הפרת זכות סירוב ראשונה

בעלי הדין עוסקים בשיווק פוליסות ביטוח .ביום 19.3.2006 התקשרו המבקשים עם משיבה 1 (להלן: "סיני ביטוח") בהסכם שכותרתו "הסכם למכירת תיק לקוחות הביטוח (המוניטין)", לפיו מכרו המבקשים לסיני ביטוח את תיק לקוחות הביטוח שהחזיקו (להלן: "תיק הלקוחות") תמורת סכומים שנקבעו בהסכם (להלן: "ההסכם"). ביום 3.3.2008 נערכה בין הצדדים תוספת להסכם, לפיה הוקדמו תשלומים שאמורה הייתה סיני ביטוחים לשלם למבקשים על פי ההסכם, ושולם למבקשים סכום חד פעמי הכולל את כל זכויותיהם הכספיות על פי ההסכם. לטענת המבקשים, תיק הביטוח נמכר לצד ג' תוך הפרת זכות סירוב שניתנה להם בעל פה על ידי המשיבים לרכישה חוזרת שלתיק הביטוח. לפיכך, פנתה המבקשת אל המשיבים ודרשה לשלם לה פיצוי כספי בגין ההפרה האמורה או ליישב את הסכסוך במסגרת הליך גישור או בבוררות. סמוך לאחר מכן פנתה המבקשת אל נשיא לשכת סוכני הביטוח בבקשה למנות בורר מכוח הוראות סעיף 17 להסכם, אולם מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח הודיע למבקשת כי לאחר שקיבל את התייחסות סיני ביטוחים לפנייתה הוא נמנע מלמנות בורר שידון בסכסוך. לפני בקשה מכוח הוראות סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, למנות בורר שידון בסכסוך האמור. טענות המבקשת כחלק מהמכלול ההסכמי, קיימת התחייבות מפורשת של הצדדים למתן זכות סירוב ראשונה שהופרה, ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 17 להסכם, מדובר בסכסוך אותו יש לברר במסגרת בוררות. אין הכרח שהסכם בוררות ייחתם על ידי הצדדים לבוררות, ונוכח הוראות ההסכם והתוספת יש לפרש את ההסכם כמכוון לכלול גם את משיבה 2 (להלן: "מנורה") בתניית הבוררות אף שאינה צד להסכם, ולמרות שתיק הלקוחות היה בידי סיני ביטוח,שכן במסגרת ההסכמות בין הצדדים מנורה שמרה לעצמה זכות למכור את תיק הלקוחות, דבר המצדיק לראות בסיני ביטוח ומנורה גורם משפטי אחד בעל זהות עניינית לצורך ההסכם. אשר למשיב 3 (להלן: "הרפז"), נטען כי הרפז נושא באחריות אישית למצגים ולהתחייבות להעניק למבקשים זכות סירוב ראשונה במקרה של מכירת תיק הביטוח, וכדי למנוע פיצול הדיון יש לצרפו לבוררות. טענות המשיבים תניית הבוררות בהסכם נוסחה באופן חד משמעי, והיא קובעת כי רק סכסוכים שנתגלעו בין הצדדים להסכם "בכל הקשור לביצועו של ההסכם" יוכרעו בהליך בוררות. עניינו של הסכסוך טענת המבקשים להפרה של זכות סירוב לרכישת תיק הביטוח, עניין שלא נכלל בהסכם ועל כן תניית הבוררות לא חלה עליו. ביום 3.3.2008 נערכה התוספת להסכם ,במסגרתה סיימו הצדדים את ההתחשבנות בגין מכירת תיק הביטוח. מהתוספת שנחתמה בסופו של דבר נשמטה הוראה שנכללה בטיוטה,לפיה יהיו המבקשים "רשאים להציע מצדם הצעה לרכישת התיק, אשר תזכה בעדיפות ככל שלא תיפול במכלול פרטיה מהצעות נוספות שיעמדו בפני סיני". השמטה זו נעשתה לבקשתו של צביקה המבקש. ממילא , גם לאחר עריכת התוספת לא מקנה ההסכם זכות סירוב למבקשים לרכישת תיק הביטוח. מנורה והרפז אינם צד להסכם בו נקבעה תניית בוררות, ועל כן אין לחייבם להתדיין עם המבקשים במסגרת בוררות. דיון סעיף 17 להסכם (נספח 1), קובע: "17.1 כל מחלוקת ו/או סכסוך בין הצדדים בכל הקשור בביצועו של ההסכם, בין בתקופת הסכם ובין עם פקיעתו (להלן: "הסכסוך"), יובא לגישור בפני מגשר מוסכם שייקבע ע"י הצדדים. 17.2 במידה ולא עלה הליך הגישור כדי פתרון המחלוקת ו/או הסכסוך כאמור לעיל, או שאחד הצדדים יודיע לצד השני כי אינו חפץ בגישור לפתרון הסכסוך, ימונה בורר מוסכם על הצדדים וזאת בתוך 30 יום ממועד בו הודיע אחד הצדדים כאמור. 17.3 בהיעדר הסכמה לזהותו של הבורר, יהא רשאי כל צד לפנות אל נשיא לשכת סוכני ביטוח, אשר ימנה בורר בעל השכלה משפטית הבקיא בתחום הביטוח ברמה העסקית והמשפטית והכרעתו תחייב הצדדים. הבורר יהא כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות וסדרי דין וכן יהא חייב לנמק את הכרעתו. 17.4 סעיף זה מהווה הסכם בוררות בכתב עפ"י חוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, וחתימת הצדדים על הסכם זה מהווה גם חתימתם על שטר בוררין." בנסחם את סעיף 17 להסכם הסכימו הצדדים לו למסור להכרעת בורר סכסוך בין הצדדים בכל הקשור בביצועו של ההסכם. נושא האופציה הנטענת לא נכלל בהסכם, ועל כן אינו חלק מההסכם, ולא ניתן לראות בדרישה לאכיפתו או לפיצוי על הפרתו עניין הקשור לביצוע ההסכם. בסעיף 5 לתצהירו טוען המבקש: "במקביל וכחלק בלתי נפרד מההסכם והתוספת לו הוסכם בין הצדדים, כי קנויה למבקשים זכות סירוב ראשונה במקרה של מכירת תיק הביטוח לצדדים שלישיים". מעבר להצהרה סתמית זו, לא מסר צביקה מליניאק כל פירוט אודות נסיבות הקניית זכות הסירוב הנטענת, ואף לא ציין היכן במסגרת ההסכמים שנחתמו על ידי הצדדים מעוגנת ההסכמה האמורה. מנגד טוען הרפז, המצהיר מטעם המשיבים, כי עובר לעריכת התוספת להסכם הוחלפו טיוטות בין הצדדים בהן טיוטא שכללה הוראה המקנה למבקשים אפשרות להציע הצעה לרכישת תיק הביטוח שככל שלא תיפול במכלול פרטיה מהצעות אחרות תזכה בעדיפות, אולם לבקשת צביקה מליניאק הושמטה הוראה זו ולא נכללה בתוספת (סעיפים 17 - 21 לתצהיר מיום 8.11.10).המשיבים צירפו לתשובתם את נוסח התוספת להסכם שנחתם, ממנו עולה כי ההוראה המקנה למבקשים אפשרות לקנות את תיק הביטוח נשמטה. יתר על כן, צביקה מליניאק צירף לתצהירו העתק מטיוטה לתוספת (נספח 2) ממנה עולה כי הסעיף המקנה למבקשים אפשרות לקנות את תיק הביטוח נמחק (ע' 3). לצורך ההכרעה בתובענה שלפני איני רואה צורך לקבוע עמדה בשאלה אם אכן הוקנתה למבקשים זכות סירוב ראשונה לרכישת תיק הביטוח. בין כך ובין כך רכישת תיק הביטוח אינה חלק מההסכם. סעיף 19.1 להסכם קובע: "כל שינוי מן האמור בהסכם זה לא יהיה לו תוקף, אלא אם ייעשה במפורש בכתב ומראש וייחתם ע"י כל הצדדים". הוראה זו נותרה בתוקפה אף לאחר עריכת התוספת להסכם (נספח ב לתשובת המשיבים), מכוח ההוראה שבסעיף 6 לתוספת לפיה הוראות ההסכם, פרט להוראת סעיף 15 סיפא להסכם, תעמודנה בעינן בשינויים המחויבים. אף מטעם זה אין לראות את תביעות המבקשים בנושא זכות הסירוב הראשונה כחלק מההסכם לעניין חלותה של תניית הבוררות. לאור מסקנתי לעיל, מתייתר הצורך לדון בטענת המבקשת לצירוף הרפז ומנורה לבוררות. מעבר לצורך אוסיף כי מאחר והרפז ומנורה לא היו צד להסכם, לא חתמו עליו, ולא נטען שהביעו הסכמה ברורה להתדיין עם המבקשים בבוררות, לא היה מקום לחייבם להתדיין עם המבקשים בבוררות אף אם היה בכך כדי לפצל את הדיון באותו סכסוך, ראה רע"א 8113/09 אלייד סוכניות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ ועמי זוהר (פורסם באתר בית המשפט העליון). סוף דבר אני דוחה את הבקשה. המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך עשרת אלפים ₪. מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים ניתן היום, כ"ז טבת תשע"א, 03 ינואר 2011, בהעדר הצדדים. זכות הסירוב