חבלה אקוסטית ללא טנטון

פסק דין א. ערעור על החלטה הוועדה הרפואית העליונה מיום 5.10.06, אשר אישרה את החלטה הוועדה מדרג ראשון שקבעה למערער נכות קבועה בשיעור 1%, על פי תקנות הנכים בדבר מבחנים לקביעת דרגות נכות, בגין חבלה אקוסטית עם טנטון לא קבוע. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: המערער, יליד 1958, משרת מזה כ- 30 שנים במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. המערער הוכר כנכה, על פי חוק הנכים, בגין חבלה אקוסטית ללא טנטון. הוועדה הרפואית העליונה, דחתה את ערעורו של המערער, על קביעת הוועדה מדרג ראשון, ועל החלטה זו הערעור שבפני. ג. בשל בעייתיות מסויימת בטענות המערער, יובאו טענותיו כלשונן: "1. המערער יטען כי החלטת המשיב בטעות יסודה וכי דין הערעור להתקבל בין היתר מן הטעמים הנטענים באופן חלופי להלן: א. לא נקבעה דרגת נכות בגין ירידה בשמיעה, אף שהתקנות מחייבת חבלה אקוסטית כתנאי לקיומה של טנטון קבוע. לאור העובדה שנקבעה חבלה אקוסטית, הרי שלא היה כל שיקול דעת בידי הועדה הרפואית שלא לקבוע דרגת נכות בשל ירידה בשמיעה. בפרט 72 לתקנות מפורטת טבלה המתאימה דרגות נכות לירידה בדציבלים. לא כל חבלה אקוסטית מפורטת בה, ויתכן מצב שחבלה אקוסטית תהיה מתחת לרמת הירידה בדציבלים שמצויינת בטבלה. לכאורה זהו מצב שמתקין התקנות לא התייחסו אליו. לאור הכלל הנהוג בקביעת דרגת נכות לפי חוק הנכים, לפיו יש לקבוע דרגת נכות של 1% בגין כל פגימה המצויינת הרי שיש לקבוע 1% בגין החבלה האקוסטית. ב. בפני הועדה הרפואית לא היה כל מידע אודות תנאי השירות של המערער, והיא כלל לא בררה מהו היקף הרעש של דלתות הסוגרים שמלווים את שירותו של המערער כשוטר ליווי. בכך חרגה הועדה הסמכותה [צ"ל מסמכותה - י.ש.] משלא הפעילה כל שיקול דעת לבירור העובדות, לכאורה בחרה שלא לנמק את החלטתה, והיא החלטה מינהלית שפסולה מן היסוד. ג. הועדה הרפואית לא התייחסה כלל לטענותיו של המערער כי הוא סובל מטנטון קבוע, ואין בפרוטוקול כל מידע המצביע על כך שהטנטון באוזניו הוא בלתי קבוע, ואשר מזים ולו לכאורה את תלונותיו על טנטון קבוע. ..." בהמשך טוען המערער טענות כלליות שעניינן עריכת בדיקות בלתי מספקות, הסקת מסקנות בלתי נכונות, מתן משקל בלתי מתאים ובלתי מספק למצבו הרפואי של המערער, וכיוצא באלה טענות כלליות ובלתי ממוקדות, שלא ברור, כלל ועיקר, הקשר בינן לבין הערעור נשוא הדיון. ד. מכל מקום, אין בידי לקבל את טענות המערער. אתחיל ואומר כי ברור לחלוטין כי אין כל קשר בין דרגת נכות לפי מבחן של ירידה בשמיעה לבין דרגת נכות הנקבעת בגין חבלה אקוסטית. המערער מוכר כנכה בגין חבלה אקוסטית, ואם הוא טוען לירידה בשמיעה, עליו לנקוט בהליכים הרלוונטים להכרה בפגימה זו. באשר לטיעון המערער כנגד קביעת הוועדה לפיה לוקה המערער ב"טנטון לא קבוע", בעוד טענת המערער היא כי לוקה בטנטון קבוע, אינני סבורה כי יש ממש בטענת המערער. המערער טוען כי הוועדה מתייחסת לאמירה שנאמרה בשנת 98', לפיה המערער "סובל מטנטון לעיתים קרובות". בא כוחו של המערער טען בפני הוועדה הרפואית העליונה שהמערער ביקש להבהיר כי "הוא מרגיש בטנטון מפעם לפעם". על יסוד דברים אלה, שנאמרו בעבר הרחוק בשנת 1998, לא היה ראוי, כך לטענת המערער, כי תקבע הוועדה שהוא לוקה בטנטון לא קבוע, למרות שלשיטתו, הוא לוקה בטנטון קבוע. המערער אמר בעת הדיון בפני הוועדה: "... מערער על הצפצופים באוזניים בלילות לא יכול לישון, סובל מכאבי ראש מקבל תרופות נגד שומנים בדם, הצפצופים החלו בשנת 98' יותר בצד שמאל. הצפצופים במשך כל היום, כרגע יש לי רק באוזנים, כשסוגר אוזנים עדיין שומע את הרעש..." ה. הוועדה הרפואית העליונה קבעה כדלהלן: "... השמיעה בגלים הרלוונטים לא נפגעה... ערכים אלה לא מזכים את הנבדק באחוזי נכות בגין ירידה בשמיעה. אשר לטנטון - תיאורו לא מובהק ולפיכך, אין יסוד לשנות את החלטת הוועדה המחוזית...". המערער טוען כנגד קביעת הוועדה הרפואית העליונה לפיה תיאור הטנטון איננו מובהק. טענה זו אין לקבל. "טנטון" איננו ניתן לבדיקה אובייקטיבית, ומוכח אך ורק על ידי טענות החולה. בתיאור תחושותיו של המערער, כפי שתיארם בפני הוועדה, לא מצאה הוועדה כי המערער לוקה ב"טנטון קבוע". הוועדה לא התייחסה אך ורק לדברים שאמר המערער, לפני שנים, כי "סובל מטנטון לעיתים קרובות", קרי מפעם לפעם. הוועדה התרשמה מהתיאור שתיאר המערער, ובו לא נמצא תימוכין לטענת הטנטון הקבוע. אינני סבורה כי הוועדה נתפסה לכלל טענת כלשהי, או כי ניתן לטעון שלא עמדה בחובת ההנמקה, בנסיבות המיוחדות של טענת הטנטון. משהתיאור שנתן המערער איננו תומך בטענת הטנטון הקבוע, ומשבעבר אכן אמר המערער כי "סובל מטנטון לעיתים קרובות", יש לקבל את קביעת הוועדה לפיה תיאור הטנטון "איננו מובהק". בנסיבות אלה, אין להתערב בקביעת הוועדה לפיה הוכרה למערער חבלה אקוסטית עם טנטון לא קבוע. ו. על כל אלה, הערעור נדחה. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. טינטוןשמיעהאקוסטיקה