הסכם בוררות בית הדין הרבני

החלטה בפני בקשה לעכב הליכים ולהעביר התובענה לדיון בבוררות בפני כב' בית הדין הרבני האזורי בירושלים. המבקש - הנתבע רואה במילים, שכתבה אשת התובע "בזאת אני מודיע לבית הדין כי אני מוכן לדון בתיק בית הדין שברחוב כורש 9. חס ושלום לחשוב שאני סרבן לדין תורה" - הסכם בוררות. לא מדובר בהסכם בוררות. הסכם בוררות צריך לכלול הצעה וקיבול לניהול בוררות בנושא מוגדר, מה שאין במילים הנ"ל (פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל, מהד' שלישית מורחבת 21). "הסכמתו" של התובע לא ניתנה בגמירות דעת לענין ניהול הבוררות ונושאה, אלא כדי למנוע הוצאת כתב סירוב ע"י כב' בית הדין הרבני, שבכל הכבוד לא היה מוסמך לזמן התובע ובוודאי שלא היה מוסמך להוציא נגדו כתב סירוב. (בג"צ 816/98 אליהו אמינוף נ' שמואל אלטלף ואח' פ"ד נ"ב (2) 769 פיסקה 29). טענת המב קש - הנתבע כי "הסכמה על פניה לבית הדין הרבני, על מנת לדון בדין תורה היא בעצם הסכמה לבוררות" (ס' 8.2 לבקשה) - אינה מקובלת עלי. במקרה דנן - לא הוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים כנדרש בס' 1 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (פרופ' ס' אוטולנגי שם, 112). המבקש לעכב הליכים חייב להוכיח כי "היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה והוא עדיין מוכן לכך" (ס' 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968). "הדגש צריך להיות על ההתנהגות בעבר ולא על ההתרצות לקיום בוררות בהווה, לאחר שהוגשה התובענה לבית המשפט" (פרופ' ס' אוטולנגי, שם 118). על כן, משלא תמך המבקש הנתבע בקשתו בתצהיר, לא הניח התשתית העובדתית הנדרשת ולא עמד בנטל ההוכחה החל עליו. (פרופ' ס' אוטולונגי, שם, 118). 8. הבקשה לעיכוב הליכים - נדחית. 9. על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך שלושים (30) ימים מיום קבלת החלטה זאת. חוזהבית דין רבנייישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות