פיטורים בעקבות מעשה הונאה

פיטורים בעקבות מעשה הונאה 1. עובדות המקרה: א. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי-פיטורים, פדיון דמי הבראה ופיצוי בגין אי-הפרשות חלק המעביד לקופת גמל. ב. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת עבדה כמנהלת חשבונות אצל הנתבעת מיום 1.2.00 עד ליום 31.12.00, סה"כ 11 חודשי עבודה. ג. ב-31.12.00 נותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים וזאת לאור מכתב הפיטורים שקיבלה התובעת. ד. התביעה לפדיון דמי הבראה נזנחה בסכום טענות התובעת. 2. טענות הנתבעת: א. התובעת פוטרה בשל אי-התאמה וזאת לאור העובדה שאינה בקיאה בתוכנת "מוסכית" ובשל אי-בקיאותה זו נגרמו לנתבעת נזקים כבדים עד כדי כך שנאלצה לפטרה הנתבעת מעריכה את נזקיה בסך -.15,000 ₪ וטוענת לקיזוז סכום זה מכל סכום שייפסק לתובעת, אם ייפסק. ב. התובעת העלתה , את משכורתה מ-3,200 ₪ (נטו) ל-3,500 ₪ (נטו) וזאת ללא אישור מנהל הנתבעת ותוך זיוף המחאה. ג. לתובעת היה ידע בהנהלת חשבונות רגילה בעוד שמה שנדרש אצל הנתבעת היה ידע בהנהלת חשבונות כפולה. הדבר התגלה לנתבעת רק לקראת סוף השנה, וזאת כיוון שבמשך כל השנה טענה התובעת, כי הבעיות בהנ"ח נובעות מתקלות בתוכנה ולא בשל אי-בקיאותה בעבודה הנדרשת. ד. התובעת פוטרה לקראת סוף השנה מטעמי התייעלות וזאת כיוון שהנתבעת רכשה תוכנה חדשה ויעילה. התובעת לא הוחלפה בעובד אחר והדבר מחזק את הטענה בדבר פיטורי התייעלות. ה. לעניין ההפרשה לקופת מנהלים טוענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובעת אינה זכאית להפרשות לביטוח מנהלים. בסיכום טענותיה מוסיפה כי התובעת הסכימה בהתנהגותה שלא להפריש עבורה הפרשות לקופה ובכל מקרה נטען כי הנתבעת מוכנה להפריש חלקה לאחר שהתובעת תעשה כן באשר לחלקה . 3. טענות התובעת: א. התובעת פוטרה לאחר 11 חודשי עבודה על-מנת להימנע מתשלום פיצויי-פיטורים. ב. הנתבעת היתה מודעת לעובדה, כי בעת שהתקבלה התובעת לעבודה לא היה לה ידע בתוכנת "מוסכית" שכן מעולם לא עבדה במוסך. ג. גם לאחר שפוטרה נתבקשה התובעת מס' פעמים להגיע למוסך ולסייע בעבודת הנהלת חשבונות, בעובדה זו יש משום חיזוק לטענת התובעת כי תפקדה כראוי. ד. לעניין ההמחאה שלטענת הנתבעת זוייפה, טוענת התובעת כי אין מדובר בזיוף . העלאה נעשתה על דעת הנתבעת ומנהלה חתם על ההמחאה . לאחר שיושרו ההדורים לעניין זה המשיכה התובעת לעבוד עוד 9 חודשים, ועל כן לא ייתכן שזו הסיבה לפיטוריה. ה. הנתבעת באופן שיטתי נהגה לפטר עובדים סמוך לתום עבודתם הראשונה . 4. הצדדים העידו בבית הדין וסכמו טענותיהם בכתב. 5. התביעה לפיצויי-פיטורים: א. סע' 3 לחוק פיצויי-פיטורים תשכ"ג, 1963 (להלן: "חוק פיצויי-פיטורים") קובע: "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי-פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים". ב. פיטורים בתום 11 חודשי עבודה ייראו פיטורים "בסמוך" לפני סוף שנת עבודה ראשונה (ע"א (חי) 56/70 יצחק סיוון בע"מ נ' שמחה מור פ"מ עב 388). ג. מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. ההלכה היא כי המעביד אינו חייב להוכיח כי היה זכאי לפטר את העובד בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי-פיטורים; כל אשר עליו להוכיח הוא כי מניעיו לפיטורים לא היו הרצון להימנע מתשלום פיצויי-פיטורים (ע"א (חי) 56/70 יצחק סיוון בע"מ נ' שמחה מור פ"מ עב 388). ד. הנתבעת ניסתה בטיעונים שונים להוכיח כי הפיטורים נעשו מסיבות ענייניות ושכוונתה לא היתה לפטר את התובעת כך שישללו ממנה פיצויי-הפיטורים, אך משימתה לא צלחה בידה. הנתבעת לא השכילה לסטור את החזקה הפועלת לטובת התובעת . ה. טענת הנתבעת בדבר אי-בקיאותה של התובעת בתוכנת העבודה: בעדותו טוען מנהלה של הנתבעת, מר שי אברהם, כי במשך שנה שלמה לא היה מודע לכך שהתובעת אינה בקיאה בעבודתה. אך יחד עם זאת הוא מעיד כי חודשיים - שלושה לאחר שהתובעת החלה לעבוד הזמין את רו"ח אלקבץ שיעבוד איתה ויסייע לה בלימוד התוכנה ובתיקון השגיאות שעשתה באותם חודשיים של עבודה (סע' 7 לכתב ההגנה ועדותו בעמ' 12 לפר'). לאור עדות זו אין לקבל את טענת הנתבעת כאילו פיטורי התובעת נבעו מסיבה של אי התאמה לעבודה, חוסר בקיאות ונזקים שנגרמו לנתבעת, שכן כל אלה היו ידועים לנתבעת חודשים קודם לכן והיא המשיכה להעסיק את התבועת. אין בטיעון זה של הנתבעת כדי לסתור את החזקה הקבועה בסע' 3 לחוק פיצויי-פיטורים. ו. טענת הנתבעת בדבר פיטורי התייעלות: טענה זו עלתה לראשונה בעדותו של מר אברהם (עמ' 14-12 לפר') ובסיכומי הנתבעת ואין לה זכר בכתב ההגנה, אך מכיוון שב"כ התובעת לא טען כנגד כך נדון בטענה לגופה. לטענת מר אברהם לאור העובדה שרכש תוכנת מחשב חדשה ומשוכללת נתייתרה עבודת הנתבעת ואשתו של מר אברהם, שהיא מנהלת חשבונות סוג 3, עשתה את כל עבודת הנהלת החשבונות (עמ' 14 לפר'). מר אברהם העיד כי לא העסיק עובדת אחרת במקום התובעת (עמ' 14 לפר'). לעניין זה יש לשים לב לעובדה, כי התוכנה החדשה נרכשה בינואר 2001 (נספח ב' לסיכומי ההגנה) ואילו התובעת פוטרה בדצמבר 2000. עובדה זו יש בה כדי להוכיח כי לפיטורי התובעת לא היה דבר עם רכישת התוכנה החדשה או עם שיקולי התייעלות. גם כאן לא הצליחה הנתבעת לסתור את החזקה הקבועה בסע' 3 לחוק פיצויי-פיטורים. ז. טענת הנתבעת בדבר זיוף המחאת השכר: לעניין זה יש לקבל את גירסת הנתבעת. התובעת אכן השתמשה בכוחה על-מנת לכפות על הנתבעת שכר שלא סוכם עימה קודם לכן. אולם, אילו היתה מפוטרת מיד בעקבות תקרית זו אכן יכול והיתה עובדה זו נלקחת בחשבון לצורך בחינת זכאותה לפיצויי-פיטורים, הן עקב מעשה התרמית וההונאה והן עקב העובדה שהתובעת עבדה אז אצל הנתבעת שלושה חודשים בלבד. אלא שהתובעת לא פוטרה אז. מר אברהם מעיד, כי גילה את עובדת "העלאת השכר" למחרת חתימתו על השיק, כאשר הבנק שלח לו תדפיס (עמ' 13 לפר'). מר אברהם אף מעיד, כי בעקבות תקרית זו הפחית את משכורתה של התובעת ל-3,350 ₪ (עמ' 11 לפר') אך המשיך להעסיקה עוד 9 חודשים ורק אז פוטרה. על כן גם בטענתה זו לא השכילה הנתבעת לסתור את החזקה הקבועה בסע' 3 לחוק פיצויי-פיטורים. ח. על כן, בנסיבות המקרה, ולאור החזקה הקבועה בסע' 3 לחוק פיצויי-פיטורים על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי-פיטורים בסך 3,405 ₪ תוך 30 יום ממועד פסק-הדין בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.1.01 עד לפרעון המלא בפועל. לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשל מחלוקת באשר לעצם הזכאות. אולם, אם לא ישולמו פיצויי-הפיטורים במועד הנ"ל , ישאו פיצויי הלנת פיצויי-פיטורים ממועד הגשת התביעה בלבד עד לתשלום המלא בפועל. 6. התביעה לפיצוי בגין אי-הפרשות לקופת גמל: א. על הנתבעת החובה על-פי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המוסכים או על-פי פרק 17 בצו ההרחבה להפריש בגין התובעת הפרשות לפנסיית יסוד ובהסכמת הצדדים אף לפנסיה מקיפה . ראה : "הסכמים קיבוציים"/ מאת עו"ד משה פסטרנק כרך חמישי פרק 51 . ב. אין מחלוקת, כי בגין התובעת לא הופרשו כספים לקופת גמל. ג. לא הוכח, כי התובעת בהתנהגותה ויתרה על ההפרשות. לא נטען, כך בכתבי התביעה ולא ניתן להסיק זאת מהראיות שבפנינו, ממילא אין התובעת יכולה לוותר על זכות מוגנת. ד. בנסיבות אלה, מאחר ויחסי העבודה נותקו ולא ניתן ללכת בדרך המלך ולצוות על הפרשת הכספים בעין לקופה, על הנתבעת לפצות התובעת בגין חלק המעביד שלא שולם ובסך -.2,197 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.1.01 ועד לפרעון המלא בפועל . 7. הנתבעת זנחה בסיכום טענותיה את תביעתה לקיזוז נזקים שנגרמו לה לטענתה בשיעור 15,000 ₪ . ממילא טענה זו לא הוכחה . 8. ל ס כ ו ם: הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת: א. פיצויי-פיטורים בסך 3,405 ₪, תוך 30 יום ממועד פסק-הדין בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.1.01 עד לפרעון המלא בפועל. אם לא ישולמו פיצויי-הפיטורים במועד, ישאו פיצויי הלנת פיצויי-פיטורים ממועד הגשת התביעה עד לתשלום המלא בפועל. ב. פיצוי בסך -.2,197 ₪ בגין אי-הפרשות לקופת גמל ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ- 1.1.01 עד לפרעון המלא בפועל. ג. הוצאות ושכ"ט עו"ד בשעור -.2,000 ₪ + מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ועד לפרעון המלא בפועל. 8. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. הונאהפיטורים