דוקטרינת הגנה מן הצדק

מהי דוקטרינת הגנה מן הצדק ? מהם התנאים להחלת דוקטרינת הגנה מן הצדק ? בית המשפט העליון התווה את הכללים והמבחנים לאורם יש לבחון האם יש מקום להחלת הדוקטרינה של הגנה מן הצדק על המקרה הבא בפניו ולעניין זה קבע את המתווה התלת-שלבי לפיו: בשלב הראשון נדרש בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם - וזאת, במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם. בשלב השני, נדרש בית המשפט לבחון האם בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים שנפלו בו, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, כאשר בהקשר זה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, את עוצמת הראיות הלכאוריות או המוכחות המבססות את אשמתו, את נסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל קורבן העבירה, את מידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן, את חומרת הפגיעה בזכויות הנאשם והנסיבות שהביאו לגרימתה, את מידת האשם הרובץ על כתפי הרשות שפגעה בהליך או בנאשם. כמו כן על בית המשפט לשקול האם הרשות פעלה בזדון או בתום-לב. בשלב השלישי, ומששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בתחושה חריפה של פגיעה בצדק ובהגינות - עליו לבחון האם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים יותר ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום. בהקשר זה נפסק כי בין היתר עשוי בית המשפט לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לנאשם, אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב האישום שהוגש נגדו, מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים, או תהא ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע. דוקטרינת ההגנה מן הצדק עשויה לחול, בין היתר, אם שוכנע בית המשפט בצדקת טענתו של הנאשם כי ההחלטה להעמידו לדין חרגה בבירור ממתחם הסבירות. לעניין אופי הביקורת שבידי בית-המשפט הפלילי לקיים על צדקת הגשתו של כתב-אישום נבקש להעיר: החלטה "שגויה" להגיש כתב-אישום - כמוה כהחלטה"'שגויה" שלא להגישו - נתונה, גם היא, לביקורתו של בית-המשפט הגבוה לצדק. אך לא פעם נפסק, כי תרופתו הרגילה של נאשם המבקש להשיג על סבירות האשמתו היא בטענת הגנה מן הצדק שהמסגרת המתאימה לבירורה הוא ההליך הפלילי. במובחן מביקורתו של בית-המשפט הגבוה לצדק, בחינת סבירות שיקול-דעתה של הרשות המאשימה על-ידי הערכאה הפלילית עשויה להקיף גם את השאלה אם בנסיבות העניין הנתון יש בהגשת כתב-האישום כדי לפגוע באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות. לכאורה הרי זה מבחן רחב וגמיש. אין תמה - ואפשר שדווקא משום כך - הפעלתו הלכה למעשה, היאה למקרים יוצאי דופן, מחייבת זהירות רבה" גם בית הדין הארצי לעבודה התייחס בהרחבה לסוגייה של הגנה מן הצדק ומדבריו ניתן ללמוד על אימוץ הכללים שהתווה בית המשפט העליון אף בהקשר ליישום הנורמות הפליליות שמטרתן להביא לאכיפה של חוקי המגן ובהקשר זה יפים דבריו של בית הדין הארצי לעבודה לאמור: תפקידו של בית הדין לעבודה הוא לתרום לאכיפת חוקי המגן בכפוף לכללים והעקרונות החלים על אכיפת הדין הפלילי. יש להדגיש, כי הגנה מן הצדק הייתה ונותרה טענה שיש לקבלה במקרים חריגים בלבד. דוקטרינות משפטיותהגנה מן הצדק