בין שאר תחומי פעולתו שלהיועץ המשפטי לממשלה, מופקד הוא על אכיפת החוק הפלילי ומוסמך להורות למשטרה על פתיחת חקירה פלילית. משבאה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטת המדינה, בה מועלים נגד מאן דהוא חשדות בדבר ביצוע עבירה פלילית, עומדות בפניהם מספר דרכי פעולה, וביניהן עריכת בדיקה, על מנת להחליט אם להורות על פתיחת חקירה משטרתית אם או. מתן הוראה כזו, בדומה למתן הוראה על הגשת כתב אישום, הוא עניין שבשיקול דעת. שיקול הדעת הוא רחב ביותר וההתערבות השיפוטית בו היא מצומצמת ונעשית במקרים נדירים. שיקול הדעת הוא של היועץ המשפטי, ובית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו אם החלטתו היא במתחם הסבירות, דהיינו שמסקנתו היא מסקנה שיועץ משפטי סביר יכול היה להגיע אליה. אך טבעי הוא, שכאשר יש לאזן בין שיקולים אחדים, ולעיתים סותרים, תתכננה מסקנות שונות בדבר האיזון הראוי בין אותם שיקולים ובדבר המסקנה המתבקשת מאיזון כזה. הדעות יכולות להיות חלוקות. אך ההכרעה היא שלהיועץ המשפטי לממשלה. עליו הוטלה המשימה לקבוע את מדיניות התביעה הכללית בהגשת כתבי אישום. עליו לתת לבוש ותוכן לאותו "עניין לציבור", אשר בהעדרו רשאי הוא להימנע מהעמדה לדין. כל עוד החלטתו אינה חורגת ממיתחם הסבירות, אין להתערב בה אפילו אם יש החולקים על דעתו, ואפילו החלטה שונה או הפוכה היתה גם היא במתחם הסבירות. בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתהיועץ המשפטי לממשלה בשיקול דעתו שלו. לפיכך, לא יתערב בית המשפט בהחלטתו שלהיועץ המשפטי לממשלה רק מכיוון שהוא היה מחליט אחרת. אך בית המשפט יתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי אם זו לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי. ? כאשר הפרקליטות מפעילה את שיקול דעתה לעניין עריכת בדיקה על מנת להחליט אם להורות על פתיחת חקירה משטרתית אם לאו, עשויה החלטתה להיות בעלת השלכות גורליות על הנילון ובעלת משמעות מיוחדת לציבור בכללותו. לפיכך, על בדיקה כזו להיערך ביסודיות ובאחריות, תוך איסוף ל חומר רלבנטי והתייחסות אליו. בדיקה כזו היא חלק מתהליך קבלת ההחלטה אותה מוסמכת הפרקליטות לקבל. הלכה היא, כי חובה על כל רשות מנהלית להניח תשתית עובדתית ראויה לכל החלטה שהיא מקבלת במסגרת שיקול הדעת שהוענק לה. תהליך קבלת ההחלטה די מי שהוקנתה לו סמכות לקבלה על-פי חוק, מורכב משלבים חיוניים, שהם "איסוף וסיכום הנתונים (לרבות חוות הדעת המקצועיות הנוגדות, אם ישנן כאלה), בדיקת המשמעויות של הנתונים (דבר הכולל, במקרה של תיזות חלופות, גם את בדיקת מעלותיהן ומגרעותיהן של התיזות הנוגדות) ולבסוף, סיכום ההחלטה המנומקת. אשר לטיב הבדיקה אותה על רשות מנהלית לבצע לצורך קבלת החלטה לא ניתן לקבוע לעניין זה דפוסים אחידים, שעניינם מידת העיון והדיון או כמות חומר הראיות ובין חומר עיוני - הדרוש לצורך מתן החלטה, כי לכל מקרה - נסיבותיו, ולכל סוג מקרים -דרישותיו. הממשלההיועץ המשפטי לממשלה