הגם שעל פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, רשאי היה לפטרו, לא פטר בית המשפט את המבקש מהפקדת ערובות, והורה למשיבים להמציא התחייבות עצמית, ערבות צד ג' וערבון. להלן החלטת הבית המשפט בנושא סעיף 29 לחוק הבוררות: החלטה 1. ביום 17.3.02, ניתן פסק בוררות נגד המבקשות, ובין היתר נקבע כי הן חייבות למשיבים סכום כולל של 1.2 מליון ₪. בסעיף 6 לפסק הבוררות, ניתן כנגד המבקשות צו מניעה קבוע האוסר עליהן למכור ו/או להעביר ו/או לבצע כל דיספוזיציה ב- 4 יחידות הקבלן שבחלקה 14 בגוש 7792 בתל מונד, שטרם נמכרו על ידם, וזאת עד למילוי כל חיובי המבקשות בהתאם לפסק הבוררות. 2. ביום 18.3.02 הגישו המשיבים בקשה לאישור פסק בוררות. ביום 21.3.02, הגישו המשיבים בקשה למתן צו עיקול זמני ו/או צו מניעה, עד לאישורו של פסק הבוררות. ביום 26.3.02 ניתן צו העיקול במעמד צד אחד. בצו העיקול נצטוו המבקשים להמציא התחייבות עצמית, ערבות צד ג' וערבון. 3. ביום 16.4.02 הגישו המבקשות את הבקשה דנן לביטול צו העיקול. המבקשות טוענות כי המשיבים לא המציאו להן את המסמכים שהיה עליהם להמציא ועל כן צו העיקול פקע בהתאם לתקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות"). 4. לטענת המבקשות, רק ביום 9.4.02 בערב, באיחור של יומיים, נשלח למשרד בא כוחן, עותק של צו העיקול, הבקשה והתצהיר, ללא נספחי הבקשה, ההתחייבות העצמית, ערבות צד ג' ומסמך דבר הפקדת ערבון (להלן - "המסמכים"). לפיכך טוענות המבקשות, כי העיקול פקע כאמור בתקנה 370(3) לתקנות. 5. המשיבים טוענים לעומתם, כי צו העיקול ניתן על תנאי וכי רק לאחר שמולאו כל התנאים, קרי ביום 7.4.02 (בשל פגרת הפסח) נכנס הצו לתוקפו; כי העתק צו העיקול שהועבר למבקשות יומיים לאחר כניסת העיקול לתוקף, היה בתוך המועד של 3 הימים הנקוב בתקנה 367ב) לתקנות, וכי המסמכים נמצאו אומנם בתיק בית המשפט ביום 7.4.02, אך לא הומצאו למבקשות. בתגובתם, לא מתייחסים המשיבים לסיבה לאי המצאת המסמכים על ידם למבקשות. 6. לאחר דיון בין הצדדים, המציאו המשיבים למבקשות את המסמכים ביום 5.5.02, דהיינו, 40 יום לאחר מתן צו העיקול. המבקשות טוענות, כי אין בהמצאה מאוחרת זו כדי לרפא את הפגם המהותי. עוד טוענות המבקשות כי בערבות הבנקאית, בהתחייבות העצמית ובערבות צד ג' נפלו פגמים, ולפיכך הנם פסולים. 7. בקשה זו תבחן לאור סעיפי החוק הרלבנטיים לענייננו, תקנה 367(ב) ו - 370 לתקנות וכן סעיף 29 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן - "חוק הבוררות"): סעיף 29 לחוק הבוררות קובע: "(א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות.: הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה. (ב) הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים". הנה כי כן, על עיקול המוטל במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות, חלות הוראות התקנות הנוגעות לעיקול, הגם שבית המשפט רשאי לפי שיקול דעתו, לפטור את המבקש מהפקדת ערובות. אולם, יצוין ויודגש, כי אם בית המשפט לא פטר את המבקש מהפקדת ערובות יש להחיל בעניין זה את הוראות התקנות. 8. בענייננו, הגם שעל פי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, רשאי היה לפטרו, לא פטר בית המשפט את המבקש מהפקדת ערובות, והורה למשיבים להמציא התחייבות עצמית, ערבות צד ג' וערבון. יש איפוא, לבחון לאור הוראות התקנות מהי משמעות אי המצאת העתקי הערובות למבקשות. 9. תקנה 367(ב) לתקנות קובעת: (ב) העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק, יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה." תקנה זו הוספה בתיקון מס' 6 לתקנות, התשס"א - 2001. על פי התקנה, קיימת חובה להמציא, בהמצאה אישית, את המסמכים הרלוונטיים למשיב תוך 3 ימים. המטרות העיקריות של הדרישה להפקדת עירבון וערבויות הנן להרתיע מלבקש סעדים זמניים במצבים שבהם אין לכך הצדקה עניינית או מטעמים פסולים (למשל - במטרה להכביד על הצד שכנגד), ולאפשר גביה מהירה של פיצוי בגין נזקים שגרם הסעד השני למי שנגדו ניתן הצו באמצעות ח*לוט {ראה: דברי הסבר לתקנות סדרי הדין האזרחי (תיקון מס' 6) התשס"א - 2001: תיקונים לפרק הסעדים הזמניים, בעריכת עו"ד תמי סלע, משרד המשפטים, בהתייחסה לתקנה 364 לתקנות}. 10. תקנה 370 לתקנות, שהוספה אף היא בתיקון תשס"א, קובעת: "סעד זמני יפקע - (1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם; (2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א); (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; (4) עם ביטולו על ידי בית המשפט." תקנה זו באה להחליף קודמתה, תקנה 373, שקבעה: "צו העיקול יפקע באחת מאלה: 1. התובע לא הגיש לבית המשפט, תוך שבעה ימים לאחר מתן הצו או תוך מועד ארוך מזה, שנקבע לפני תום שבעת הימים האמורים, את כל המסמכים הדרושים לשם המצאה לנתבע, ואם הורה בית המשפט על מסירה אישית - תוך 7 ימים מיום שהורה כך או תוך תקופה אחרת שקבע. 1א'. התובע לא שילם את האגרה בעד ההמצאה. 2. הצו ניתן לפני שהוגשה התובענה והתובע לא הגיש תוך שבעה ימים מיום מתן הצו את כתב התביעה. 3. התובענה נדחתה, נמחקה או הופסקה, או שפסק הדין בוצע. 11. מטרת ההוראה שבתקנות 367(ב) ו-370 לתקנות היא לאפשר לנתבע ולמחזיק לבקש את ביטול העיקול אם לא יקבלו לידיהם את כל המסמכים הדרושים. יפים לעניין זה דברי השופט ישעיה בת.א. (ת"א) 509/92, אריה גונן נ' ניקוב מחשבים ישראל בע"מ (לא פורסם), בהתייחסו לתקנה 373(1) הקודמת, כי רוחה וכוונתה של תקנה 373(1), הינה, יידוע הנתבע והמחזיק בדבר עיקול שהוטל על נכסיהם כדי למנוע פגיעה ברכושם ללא ידיעתם והבנתם לגבי המתרחש. 12. על מטרת המצאת המסמכים עמד ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בע"מ 589: "ניתן צו עיקול, יש להמציאו לנתבע, וגם למחזיק, אם ישנו כזה, וביחד עמו גם העתק מכל המסמכים, שהוגשו לבית המשפט, היינו, בקשת העיקול והמסמכים עליהם מבוססת התביעה (תקנה 363) אך לא הערובה הדרושה לפי תקנה 365. התובע הוא שחייב לדאוג לביצוע ההמצאה. עליו להגיש לבית המשפט תוך שבעה ימים לאחר מתן צו העיקול, את המסמכים הדרושים לשם המצאה לנתבע ולמחזיק ולשלם את האגרה, על מנת שבית המשפט ימציאת כדרוש; לא עשה התובע כן, יפקע העיקול באופן אוטומטי, ללא צורך בפניה לבית המשפט, לפי תקנה 373 (1). המועד של שבעה ימים הקבוע בתקנה 373(1) ניתן אמנם להארכה, אך על פי התקנה האמורה אין להאריכו עוד אם עברו שבעת הימים. מכאן, שתובע החפץ לקבל מועד ארוך יותר, לא רק חייב לבקש את הארכה לפני שעברו שבעת הימים, אלא עליו גם הדאגה לכך, שבית המשפט או הרשם ידונו בבקשתו ויפסקו בה בעוד מועד. לאחר תום שבעת הימים, אין בית המשפט מוסמך עוד להאריך, אף לא 'מטעמים מיוחדים שירשמו' בהם מדובר בתקנה 528 סיפא". 13. דומה שלא יכולה להיות עוד מחלוקת, כי אי מילוי הוראות תקנה 367 (ב) ו- 370 לתקנות, מפקיעות את צו העיקול מעצמו. משלא הומצאו מסמכי העיקול תוך שלושה ימים מיום הטלתו - פקעו העיקולים. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה וקובעת, כי העיקולים פקעו. המשיבים ישלמו הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. יישוב סכסוכיםערבותבוררות