להלן פסק דין בנושא דלקת בכתף כתאונת עבודה: כללי 1. התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר בתאונה מיום 20/3/08 כתאונת עבודה בה נפגעה בכתף ימין. תביעתה נדחתה בנימוק, כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי וכי מדובר בדלקת בכתף שאינה על רקע מאמץ או אירוע תאונתי. על כך הוגשה התביעה שבפנינו. 2. לטענת התובעת, ביום 20/3/08, במסגרת עבודתה כמטפלת בבית אבות סיעודי ובזמן שרחצה חולה וביקשה להרימה אל כיסא הרחצה, חשה בקרע ובכאבים בכתפה הימנית. לתאונה לא היו עדים ישירים. 3. לאחר ששמענו את ראיות התובעת, לא שוכנענו בקיומה של תאונת עבודה שארעה לתובעת ביום 20/3/08. בגרסתה של התובעת באשר למועד ולאופן התרחשות התאונה נפלו סתירות כמו גם חוסר מהימנות בתשובותיה במסגרת ההודעה שמסרה לחוקר המל"ל. גם התיעוד הרפואי הראשוני בסמוך לאירוע אינו תומך בגרסת התובעת, כפי שנפרט להלן. מהימנות גרסת התובעת 4. בטופס התביעה שהגישה התובעת לנתבע ביום 29/4/08 (נ/1) טענה התובעת כי הפגיעה ארעה ביום ה' בשבוע, 20/3/08, בשעה 11:00 בבוקר או בסמוך לכך וכי הפגיעה התרחשה בזמן רחיצת חולה. לעומת זאת, בהודעתה של התובעת לחוקר הנתבע מיום 29/6/08 נתבקשה התובעת לספר מה קרה לה ובתשובתה ענתה כי המקרה ארע ביום חמישי בערב, בסביבות השעה 20:00. עוד טענה בהודעה לחוקר כי הפגיעה התרחשה בשעה שהעבירה את המטופלת מכיסא הרחצה למיטתה. בעדותה בפנינו, טענה התובעת כי התאונה התרחשה ביום שישי (ולא ביום חמישי) (ראה עדותה בעמ' 5 לפרוט'). 5. בכתב התביעה שבפנינו טענה התובעת כי התאונה התרחשה ביום 20/3/08 עת הרימה קשישה מהמיטה אל עבר המקלחת. בחקירתה ביום 7/7/2011 היתה בפי התובעת גרסה אחרת והיא כי המקרה קרה במקלחת, תוך כדי רחצת החולה וניסיון הושבתה בכיסא הגלגלים של המקלחת. 6. בנוסף לשינויי גרסה אלה, נשאלה התובעת במסגרת חקירתה בפני חוקר המל"ל האם קודם למועד התאונה סבלה מכאבים בכתפיים. התובעת הכחישה מכל וכל מספר פעמים במהלך חקירתה, כי סבלה מבעיות וכאבים בכתפיים טרם למועד התאונה. התובעת נשאלה: "האם לפני התאונה מ 20/3/08 סבלת מבעיות וכאבים בכתפיים? " והשיבה: "לא. אני סבלתי מכאבים בגב". בהמשך ציינה כי הופנתה לרופא תעסוקתי ע"י המעסיקה אולם זאת ביחס לכאבים בגב וברגל ולא בקשר לכאבי כתפיים. פעם נוספת נשאלה התובעת האם לפני התאונה פנתה לאחות הראשית והתלוננה על כאבים בכתפיים והשיבה: "בכתפיים לא התלוננתי" . (עמ' 3 להודעה לחוקר). בהמשך החקירה נשאלה פעם נוספת האם סבלה בעבר מבעיות בכתפיים והשיבה: "בכתפיים לא, בגב ובצואר כן סבלתי". 7. עדות זו אינה מתיישבת עם תיקה הרפואי של התובעת בו קיימים רישומים על בעיות בכתפיים עוד משנת 99' אז עברה התובעת גם אולטרסאונד בשתי הכתפיים שמצא עיבוי עם סימני דחיקה של רצועות ה R.C בשני הצדדים. גם ביום 13/4/01 התלוננה התובעת על כאבים בכתף ימין והופנתה לצילום כתף. כמו כן התלוננה התובעת על כאבים בכתף ימין ביום 21/11/2004 ובבדיקה נמצאה רגישות בכתף, עם הגבלת טווח התנועות. ביום 2/7/06 התלוננה התובעת על כאב שורף ועווית בכתף שמאל המוחמר בתנועה. גם ביום 27/2/08 , לפני התאונה, התלוננה התובעת בפני רופאת המשפחה על כאבים בשתי הכתפיים. ביום 2/3/08 הופנתה התובעת ע"י רופאת המשפחה לרופא תעסוקתי. בפנייתה הראשונה לרופא האורטופד לאחר התאונה ביום 25/3/08 התלוננה התובעת על כאבים והגבלה בתנועות כתף ימין מזה כחודש ימים. 8. בעדותה בפנינו שינתה התובעת את גרסתה הראשונית וטענה כי אכן התלוננה על כאבים בכתפיים לפני התאונה וכי נשלחה לרופא תעסוקתי בגין תלונותיה אלה. 9. התובעת טענה בעדותה כי פנתה ביום ראשון לרופא משפחה שהפנה אותה לאורטופד אולם בתיקה הרפואי אין כל תרשומת על ביקור כזה אצל רופא המשפחה. 10. לתאונה לא היו עדים ישירים והעד מטעם התובעת, מר קטני, לא אישר בעדותו כי לתובעת ארע אירוע תאונתי אלא כי התלוננה על כאבים בכתף. התיעוד הרפואי לאחר האירוע 11. התיעוד הרפואי הסמוך לאירוע אף הוא אינו תומך בגרסת התובעת באשר להתרחשות אירוע תאונתי ביום 20/3/08. 12. בביקור הראשון לאחר מועד האירוע - ביום 25/3/08 נרשמה סיבת הפנייה - מחלה. בסיבת הביקור רשם הרופא: "כחודש ימים כאב והגבלה קשה בכתף ימין, פלקסיה ואבדוקציה 45 מעלות, NEER TEST L2 (גם בשמאל)". הנה כי כן, התובעת כלל לא ציינה כי אירע לה אירוע תאונתי כלשהו בעבודתה מספר ימים בסמוך לפני פנייתה לרופא אלא התלוננה על כאבים מזה כחודש ימים. רק בביקור נוסף ביום 26/3/08 נרשם כי הכאב בכתף ימין היה כחודש קודם לביקור אולם לדבריה הרגישה מעין קרע לפני כיומיים בעבודה. 13. בביקורים מאוחרים יותר וכן בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה נרשם מועד התאונה יום 21/3/08, מועד שאינו תואם למועד התאונה לפי גרסת התובעת. 14. בהעדר עדים ישירים לאירוע הרי שקיימת חשיבות מרובה למהימנות גרסתה של התובעת, אולם זו, כפי שפרטנו לעיל, לוקה בחסר. לנוכח כל האמור, לא הרימה התובעת את הנטל לשכנענו בהתרחשותה של תאונת עבודה ביום 20/3/08 ודין התביעה להדחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 15. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין. הכרה בתאונת עבודהדלקתכתפייםתאונת עבודה