התביעה וטענות הצדדים 1. זוהי תביעה לפיצויי פיטורים. התובעת עבדה אצל הנתבעת החל מיום 9.12.94 ועד 30.11.00 כמרכזנית ולאחר מכן כמזכירה. התובעת התפטרה ונתנה הודעה מוקדמת כנדרש. 2. לטענת התובעת היא זכאית לפיצויי פיטורים אם מחמת הבטחה שניתנה לה ואם מחמת שהתפטרותה היתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. לטענת הנתבעת התובעת התפטרה לרגל שינוי מגוריה לת"א שם עברה ללמוד. לא ניתנה לתובעת הבטחה בקשר לפיצוי פיטורים. התפטרותה לא היתה בנסיבות של סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. 3. מטעם הנתבעת העידו מר גילי ברזילי ואביו מנכ"ל הנתבעת מר מיכאל ברזילי. פסק דין 4. בסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1963 נקבע, כדלקמן: התפטרות אחרת שדינה כפיטורים. התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו רואים את ההתפטרות לענין חוק זה, כפיטורים.". נטל ההוכחה כי אכן חל סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים המקנה זכות לפיצויי פיטורים חרף העובדה שהעובד התפטר, רובצת לפתחו של העובד הטוען לתחולתו של החריג הקבוע בסעיף זה ראה דב"ע מח/3-158 חיים שלום - מירון סובל שור ושות' פד"ע כ' 290 דב"ע לו/3-18 פישמן - מ"י (לא פורסם). הרעה מוחשית תחשב כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי עד שלא השאיר בידו כל ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר. גובה השכר הוא אחד התנאים היסודיים והעיקריים ביחסי עובר ומעביד והפחתת השכר היא אולי ההרעה המוחשית ביותר של תנאים אלה. משנעשה הדבר כהודעה חד צדדית מצד המעביד אין לדרוש מהעובד מלהמשיך בעבודתו דב"ע מז/3-108 עבד אליאס אלדויק נגד עיזבון חאג' ראשיד שוויקי פד"ע יט' 382 וכן, שם/3-62 לוי קורפ נגד אברהם ציטרום (לא פורסם) וכן, דב"ע נה/3-257 נעמי מזרחי נגד אינדקס הפקות בע"מ (לא פורסם). בדב"ע מה/ 3-15 רשות השידור נ' אהרון רוני אברמסון עבודה ועוד ארצי אומר בית הדין הארצי לעבודה: על בית הדין להביא בחשבון את מהות מקום העבודה מחד,ואישיותו ומעמדו של העובד מאידך. במלים אחרות: המבחן הנכון הוא סוביקטיבי, ואת הנסיבות הנטענות יש להעמיד במבחן הסבירות. (ההדגשה שלי א.א). עוד נאמר פסק דין זה דב"ע מה/ 15-3: "...סירוב להעלות עובד בדרגה אינו, כשלעצמו, דבר העושה מצב העובד לבלתי נסבל..." כב' השופט לובוצקי בספרו סיום יחסי עובד מעביד, לשכת עורכי הדין 1999 אמר בענין זה: השאלה אימתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, אינה קלה למענה, והיא דורשת התייחסות למכלול הנסיבות, שהביא להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים." בדב"ע לג/ 3-34 ארנה קורנבליט נ' א. רוזנגרטן בע"מ, פד"ע ד' 411.אומר בית הדין: אולם לא בכל מקרה או שרשרת של מקרים, שגורמים לעובד אי-שביעות רצון, או מורת רוח, יש לראות עילה המצדיקה את התפטרותו עם זכות לפיצויים, מכוח סעיף 11(א), סיפא לחוק פיצויי פיטורים. במקרה דנן נמצא כי המעביד לא פגע במערערת בדרך התנהגותו כלפיה, בדיבורו או ביחסו אליה, אלא שהשתררה מתיחות בין המערערת וממלאת מקומו של המנהל, והמנהל לא הצליח להשכין שלום. והמתיחות לכשעצמה לא יצרה מצב בלתי נסבל עבור המערערת. הנסיבות אשר בהן מדובר צריך שתהינה נסיבות שביחסי עבודה ולא אישיות כפי שנקבע בדב"ע לד/ 3-4 רוברט יקואל - אליהו פלד, פד"ע ה' 333, 328. 5. בכתב התביעה, שהוגש על ידי התובעת, היא מפרטת את הסיבות להתפטרותה כדלקמן: א. אי קידום בעבודה במשך 6 שנות עבודתה. ב. אי העלאה במשכורת במשך 6 שנות עבודתה. ג. לא שילמו עבורי תנאים סוציאלים (פנסיה, ביטוחים, קרן השתלמות וכו'. ד. התנהגות בלתי הולמת מצד מעסיקי (הבנים של הבוס). ה. העלבה והתנכלויות בזמן עבודתי. ו. נאחזו בתלונות שווא נגדי כדי לבטל את הסכמת הבוס לבקשתי בקשר להעלאת משכורת. ז. אי התיחסות לבקשתי לחופשה לפני בחינות באונברסיטה. ח. הוצאת מכתב ממני בערמה תוך הבטחה שקרית. 6. בתצהירה היא מציינת כי במהלך השנתיים האחרונות עובר לסיום עבודתה היחסים שלה במשרד "הפכו לבלתי נסבלים למשבר אמון של ממש ולתחושה אישית קשה ביותר", שהובילה אותה למסקנה ההכרחית כי אין לה ברירה אלא לעזוב את המשרד. חלק נכבד מתחושה זו נוצר לטענתה מהתנהגותו של מר גילי ברזילי, שהיה ממונה עליה. זה האחרון לטענתה פגע בה העליב אותה, זלזל בה התייחס אליה בחוסר אמון. "כך למשל : שהייתי צריכה לצאת להפסקה לשירותים הוא היה עוקב אחרי עד לשירותים כדי לבדוק אותי. אם הייתי מתעכבת בנוחיות היה מעיר לי על שהותי בשירותים בנוכחות אנשים אחרים. זוהי דוגמא לסוג הדברים שלכאורה אין להם הרבה משמעות כלפי חוץ, אך אשר הפכו את חיי היום יום שלי בעבודה לקשים ובלתי נעימים ביותר". כן טענה שלא העלו את שכרה ולגילי ברזילי ולה היו ויכוחים קטנונים במהלכם השתמש כלפיה במילים בוטות כגון: "את מחוקה, את לא שווה". אח אחר של גילי , בועז, אמר לה: "אני עושה טובה שאני מעסיק אותך, בשום מקום לא יקבלו אותך". עוד טענה כי לא הופרשו לה כספים לקרן פנסיה וקרן השתלמות על אף שהובטח לה שיעשה כן. התובעת למדה באונברסיטה הפתוחה ולא ניתן לה לטענתה לממש ימי חופשה לצורך בחינות ורק לאחר תחנונים אישרו לה לצאת לבחינות עצמם וגם זה לא תמיד. שהודיעה שהיא מתפטרת דיברה עם המנכ"ל מר מיכאל ברזילי. זה האחרון אמר לה לטענתה שהיא תקבל את פיצויי הפיטורים. כשלא קיבלה את הפיצויים פנתה שוב לנתבעת ואז נאמר לה על ידי גילי לכתוב מכתב (נ/1) שידבר על ליבו של אביו המשמש כמנכ"ל הנתבעת והיא עשתה כן. המכתב הוכתב לה על ידי גילי. הנתבעת עשתה שימוש במכתב לרעתה של התובעת כדי לשלול את טענתה. 7. אני מעדיף את עדותם של גילי ברזילי ומר מיכאל ברזילי על פני עדותה של התובעת. נציין כי התובעת בעדותה בפנינו מיתנה את הדברים המופיעים בתצהירה ולעיתים חזרה בה מהאמור בתצהיר. התובעת תלתה בעו"ד את אי התאמה שנמצא בין האמור בתצהיר לבין מה שמסרה בבית הדין. כך למשל בבית הדין מסרה כי אמרה למר מיכאל ברזילי על יחס נצלני ומשפיל כלפיה, מצד ילדיו, בשיחת סיום העבודה דבר שלא נמצא בתצהיר. כשנשאלה מדוע לא פירטה זאת, עת תיארה בסעיף 10 לתצהיר, את השיחה עם מר מיכאל ברזילי אמרה, "העו"ד לא רשמה" (פרוט' עמ' 4 ש' 4). עדותה של התובעת לא היתה קוהרנטית ועקבית. דברים שמסרה בתצהיר תוארו באופן אחר בעדותה כפי שנראה להלן.דברים שטענה לא תואמים את הראיות שהוגשו לנו ובפרט את העולה מהתלושים בקשר לשכרה ואת האמור במכתבה נ/1. 8. כאמור טענה התובעת כי שכרה לא הועלה במשך 6 שנים (ראה סעיף ב לנספח לכתב התביעה הנ"ל בסעיף 5). ניתן לראות כי שכרה של התובעת השתנה מעת תחילת עבודתה, אז עמד השכר על סכום נמוך יותר (מת/2 עולה כי בחודש 8/96 היה שכרה 2200 ₪) ואילו בסמוך לסיום עבודתה עמד שכרה על כ 3100 ₪. עוד עולה מעיון בתלושי השכר כי בסמוך לסיום עבודתה, לפני שמסרה את הודעת סיום העבודה, קיבלה בונוסים בסכומים לא מבוטלים. כך למשל בחודש 5/00 קיבלה בונוס של 1000 ₪ ובחודש 10/00 קיבלה בונוס של 400 ₪. באמור יש כדי לשלול את טענתה לפיה שכרה לא השתנה ואף לכרסם את טענתה כאילו מנהלי הנתבעת התנכלו לה, דבר שהתבטא באי העלאת שכרה. 9. באשר לטענתה כאילו לא ניתנו לה חופשות הרי שמעדותה עולה כי מימשה את כל ימי החופשה שהיו לה ואף קיבלה מעבר למספר הימים שלהם היתה זכאית אותה שעה (פרוט' עמ' 6 ש' 18-26 עמ' 7 ש' 1-5), לצורך בחינות. 10. באשר לטענה כאילו התנכל לה גילי ברזילי, הממונה עליה הרי שאף כאן לא מצאנו בסיס לה. התובעת התייחסה בפרוטרוט למעקב אחריה, עת יצאה לשירותים. עולה מהראיות כי מר גילי ברזילי שהיה ממונה על צוות המזכירות (במשרד כ 60 עובדים) נהג לבדוק אחרי כל העובדים (פרו' עמ' 11 ש' 12-14). במספר הזדמנויות מצא את התובעת יושבת מחוץ למשרד על המדרגות ומשוחחת עם חברות כפי שהיא עצמה העידה (פרוט' עמ' 11 ש' 17-20). השירותים היו מחוץ למשרד ומי שביקש להתפנות, צריך היה לצאת מהמשרד לשירותים, שהיו בחדר המדרגות. מעת לעת נזקק גם גילי ברזילי לצאת לשם ואזי באותם מקרים ראה את התובעת, כמה פעמים, יושבת עם חברותיה (פרוט' עמ' 12 ש' 3). עוד עולה כי לחדרו של גילי היתה דלת זכוכית שדרכה יכול היה לראות מי יוצא ומי נכנס ומי מסתובב ולטענת התובעת הוא הביט בה במבט חשדני (פרוט' עמ' 12 ש' 5-7). נציין כי מר גילי ברזילי העיד כי מצא את התובעת יותר מפעם אחת כשהיא קוראת בספר או חוברת (פרוט' עמ' 23 ש' 1-7) וכן שמצא אותה מחוץ למשרד משוחחת עם חברות. 11. מבחינת טענותיה של התובעת, כפי שנשמעו בפנינו, עולה כי אכן מר גילי ברזילי פיקח על עבודת העובדים במשרד. מדובר בפיקוח לגיטימי של ממונה. יתכן , שעובד מסוים אם בשל תפקידו המיוחד, ואם בשל העובדה שהוא נוהג להעדר מתחנת עבודתו, יהיה עליו פיקוח גדול יותר. יש לזכור שהתובעת עבדה בתפקיד של פקידת קבלה, שהוא תפקיד חשוב בו היא אמורה לקבל את פניו של מי שנכנס למשרד ולהפנותו למקום הנכון, לענות לו על שאלות וכיוצ"ב. מדובר בתפקיד שחיוני שמי שמבצעו ימצא בתחנת העבודה שלו. על זאת יש להוסיף את העובדה שהתובעת נמצאה כמה פעמים מחוץ לתחנת העבודה כשהיא קוראת ספר או מדברת עם חברות. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי הפיקוח שהיה עליה היה כזה שפגע בפרטיותה באופן לא סביר או באופן שלא אפשר לה להמשיך לעבוד אצל הנתבעת. מהמקובץ עולה אפוא כי לא נמצאו נסיבות של הרעת תנאים או כאלה שהצדיקו התפטרות לאלתר. 12. תימוכין למסקנה לפיה לא היו נסיבות כה קשות ביחסי עבודה שהצדיקו התפטרותה ניתן למצוא במכתב סיום עבודתה של התובעת נ/1 בו נרשם : לא עזבתי את מקום עבודתי משום שרע לי נהניתי לעבוד במחציתכם במשך 6 שנים. על אף עליות ומורדות, אנו בסה"כ בני אדם ולא מלאכים כל אחד יכול לשגות אפילו שלא בכוונה ותאמין לי שהקדשתי רבות למען הצלחת המשרד כי היה חשוב לי מאוד הצלחתכם זו היא הצלחתי, נאלצתי לעזוב משום שאני צריכה להקדיש זמן רב ללימודים ואני בניתי על פיצויי הפיטורין כדי לממן את לימודי". הצדדים היו חלוקים באשר לנסיבות כתיבת המכתב. לטענת התובעת המכתב נכתב על ידה לאחר סיום עבודתה , כפי שהכתיב לה , מר גילי ברזילי, וכדי לקבל את פיצויי הפיטורים. לטענת מר ברזילי לא היו הדברים מעולם. המכתב נכתב על ידה מרצונה החופשי. 13. נציין כי האדון מיכאל ברזילי, מנכ"ל הנתבעת העיד כי התובעת אמרה לו בשיחת הסיום על כי היה לה טוב במשרד וכי התפטרותה באה בשל רצונה לעבור לגור יחד עם החבר בת"א ולימודיהם המשותפים באזור ת"א. דברים אלה מתיישבים עם האמור במכתב. בענין זה אנו מעדיפים את עדותם של מר גילי ברזילי ומיכאל ברזילי ולפיהם המכתב שנכתב בכתב ידה של התובעת, נכתב מרצונה החופשי ולדידנו הוא משקף נאמנה, את נסיבות סיום העבודה, לפיהם התובעת התפטרה מחמת נסיבות אישיות - לימודיה בת"א כמו גם לימודי חברה בת"א שם גרו . לסיכום נקודה זו נאמר כי אנו מעדיפים את טענת הנתבעת הנתמכת בעדותו של מר גילי ברזילי ומיכאל ברזילי כמו גם המכתב נ/1 ולפיהם סיום עבודתה של התובעת היה מחמת נסיבות אישיות שלה ולא התקיימו התנאים המזכים עובד מתפטר בקבלת פיצויי פיטורים. אין מדובר בנסיבות שביחסי עבודה שבהם אין לדרוש מהעבודה שימשיך בעבודתו ואף לא הוכח כי היתה כאן הרעה מוחשית בתנאי העבודה. לפיכך יש לדחות טענת התובעת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים מכח סעיף 11. 14. באשר לטענה כאילו הובטח לתובעת לקבל פיצויי פיטורים כאן העיד מר מיכאל ברזילי כי לא הבטיח לתובעת תשלום פיצויי פיטורים (פרוט' עמ' 15 ש' 3 ואילך) באותו מעמד (של השיחה) אמר לה שלא ימליץ לשלם לה פיצויי פיטורים כיון שזה נוגד את הרציונל בו האמין . עדותו זו עשתה עלינו רושם מהימן ואנו מעדיפים אותה על פני עדות התובעת ולפיכך יש לדחות הטענה כאילו זכאית התובעת לפיצויי פיטורים חוזים מכח הסכם או הבטחה. סוף דבר 15. לאור דחיית גרסתה של התובעת והאמון שרכשנו לגרסת הנתבעים התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין. ניתן היום י"א בחשון, תשס"ה (26 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. אייל אברהמי, שופט שינוי מקום מגורים של עובדהתפטרות