תאונת עבודה - מסור דיסק | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין במקרה של תאונת עבודה עם מסור "לא בטיחותי" ? כיצד מחשבים את הפיצויים במקרה של תאונת עבודה עם מסור ? עובד נפצע בתאונת עבודה עם מסור הגיש תביעת פיצויים בטענה כי המסור שעבד עליו לא היה מגודר. בית המשפט פסק כי אי גידורו של מסור, גם ללא חוות דעת של מומחה בטיחותי, הוא דבר מסוכן, אשר גם המעסיק ידע ומאחר וציפה כי מי שלא מיומן בהפעלתו יכול להיפגע, הרי הנזק שנגרם הוא נזק צפוי. לפיכך אין ספק כי חלה במקרה כזה חובת זהירות קונקרטית. נפסק כי המעסיק הפר חובה זו, כאמור בכך שלא גידר את המסור ובכך שלא הדריך את התובע בצורת העבודה ולפיכך, חלה עליו האחריות לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה. ##להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה עם מסור דיסק ללא גידור:## זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עפ"י פקודת הנזיקין. התובע יליד 7.6.49, התקבל לעבודה אצל נתבע 1 ביום 20.8.96. התובע טוען כי ביום 26.8.96 הוא התבקש לחתוך לוח עץ בעזרת מסור דיסק חשמלי, המותקן על גבי שולחן חיתוך. לוח העץ היה ארוך, ונדרשו 2 אנשים על מנת לדחוף אותו לעבר המסור. נתבע 1 ביקש מהלקוח לסייע לתובע בדחיפת הלוח, הלקוח דחף את הלוח בעוצמה רבה מדי, וכתוצאה מכך נקלעה ידו הימנית של התובע למסור הדיסק שלא היה מגודר ואצבעותיו נחתכו. מומחה רפואי בתחום הכירורגיה אורטופדית מטעם התובע ד"ר שטיינברג העריך את נכותו של התובע ב-40% לצמיתות והמליץ להפעיל את תקנה 15 במלואה. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי הנתבע אינו בעל נגריה. כמו כן הוסיפו כי התובע טיפל בדיסק החשמלי בלי סמכות ובלא רשות בניגוד להוראות מעבידו. הם גם הכחישו מעורבות של לקוח באירוע. הנתבעים צירפו חוו"ד רפואית של פרופ' יואל אנגל, לפיה בשל הפגיעה ב-4 אצבעות זכאי התובע ל-20% נכות ובגין הפציעה באצבע החמישית לעוד 10% נכות. הצדדים הסכימו על נכות של 35% בגין אירוע זה, וכן בתאונה קודמת נקבעו לתובע 10% נכות בגין פגיעה ברגל ו-10% נכות נוירולוגית. ##שאלת האחריות :## ב"כ התובע ייחס לנתבעים גם עוולה של הפרת חובה חקוקה וגם עוולת רשלנות. אין מחלוקת כי המסור לא היה מגודר ולא היה לו מגן. גם התובע לא טען טענה הפוכה. התובע טען, כי לא קיבל הדרכה ספציפית באשר לאופן ביצוע העבודה ואילו הנתבע טוען כי נתן הסבר כזה. הנתבע לא הביא פועלים אחרים שעבדו אצלו כדי שיאמתו את טענתו, כי הוא הדריך את העובדים והזהירם שלא יגעו במסור. עפ"י גרסת הנתבע, הוא החל לנסר לוח בשביל לקוח, כאשר התובע והלקוח עמדו בקצה של הלוח הרחוק מהמסור והחלו לדחוף את הלוח לכיוון המסור, כאשר הנתבע הוא זה שמנסר את הלוח, אלא, שבעקבות צלצול טלפון עזב הנתבע את מקומו ליד המסור, כשהוא מזהיר את הנתבע שלא ינסר ובאמצע שיחת הטלפון קרתה התאונה. הנתבע העיד כי לא יכול היה להפסיק את פעולת המסור כשניגש לטלפון, שכן אם היה עושה כן ולאחר מכן שב ומפעילו היה יכול לגרום לשריפת המנוע של המסור או לשבירת הקרש. גם אילו התקבלה גרסתו העובדתית של הנתבע, הרי שהיה על הנתבע לגדר את המסור או להפסיק פעולתו ולא לענות לשיחת טלפון באמצע הניסור, שכן ע"י כך המשיך התובע בעבודת הניסור מבלי שהיה גידור שיכול היה למנוע את פציעתו. אין ספק כי לנתבע חובת זהירות מושגת כלפי עובד שלו. האם אמנם מתקיימת חובת זהירות קונקרטית ? אי גידורו של מסור, גם ללא חוו"ד של מומחה בטיחותי, הוא דבר מסוכן, אשר גם הנתבע ידע ומאחר וציפה כי מי שלא מיומן בהפעלתו יכול להיפגע, הרי הנזק שנגרם הוא נזק צפוי. לפיכך אין ספק כי חלה במקרה שבפנינו חובת זהירות קונקרטית. הנתבע הפר חובה זו, כאמור בכך שלא גידר את המסור ובכך שלא הדריך את התובע בצורת העבודה. לפיכך, חלה אחריות על הנתבע בגין התאונה. ##גובה הנזק :## הצדדים הסכימו כי גובה הנכות הוא 35% מהתאונה נשוא תיק זה, כמו כן הסכימו הצדדים כי בגין תאונה קודמת נקבעו לתובע 10% נכות בגין פגיעה ברגל ועוד 10% בגין נכות נוירולוגית. בתאונה הקודמת לא נפגע התובע בידו, ואילו בתאונה זו הוא נפגע בידו הדומיננטית. התובע יליד 7.6.49 ובמועד התאונה היה בן 47, אושפז 4 ימים ושהה באי כושר עבודה למשך 6 חודשים. לאחר מכן ביום 12.3.97 עבר ניתוח נוסף, שבגינו נזקק לטיפולים. התובע עבד בחברת שגיב ובשנת 1995 נפגע בתאונה. לאחר החלמה הוא החל לעבוד אצל הנתבע. התובע באותו מקום השתכר בסכום משוערך של 8,000 ₪. התובע החל לעבוד אצל הנתבע בחודש אוגוסט 96 ומספר ימים לאחר מכן נפגע בתאונה נשוא תיק זה. בחודש נובמבר 1996 כחודשיים וחצי לאחר התאונה החל התובע לעבוד בחברת איזוטופ, בחברה זו הוא עדיין ממשיך לעבוד. עפ"י התשלום ששולם לתובע בגין אותם ימים שעבד לפני התאונה שכרו החודשי של התובע משוערך הוא בסך של 3,353 ₪. עפ"י תלושי המשכורת בחברת איזוטופ ממוצע שכרו של התובע היה 5,487 ₪. העולה מהאמור הוא כי שכרו של התובע לא ירד בגין התאונה, אלא אף עלה. התובע ממשיך לעבוד במקום עבודה זה כבר למעלה מ-8 שנים, ואף קיבל שם הטבת רכב צמוד אשר שוויה הינו 930 ₪. התובע לא עבד כחודשיים וחצי לפיכך הפסד השתכרותו לעבר הינה 8,382 ₪. לאחר תקופה זו החל לעבוד בחברת איזוטופ ושכרו גדל, לפיכך לא היה לו הפסד הכנסה נוסף לעבר. ##הפסד כושר השתכרות לעתיד :## כאמור לעיל התובע השביח את שכרו ולא נראה כי נכותו הפריעה לו בעבודתו הנוכחית. עם זאת, אפסוק לו סכום גלובאלי של 70,000 ₪ בגין כך. ##כאב וסבל :## בהתחשב באחוזי הנכות ובגילו של התובע כאשר אין המדובר בתאונת דרכים, אני קובע בגין כאב וסבל פיצוי בסך 132,000 ₪. ##הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה :## המדובר בתאונת עבודה והתובע יכול לגבות הוצאותיו אלה מהמוסד לביטוח לאומי. התובע לא הוכיח עזרת צד ג', לפיכך אינני פוסק סכום כלשהו לעניין זה. סך כל הפיצוי שפסקתי לעיל מגיע לסך של 210,382 ₪. ##ניכויי מל"ל :## עפ"י חוות דעתו של האקטואר שי ספיר מגיעים התשלומים המהוונים של המל"ל וכן דמי פגיעה לסך של 327,119 ₪. מסורתאונת עבודה