ג ז ר - ד י ן הנאשם הורשע לאחר שהתחיל לנהל הוכחות בהיותו מיוצג על ידי עו"ד, חזר בו היום מכפירתו והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירה הבאה: ניסיון לזריקת חפץ מבעיר - עבירה לפי תקנה 58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 וסעיף 19 ו-20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225) תשכ"ח-1968. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 01/07/09, הנאשם ביקש לייצר בקבוקי תבערה ורצה לעשות בהם שימוש כדי לזרוק אותם לעבר רכבים ישראלים בכביש 443 מתוך כוונה לפגוע ביהודים. הנאשם היה מצויד בחומרי הגלם לייצור בקבוקי התבערה, הוא הלך לכיוון כביש 443 באותו יום ואולם הוא נתפס על ידי כוחות הביטחון כשהוא נמצא במרחק של כ-10 מטרים מכביש 443 ולכן לא הצליח לבצע את העבירה המושלמת. מדובר בנאשם יליד 20/09/1990 ובעת ביצוע העבירה היה בן פחות מ-19 שנים. התובע המלומד ציין את שיתוף הפעולה של הנאשם בחקירתו, את הודאתו היום ומאידך גיסא ציין לחומרה את הרשעתו הקודמת של הנאשם משנת 2005, שם הורשע בעבירה של ניסיון להשלכת בקבוק תבערה. שם הנאשם נדון למאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. שמעתי מפי הנאשם את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ואולם לא בטוח שהנאשם הבין בצורה ברורה את חומרת מעשיו. עם זאת, מדובר בנאשם צעיר, כתב האישום תוקן והצדדים הגיעו להסדר שכולל הטלת מאסר בפועל לתקופה לא קצרה. ההסדר המוצע על ידי הצדדים מקובל עליי. עם זאת, אבקש להעיר הערת אגב. בלא מעט מקרים מגיעים בפני נאשמים, אשר הינם צעירים, כמו במקרה דנן שמדובר בנאשם בן פחות מגיל 20 שנים. על פי החוק בישראל, כאשר התביעה מבקשת להטיל מאסר בפועל על נאשם שהיה בן פחות מגיל 21 שנים בעת ביצוע העבירה, יש חובה על פי סעיף 37 לחוק העונשין תשל"ז-1977, לקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן למבוגרים. בבית המשפט הצבאי נכנס לתוקף לאחרונה צו בדבר הוראות הביטחון (הוראת שעה)(תיקון 109), על פיו ועל פי הוראת סעיף 46 יג', במקרה שהורשע קטין שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו 16 שנים, בית המשפט הצבאי לנוער רשאי, אם סבר כי הדבר הכרחי לצורך גזירת דינו של הקטין, לדרוש תסקיר בכתב של קצין המטה לענייני רווחה במנהל האזרחי או מי שמונה על ידו לעניין זה. התיקון לחוק נכנס לתוקף 60 יום מיום 29/07/09 והוחלט שהוא יעמוד בתוקפו במשך שנה אחת מיום תחילתו. במקרה שבפניי עומד בחור צעיר בן פחות מגיל 20 שנה אשר לפי גיליון הרישום הפלילי כבר בהיותו בגיל 14 שנים לערך ביצע עבירות דומות בחודש מרץ 2005 בעת שהיה בן 14 שנים וחצי נדון למאסר בפועל. אתמול ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5817/09 "ראמי גמהור נגד מדינת ישראל", כאשר פסק הדין נכתב על ידי כבוד השופטת א. פרוקצ'יה. טענתו המרכזית של בא כוח המערער הייתה שבית המשפט המחוזי שישב כערכאה ראשונה לא מצא לנכון לקבל תסקיר המבחן, זאת מאחר והיה מדובר במי שהוא תושב שטחים. בתום הדיון בערעור ובטרם הכריע בית המשפט העליון בטיעוני הצדדים, החליט בית המשפט העליון להורות על הזמנת תסקיר מבחן בעניינו של המערער. בית המשפט ציין, כי גם כאשר נאשם הוא תושב שטחים ועובדה זו מעלה קושי בבדיקה מקיפה של נסיבותיו האישיות, יש וראוי לצייד את בית המשפט בנתונים אישיים נוספים החשובים לעניין העונש באמצעות תסקיר מבחן, גם את התסקיר נשען על שיחה עם הנאשם בלבד בלא יכולת להרחיב את הבדיקה מעבר לכך. בפסקה 6 לפסק הדין ציין בית המשפט העליון, כי "ראוי שלא ליצור מציאות של איפה ואיפה בעשיית הצדק בין תושב שטחים לבין תושב ישראל מבחינת פריסת הנתונים האישיים הרלוונטיים לענישה לשיקולו של בית המשפט, ככל שהדבר ניתן ואפשרי במישור האובייקטיבי. הגשת תסקיר מבחן כאמור, עשויה להיות חשובה לגבי תושב שטחים כאשר הוא צפוי למאסר ארוך, ושאלת הגשתו- כשאין חובה בכך מכוח החוק- נתונה לשיקול דעת בית המשפט.". אכן מערכת בתי המשפט הצבאיים שונה ולעתים הולכת במרחק זמן ארוך אחרי מערכת החקיקה בישראל. ואולם יש מקרים, כמו במקרה דנן, שלעניות דעתי יש חשיבות לקבל סיוע של גורם מקצועי כמו שירות המבחן, אשר יש בו כדי להאיר את מערכת השיקולים שהשופט היושב בדין, אשר אינו מסוגל לראות הכל, בהיותו בן אנוש. מערכת המשפט בישראל מסתייעת, במיוחד בעניינם של נאשמים בני פחות מ-21 שנים בעת ביצוע העבירה, בדוחות שמוגשים על ידי שירות המבחן. לעתים, נאשם מסכים "להיחשף" לפני קצין או קצינת מבחן הרבה מעבר למה שהוא מוכן לספר ולהיחשף בפני השופט בבית המשפט. מודע אני לעובדה, כי הקמת המערכת הנוגעת לעניינם של קטינים שהינם בני פחות מגיל 16 שנים בעת הגשת כתב האישום, דרשה משאבים רבים, הינה עדיין מלווה בקשיים רבים, בין היתר ברצון הטוב של גורמים שונים כמו רשויות רווחה ברשות הפלסטינאית לשיתוף פעולה עם אותה מערכת של מטה הרווחה שהוקם. עם זאת, נראה וראוי יהיה שכאשר המפקד הצבאי החליט ליצור חידוש נכון בעניינם של קטינים כאמור, כאשר כל המערכת נרתמה להקמתם של בתי משפט צבאיים לנוער, משלא נראה שבעתיד הקרוב לעין מערכת בתי המשפט הצבאיים לא תמשיך ותתקיים, הרי נראה שאפשר לנסות ולבחון אם יש אפשרות לנסות וליצור מערכת דומה למה שנעשה בעניינם של אותם קטינים בבתי המשפט הצבאיים לנוער, בעניינם של נאשמים צעירים בני פחות מגיל 21 שנים שעומדים לדין בפני בית המשפט, כאשר חלק לא קטן מהם עומד לראשונה לדין בבית המשפט. אשר על כן, החלטתי לכבד את ההסדר ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע בתיק זה או את העבירה המושלמת של זריקת חפץ מבעיר. קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד למועד שחרורו של הנאשם מן המאסר וכתנאי לו. מס' שובר: 0010943. אני מורה על חילוט של המוצגים ועל השמדתם. אני מעביר העתק מגזר הדין לעיונו של נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אל"ם אהרון משניות, וכן למר אבי מזרחי, אלוף, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון. זכות ערעור תוך 30 יום. טרור