דמי החופשה לעובד שעתי זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, והפרשי שכר לחודש אוגוסט 2008. רקע 1. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כעובדת ניקיון בישיבה הטכנולוגית כפר אברהם בפתח תקווה, החל מיום 25.9.06 ועד לחודש אוגוסט 2008. 2. התובעת השתכרה שכר שעתי, אשר במועד סיום עבודתה עמד על סך 20.7 ₪. 3. על פי חישוב ממוצע שעות עבודתה של התובעת בשנה האחרונה לעבודתה (המשתקפים מתלושי השכר) עבדה התובעת בכ- 78% משרה. 4. לטענת התובעת היא זכאית לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת שכן פוטרה על ידי הנתבעת לאחר שזו הפסידה במכרז להענקת שירותי ניקיון לישיבה בה עבדה. כמו כן טוענת התובעת כי בעבור חודש אוגוסט 2008 קיבלה אך שכר חלקי ואף נוכה משכרה סך של 1,000 ₪ מקדמה, אשר מעולם לא קיבלה. התובעת מוסיפה כי שולמו לה דמי הבראה ופדיון חופשה בחסר ועל כן היא זכאית להפרשים. 5. הנתבעת טוענת מנגד כי לא הפסידה במכרז לאספקת שירותי ניקיון, אלא שהישיבה הטכנולוגית ביקשה להפסיק את עבודתה של התובעת עקב אי שביעות רצון. הנתבעת הציעה לתובעת עבודות ניקיון באתרים אחרים, אולם זו סירבה לכל הצעה ולבסוף נעלמה וניתקה את הקשר מבלי שנתנה הודעה מוקדמת. לגרסת הנתבעת שולם לה שכר מלא בגין ימי עבודתה בחודש אוגוסט 2008 וכך גם שולם לה מלוא פדיון החופשה. באשר לדמי הבראה טוענת הנתבעת כי חישוב התובעת שגוי. 6. התובעת העידה בעצמה וכן העידה מטעמה עובדת נוספת של הנתבעת הגב' אצדה גדמו. מטעם הנתבעת העיד מר אוריה כהן - אשר שימש כעוזר למנהל הנתבעת (אשר שמו ליאור) והיה אחראי על הקשר בינו לבין מחלקת השכר. דיון והכרעה היקף משרתה של התובעת 7. בעדותה בפנינו טענה התובעת לראשונה כי עבדה 6 ימים בשבוע , 8 שעות בימי חול וכ- 6 שעות בימי שישי. עוד העידה התובעת כי לא החסירה ימי עבודה (עמ' 3 לפרוט' ש' 17-21). כתמיכה לגרסתה הובאה עדותה של הגב' אצדה גמדו אשר אישרה כי היא והתובעת התחילו עבודתן בשעה 8:00 בבוקר וסיימו אותה בשעה 16:00 (ובימי שישי בשעה 14:00). 8. בניגוד לגרסת התובעת, טוענת הנתבעת כי התובעת עבדה במשרה חלקית, וכי מספר ימי העבודה ושעות העבודה החודשיים לא היה קבוע. כראיה לכך הוצגו תלושי השכר של התובעת לשנת עבודתה האחרונה במסגרתם נרשמו שעות העבודה ומספר ימי העבודה בכל חודש וחודש. כפי שעולה מתלושי השכר עבדה התובעת בשנה האחרונה בהיקף של 78% משרה. (יש לציין כי במסגרת כתב התביעה נטען בניגוד לגרסתה המאוחרת של התובעת, כי עבדה 5 ימים בשבוע). 9. על פי הפסיקה "מקום שבו ניתן לעובד תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, לפחות לגבי הסכום הכולל המופיע בו, אלא אם כן הוכח, מעדויות אמינות, אחרת". (דב"ע מז/146-3 יוסף חוג'ירת נ' שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 19). כמו כן נקבע לא אחת כי הנטל להוכחת היקף המשרה מוטל על התובע. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי עבדה בהיקף משרה גדול יותר מזה המשתקף באמצעות תלושי השכר. התובעת לא הציגה כל רישום שערכה בעצמה לשעות בהן עבדה ואף מטעם העדה הגב' גמדו לא הובאה כל ראיה לתמוך בה את גרסתה. מעבר לכך, התובעת לא תבעה במסגרת התביעות שהגישה הפרשי שכר ו/או גמול בעד עבודה בשעות נוספות- עובדה שיש בה להעיד כי קיבלה את רישום השעות המופיע בתלושי השכר, כנתון מוסכם. דמי הבראה 10. בהתאם לתקופת עבודתה ולוותקה זכאית הייתה התובעת לדמי הבראה, כדלקמן: בגין השנה הראשונה לעבודתה - 318 ₪ ליום X 5 ימים X 78% משרה = 1,240 ₪. בגין יתרת תקופת העבודה - 331 ₪ X 5.5 ימים X 78% = 1,420 ₪. בחודש אוקטובר 2007 - וכפי שעולה מתלושי שהכר שצורפו - שולמו לתובעת דמי הבראה בסך 1,240 ₪. לפיכך זכאית התובעת ליתרת דמי הבראה בסך 1,420 ₪. פדיון חופשה שנתית 11. התובעת עבדה תקופה של שנה ו- 11 חודשים, בגינה היא זכאית ל- 33 ימי חופשה ברוטו. לפי סעיף 10 (ב) (2) לחוק חופשה שנתית התשי"א - 1951 דמי החופשה לעובד שעתי, כדוגמת התובעת, יחושבו על פי הנוסחה הבאה: "הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר 90". במקרה דנן - השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הוא 119.55 ש"ח (שכר החודשים נובמבר 2007 - ינואר 2008 מחולק ב- 90). נמצא איפוא כי התובעת זכאית לפדיון חופשה בסך של 3,945 ₪. 12. לתובעת שולמו במהלך תקופת עבודתה דמי חופשה כדלקמן: חודש 8/07 - 1,296 ₪. חודש 4/08 - 520 ₪. חודש 8/08 - 762 ₪. סה"כ 2,578 ₪. לפיכך זכאית התובעת ליתרת פדיון חופשה בסך של 1,367 ₪. הפרשי שכר בגין חודש אוגוסט 2008 13. אין חולק כי לתובעת שולם שכר בגין 10 ימי עבודה בחודש אוגוסט 2008. לטענת התובעת מדובר בתשלום חלקי שכן היא עבדה 13 ימים בניגוד למצוין בתלוש השכר. כמו כן לטענתה בחודש זה ניכתה הנתבעת משכרה סך של 1,000 ₪ בגין מקדמה שלא קיבלה מעולם. 14. באשר לניכוי המקדמה, אני סבור, כי יש לקבל את טענות התובעת. עיון בתלושי השכר מעלה כי ככל ששולמה בעבר לתובעת מפרעה, הרי שהוצא תלוש שכר מיוחד לשם כך (ראה לדוגמא שני תלושי שכר שהוצאו לחודש אוגוסט 2007). בניגוד למצב זה לא הוכיחה הנתבעת כי אכן שולמה לתובעת בפועל מקדמה בסך של 1,000 ₪ אשר נוכתה משכר חודש אוגוסט 2008. אמנם הנתבעת צירפה מסמך שכותרתו " רשימת תשלומים לבנקים לחודש 8/2008" ממנו עולה לכאורה כי הועבר לחשבונה של התובעת סכום של 1,000 ₪. אולם המדובר במסמך פנימי של הנתבעת אשר אינו מוכיח כי אכן התובעת קיבלה לידה את הסכום האמור. 15. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובעת בגין החזר ניכוי מקדמה סך של 1,000 ₪. מעבר לכך לא הוכחה גרסת התובעת בדבר 13 ימי עבודה בחודש אוגוסט ולפיכך התביעה להפרשי שכר בגין 3 ימים נוספים נדחית. נסיבות סיום העסקת התובעת 16. כאמור, חלוקים ביניהם הצדדים באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה . במקרה שכזה מוטל נטל ההוכחה על הטוען לפיטורים, כפי שנפסק: "כשמדובר בפיטורים, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לקיומם" (דב"ע נו/3-201 שמש ירושלים בע"מ נ' מאיר ניסימיאן, מיום 25.6.97; דב"ע נד/129-3 משה ענבר נ' איתן הראל ואח', מיום 20.7.95). 17. התובעת טוענת כי ביום 1.9.08 הגיעה לעבודה כרגיל. במקום פגשה עובדים נוספים וכולם התבקשו להמתין למעביד ליאור. כשהגיע למקום שוחח עם מנהל הישיבה ולאחר מכן, אמר שאין עבודה וביקש שתגיע למשרד למחרת. כשהגיעה למשרד ביקשה מכתב פיטורים אך סולקה מהמקום. התובעת מוסיפה כי הנתבעת הפסידה במכרז לאספקת עבודות ניקיון לישיבה הטכנולוגית ועל כן פוטרה. 18. בכתב ההגנה הוכחשה גרסת התובעת. הנתבעת עמדה בתוקף על כך שלא הפסידה במכרז וכי הישיבה הטכנולוגית היא שביקשה להפסיק את עבודתה של התובעת שכן זו לא הייתה מקצועית. הנתבעת ממשיכה וטוענת כי הציעה לתובעת להמשיך ולעבוד עבורה באתרים אחרים, אולם התובעת סירבה לכל הצעה ודרשה פיצויי פיטורים. לבסוף נעלמה התובעת וניתקה כל קשר ללא מתן כל הודעה מוקדמת. 19. במחלוקת זו שבין הצדדים, שוכנעתי, כי יש לקבל את גרסת התובעת. התובעת הייתה עקבית בגרסתה לכל אורך הדרך ועדותה הייתה מהימנה עלינו. אף העדה מטעמה, הגב' גמדו העידה באשר לנסיבות סיום העבודה: " בחודש אוגוסט 08 זה בדיוק מה שקרה הלכנו הלוך וחזור למקום העבודה בשביל שייתן לנו לעבוד ובאיזה שלב אמר לנו לחזור בתחילת חודש ספטמבר... אני רציתי לעבוד אבל לא נתנו לנו לעבוד שם.. " (עמ' 6 ש' 1-4). בניגוד לגרסתה הסדורה של התובעת, מר ליאור מי שנטען כנגדו כי היה בשיח ודברים עם התובעת וכי הוא שפיטר אותה לא הגיע לדיון ולא מסר את גרסתו. במקום זאת העיד מר אוריה כהן אשר לא בא במגע אישי עם התובעת וכי כל ידיעתו נסמכת על דברים ששמע מליאור. זאת ועוד, בניגוד לגרסת הנתבעת בכתב ההגנה ולפיה לא הפסידה במכרז, אישר מר כהן את גרסת התובעת אלא שלטענתו הוצעו לתובעת עבודות חלופיות (עמ' 6 ש' 19-20). הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שאכן הציעה לתובעת עבודה חלופית ועל כן גרסתה בעניין זה נדחית. 20. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי יש לקבל את גרסת התובעת באשר לפיטוריה. לפיכך תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בסך 5,882 ש"ח (לפי שכר ממוצע ב- 12 חודשים האחרונים 3,069 ₪). בנוסף תשלם הנתבעת תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,069 ₪. סיכום 21. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי הבראה 1,420 ₪. פדיון חופשה שנתית 1,367 ₪. החזר ניכויי 1,000 ₪. פיצויי פיטורים 5,882 ₪. תמורת הודעה מוקדמת 3,069 ₪. סה"כ 12,738 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.08 ועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת תשא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסה"ד. עובד שעתידמי חופשה שנתית