בית המשפט דן בשאלה האם המונח מזונות בסעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -1967 ,כולל בתוכו גם מזונות לאישה גרושה שנקבעו בהסכם גירושין: להלן פסק דין בסוגיית מזונות אישה בהוצאה לפועל: פסק דין זהוי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשמת עידית ברקוביץ מיום 28.11.01 ( תיק הוצל"פ 5-99-00581-01 ) . העובדות המבקש והמשיבה נישאו זל"ז , מנשואין אלה לא נולדו להם ילדים . הנישואין עלו על שרטון וביום 18.3.96 ניתן פסק דין בבית הדין הרבני בפתח -תקווה המסדיר גט פיטורין בין המבקש למשיבה .בפסק הדין אושר ההסכם שנכרת בינו לבין המשיבה שבו נקבע: "הוסכם על שני הצדדים כי דרור יעביר לשרה מדי 10 בכל חודש סכום של - 3,000 ₪ צמוד לדולר לתקופה של 15 שנה" בעקבות פסק דין זה נפתח בשנת 1999 תיק ההוצל"פ .ביום 10.6.01 הוצאה לבקשת המשיבה פקודת מאסר למשך 21 יום כנגד המבקש בגין חוב של 20,367 ,המבקש נעצר ביום 27.11.01. ולמחרת ב -28.11.01 הובא בפני ראש ההוצאה לפועל אשר לאחר חקירת יכולת הורתה לאסור את החייב למשך 14 יום אלא אם כן ישלם במזומן סכום של 17,087 ₪ . על החלטתה זו הוגש הערעור שבפני. אציין כי הצדדים אינם חלוקים באשר לחבותו של המבקש וטענותיו מופנות כנגד הגדרתו של החוב כחוב מזונות. טענתו העיקרית של המבקש היא כי טעתה כב' ראש ההוצל"פ בקובעה כי החוב בתיק הינו חוב מזונות, לגירסתו,יש לגבות את החוב בדרך הרגילה של גבייה וזאת מכיוון שסעיף 74(א) לחוק ההוצל"פ , התשכ"ז 1967,הדן במאסר בשל חוב מזונות, עוסק במזונות לבת זוג והזוכה אינה בת זוגו של המבקש אלא בת זוגו לשעבר עוד מוסיף המבקש כי החוב הינו תשלום לפי הסכם גירושין לאישה גרושה , אשר לפי הדין היהודי אינה זכאית למזונות , ובהסכם ובפהס"ד לא צוין כי התשלום הינו תשלום מזונות , והמילה מזונות אינה נזכרת כלל בהסכם. סמכות ראש ההוצל"פ לבדוק את מקורו של החיוב בדין קבעה ראש ההוצל"פ כי טענות החייב כנגד עצם החוב אין מקומן בלשכת ההוצאה לפועל , שהרי ראש ההוצל"פ אינו יושב בהליך זה כשופט אלא כמוציא לפועל . ולכן לא ניתן לדרוש מראש ההוצל"פ להתחקות אחר מקור החיוב על פי פסק הדין . בספרו " הוצאה לפועל הליכים והלכות " (מהדורה חמישית) עמ' 269 דן כב' השופט בר אופיר בסוגייה: "סעיף 74 (א) לחוק ההוצאה לפועל חל גם על מזונות שנפסקו לגרושה .כלומר: הליכי הגביה המיוחדים שבסעיף האמור חלים גם על מזונות המגיעם לאישה נשואה וגם למזונות המגיעים לגרושה לפי הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין . ההוראה שבסעיף האמור מתייחסת לחוב פסוק ממזונות ועל כן : ברגע שמונח בפני ראש ההוצאה לפועל פסק דין לתשלום מזונות , שניתן לפני הגירושין,רואים אותו כפסק מזונות שניתן לטובת בת זוג ,ואין על ראש ההוצאה לפועל לבדוק אם יש מקור לחיוב כזה ואם לאו, אם המקור העיוני הוא דין חקוק או משפט מקובל או דיני ממונות. סעיף 74 (א) איננו מזכיר את המילה "גירושין" ואיננו מתייחס לתקופות חיוב שונות , ולכן הוא חל על כל פסק דין שבמהותו הוא פסק דין לאותם זכאים המנויים בסעיף. די בכך שהפסק ניתן כאשר החייב והזוכה היו בני זוג בעת עשיית החיוב ,וראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לבדוק אם התגרשו, ואם הגירושין תקפים, או אם האישה קיבלה את כתובתה וכיוצא בזה." מקורו של החיוב בע"א 17/79 מלאך מיכל נ' מלאך עמוס תק-מח 98 (2)19851 נדונה השאלה האם המונח מזונות בסעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -1967 ,כולל בתוכו גם מזונות לאשה גרושה שנקבעו בהסכם גירושין. ונקבע ע"י כב' השופט ח. פורת: " השאלה מה דין מזונות לאשה גרושה לצורך סעיף 74 צריכה להבחן לפי נוסח הסעיף ותכלית החקיקה של סעיף 74. הגרושה אמנם איננה 'בן זוג' עכשוית של החייב במשמעות הטבעית והיומיומית של ביטוי זה, אך לפרש את הביטוי ' מזונות בן זוג' בנפרד מן המזונות ויש לתת פרשנות שתעלה בקנה אחד עם התכלית הסוציאלית של ס' 74 , שנועד בעצם להבטיח ביצוע מהיר ויעיל של התשלומים המגיעים לקיומו של אדם הנמנה על הקרובים בדרגת קירבה מסוימת לחייב לשם קיומו. הזכאים למזונות תלויים בגביית המזונות לצורך מימון הקיום היומיומי, וכך גם הגרושה - הסכם הגירושין שבו נקבעים מזונות לגרושה בא להבטיח את קיומה של הגרושה באמצעות המזונות" " מזונות" הם קשת רחבה של חיובים אשר המשותף לכולם הוא שהם מיועדים לספק מחייה וקיום לזכאים אשר מצויים בדרגת קירבה מסויימת לחייב במזונותיהם. חוק ההוצל"פ משמש המכשיר והכלי שבעזרתו ייגבו כל אותם סוגי מזונות ולכן בסעיף 74 יש לתת למונח מזונות פרוש אשר יכלול כל סוג של מזונות אשר מהווה מזונות מבחינה רעיונית ורציונאלית. באשר לטענת ב"כ המשיב כי לפי הדין הדתי אישה גרושה אינה זכאית למזונות גם דינה של טענה זו להידחות חיוב זה הינו חיוב מזונות ואם אינו מוכר בדין האישי , הרי הוא חיוב מזונות על פי הדין הכללי חוק ההוצל"פ הינו חוק אזרחי והוא הקובע לצורך גביית החוב ולא חוק דתי כמו כן אין מקום להפלות לרעה אישה יהודייה רק משום שהמקור המשפטי למזונתיה הוא מכוח התחייבות בעוד שלפי שיטות משפט אחרות החיוב הוא מדיני המזונות או דיני משפחה. המטרה היא אחת לפי כל השיטות - להבטיח את עתידה של בת הזוג גם אחרי הגירושין ודווקא בשל היותה בת זוג. סעיף 74 מתייחס לחייב לפי פסק הדין ואינו בודק את עילת היסוד ולכן אין חשיבות אם ניתן היה לפסוק מזונות אף ללא ההסכם אם לאו. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מ.ע.מ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הוצאה לפועלמזונות