו הולם, לא את חומרת העבירה ולא את ריבוי העבירות בהן הורשע המשיב בתיק זה. התחום של ניירות ערך הוא תחום רגיש, תחום קל מאוד מאוד לביצוע של עבירות מסוג העבירות בהן הורשע המשיב כאן, ומשום כך הענישה, לאחר הרשעה, צריכה לשקף גם את ההיבט ההרתעתי לצד ההיבט האינדיווידואלי שלעולם הוא קיים. נראה כי בתיק הנוכחי בית משפט קמא לא איזן נכונה בין שני הצרכים, ושם את מלוא הדגש על מצבו הרפואי של המשיב, תוך שאינטרס הציבור נדחק לשוליים ולא מקבל מקום ראוי. משום שהצדדים הגיעו להסדר טיעון ומשום שמקובל עלינו כי להסדר הטיעון חשיבות בפני עצמה וככלל בית משפט נוטה לכבד הסדר טיעון; משום שמקובל עלינו עוד כי בית משפט איננו מחמיר מעבר למה שהתבקש ובערכאת הערעור אין נוטים למצות את הדין עם משיבים, אנו רואים לנכון במקרה זה לאמץ את הסדר הטיעון כפי שהצדדים הגיעו אליו. התוצאה היא כי אנו קובעים כדלקמן: בנוסף לענישה שהוטלה בבית משפט קמא, אנו מטילים על המשיב 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. דיני חברותערעורשוק ההון / ניירות ערך