החלטה התביעה דנן הנה הנה תביעה כספית בסך 25,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") כנגד הנתבעים (להלן: "המבקשים"). המבקשים טוענים לדחיית התביעה על הסף בטענה, שאין כל ישות משפטית. כן טוענים המבקשים כי התביעה קנטרנית וטרדנית וכל כולה ניסיון להציק למבקשים על כך שזכה המבקש 1 בתביעתו כנגד "ארזים מערכות צנרת תשתית ובניה בע"מ (להלן: "ארזים" ו/או "התובענה" בהתאמה), שככל הידוע למבקשים הנה הבעלים ו/או בעלי עניין במשיבה. לטענת המבקש 1, המבקש 2 ייצג אותו בתובענה שהוגשה והתבררה בבית הדין האזורי לעבודה. בתיק 2695/05 שעניינה בין היתר שכר עבודה, דמי הבראה, פיצויי פיטורין וכו' אשר היה על ארזים לשלם למבקש 1. בתובענה זו הושג הסכם פשרה לפיו ארזים תשלם למבקש 1 סך 15,000 ₪ בשני תשלומים אשר ישלחו לפקודת בא- כוחה, קרי המבקש 2 (לא כולל שכר טרחה). לטענת המבקש 1, במשרדי המבקש 2 התקבלו שש המחאות בניגוד למוסכם בהסדר בין הצדדים שבו דובר על שתי המחאות אשר פירעונם נפרס על חצי שנה. בדיעבד, התברר כי השקים אשר נשלחו למבקש 2 מאת ארזים אינם שלה, שהיא החייבת על פי פסק הדין כי אם של המשיבה בתיק שבפני. לטענת המבקשים היות וארזים לא עמדה בהתחייבותה על פי פסק הדין נתבקש המבקש 2 לפעול כנגד החייבת, קרי ארזים. עובדי משרדו של המבקש 2 והמבקש 2 בעצמו בתום לב מוחלט סברו כי השקים אשר נשלחו מאת החייבת הנם של החייבת עצמה והיות ומדובר בשם דומה עד מאד לשמה של החייבת עצמה סברו לתומם כי מספר הח.פ שהופיע על גבי השק הנו של החייבת עצמה והעתיקו את המספר על גבי השק לבקשה שהוגשה להוצאה לפועל. גם ב"כ החייבת אשר משמש גם ב"כ המשיבה טעה והגיש בקשה להוצאה לפועל בטענת פרעתי, מבלי להזכיר כי אין המדובר בחייבת הנכונה. זאת כתוצאה מבלבול אשר תוקן מיד עם היוודע הדבר הוגשה התביעה שבפני. לטענת המשיבה, המבקשים לא הסבירו בבקשתם מדוע פתחו תיק הוצאה לפועל כנגד המשיבה. מעולם לא היו יחסים משפטיים ו/או יחסים מכל סוג אחר בין המשיבה לבין המבקש 1. לטענת המשיבה בשל טעות קולמוס, נרשמה שמה של המשיבה "ארזים מערכות צנרת תשתית 2005 בע"מ ח.פ 513734129 במקום "ארזים מערכות תשתית 2005 בע"מ ח.פ 513734129 ולכן מבקשת רשות לתקון את שם התובעת. ביום 31.1.05 תבע המבקש 1 את ארזים, ולטענת המשיבה לא קיימת חברה כזו, בא כוח המשיבה התיר למבקש לתקן את כתב התביעה על מנת שיוכל להתנהל דיון נגד החברה שקיימת ורשומה אצל רשם החברות ואף לא דרש הוצאות. לטענת המשיבה, המבקש 1 התרשל כאשר בכתב התביעה בבית הדין לעבודה לא ציין את ח.פ של החברה הנתבעת כמתחייב בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. המבקש 2 פתח בשמו של המבקש 1 שהנו הזוכה בתיק הוצל"פ 0164618064 בלשכת הוצל"פ בתל אביב על שמה של "ארזים מערכות צנרת ותשתית בע"מ ח.פ 513734129, המשיבה מדגישה כי ח.פ הנה שלה ולא של החברה לגביה נפתח תיק ההוצל"פ. טוענת המשיבה, כי בשל רשלנותו ו/או חוסר ידיעתו של המבקש 1 את מספר ח.פ של המשיבה פתח המבקש 1 תיק הוצל"פ תחת ח.פ של המשיבה ולא כנגד הנתבעת האמיתית בתיק בית הדין לעבודה. לטענת המשיבה, היא שילמה במקום ארזים ואין בכל פסול. המשיבה שילמה את כל הכספים והמבקש 1 באמצעות המבקש 2 החליט לפתוח תיק הוצל"פ בו הוא דורש את כל סכום התביעה על אף שהשקים נתקבלו כדין על ידי הנתבע 2 וחלקם אף נפדו בבנק. יתרה מזו, מוסיפה המשיבה וטוענת כי אילו הייתה למבקש 2 התנגדות לקבלת השקים כפי ששולמו היה מן ההגינות ותום הלב להחזיר את השקים לידי מוסרם. לטענת המשיבה, המבקשים פגעו בשמה הטוב של התובעת ושל בעליה של התובעת, במעשיהם ובמחדליהם הרשלניים על ידי עיקולים בבנק של התובעת, עיקולי רכבים של הנתבעת תוך הסבת נזקים רבים ובפרט בפגיעה בשמה הטוב של התובעת בעיני הבנק, אשר כתוצאה מהטלת העיקולים צמצם לתובעת את הקצאת מסגרת האשראי. דיון מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.(ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה. הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה. כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות. ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.(ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724). עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8). בעניינו, המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשים בגין הוצאת לשון הרע בטענה שזו פתחה תיק הוצאה לפועל מבלי שבדקה את ח.פ הנכון ובהתנהגותה הרשלנית פגעה בה. מהטענות אשר הובאו בפני, לא ניתן לטעון בשלב זה, כי אם יוכח כל המפורט בכתב התביעה ובפרט הטענה להוצאת לשון הרע, לא תהיה זכאית המשיבה לסעד המבוקש. אני דוחה את הבקשה ללא צו להוצאות. מחיקת תביעה / הליךלשון הרע / הוצאת דיבה