כללי 1. התובעת עבדה במפעל ק.ג.נ. סחר בע"מ באור עקיבא מיום 1.6.06 ועד 31.12.10. 2. בתביעתה שבפנינו טוענת התובעת, כי הנתבעת נותרה חייבת לה בגין תקופת עבודתה דמי נסיעות וכן, הפרשות לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק לשנים 2008 ו-2009 בסך 1,019 ₪. 3. עוד בישיבת הדיון המוקדם, הודתה הנתבעת בחובה לתובעת בגין אי ביצוע ההפרשות לפנסיה בסך הנתבע של 1,019 ₪. יחד עם זאת, הנתבעת טענה כי אינה חייבת לתובעת דמי נסיעות. לטענתה, בחלק מן התקופה גרה התובעת בסמוך למפעל הנתבעת ומכל מקום, בכל תקופת העבודה סיפק המפעל מערך הסעות לעובדים אלא שהתובעת בחרה, משיקוליה שלה, לנסוע עם בעלה. לטענת הנתבעת, משסיפקה הסעה לעובדים, אין התובעת זכאית לתשלום החזר הוצאות נסיעה. התביעה לתשלום החזר הוצאות נסיעה א. האם המרחק בין מקום מגורי התובעת למפעל הנתבעת מזכה אותה בהחזר הוצאות נסיעה? 4) הנתבעת הודתה, כי בעת שהמפעל עבר למיקומו החדש, זכאית הייתה התובעת בעקרון לסידור הסעה או תשלום החזר נסיעות לאור המרחק ממקום מגורי התובעת. לטענתה, עם זאת, מיקומו הישן של המפעל היה בסמיכות למקום מגורי התובעת והיא לא היתה זכאית, עקרונית, להחזר הוצאות נסיעה על פי צו ההרחבה. התובעת הודתה, כי במפעל הישן עבדה 3 שנים וכמה חודשים ובמפעל החדש פחות משנה. 5. התובעת לא הוכיחה בפנינו מהו המרחק מביתה למפעל הישן ואף לא ידעה את כתובתו. לתצהירה צורף מסמך מתוכנת "גוגל מפות" ובו כתובת שגויה של המפעל הישן. התובעת גם לא הוכיחה את טענתה כי המרחק מביתה למפעל הישן היה 5 תחנות אוטובוס, ולא צרפה בעניין זה כל אסמכתא מחברת האוטובוסים. מאידך, הודתה בעדותה, כי יתכן שהמרחק הוא 300 - 400 מ' בלבד. 6. לנוכח האמור, לא הוכח כי בתקופתה עבודה במפעל הישן זכאית הייתה התובעת להחזר הוצאות נסיעה על פי צו ההרחבה. ב. האם הוכח תעריף הנסיעה עליו ביססה התובעת תביעתה? 5. התובעת טענה, כי החישובים נערכו על בסיס מחיר נסיעה בסך 4.8 ₪ לכל כיוון. בעוד שצו ההרחבה קובע כי הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל או כרטיס מינוי חודשי מוזל ככל שקיים, התובעת לא הציגה כל אסמכתא מהו תעריף חופשי-חודשי מוזל במסלול נסיעתה או הוכחה מטעם חברת האוטובוסים כי תעריף נסיעה מלא הינו בסך 4.8 ₪ כפי שנתבע על ידה. התובעת לא ידעה האם חלו שינויים בתעריף הנסיעה במהלך השנים שבין 2006 ו-2010. מכאן, שלא הוכח במדה נדרשת תעריף הנסיעה עליו ביססה התובעת תביעתה. ג. האם הוכח הסכום הנתבע? 6. התובעת הודתה, כי תחשיב דמי הנסיעות לא נערך על ידה, ולא ידעה ליתן כל הסבר לגביו. החישובים, כוללים מכפלות של חלקי ימים ואינם ברורים. 7. זאת ועוד, התובעת הודתה בעדותה כי היו מקרים שנסעה עם ההסעה של המפעל מאוקטובר ועד דצמבר 2010. נסיעות אלה לא הוזכרו בתצהירה ולא הופחתו מתחשיב התובעת. 8. לנוכח האמור, משלא ידעה התובעת ליתן הסבר לסכום הנתבע ודרך חישובו, אף אם קובעים היינו כי זכאית התובעת להחזר הוצאות נסיעה, הרי שסכום התביעה לא הוכח די צרכו. ד. האם סיפקה הנתבעת הסעות לעובדים? 9. מהעדויות שבפנינו שוכנענו, כי הנתבעת דאגה לסידור הסעה לעובדיה הגרים באור עקיבא ובכלל זה התובעת (לאחרים סופקו רכבים ו/או תשלום החזר הוצאות רכב). 10. עדויות הנתבעת מהימנות עלינו ומהן עולה, כי עובדי הנתבעת אנטולי סקולסקי שהעיד בפנינו ועובד נוסף בשם יוסי היו אוספים את העובדים מתחנות האוטובוס שעל ציר הנסיעה ברחוב הראשי באור-עקיבא. ככל שהייתה בעיה, גם מנהלת החשבונות הייתה אוספת את העובדים ברכבה. המדובר במספר מצומצם של עובדים הזקוקים להסעה והיה די מקום להסעת אותם העובדים ברכבים של אנטולי ויוסי. בסיום יום העבודה היו מחזירים את העובדים לפי אותה מתכונת. 11. גרסתה של התובעת, כי לא היה מערך הסעות או, כי לא ידעה על מערך כזה אינה מהימנה ואינה מקובלת עלינו כלל ועיקר. האמור בעניין זה בתצהירה הינו היתממות לשמה. שוכנענו כי התובעת ידעה על מערך ההסעות ככל יתר העובדים, ויכולה הייתה להשתמש בו. בפועל, הודתה התובעת, כי אכן השתמשה בו לעיתים. 12. עדות התובעת ובעלה לא עשו עלינו רושם מהימן. בתצהירה טענה התובעת, כי עובדת הגרה בסמוך אליה, גב' שרה - צעדה עמה ברגל בדרך לעבודה, אולם בחקירתה הודתה כי שרה, הגרה בסמיכות אליה, נוסעת בוקר וערב עם אנטולי המסיע את העובדים. 13. התובעת ובעלה "שכחו" לציין, כי התובעת השתמשה במערך ההסעות (לטענתם, במיוחד בחודשים האחרונים לעבודת התובעת). התובעת אישרה בעדותה כי היו מקרים בהם הייתה מגיעה לעבודה ב-8:30 עם בעלה וחוזרת עם אנטולי בשעה 17:00 כאשר בעלה עבד במשמרת לילה. 14. התובעת לא הכירה את פרטי תביעתה ודרך חישובה וטענתה כי לא נאמר לה כי קיים מערך הסעות נסתרה בעדויות עדי הנתבעת. אף מתוך עדותה שלה, עולה כי ידעה על קיומו של מערך ההסעות ועל השימוש שעושים בו העובדים האחרים כדוגמת שרה. 15. מקובלת עלינו עדות עדי הנתבעת, כי התובעת, משיקוליה שלה, העדיפה שלא להשתמש במערך ההסעות ולהגיע לעבודה ברכבה הפרטי עם בעלה שהסיעה. משעבד הבעל במשמרת ערב, ידעה גם ידעה התובעת להשתמש בהסעות המפעל על מנת לחזור הביתה, עובדה שטרחה תחילה להסתיר. בעלה של התובעת אישר, כי משמרת בוקר בעבודתו מתחילה בשעה 7:45 וכי המפעל בו הוא עובד ממוקם במרחק של כ-500 מ' ממפעל הנתבעת הישן. עובדות אלה מסבירות מדוע העדיפה התובעת כי בעלה יביא אותה לעבודה ברכבם הפרטי ולא השתמשה על פי רוב בהסעה שארגן המפעל. כבר נפסק, כי "עובד הזכאי להיות מוסע למקום עבודתו ברכב מעבידו אך מעדיף, מנימוקיו-הוא, שלא להיזקק לאותה הסעה, אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה" (דב"ע נ"ו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כ"א בע"מ, פד"ע ל' 65) 16. מעדות מנהל הנתבעת מר קורנפלד בפנינו, אשר עשתה עלינו רושם מהימן, ניכר היה כי "התעקשותו" לנהל תביעה זו, חרף הסכום הנתבע שהינו קטן, נובעת מאמונתו בצדקת טענתו, כי התובעת אינה זכאית להחזר הוצאות נסיעה לנוכח קיומו של מערך ההסעות. מר קורנפלד העיד כי "עולה לי יותר לשבת פה מאשר אני צריך לשלם לתובעת". 17. לנוכח כל האמור, שוכנענו באמיתות גרסת הנתבעת, כי מילאה את חובתה לספק לעובדיה הסעות על חשבונה. לפיכך, ואף אם בחרה התובעת שלא להשתמש במערך ההסעות, אינה זכאית היא להוצאות נסיעה. העובדה שבמשך כל שנות עבודתה לא טענה התובעת במילה ובחצי מילה, כי אינה מקבלת הוצאות נסיעה תומכת אף היא במסקנה לעיל. לנוכח האמור, תביעת התובעת לתשלום דמי נסיעה נדחית. לסיכום 18. תביעת התובעת לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת הסך של 1,019 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתאריך ממוצע 1.1.09 ועד התשלום בפועל. תביעת התובעת לתשלום דמי נסיעות - נדחית. הואיל והנתבעת הודתה מלכתחילה בחובתה לתשלום פיצוי בגין ההפרשות הפנסיוניות ובסכום הנתבע, ומנגד, עיקר התביעה, גם מבחינת סכומה, מורכב מהתביעה לתשלום דמי נסיעות, שנדחתה, ומשהעדפנו גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. ניתן היום, כ"ז בסיוון תשע"ב, 17 ביוני 2012, בהעדר הצדדים. מ. פריימןש ו פ ט ת עדה וולקןנציגת עובדים מיכל גורנציגת מעבידים דמי נסיעה