סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"), הקובע: כי על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו. האם ניתן לעשות שימוש בהוראה זו שעה שלא הוגש כתב אישום כנגד מי שהחזיק בחפץ והוא הטוען לזכות בחפץ? בית המשפט ציין בפסיקתו כי ממועד תפיסתו של חפץ, וכל עוד לא הוגש כתב אישום בפרשה שבגינה נתפס החפץ - רשאית המשטרה וכל אדם התובע זכות בחפץ - בין שהחפץ נתפס ברשותו ובין אם לאו - לפנות לבית משפט שלום ולבקשו להורות כיצד לנהוג בחפץ, לרבות החזרתו או החזקתו בתנאים מסוימים. משלא הוגש כתב אישום השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול הוא מהות החפץ. כך למשל, אם מדובר בסם מסוכן, או רימון רסס, הרי השיקול יטה לסירוב להשיבו לבעליו. לעומת זאת אם מדובר בכלי עבודה, מכונית, כסף וכיו"ב, הרי הנטייה תהא להחזירו למי שאצלו נתפס. ייתכנו מקרי ביניים כאשר מדובר בחפץ בעל שימוש דואלי, שבנסיבות מסוימות יכול להוות סיכון לציבור כגון כלי נשק, ואולם אם מדובר בנשק שהינו מאוסף או שיש רשיון למי שהנשק נתפס אצלו. במקרה הנדון, אין ספק כי מדובר בחומר תעמולה שיש בו להלל ולשבח ולתמוך בתנועות "כך" ו"כהנא חי" אשר הוכרזו כארגון טרור מכח סעיף 8 לפקודת מניעת טרור תשי"ח - 1948. משפט פליליסדר דין פלילי