עבודות שירות

מהן עבודות שירות ? מהי גישת בית המשפט לסוגיית עבודות שירות ? ההסדר בעניין שירות לתועלת הציבור ("עבודות שירות") הוכנס לחוק העונשין בשנת ?1979 (חוק העונשין (תיקון מס' ?6), תשל"ט-?1979). בית המשפט ציין בפסיקתו כי המטרה הייתה להוסיף אמצעי עונשי חדש למגוון האמצעים העומדים לרשותו של בית המשפט בהליך פלילי. סעיף ?71א(א) לחוק העונשין מורה, כי אם בית משפט הרשם ולא הטיל עליו מאסר בפועל רשאי הוא במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או עבודות שירות או הזולת. בהמשך, בסעיף ?71א(ב) נקבע, כי ניתן לחייב בצו שירות גם כאשר בית המשפט נמנע מהרשעה, אך מצא שהנאשם ביצע עבירה. התקופה לביצועו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אלא במקרים מיוחדים (סעיף ?71ב(א) לחוק העונשין). כפי שנאמר בהצעת החוק, אחד המאפיינים של צו שירות הוא שון ממשיך באורך חייו הרגיל, אלא שבשעות הפנאי שלו הוא מבצע את השירות שהוטל עליו, בלא שיקבל שכר עבורו. מדובר באמצעי שעיקרו חיוב העבריין להיטיב עם הציבור שבו ביקש לפגוע במעשי העבירה, ושיקומו של העבריין באמצעות חינוכו לערכי עבודה ועזרה לזולת. ברור, שקשה לראות אמצעי זה כבעל אופי הרתעתי, במיוחד לגבי אחרים, וגם אין בו משום הבעת סלידה ממעשי העבירה. לפי סעיף ?71א(א) לחוק העונשין, אין לחייב בצו שירות אלא אם לא הוטל עונש מאסר לריצוי בפועל, מכך ניתן ללמוד שאמצעי עונשי זה אינו מיועד, בדרך כלל, לעבירות חמורות. ?מפסיקת בית המשפט עולה כי אבן יסוד במוסד עבודות שירות טמון בשילוב התכליות הטמון בו: גמול והטבת נזק לחברה שנפגעה כמאפיין עונשי, בד בבד עם חינוך לערכי עבודה ותרומה לכלל, כאמצעי שיקומי. לצו שירות יש, איפוא, שתי פנים, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק שעמדה ברקע הליך החקיקה שביקש לכלול אמצעי זה במגוון אמצעי הענישה המוכרים עד אותה עת. אלה דברי ההצעה. עיקרו של השירות לזולת הוא בכך שיש בו כדי לשרת את הרעיון של הטבת הנזק - במובנו הרחב - שגרם הנידון לחברה בעבירה שעבר, ויחד עם זאת, הוא עשוי להקנות ערכים למי שעושה את השירות ובכך לתרום לשיקומו. הרחבת מסגרות הענישה תתרום - לפי המצופה - לשניים אלה: היא תמעיט, במידת מה, את גזרי המאסר, באפשרה הזדמנות מסוג שונה לנידונים בטרם יישלחו למאסר, ותקנה מימד קונסטרוקטיבי וחיובי יותר לרעיון העונש עצמו. בית המשפט פסק כי היעד השיקומי בצו השירות ברור על פניו: הצו מוטל מקום שלא נגזר עונש מאסר בפועל; הנאשם מתחייב לבצע עבודות שירות לתועלת הכלל שיש בהן כדי להקנות לו ערכי עבודה וערכים של נתינה לזולת. בצד מטרות אלה כולל צו השירות גם מטרות ענישה: העבודה אינה כרוכה בתשלום שכר; היקפה של העבודה נגזר משיקולי ענישה הקשורים בחומרת העבירה ובכלל נסיבותיו האישיות של הנאשם ובצורך לשקף בתוכנו של הצו יסודות של שכר ועונש וגמול ראוי למעשיו. עם זאת, הענישה מוטלת, ככל האפשר, בלא לנתק את הנאשם מסביבתו הטבעית, תוך מתן דגש ברור לצרכי שיקומו, וכך מתמזגים במוסד זה יסודות עונשיים ושיקומיים למערכת הרמונית בעלת תכליות משולבות. משפט פליליעבודות שירות