לפי סעיף 1 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 "בורר" מוגדר כמי שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו. "הסכם בוררות" מוגדר כהסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין לאו. רואים החלטה בהסכמה של בית המשפט להעביר עניין לבוררות לפי סעיף 79ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 כהסכם בוררות. המאפיינים של הליך הבוררות שעליו יחולו הוראות חוק הבוררות - להבדיל ממנגנוני הכרעה (1) מוסכמים אחרים: (2)קיומו של הסכם בוררות; (3)קיומו של סכסוך בין הצדדים; (4)קיומה של סמכות בידי הבורר להטיל חיובים כספיים בין הצדדים; (5)קיומה של סמכות בידי הבורר לגבות ראיות ולנהל דיון בעל אופי שיפוטי; (6)ייצוג הצדדים על ידי פרקליטים הנטייה היא לראות בפסק בורר עד כמה שאפשר כקביעה פסקנית וסופית בסכסוך שבין הצדדים. ישנן מנגנוני הכרעה והסכמים בין בעלי הדין שאינם בגדר בוררות, כמו "מעריך", "שמאי", "מכריע", "מומחה", "מעין-בורר". בית המשפט ציין בפסיקתו כי לעתים כוללים בעלי הדין בחוזה ביניהם סעיף בוררות. אך יש והם קובעים מנגנון הכרעה מוסכם החורג מגדרו של חוק הבוררות, הסכמתם שאדם שלישי יכריע במחלוקת (קיימת או עתידית) שביניהם, לגבי עניין כלשהו, לא בהכרח תעיד על הסכמתם להקנות לו סמכויות של בורר וליטול על עצמם חובת ציות להחלטתו שיסודה בחוק הבוררות. הסכם הבוררות אינו חזות הכל, לצורך פירוש הסכם הבוררות וכדי לרדת לכוונת הצדדים ניתן להיעזר בהתנהגותם לאחר מעשה, כמו כן, יכולים הצדדים, בהתנהגותם, להרחיב את סמכות הבורר מעבר לזו הבועה בהסכם הבוררות עצמו. עם זאת, השימוש במונח "בורר" ו"בוררות" בפרוטוקול ובכותרת של מסמכים אינו מעיד בהכרח על טיבו ואופיו של ההליך ועניינים אלה טעונים בדיקה זהירה בכל מקרה של מחלוקת. אין צורך, שהחוזה יכונה במפורש "הסכם בוררות". עם זאת, על מנת למנוע ספיקות, רצוי לציין בהסכם עצמו, שמדובר בהסכם בוררות. אחרת יצטרך בית המשפט להחליט, לאחר מעשה, אם מדובר היה בהסכם בוררות - על כל המשתמע מכך לגבי אישורו, תיקונו או השלמתו - או שמא מדובר היה בהמלצה, בחוות דעת, או בהסכם להערכה בלבד. במקרה האחרון אין מדובר בפסק בורר, אלא במסקנת שמאי, מעין בורר, שהוראות חוק הבוררות אינן חלות לגביו. בית המשפט פסק כי יש לשים לב לא רק ללשון הצדדים אלא גם לכוונה שמאחריה. לכן, לדוגמא, במקרה אחד ייחשב מסמך כמהווה הסכם בוררות גם אם לא כונה במפורש ככזה ובמקרה אחר עצם כינוי המסמך "שטר בוררות", כאשר ההסמכה של בית הדין הרבני היא לדון "הן לדין והן לפשר" - לא תפורש כמכוונת להסכם בוררות דווקא. חוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות