תאונת עבודה במעדנייה

פסק דין 1. התובעת, ילידת 1955, עובדת במעדנייה, עתרה נגד הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, במהלך עבודתה, ביום 07/09/99 (להלן - התאונה). התובעת טוענת, כי התאונה אירעה בעת עבודתה במעדנייה בסניף של נתבעת 1. לגרסתה, כתוצאה מפריקת כמות גדולה של סחורה במקום כחלק מההכנות שבוצעו על ידי נתבעת 1 לקראת חג ראש השנה, הצטברו לכלוך ורטיבות באיזור בו עבדה התובעת. כתוצאה מכך ובעת שעסקה במתן שירות ללקוח בסניף, זזה התובעת ממקומה, החליקה, איבדה שיווי משקל ונחבלה. לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה נגרמו לה חבלות ברגלה ובכתפה הימנית. 2. נתבעת 1 היא מעבידת התובעת. נתבעת 2 הינה מבטחת נתבעת 1 בביטוח אחריות. התביעה נגד נתבעות 3 ו-4 נדחתה ללא צו להוצאות (ראה החלטת כב' הנשיא היוצא קיטאי מיום 04/12/05). 3. הנתבעות שלחו הודעה לצידי ג' כדלקמן- צד ג' 1 הינה חברה למתן שירותי ניקיון ואחזקה, אשר לטענת הנתבעות היתה אחראית בזמנים הרלוונטיים למתן שירותי הניקיון בסניף בו עבדה התובעת. צד ג' 2 הינה מבטחת צד ג' 1 בביטוח אחריות. 4. הנתבעות וצידי ג' הכחישו את אחריותם לתאונה ואת גובה נזקה הנטען של התובעת. הנתבעות טענו כי בניגוד לנטען על ידי התובעת, התאונה אירעה לאחר שהתובעת החליקה על דג שנפל על רצפת המעדנייה (כנטען על ידי התובעת בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה שהוגש למל"ל) והאחריות לתאונה מוטלת כולה על התובעת בשל רשלנותה שלה ("לא שמה לב למדרך רגלה"), ולחילופין על צד ג' 1, שהיתה אחראית על הניקיון בסניף. צידי ג' טענו שהאחריות לפיצוי התובעת, אם קיימת, מוטלת כולה על הנתבעות, שכן צד ג' 1 רק סיפקה את עובדי הניקיון לסניף, אולם הפיקוח וקביעת נהלי עבודתם נעשה על ידי עובדי נתבעת 1. 5. מטעם התובעת לא הוגשה חוות דעת רפואית, ובהסכמת הצדדים, הסתמכה התובעת על קביעת הועדה הרפואית של המל"ל מיום 30/11/00 וקביעת הועדה הרפואית לעררים מיום 12/06/02, לפיהן בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% (בגין הגבלות בכתף ימין). יצוין כי ועדות המל"ל קבעו בנוסף, כי לתובעת לא נותרה מגבלה תפקודית (וכן לא נגרמו לה הפסדי השתכרות) בעקבות התאונה. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעתו של ד"ר קרסין, מיום 04/05/06, אשר קבע כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. 6. הסכמות דיוניות בישיבת 17/01/07 הסכימו ב"כ הצדדים כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, לאחר שמיעת טיעונים בעל פה ובהסתמך על המסמכים המצויים בתיק וללא שמיעת עדויות. בנוסף הסכימו ב"כ הצדדים כי חיוביהם של צידי ג', אם ייקבעו, יהיו חיובים ישירים כלפי התובעת, הגם שצידי ג' לא צורפו כנתבעים (עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת 17/01/07). 7. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ועיון במסמכים, בשים לב ל: קביעות הועדות הרפואיות של המל"ל, קביעות ד"ר קרסין בחוות דעתו, תקופת אי כושרה של התובעת לאחר התאונה (ולאחר הניתוח בכתף שעברה כשנה לאחר קרות התאונה), השתכרותה המשוערכת לפני התאונה, חזרתה לעבודתה, שיעור השתכרותה כיום, מהות הפגיעה, פריט הפסד כושר השתכרות, ניכוי תקבולי המל"ל והמחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות בהן אירעה התאונה ולאשמה התורם של התובעת - אני קובע כי נזקה של התובעת בגין כל פריט נזק רלוונטי כולל כאב וסבל (לאחר הפחתת אשם תורם וניכויים) מסתכם בסך של 56,000 ₪, נכון להיום. כן שוכנעתי בהעדר ראיות בכתב לענין יחסי הנתבעת וצד ג', כי האחריות לפיצוי התובעת תחולק כך שהנתבעות ישאו בפיצוי בשיעור 39,200 ₪ וצידי ג' בפיצוי בשיעור 16,800 ₪. 8. אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה ובשים לב לאמור בסע' 7 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 39,200 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 17%. בנוסף, אני מחייב את צידי ג' לשלם לתובעת סך של 16,800 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 400 ש"ח ושכ"ט עו"ד בשיעור 17%. יצוין כי החיובים בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט הינם מתונים נוכח ההסכמה הדיונית. הסכומים הנזכרים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו תוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעות וצידי ג' באגרת משפט משוערכת ששולמה על ידי התובעת, על פי יחס החלוקה בתשלום הפיצוי לתובעת ופטור מיתרת אגרה אם חלה, נוכח מהות ההליך. אין חיוב בהוצאות ביחסים שבין הנתבעות לצידי ג'. תאונת עבודה