נפילה תוך כדי יציאה מהמכונית בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.6.08. (להלן: "התאונה"). התובע הינו נהג מונית ונהג בה כאשר ארעה התאונה. לטענת התובע נפגע במהלך ירידה מרכבו. הנתבעת מכחישה את אירוע הנזק באופן המתואר בכתב התביעה. פסק הדין יעסוק בשאלת החבות של הנתבעת. גרסת התובע לטענת התובע, היה בדרכו לגיסתו כדי למסור לה דבר מה. (פרוטוקול עמוד 5, שורות 11-9). התאונה ארעה בשעה 12.00 לערך לאחר שביצע חניה בסמוך למדרכה, תוך כדי ירידה מרכבו. התובע ביקש לצאת מרכבו, רגלו הימנית היתה עדיין ברכב, ואילו רגל שמאל הייתה מחוץ לרכב. כאשר ביקש להתרומם ממושבו נפל על הקרקע בעוצמה. לטענת התובע, בנסיבות אלו בהן התאונה ארעה תוך כדי ירידה מהרכב, הרי שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ולכן על הנתבעת לפצותו בגין נזקיו. כתוצאה מהנפילה , נפגע התובע באופן חמור באזורים שונים בגופו ובעיקר בשורש כף יד ימין ובשוק שמאל. התובע סבל מכאבים עזים, חבלות ושפשופים. קיים קושי של התובע, להתחקות אחר גורם לנפילה. לאחר שנפל, שני עוברי אורח אשר היו עדים לתאונה, סייעו לו להתרומם מהקרקע. אלה הסבירו לתובע היכן נמצאת מרפאה סמוכה, בקניון "קנאור", ומיד לאחר התאונה פנה התובע לבדיקת אורטופד במרפאה זו. במרפאה נבדק על ידי אורטופד , ד"ר גדי ביאליק והופנה על ידו לצילום רנטגן. לאחר בדיקתו על ידי ד"ר ביאליק, שב לביתו לנוח ובשעה 21:30 לערך, התחיל את עבודתו במונית. ביום 20.6.12 לאחר שכאביו התעצמו והייתה נפיחות באזור הפגוע, פנה למרכז רפואי "ביקור רופא". לאחר בדיקה, הופנה לחדר מיון ומיד פנה לחדר מיון בבית החולים איכילוב בתל אביב. בחדר מיון עבר סדרה של בדיקות ולאחר מכן שוחרר מבית החולים. ביום 24.6.08, נוכח כאבים חמורים, פנה התובע לטראומוטולוג לשם קבלת טיפול רפואי ובדיקות נוספות. לאחר בדיקה שנערכה לו, אובחן שבר. גרסת הנתבעת הנתבעת מכחישה את התאונה. לטענת הנתבעת לא הוכיח התובע את יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה, שכן נפלו סתירות רבות בעדותו. לטענתה ביקור התובע, במרפאה בקניון "קנאור",היה בשעה 19:40. ביום 18.6.08 התחיל ד"ר ביאליק לקבל מטופלים רק החל מהשעה 16:00, ולכן לא יתכן שגרסת התובע לגבי שעת התאונה אמיתית. עדותה של נציגת קופת חולים הגב' יעל נטר לטענת התובע פנה מייד לאחר התאונה למרפאת קנאור ונבדק על ידי אורטופד. הבדיקה נערכה בשעות הצהריים. הנתבעת ביקשה להוכיח שבדיקת התובע נערכה רק בשעה 19.40, מה שמפריך את גרסתו. התובע התנגד להגשת המסמך שכותרתו רישום ביקור מיום 18.6.08, שבו נרשמה שעת הביקור 19.40. לשם הגשת המסמך זומנה מטעמה הגב' נטר שממונה על סל השירותים בקופת חולים במחוז דן. העדה הסבירה, כי קופת החולים משתמשת במערכת שנקראת קליקס, והיא מעודכנת אצל כל הרופאים בחדריהם. ברגע שרופא מעביר כרטיס מגנטי של מטופל במערכת, נרשמת השעה במערכת הממוחשבת. כאשר לקוח אינו מביא עימו כרטיס, נרשמת השעה באופן ידני. ההתייחסות לרישום השעה במערכת הינה כאל אמת מוחלטת. התובע נכנס לרופא בשעה 19.40. העדה בדקה במערכת זימון תורים, וגילתה שלתובע לא היה תור מוזמן מראש באותו יום. התובע הגיע ללא תור והתקבל. הרופא שאצלו טופל, ד"ר ביאליק, התחיל לקבל חולים באותו יום, החל מהשעה 16.00 עד השעה 20.00. התובעת העידה, שהיא מופיעה מטעם קופת חולים בכל ענין משפטי, שכן היא מכירה את המערכות שאיתם עובדת קופת החולים ומיומנת בהופעה בבתי משפט. עדותה מבוססת על ניסיון של 12 שנות עבודה במרפאה. לצורך העדות התייעצה עם מנהלת העורף התפעולי של המחוז, שאחראית על כל זימוני התורים. העדה בדקה כי לתובע היה תור ליום 3.7 שהוא לא הגיע אליו. התובע הקדים והגיע ב- 18.6 בלי לקבוע תור. כאשר נשאלה העדה מדוע לא הוציאה פלט לגבי שעות העבודה של הרופא שבדק את התובע, הסבירה, שלה עצמה לא היתה אפשרות להוציא פלט, והיא הסתמכה על מנהלת התיפעול, שבדקה את שעות העבודה של הרופא באותו מועד במחשב. העדה הסבירה, שקיימת אפשרות לפיה אדם ייבדק ויתבצע עדכון בדיעבד, אולם באמצעות מערכת הקליקס מדובר ברישום מדויק. המסמך מיום 18.6.08 שבו מופיע שעת הביקור 19.40, הופק מתוך מערכת הקליקס. דיון והכרעה נטל הראיה להוכחת קיומם של המרכיבים שמגדירים אירוע כתאונת דרכים מוטל על התובע (רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לבטוח בע"מ פ"ד נ(3), 532, 554 (פיסקה 22 לפסק הדין של כבוד הנשיא ברק). בכתב התביעה טען התובע, כי הפגיעה אירעה בעת שנתקל בסף המדרכה (סעיף 6 לכתב התביעה). בסעיף 3 לתצהיר העדות ראשית, כאשר מתאר התובע את האופן שבו ארעה התאונה, אומר התובע כי ביקש לצאת מהרכב, כאשר תוך כדי ירידה מהרכב מעד ונפל בעוצמה רבה ארצה. לא מתואר כיצד נפל ולא מתואר כי נתקל בסף המדרכה. במהלך החקירה הושמעה בפני בית המשפט קלטת שבה נחקר התובע, והתובע אומר בשיחה כי הרגל נכנסה למהמורה בכביש. כמו כן נאמר בהקלטה כי רגל אחת היתה מחוץ למונית וכשבא לצאת נכנסה הרגל למהמורה בכביש. (עמוד 12 שורות 8-7). התובע נשאל על ידי למה הכוונה בדבריו "מהמורה בכביש" ותשובתו היתה: "אמרתי לו ששמתי את הרגל, הוצאתי אותה מהרכב, יכול להיות שאמרתי שיש מהמורה, יכול להיות, אני יצאתי, הרגל התעקמה לי ועפתי מהרכב. הרגל השניה היתה עוד בתוך האוטו". עיון מדוקדק בגרסאות השונות מלמד שלא קיימת גרסה עקבית של התובע לאירוע. כך לדוגמא מסר התובע לחוקר "אני פתחתי את דלת הנהג, הוצאתי את רגל שמאל ובזמן שרציתי להתרומם ולצאת החוצה הרגל השמאלית התעקמה לי כי נכנסה למהמורה ואז נפלתי אל מחוץ למונית כשאני נופל על יד ימין וכל הגוף על המדרכה". במהלך עדותו בבית המשפט מתבקש התובע להסביר כיצד נפל מהמונית (עמוד 6 שורות 15 - 22). " ת. החניתי את המונית, פתחתי את הדלת של הנהג לצאת, פתחתי אותה עם יד שמאל. פתחתי אותה עד הסוף כדי שאוכל לצאת. אני פותח אותה לפעמים חצי, לפעמים מלא, אין לי סימנים. באותו יום מאיפה אני זוכר עד איפה פתחתי אותה. יצאתי החוצה עם רגל אחת, הוצאתי את רגל שמאל. שמתי את הרגל על המדרכה, אני מתרומם לצאת החוצה ואז אני גם עפתי החוצה. ש. אמרת שהוצאת רגל על המדרכה, באת להתרומם ומה קרה. ת. עפתי החוצה. לא יודע איך עפתי החוצה. ש. איך עפת החוצה. ת. לא יודע. אני גם שואל את השאלה הזו." בעדותו אין הסבר לגרסה שמסר בחקירתו לגבי מהמורה שהיתה בכביש. בביקור התובע במרפאה ביום 18.6.08 מיד לאחר האירוע, הופנה לצילום רנטגן של שורש כף יד ימין. בהפניה לצילום מופיעות תלונות התובע על כך שנפל ונחבל בשורש כף יד ימין ובשוק שמאל. אין כל אזכור לטענה בדבר נפילה תוך כדי יציאה מן המכונית. גרסה זו הופיעה רק מאוחר יותר. במסמך ההפניה לצילום, אין כל אזכור לשעת הביקור. בתעודה הרפואית מביקורו במרכז הרפואי "ביקור רופא" ביום 20.6.08 בשעה 16:54, מופיעות תלונות התובע, על כאבים בשורש כף יד ימין אחרי חבלה מאתמול. גם בביקור זה עדיין לא נטענה הטענה בדבר נפילה תוך כדי יציאה מן המכונית. בגיליון טיפול מביקורו בחדר מיון כירורגי בבית חולים ע"ש סורסקי (איכילוב), ביום 20.6.08 שעה 17:38, מופיע אזכור של נפילה וחבלה אך לא מצוין דבר לגבי יציאה מן המכונית. התובע התבקש להסביר מדוע ביום 23.6.08 מצא לנכון לספר לראשונה שיצא ממונית ונחבל. לדבריו, רק במועד זה נשאל באופן ישיר האם מדובר בתאונת עבודה או לא, ואז השיב שמדובר בתאונת עבודה. במרפאה אמרו לו להביא אישור מהמשטרה שמדובר בתאונה. לדבריו, רק במועד זה נשאל לראשונה כיצד נפל והוא השיב שנפל מהרכב. (עמוד 9 שורות 13 - 26). קיימת עדיפות לגרסה מוקדמת על פני גרסה מאוחרת. בת"א (ירושלים) 6921/07 מרציאנו משה נ' גבאי שלמה (פורסם במאגרים המשפטיים) צוטטו הדברים הבאים: "ניסיון החיים מלמד כי הגרסה הראשונה בזמן והקרובה ביותר לאירוע הינה הגרסה התואמת ביותר את אופן התרחשות הדברים המאוזכרים בה, וכי כל שינוי בגרסה ראשונית מצריך הסברים למהות השינוי וסיבתו" ( ת.א. (ת"א) 2283/05 שקירוב נ. אריה חברה לביטוח בע"מ... וכי "הכלל הוא: עדות כבושה, ערכה ומשקלה מועטים ביותר, משום ש"הכובש עדותו" חשוד, מטבע הדברים, על אמיתותה. זאת כל עוד אין בפיו הסבר משכנע: על שום מה נכבשה העדות עת רבה; ומדוע החליט העד לחשפה" (י. קדמי, על הראיות, 2003 חלק ראשון, עמ' 441)." (סעיף 52 לפסק הדין). התובע לא מסר בהזדמנות הראשונה כי נפל במהלך ירידה מהמכונית. התובע נשאל האם התאונה הינה תאונת עבודה והשיב בשלילה. לדבריו, נסע להביא חבילה לגיסתו. (עמוד 5 שורה 19). בהמשך העיד שלא היה בעבודה אם כי קיימת אפשרות לתפוס נסיעה בדרך (עמוד 5 שורה 24). לעומת זאת לפקידה במרפאת זמנהוף אמר שהמדובר בתאונת עבודה. (עמוד 9 שורות 13 - 14). קיימת תעודה רפואית ראשונה לנפגע מעבודה שבה מצוין שהפגיעה הינה מתאונת עבודה (נספח ה' לתצהיר תובע). התובע נשאל בסעיף 34 לשאלון האם האירוע אירע לו תוך כדי ועקב עבודתו או בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה לבית, התובע השיב בחיוב לשאלה. עצם העובדה שהתובע מוכן לספק גרסאות שאינן משקפות את המציאות לפקידה בקופת חולים ובתצהיר תשובות לשאלון, מעמידות בספק את גרסתו. בעדותו אמר התובע שהתאונה אירעה בין השעה 12.00 עד 13.00 בצהריים (עמוד 7 שורה 29). לדבריו, נסע 300 מטר עד קופת חולים באופן מיידי (עמוד 7 שורות 26 - 28). התובע נשאל, כיצד יתכן שבתעודה רפואית שמתארת את רישום הביקורים של התובע נאמר, כי שעת הביקור הינה 19.40 ביום 18.6.08. התובע השיב כי הדבר אינו יכול להיות. (עמוד 8 שורה 1). בעקבות התנגדותו להגשת המסמך זומנה נציגת קופת חולים הגב' יעל נטר שעדותה תוארה קודם לכן. התרשמתי באופן חיובי ביותר מעדותה. יש להתייחס לתעודה כאל רשומה מוסדית כמשמעותה לפי סעיף 35 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א -1971. רשומה מוסדית קבילה להוכחת אמיתות תוכנה. במקרה זה לא הסתפקה הנתבעת בהגשת המסמך כפי שהוא, אלא זימנה בעקבות דרישת ב"כ התובע את גב' יעל נטר. לאחר שמיעת עדותה השתכנעתי כי השעה שנרשמה משקפת את שעת הביקור. אין כל היגיון בכך שמי מטעם קופת חולים ישנה את השעה ללא כל סיבה הנראית לעין. האפשרות לפיה נפלה טעות בשעת הרישום אינה קיימת לדבריה של גב' נטר. העדה אף ערכה בדיקה לגבי שעות קבלת מטופלים של ד"ר ביאליק משה שחתום על התעודה, והוא אכן קיבל מטופלים בשעה זו. עדותו של התובע לפיה פנה לרופא בשעות הצהריים, אינה מתיישבת עם בדיקתה של העדה לפיה ד"ר ביאליק התחיל לקבל מטופלים רק בשעה 16.00. עדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע ולפיכך נדרשת הנמקה מדוע מסתפק בית המשפט בעדות זאת. (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971). במקרה זה, לא ניתן להסתפק בעדותו של התובע. התובע לא מסר גרסה עקבית לאופן אירוע התאונה. התובע גם לא מסר בהזדמנות הראשונה לרופא המטפל כי נפל במהלך ירידה מרכב, ורק לאחר מספר ימים ומספר טיפולים רפואיים ציין זאת. התובע מסר כי התאונה אירעה בין 12.00-13.00 ופנה מיד לאחר מכן למרפאה, מה שלא עולה בקנה אחד עם רישום שעת הביקור בתעודה הרפואית. התובע העיד כי אין מדובר בתאונת עבודה. (עמוד 5 שורה 19). לעומת זאת בתשובה 34א לשאלון השיב שמדובר בתאונת עבודה. גם בתעודה רפואית מיום 24.6.08 מתוארת הפגיעה כתאונת עבודה. לתובע טענות כלפי עדותה של גב' נטר ואי הבאת ראיות מסוימות מצדה כגון הדפסה של גיליון שעות קבלת המטופלים אצל ד"ר ביאליק. על התובע היה להוכיח את גרסתו שהיא בבחינת עדות יחידה של בעל דין. יכול היה לבקש לזמן עד מתאים, ובין היתר נציג מוסמך של קופת חולים, שיעיד על שעות קבלת המטופלים של ד"ר ביאליק במועד התאונה. עד נחשב רלבנטי לגרסת בעל דין, מקום בו קיימת ציפיה הגיונית ומתבקשת, כי בעל הדין ישמיע את העד המסוים, לשם הוכחת העובדות שהוא טוען להם. מי שצריך להביא את העד, הוא מי שנושא בנטל ההוכחה לצורך לשמו נדרשת העדות. ראו ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ פ"ד ס"א (3) 18 (סעיף 53 לפסק הדין). במקרה שבפני התובע הוא הנושא בנטל השכנוע. הנתבעת עשתה מעל ומעבר לנדרש על מנת להפריך את גרסת התובע. הנתבעת אינה צריכה להוכיח שהתאונה לא אירעה. התובע לא הוכיח את נסיבות האירוע. סוף דבר התביעה דחית. אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת ובנוסף לכך בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪. רכביציאה מרכב / ירידה מרכבנפילה