חובת הזהירות רשלנות רפואית

מהי חובת הזהירות לעניין רשלנות רפואית ? מהי אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית ? הכללים שחלים על תביעה המבוססת על רשלנות רפואית, הם, בעיקרם הכללים שנפסקו, כדלקמן: ראשית הוגשה תביעה בנזיקין בכלל, ובעילה של רשלנות רפואית בפרט; הבה נבדוק מה מוטל על התובע להוכיח, אם הנתבע מכחיש. ראשית, עליו להוכיח שקיימת כלפיו חובת זהירות ברשלנות רפואית; שנית, יש להוכיח כי חובת הזהירות ברשלנות רפואית הופרה; שלישית, יש להוכיח כי שנגרם לו נזק עקב הפרת חובת הזהירות ברשלנות רפואית רביעית, שקיים קשר סיבתי בין הפרת הזהירות ברשלנות רפואית לבין הנזק; חמישית, מהו היקף הנזק. אמת המידה לבחינת הרשלנות היא זו, הרופא הסביר בנסיבות המקרה, החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה מקובלת. על הרופא לבסס את החלטותיו באשר לטיפול הרפואי על הידע העדכני הנתמך בספרות המקצועית בניסיון קודם ובהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל באותה עת ברפואה. התשובה לשאלה הנורמטיבית מהי רמת ההתנהגות שעל הרופא הסביר לפעול לפיה, יסודה בשיקולים המבוססים על ההנחה, שעל המזיק לנקוט באמצעים סבירים בנסיבות העניין, כדי למנוע או להפחית ככל האפשר את הסיכון הצפוי מפעולתו. כבר מהגדרת ההנחה האמורה, משתמע באופן ברור, שעל הסיכון הכרוך בהתנהגותו של המזיק להיות צפוי בעת ההתנהגות, שכן, כיצד ימנע המזיק סיכון שאינו צפוי, ושאין הוא חייב לצפותו? חובת הזהירות הקבועה בדין מחייבת את הרופא להתעדכן בספרות הרפואית, תוך מאמץ סביר להגיע למקורות המידע. אין לצפות מרופא לקרוא כל מאמר רפואי, אך עליו להכיר את הספרות הרפואית העדכנית והמקובלת (Main stream) ובמקרה של סיכון מסויים החורג מהסיכונים המקובלים, עליו להרחיב את בסיס המידע ולא להסתפק בידע העומד לרשותו, שהרי כבר נפסק כי מי שמכריע גורלות חייב להכריע על בסיס המידע המלא הרחב והטוב ביותר האפשרי. בסיס הנתונים, משמעותו לא רק ספרות רפואית עדכנית אלא, גם הצורך בהתייעצות עם מומחים. כך נקבעה חובתו של כירורג להתייעץ עם מומחה בתחום רפואת הלב, מקום שההכרעה בטיפול הרפואי הייתה למנוע נזק ללב ונגעה לדילמה בין חשש לפגיעה בלב, עקב אי חידוש תרופות נוגדות קרישה ובין חשש אחר למתן חומרים נוגדי קרישה לחולה מדמם. סטנדרט זהירות מקובל ברפואה משמעותו, הכרעה על בסיס הנתונים הקיים, לרבות התייעצות עם רופאים מומחים לדבר וקבלת החלטות המבוססות על שיקול דעת מקיף. בעניין הידע עדכני הנדרש מרופא, נקבע כי אין לדרוש ממנו שידע את כל שניתן לדעת בתחום המסוים בו הוא עוסק. אי ידיעה של מאמר פלוני שפורסם זמן קצר קודם לכן, לא תהווה רשלנות. אך אם יתעלם מסדרה של מאמרים ואזהרות בספרות הרפואית, אשר כל רופא העוסק בתחומו, המבקש באופן סביר להתעדכן בספרות הרפואית, היה ער להן, תהיה זו רשלנות. קשה לקבוע את גבולותיה של חובת ההתעדכנות, גבולות אשר יצביעו על קו חד וברור בין מקרים בהם תקוים החובה לבין מקרים בהם תופר. דומה, שככל שמדובר בחידוש בעל חשיבות רבה יותר, אשר פורסם באופן בולט בספרות רפואית בעלת משקל, וככל שיש בחידוש למנוע סכנה גדולה יותר לבריאות, כן תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי התעדכנות בחידוש זה על ידי הרופא. חובתו של רופא היא לא רק להסתמך על הידע הרפואי הקיים ועל העובדות המתגלות בפניו. כשמתעורר הצורך, עליו לחקור, לדרוש ולברר כדי לגלות את כלל העובדות הרלבנטיות הצריכות לעניין האבחון המתאים ולעניין דרך הטיפול ההולמת. רפואהתביעות רשלנות רפואיתחובת הזהירותרשלנות