##מהי רשלנות רפואית ? ## רשלנות רפואית הינה סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי שמקובל במקרה הספציפי, הסטנדרט המצופה מהרופא נקבע בסופו של דבר על ידי בית המשפט אשר צריך להכריע האם אותו רופא פעל כפי שהיה. תיקי רשלנות רפואית מנוהלים בדרך כלל על ידי משרדים מובילים ומציגים דילמה קשה בפני בתי המשפט, במידה רבה בשל הקושי האמיתי לא אחת ולא שתיים לרדת לנבכי המקרה בו מדובר, שעל פי רוב גלום בו כאב אנושי גדול של נכות וסבל, אל מול עבודתם של הרופאים שבסיסה מחויבותם המקצועית ("שבועתם") לטיפול ראוי, והנחת היסוד היא השתדלות ראויה בעבודה הרפואית. הגדרה של רשלנות רפואית אינה פשוטה ולא כל טעות רפואית תיחשב כרשלנות רפואית להלן הסבר מפורט העניין הגדרת רשלנות רפואית: הכלל הבסיסי הוא כי אין אדם זכאי לפיצוי בגין נזק שנגרם לו "בידי שמיים".  עיקר מטרתם של דיני הנזיקין היא לפצות את הנפגע ולהעמידו במצב שבו היה הוא עומד לולא מעשה העוולה. על-פי עקרונות אלה של צדק מתקן, נזק שלא נגרם בעוולה, איננו גורר תרופה בנזיקין. ככל שמדובר בנזקים עקב טיפול רפואי רשלני (רשלנות רפואית), אין במשפט בישראל הסדר סוציאלי של פיצוי והתביעה מתבררת במסגרת דיני הנזיקין הכלליים.  לפיכך, על התובע להוכיח כי הנזק נגרם ברשלנות וכל עוד לא עמד בדרישה זו, לא קמה זכאותו לפיצוי . בית המשפט פסק כי אין זה ראוי, משיקולי מדיניות משפטית, להטיל על הרופאים את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו במהלכם הטבעי של הדברים ובכך להפכם ל"מבטחים" של מחלות כגון שיתוק מוחין אצל פגים. ##סוגים שונים של רשלנות רפואית:## ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית, רשלנות רפואית יכולה להיגרם בנסיבות שונות, טיפול רפואי לקוי, רשלנות באבחון מחלות, השגחה של מוסדות רפואיים על מאושפזים, טיפולי שיניים, אבדן סיכויי החלמה, טיפולי אסטטיקה, ניתוחים פלאסטיים, ניתוחי לייזר להסרת שיער ותיקון ראיה, קבלת טיפול רפואי ללא הסכמה ועוד.  במקרים כאלו יש אפשרות להגיש תביעה כנגד קופות חולים מרפאות פרטיות ובתי חולים.  ##לא תמיד חייב להיות נזק גופני על מנת לזכות בפיצוי:## בדרך כלל על מנת לזכות בפיצוי כספי בגין רשלנות רפואית יש צורך שייגרם למטופל נזק כתוצאה מהטיפול הרשלני, אולם במקרה של טיפול רפואי שנעשה ללא הסכמה של המטופל ניתן לתבוע בעילה של פגיעה באוטונומיה ובמקרה זה גם אם הטיפול היה מוצלח ניתן לקבל פיצוי כספי על עצם הפגיעה באוטונומיה גם אם לא נגרם בפועל כל נזק פיזי מהטיפול שנעשה ללא הסכמה. ##ביטוח מפני תביעות רשלנות רפואית:## במרבית המקרים של רשלנות רפואית ישנו כיסוי ביטוחי במקרה של תביעה. לבתי המשפט בישראל מוגשות מאות רבות של תביעות רשלנות רפואית מדי שנה, והמגמה היא של גידול מתמיד, כאשר תחום המיילדות הוא בין התחומים שבהם מספר התביעות הוא הגדול ביותר, והוא ניצב מעל כל יתר תחומי הרפואה, בפער משמעותי, מבחינת גובה הסכומים הנתבעים. יצוין כי ברוב התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית, הנתבע הוא המוסד הרפואי או המדינה, החבים באחריות שילוחית, בלא שהרופא מהווה צד לתביעה כלל, מכאן ברי שהסיכון הכספי שנוטל על עצמו מוסד רפואי העוסק ביילוד הוא משמעותי, וספק אם ניתן לעמוד בו ללא ביטוח אחריות מקצועית. ##סיכום:## אמת-המידה לבחינת רשלנות רפואית תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה.  החלטותיו ופעולותיו של הרופא, צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה. זהו המצב כאשר לא בטעות טיפולית המדובר, אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת אותן אותו זמן, ושהיא סבירה בכל הנסיבות הקיימות מבחינתו של הרופא הממוצע לגבי החולה המסוים.  בית המשפט בד"כ לא ידחה או יסתור דעתם של מומחים המתבססים על הידע בשטח של רפואה, כאשר שתי שיטות מקובלות וידועות והאפליקציה של אחת מהן נעשית על-פי שיקולים לגבי כל מקרה ומקרה כפי שהבדיקות ומראה העיניים מצדיקים. אפילו אם היה מסתבר כי שגו המנתחים בשיקול לגבי בחירת השיטה, עדיין אין אנו מצויים בתחום הרשלנות, כי לא כל טעות מהווה רשלנות. לא כל פגיעה, ותהא הפגיעה הקשה ביותר ביולדת או בתינוק, היא תוצאה של רשלנות רפואית. בית המשפט פסק כי תהליך ההיריון והלידה הינם תופעה שנלווה לה לא אחת יסוד של אי וודאות, ולעיתים סיכון בצידה. יש להבחין באיזון חד בין פגיעות שהן תולדה של פיגעי טבע, בגדר אסון משמים, לבין אלה שהן פרי תקלות רפואיות, בין עקב שיקול דעת רפואי מוטעה, שאינו בהכרח רשלני, ובין עקב רשלנות מקצועית. מהי מידת הזהירות הדרושה מאת הרופא ואימתי ייחשב כרשלן? לא פעם נאמר באותם עניינים שאדם אחראי רק במקרה של רשלנות ואינו אחראי לכל טעות ואין אחריותו אבסולוטית או כחברת ביטוח המבטחת בפני כל תאונה.  אכן בדרך-כלל כאשר מבררים עניין רשלנות, השאלה היא איך היה נוהג אדם סביר, ובמקרה של רשלנות רופא - איך היה נוהג רופא סביר; אבל בדברי השופט דנינג מוצאים מומנט נוסף והוא שלא להעמיד דרישות מופרזות לרופאים ולא להתייחס אליהם בחומרה יתירה בנימוק של תקנת הציבור. רפואהשאלות משפטיותתביעות רשלנות רפואיתרשלנות