מה הדין בסוגיית הפחתת צו תשלומים בפשיטת רגל ? ##(1) הפחתת צו תשלומים בפשיטת רגל - עיון מחדש:## הדין בישראל הכיר באופן מובהק ביכולתו של בית המשפט לבחון צו תשלומים מחדש כך לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980: "בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו". סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל מקנה לבית המשפט את הסמכות לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו. כפי שנפסק, לבקשה לעיון מחדש ישנה הצדקה רק אם חל שינוי במצב הדברים או שהתבררה עובדה חדשה שלא עמדה בפני בית המשפט בעת הדיון המקורי. עוד נפסק כי בבואו של בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לעיון מחדש בהחלטותיו עליו לנקוט במשנה זהירות, בין היתר, על מנת שלא לסטות מכלל סופיות הדיון (רע"א 2381/14 שחורי נ' הכנ"ר). ##(2) באילו מקרים תתאפשר הפחתת צו תשלומים בפשיטת רגל ?## סעיף 181 לפקודה מעניק לבית המשפט של פשיטת רגל את הסמכות לעיין מחדש בהחלטות שניתנו על ידו, ובתוך כך גם לבחון מחדש החלטה בדבר הפטר מותנה. בית המשפט קבע לא פעם כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לעשות שימוש בסמכות זו, על מנת שלא לכרסם בעיקרון סופיות הדיון. עם זאת הוכרו בפסיקה שתי עילות אשר בכוחן להצדיק את הפעלתה של סמכות זו: גילוי עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בזמן מתן החלטה או התפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה... הסמכות להחליט באלו מקרים קיימת הצדקה להפעלת הסמכות לעיון מחדש נתונה לערכאה הדיונית". (פסקה 7 שם). ככלל, במישור המשפטי הכללי מדובר בהחלטת ביניים ובהקשר זה נקבע כבר בפסק הדין בע"א 3604/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי, החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית-דין ובית המשפט רשאי לשוב ולדון בה. כלל ידוע הוא כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בי ת-דין ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה, ואף לשנותה. פשיטא שנסיבות חדשות אשר התרחשו לגבי מתן ההחלטה המקורית פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה. אולם, אף אם לא חל שינוי נסיבות נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר יעשה אך במקרים נדירים. ##(3) הפחתת צו תשלומים בפשיטת רגל היא החלטה "מתמשכת":## בפסיקה נעשתה בין החלטות 'מתמשכות' לבין החלטות 'מכריעות'. הליך פשיטת הרגל עשוי להתמשך זמן רב, ובמהלכו ניתנות החלטות מסוגים שונים, חלקן 'מתמשכות' במובן זה שהן תלויות בנסיבות משתנות (כגון צו תשלומים) וחלקן 'מכריעות' במובן זה שהן מכריעות מחלוקת נקודתית או במובן זה שהן מסמנות תפנית משמעותית בהליך (כגון צו כינוס) (ראו: פש"ר (חיפה) 1099/06‏ בן נאים נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 9; פש"ר (ת"א) 2086/01‏ ‏ עו"ד חיה אזולאי נאמנת נ' שחמורוב; והשוו גם לפש"ר (באר שבע) 9121-03 סימלמיץ נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום (21.9.2011)). מטבע הדברים, השימוש בסמכות לעיון מחדש מתאים יותר להחלטות 'מתמשכות' שמושפעות מנסיבות משתנות, ועיון מחדש בהחלטות 'מכריעות' טעון הצדקה מספקת שגוברת על השיקול של סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים. לאור הבחנה זו, ומכיוון שמשקלה של ההסתמכות הולך גובר ככל שההליך מתקדם, ברי כי עיון מחדש בהפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שעליו להיעשות בצמצום ובזהירות רבה, וגם עיון מחדש בהפטר מותנה אינו ראוי להיעשות כדבר שבשגרה, בפרט כשהשינוי מקשה על מצבו של פושט הרגל. ##(4) הפחתת צו תשלומים בפשיטת רגל - סיכום:## בפסיקה הובהר כי הסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט של פשיטת רגל, מחייבת זהירות בהפעלת הסמכות, נוכח הסטייה מכלל סופיות הדיון. בבואו לשקול עיון מחדש, על בית המשפט לתת משקל הולם גם להסתמכות של הצדדים הנוגעים בדבר על ההחלטה המקורית (ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד צמיר, נאמן, פ"ד נט(5) 735, 743 (2005), השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בדעת מיעוט לעניין התוצאה). ##(5) להלן פסק-דין בנושא בקשה להקטנת תשלום חודשי לקופת הכינוס:## 1. המבקש, חקלאי המתגורר במושב בצפון הארץ, נקלע לחובות לנושים שונים, ולא עלה בידו לעמוד בפרעונם. בעקבות כך הגיש בקשה ליתן כנגדו צו כינוס נכסים ולהכריזו כפושט רגל. לאחר שהתקבלה תגובת המשיב לבקשה, ניתן כנגד המבקש צו כינוס נכסים, בו נקבע בין השאר, כי על המבקש לשלם לזכות קופת הכינוס סך של 1,200 ש"ח לחודש, החל מיום 20.9.00. הדיון בבקשת המבקש להכריזו כפושט רגל נקבע בהחלטה זו ליום 6.6.01. 2. משהובאה החלטת בית המשפט לידיעת המבקש, הגיש המבקש ביום 24.9.00 בקשה להקטנת התשלום החודשי שהושת עליו כך שיועמד על 200 ש"ח, ולשינוי מועד התשלום הראשון ליום 20.10.00. בבקשה טען המבקש כי אין ידו משגת לעמוד בתשלום שנקבע, וזאת בין היתר משום שכל הכנסותיו כחקלאי המשווק את תוצרתו לאגודה השיווקית "תנובה" (להלן: תנובה), מקוזזות על ידי האחרונה לכיסוי חובותיו לה. בתגובת המשיב לבקשה נטען, בין השאר, כי לאחר מתן צו כינוס הנכסים אין תנובה רשאית עוד לקזז מכספי המבקש כנגד חובו לה. הבקשה נדונה במעמד הצדדים, ובית המשפט קמא קבע כי קיזוז הכספים המבוצע על ידי תנובה מהווה "העדפת נושים" האסורה על פי החוק. על כן נמצא, כי אין מקום להפחתת התשלום החודשי. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. כן הוגשה בקשה להורות על הפחתת התשלום החודשי עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. 3. לטענת המבקש, לא היה מקום לדחות את בקשתו להפחתה: ראשית, משום שלא הוכח כי קיזוז הכספים על ידי תנובה הנו בבחינת העדפת נושים מצידו של המבקש. ושנית, משום שלא היה מקום לדחות את בקשת ההפחתה על הסף, שכן בשלב מוקדם זה של ההליך היה על בית המשפט אך לבדוק את יכולת פירעונו הפוזיטיבית של החייב. המשיב, כונס הנכסים הרשמי, סבור כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לתגובתו צרף המשיב את דו"ח החקירה הכלכלית של המבקש, אשר בין מסקנותיו נאמר, כי המבקש לא הוכיח קיומו של קיזוז, וכי לפי ממצאיו עומדת למבקש הכנסה פנויה הגבוהה מסכום החיוב החודשי שהוטל על המבקש. לטענת המשיב, טענת המבקש בדבר קיזוז שנערך על ידי תנובה אינה תמת לב, בין היתר, משום שהמבקש לא המציא כל ראיה לקיומו של הקיזוז, משום שלא הזכירה ברשימת הנושים, לא ציין את גובה החוב כלפיה, ולא פירט את סכומי הקיזוז. כן נטען, כי הנטל להוכיח שהמבקש תם לב מוטל על המבקש עצמו, ועליו להצדיק את כניסתו למסגרת פשיטת רגל. 4. בעקבות הגשת תגובת המשיב, בקש המבקש כי יותר לו להמציא תצהיר תשובה. זאת, לטענתו, נוכח טענות עובדתיות בלתי מדויקות שנכללו בתגובה. כן טוען המבקש, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להמציא את המסמכים שהתבקשו ממנו בטרם נערך דו"ח החקירה, וכי יש לערוך מחדש את הדו"ח והמסקנות בו בעקבות הגשת המסמכים על ידו. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 5. דין הערעור להתקבל. בין מטרותיו של הליך פשיטת הרגל מצוי אינטרס החייב לפתוח דף חדש בחייו (ש' לוין, פשיטת רגל (מהדורה שניה, תשס"א200-), עמ' 106). למטרה זו נועדו הליכי פשיטת רגל הנפתחים בעקבות בקשה שהגיש החייב. ואולם, מטרה זו לא תוגשם אם לא תינתן לחייב הזדמנות ראויה. כך למשל, אם יוטלו עליו תשלומים שאין ידו משגת לשלמם. עם זאת, בצד זכותו של החייב לניהולו של הליך פשיטת רגל עומדת חובתו להתנהג בתום לב, ולשתף פעולה עם הנאמן. אף בטרם הוכנס תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל בתשנ"ו (ס"ח 1362, 2.7.91, עמ' 184) בו חודשה ההכרה באינטרס של החייב לפתוח דף חדש בחייו, ובו בוטלה ההוראה שהתירה להורות על הפסקת הליכי פשיטת הרגל אך מהטעם של היות ההליך נעדר תועלת לנושים, נפסק, כי גובהו של החיוב העיתי המוטל על חייב בפשיטת רגל צריך לשקף איזון נכון בין צרכיו של החייב לבין האינטרס של הנושים (ע"א 341/82 מרדכי בן דרור נ' עו"ד מ' כסיף ואח', פ"ד לז(3) 729), וכי אין מקום להטיל על החייב תשלום סכום כסף שאין הוא מסוגל לשלמו (ע"א 2831/91 פרידה כהן ואח' נ' הכונס הרשמי, פ"ד מה(4) 215). 6. כדי לבחון את כל אלה מתעורר הצורך, במקרה זה, ליתן מענה למספר שאלות ובהן: האם אכן מעכבת בידיה תנובה כספים המגיעים למבקש; ואם כן - בגין אלו חובות של המבקש, ואם בכלל, מעוכבים הכספים; האם יש לתנובה טענה אחרת באשר לזכותה לעכב בידיה את הכספים; האם מופיעה תנובה ברשימת הנושים; כיצד משפיע הקיזוז, אם בכלל, על יכולת התשלום החודשי של המבקש. כל אלה צריכים להתברר גם בעדותה של תנובה ולצורך כך ראוי שהמבקש ישקול את צרופה להתדיינות. התוצאה היא שהערעור מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי תבוטל ועניינו של המבקש יוחזר לבית המשפט לצורך השלמת בירור השאלות הצריכות בירור. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. צו תשלומיםצוויםפשיטת רגל