הסכם הזמנת שירותי כוח אדם באתר בנייה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם הזמנת שירותי כוח אדם באתר בנייה: רקע ותמצית טענות הצדדים לפני תביעה כספית אשר הוגשה בסדר דין מהיר על סך של 43,046 ₪. התובעת והנתבעת שתיהן חברות בע"מ. מכתב התביעה עולה, כי בחודש אוגוסט 2009 או בסמוך לכך נכרת הסכם בין התובעת לנתבעת ולפיו הנתבעת הזמינה שירותי כוח אדם מהתובעת והתחיבה לשלם 45 ₪ לפני מע"מ בעבור כל שעת עבודה בה יועסקו עבורה עובדי התובעת. לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבעת עובדי בנייה לאתר בנייה במירון והנתבעת נותרה חייבת לה סך של 40,320 ₪, כאשר סך של 25,920 ₪ בגין עבודה בחודש ספטמבר 2009 והיתרה בשיעור 40 ימי עבודה, כפי שהוסכם בין הצדדים, בגין הקמת חגורת גג. זאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פניות התובעת לנתבעת לתשלום החוב לא נענו. לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות ומדובר בניסיון להוציא ממנה כספים שלא כדין בגין עבודות שבוצעו בבית ספר במירון. לטענת הנתבעת, המצהיר מטעם התובעת הגיש תביעה בגין מסכת עובדתית זהה, בניסיון לקבל כפל פיצוי בגין נזק שלא אירע. לטענת הנתבעת, היא חתמה על חוזה עם חברת סואר אחזקות ובניה בע"מ (להלן: "סואר") לביצוע העבודות נשוא התביעה ושילמה לסואר את התמורה המוסכמת, בקיזוז 15% בשל עיכוב בסיום העבודות. הנתבעת טוענת, כי אין בינה לתובעת יריבות והיא אינה חבה לתובעת דבר. לטענתה, התובעת שימשה קבלן משנה של סואר, אשר שימשה קבלן משנה שלה. עוד טוענת, כי התובעת לא נטלה חלק ישיר בפרויקט מלבד חלק שולי במהלך חודש נובמבר 2009, בגינו קיבלה את מלוא התמורה החוזית. לטענתה, ככל שיש לתובעת טענות בדבר עבודתה בפרויקט במועדים אחרים עליה להפנותן לסואר והיא אינה בעל הדין המתאים. הנתבעת ציינה, כי היא התקשרה עם קרן רש"י לשם בניית שלד למבנים בבית ספר במירון. במסגרת הפרויקט האמור, היא שכרה את שירותיה של חברת זינאת בנייה ושיפוצים בע"מ (להלן: "זינאת") כקבלנית משנה ובין השתיים נכרת הסכם. ביום 22.7.09 פנתה זינאת לנתבעת וביקשה להעביר את החוזה על תנאיו לסואר, בשל סכסוכים פנימיים. הנתבעת נעתרה לבקשה האמורה וזינאת חתמה על מסמך לפיו אין לה טענה כלשהי כלפי הנתבעת וכי היא מעבירה את החוזה לסואר. לטענתה, התובעת שימשה קבלן משנה של סואר בפרויקט הרלוונטי. הנתבעת טוענת, כי ביום 26.8.09 היא שלחה לסואר מכתב התראה בשל אי עמידה צפויה בלוח הזמנים לו הייתה מחויבת סואר ואשר עלול היה לגרום לעיכוב בסיום הפרויקט במועד אשר הנתבעת הייתה מחויבת לו כלפי מזמינת הפרויקט. במסגרת המכתב האמור, התייחסה הנתבעת לזכות הקיזוז העומדת לה בגין עיכוב במועד סיום הפרויקט וכן העלתה דרישה בנוגע לתגבור כמות העובדים בפרויקט. במקביל לשליחת המכתב האמור, ובמטרה לעמוד בהתחייבותה מול מזמינת הפרויקט חתמה הנתבעת על חוזה מול התובעת. הנתבעת טוענת, כי מדובר בחוזה כללי להספקת עובדים שעתית באופן גמיש ומבלי שצוין מועד התחלה או סיום לביצועו. לטענתה, החוזה נועד ליצור אפשרות שהנתבעת והתובעת תהיינה קשורות בקשר משפטי ישיר במקרה שסואר, המצויה בתווך ביניהם, תסולק מהפרויקט. הנתבעת טוענת, כי בסופו של יום נענתה סואר לדרישותיה ותגברה את כמות העובדים והמשיכה לעבוד בפרויקט עד סיומו בסוף ינואר 2010. בנסיבות אלו, הוקפא החוזה אשר נכרת בין הנתבעת לבין התובעת והוא השתכלל לכדי ביצוע רק בחודש נובמבר 2009 ובחודש זה בלבד סיפקה התובעת עובדים לפרויקט. העובדים האמורים הועסקו במקביל להעסקת סואר בפרויקט, בחלק שונה בפרויקט. לטענת הנתבעת, אין מחלוקת, כי התובעת קיבלה את מלוא התמורה בגין עבודתה בפרויקט בחודש נובמבר. עוד טוענת הנתבעת, כי חיבור סך הסכומים המפורטים בתביעה מביא לסך של 41,862 ולא לסך של 43,046 כפי שצוין בכתב התביעה. הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי נגד סואר במסגרתה שבה על טענותיה המפורטות בכתב הגנתה, כמפורט לעיל, וטענה, כי במידה וייקבע, כי עליה לשלם לתובעת סכום כלשהו הרי שעל סואר לשפותה בגין כל סכום אשר תשלם. סואר טענה, כי דין ההודעה נגדה להדחות. לטענתה, התובעת לא שימשה מעולם כקבלן משנה שלה והיא לא תיווכה בין התובעת והנתבעת, אשר התקשרו ביניהן ישירות. כן טענה, כי עמדה בהתחייבויותיה ובלוח הזמנים שנדרש ממנה. סואר טוענת, כי מכתב ההתראה שצירפה הנתבעת לא הגיע אליה ונודע לה אודותיו עם מסירת הודעת צד ג'. בדיון אשר נערך ביום 28.2.12 ניתן פסק דין נגד סואר בהעדר התייצבות ובמסגרתו התקבלה ההודעה לצד שלישי אשר הוגשה נגדה ונקבע, כי יהיה עליה לשפות את הנתבעת, ככל שתחויב בתשלום סכום כלשהו וכן הוטל עליה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ראיות מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר רדואן ח'טיב (להלן: "ח'טיב") ושל מר טארק עלי (להלן: "עלי"). מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר גל חזיזה (להלן: "חזיזה"). המצהירים נחקרו על תצהיריהם. בנוסף העיד מר חטיב סאלח (להלן: "סאלח")- הבעלים ומנהלה של סואר. כן הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. דיון ומסקנות אין חולק, כי התובעת והנתבעת חתמו על הסכם הזמנת עבודה לפיו הנתבעת הזמינה מהתובעת עבודות בנוגע לפרויקט נשוא התובענה במחיר של 45 ₪ לשעת עבודה (הזמנת העבודה הוגשה וסומנה נ/1). המחלוקת הינה באשר למועדים בהם ביצעה התובעת עבודות עבור הנתבעת בהתאם להסכם והאם שכרה שולם לה אם לאו. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, כפי שיפורט. במסגרת כתב התביעה טוענת התובעת, כי סיפקה לנתבעת עובדי בניין לעבודה בפרויקט נשוא התובענה במהלך החודשים אוגוסט- ספטמבר 2009 וכי לא שולמה לה התמורה בגין העסקת העובדים האמורים. מנגד טוענת הנתבעת, כי ההסכם נכרת בחודש אוגוסט 2009 אולם עסקינן בחוזה מדף אשר עתיד היה להשתכלל, אם בכלל, בנסיבות מסוימות וכי הלכה למעשה התובעת ביצעה עבורה עבודה קטנה בלבד בחודש נובמבר ובגינה שולמה התמורה וכי עבודתה בפרויקט מעבר לכך לא הייתה במסגרת ההסכם האמור, כי אם במסגרת העסקתה על ידי סואר אשר שמשה קבלן משנה בפרויקט. בעדותו נטען בפני ח'טיב, כי בסעיף 6 לכתב התביעה נטען שהנתבעת חייבת לתובעת כספים בגין עבודות באתר עבור חודשים אוגוסט ספטמבר. ח'טיב השיב בשלילה וטען, כי מדובר בחודש ספטמבר. ח'טיב התבקש לאשר שאין חובות בגין חודש אוגוסט ובתשובתו התייחס לסואר. לאחר שנשאל שוב בנוגע לתובעת השיב, כי החוב הוא מחודש ספטמבר (עמ' 7 ש' 20-26). בהמשך עדותו העיד, כי לתובעת אין טענות לגבי חודש אוגוסט אלא רק לגבי ספטמבר (עמ' 9 ש' 3-5). הנה כי כן, מעדות ח'טיב עולה, כי בניגוד לטענת התובעת בכתב התביעה, הרי שחובה הנטען של הנתבעת כלפיה הינו בגין חודש ספטמבר בלבד. בעדותו נשאל עלי האם התובעת חייבת כספים לח'טיב, והשיב, כי מאחר והנתבעת לא שילמה לתובעת בעבור חודש ספטמבר אזי היא לא שילמה לח'טיב עבור חודש זה (עמ' 12 ש' 12-14). עלי הופנה לנספח 6 לכתב ההגנה של הנתבעת ונשאל האם השיק המסומן "א" הוא שיק שהתובעת קיבלה עבור חודש נובמבר והשיב בחיוב. עלי טען, כי בנוגע לחודש נובמבר אין לתובעת טענות כלפי הנתבעת (עמ' 13 ש' 1-7). עלי אישר, כי אין לתובעת טענות כלפי הנתבעת בנוגע לחודש אוגוסט 2009 וכי הטענות הן בנוגע לחודש ספטמבר (עמ' 13 ש' 8-11). אף מעדות עלי עולה, כי חובה הנטען של הנתבעת כלפי התובעת הינו בגין עבודתה בחודש ספטמבר בלבד, ולא כנטען בכתב התביעה. חזיזה העיד, כי ההסכם בין התובעת לנתבעת נכרת ביום 26.8.2009. חזיזה נשאל לצורך מה נכרת ההסכם והשיב, כי יש להם בחברה הסכם מדף. לטענתו, כאשר קבלן משנה לא עומד בלוחות זמנים הנתבעת רואה לנכון לתגבר אותו ומכינה הזמנת עבודה שתהיה בסטנד ביי ושולחת לקבלן מכתב על תגבור כוח אדם ואם קבלן המשנה אינו עומד בזה אז היא משתמשת בהזמנת העבודה האמורה (עמ' 13 ש' 27-29, עמ' 14 ש' 1-3). חזיזה נשאל האם היה לנתבעת הסכם עם סואר להספקת שירותי כוח אדם והשיב, כי בין היתר היה הסכם כאמור. לטענתו, מטרתו העיקרית של ההסכם האמור היה התקשרות הנתבעת עם קבלן משנה (עמ' 14 ש' 4-7). חזיזה נשאל מדוע חתמו על הסכם עם התובעת ככל שהיה להם הסכם עם סואר ושב וטען, כי כשקבלן אינו עומד בלוחות זמנים הנתבעת רואה לנכון לתגבר כוח אדם (עמ' 14 ש' 13-15). חזיזה נשאל האם הוא מודה שמדובר בשתי חברות שונות והשיב, כי ההסכם של הנתבעת היה עם סואר בלבד. לטענתו, הוא חתם על חוזה עם התובעת באוגוסט 2009 ובפועל העבודה בוצעה בנובמבר. חזיזה שב וטען, כי החוזה נכרת למקרה שיהיה בכך צורך אולם מאחר וסואר תגברו את כוח האדם אז הנתבעת לא ראתה לנכון להפעיל את החוזה (עמ' 14 ש' 16-19). עדות חזיזה בעניין זה הותירה עליי רושם אמין. טענתו, כי עסקינן בהסכם מדף אשר נכרת למקרה הצורך ואשר הופעל רק בחודש נובמבר הינה עדות אמינה ומהימנה שלא עלה בידי התובעת לסתור. לא נתגלו בעדותו סתירות כלשהן. עדות זו עולה בקנה אחד עם מכתב ההתראה אשר שלחה הנתבעת בסמוך לסואר באשר לעיכוב בביצוע עבודתה. חזיזה טען שהתובעת היא קבלנית משנה של עלי שוהיד (עמ' 14 ש' 21-22) אשר לטענת הנתבעת היה קבלן משנה של סואר. חזיזה נשאל מדוע היה צורך לחתום על הסכם עם התובעת כאשר היא קבלנית משנה ונמצאת בשטח והשיב, כי כל קבלן משנה של הנתבעת חותם על הסכם עבודה. לטענתו, כשהתובעת עובדת תחת התקשרות עם הנתבעת היא מחויבת לחתום על הסכם (עמ' 14 ש' 25-27). טענתו בעניין זה מקובלת עליי. הנתבעת טוענת, כי ביקשה לכרות הסכם עם התובעת כך שזו תיכנס בנעלי סואר ותבצע את עבודתה במקרה הצורך וככל שסואר לא תעמוד בהתחייבותה. לעניין זה לא רלוונטית העובדה שהתובעת נכחה באתר ממילא. הנתבעת לא יכלה להסתמך על כך ולא היה בעובדה זו בכדי לחייב את התובעת כלפיה. לפיכך, סביר שהנתבעת ביקשה להתקשר עם התובעת בהסכם ישיר אשר יחייב את הצדדים במקרה הצורך. ההסכם האמור יצר קשר משפטי ישיר בין התובעת והנתבעת, במקרה בו סואר תצא מהפרויקט. אין בכריתת ההסכם עם התובעת בכדי ללמד, כי אין ממש בטענה לפיה התובעת עבדה בפרויקט טרם כריתת ההסכם, כקבלן משנה של סואר. התובעת טוענת כי אין לקבל טענת חזיזה לפיה מדובר בחוזה בהמתנה שכן אין לכך איזכור בהסכם. עם זאת, בהסכם לא מופיע מועד תחילת עבודת התובעת בפרויקט ועליה להוכיח את המועד בו החלה לעבוד בפרויקט וכי במועד האמור עבדה בהתאם להסכם האמור. חזיזה נשאל מתי נכנסו עובדי התובעת לאתר והשיב, כי עובדי התובעת עבדו באתר ישירות מול הנתבעת בחודש נובמבר (עמ' 15 ש' 1-2). לענייננו אין חשיבות למועד בו נכנסו עובדי התובעת לאתר, כי אם רק למועד בו עבדו באתר ישירות מול הנתבעת על פי ההסכם אשר נכרת עמה. חזיזה נשאל, האם יש לו הוכחה שהתובעת היא קבלנית משנה של סואר והשיב שהתובעת באה לשטח מטעם סואר וכי אין לו התקשרות איתה (עמ' 17 ש' 21-22). נטען בפני חזיזה, כי בהסכם בין הנתבעת לתובעת אין זכר לכך שהתובעת הייתה קבלנית משנה של צד ג'. חזיזה נשאל האם ביומן העבודה רשומה התובעת כמו כל קבלן משנה שהנתבעת העסיקה באתר והשיב, כי מה שמופיע ביומני עבודה מעיד על זהות העובדים בפועל באתר. נטען בפניו, כי ביומן העבודה רשומות סואר והתובעת ורשום מספר עובדים 5 ו-5. חזיזה נשאל מדוע היה צריך לרשום את שתיהן בנפרד והשיב, כי מי שנמצא בפועל באתר בנייה נרשם ביומן העבודה וזה לא אומר שמי שרשום ביומן העבודה יש לו חוזה עם הנתבעת. חזיזה נשאל מדוע היה צורך לרשום והשיב, כי מחובתה של הנתבעת לרשום את הפועלים באתר. חזיזה נשאל מדוע לא רשמו את כל העובדים תחת סואר והשיב, כי זו הייתה החלטתו של מנהל העבודה (עמ' 15 ש' 3-19). חזיזה נשאל, מדוע התובעת נרשמה כקבלנית בחודש ספטמבר ככל שהייתה קבלנית משנה של קבלן משנה והשיב, כי הנתבעת היא הקבלן הראשי וכי כל מי שנוכח באתר עבודה נרשם ביומן עבודה. עוד נשאל מדוע התובעת נרשמה כקבלן משנה של קבלן ראשי ולא כקבלן משנה של קבלן משנה והשיב, כי כל מי שנכח בשטח נרשם (עמ' 15 ש' 26-31). חזיזה נשאל כיצד ידע להבדיל בין עובדי התובעת לעובדי צד ג' והשיב, כי מנהל העבודה בשטח הבחין בין העובדים (עמ' 16 ש' 1-2). חזיזה נשאל מי זה עלי שוהידי והעיד, כי זה בחור שבא עם סואר לשטח עוד נשאל איפה מופיע שמו ביומן העבודה והשיב, כי מי שמופיע ביומן העבודה זה פועלים שעובדים באתר וכי עלי שוהידי לא היה פועל פיזית באתר. לטענתו, העובדים של עלי שוהידי נרשמו תחת עובדים של צד ג'. חזיזה הוסיף, כי מעיון ביומני העבודה ניתן לראות שיש קבלן שלד בשם עלי שוהידי (עמ' 17 ש' 23-29). בהמשך נטען בפניו, כי הוא העיד שעלי שוהידי נרשם תחת צד ג' ואחרי זה אמר שהוא נרשם כקבלן עצמאי, והוא נשאל מדוע התובעת רשומה כל הזמן כקבלן עצמאי. בתגובה שב וטען, כי מי שנמצא באתר ועובד נרשם ביומן העבודה. נטען בפניו פעם נוספת שעלי שוהדי נרשם פעם תחת צד ג' ופעם כקבלן ראשי והוא נשאל מדוע התובעת נרשמה תמיד כקבלן עצמאי. חזיזה השיב, כי שוהדי לא נרשם כקבלן ראשי אלא קבלן שלד, שזה קבלן משנה, והתובעת רשומה תחת שמה. לטענתו, אין הבדל. חזיזה העיד, כי התובעת, עלי וסואר נרשמו כל אחד בשמו. חזיזה נשאל האם הוא העיד שעלי נרשם מתחת לצד ג' והשיב, כי לפעמים כן. חזיזה הוסיף, כי הוא נרשם ביומן עבודה אם הוא עבד בשטח. חזיזה טען, שעלי נרשם מתחת לצד ג' וכי הוא קבלן משנה שלו. חזיזה הוסיף, שהתובעת היא קבלן משנה של עלי שוהדי שהוא קבלן משנה של סואר אשר הינה קבלן משנה של הנתבעת (עמ' 18 ש' 7-17). חזיזה נשאל מדוע ביומני העבודה נרשם שמו של סאלח ולא שמה של סואר והשיב, כי זו הייתה בחירתו של מנהל העבודה וכי הוא עשה זאת במקרה נוסף. כן נשאל מדוע שמה של התובעת מופיע ביומני העבודה רק לאחר כריתת החוזה עמה והשיב, כי אם הייתה באתר לפני היא הייתה נרשמת לפני, ואם לא הייתה לא נרשמה (עמ' 16 ש' 5-10). חזיזה העיד, כי הוא מכיר את אבו יוסף וכי הוא זה שמילא את יומן העבודה. חזיזה נשאל מדוע לא זימן אותו לעדות והשיב, כי זה שיקול של עורך הדין (עמ' 17 ש' 1-6). מצאתי, כי העובדה שבהסכם אשר נכרת בין התובעת לנתבעת אין זכר לכך שהתובעת הייתה קבלנית משנה של צד ג' אין בה כדי לשלול טענת הנתבעת בעניין זה. עסקינן בפרט אשר לא היה רלוונטי לציין במסגרת ההסכם האמור. באשר ליומני העבודה של הנתבעת, אין באמור בהם כדי לתמוך בטענת התובעת לפיה עבדה בפרויקט בחודש ספטמבר במסגרת התקשרותה עם הנתבעת ולא במסגרת התקשרותה עם סואר. לא די בעובדה שהתובעת צוינה תחת שמה ולא תחת שמה של סואר בכדי ללמד, כי עבודתה הייתה בהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבעת. מצאתי, כי הרישומים בנוגע לעלי שוהדי, אשר כאמור אינם אחידים, תומכים בעמדתי בעניין זה. כמו כן, התובעת לא זימנה את עורך היומנים לעדות, כך שניתן יהיה ללמוד על הנסיבות בהן רשם את הדברים באופן בו נרשמו. התובעת היא זו אשר מבקשת להוכיח, כי עבדה בחודש ספטמבר בהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבעת ועל כן על הנתבעת לשאת בשכרה. לפיכך, על כתפיה מוטל הנטל להוכיח גרסתה והעובדה שלא זימנה את אבו יוסף, על אף שהיה בעדותו כדי לשפוך אור על העניינים שבמחלוקת, פועלת לרעתה. חזיזה נשאל באשר לתשלום לסואר והעיד, כי הנתבעת סיימה חשבון סופי עמה ושילמה לה את כל הכסף (עמ' 17 ש' 7-8). חזיזה נשאל האם ערכו חשבון נפרד לעובדי התובעת והשיב, כי בחודש נובמבר בלבד (עמ' 17 ש' 11-12). חזיזה נשאל מדוע התובעת וסואר נרשמו כעובדים נפרדים בעבודות ובחשבון הם רשומים כאחד וכן נשאל האם ההפרדה הייתה רק ביומני העבודה ובתשלום לא הייתה הפרדה והשיב, כי בחודש נובמבר הייתה הפרדה בתשלום והתובעת קיבלה כסף והוציאה חשבונית וביתר החודשים התובעת עבדה מול סואר (עמ' 17 ש' 13-16). חזיזה נשאל, האם אינו חולק על המחירים המפורטים בכתב התביעה והשיב, כי כל הכסף שולם לסואר. חזיזה נשאל בשנית האם אינו חולק על המחירים והשיב, כי לתובעת לא מגיע שום סכום. לטענתו, מה שהתובעת מבקשת חופף למה ששולם לסואר. חזיזה נשאל האם הוא חולק על שעות העבודה שהתובעת ביצעה והשיב, כי אם יש חתימה של מנהל העבודה על השעות אז זה מה שהתובעת ביצעה (עמ' 17 ש' 30-31, עמ' 18 ש' 1-6). כאמור לעיל, מצאתי, כי אין בפירוט שמה של התובעת ביומני העבודה בנפרד משמה של סואר כדי ללמד, כי עבדה בפרויקט במסגרת התקשרותה ישירות מול הנתבעת. הסבריו של חזיזה לרישומים ביומני העבודה אמינים ומקובלים עליי. כאמור, הנתבעת טוענת, כי עבודתה של התובעת בחודש ספטמבר בפרויקט הייתה במסגרת התקשרותה של התובעת עם סואר ולטענתה היא שילמה לסואר את הכספים בגין עבודה זו ועל כן לא צריכה לשלם פעם נוספת ישירות לתובעת. בעדותו נטען בפני ח'טיב, כי בסעיף 9 לתצהירו הוא טען שחזיזה הודיע לו שהכספים הועברו לסואר. ח'טיב אישר, כי פנה לחזיזה וטען שחזיזה המתין חודש חודשיים להוציא את הכסף. ח'טיב נשאל האם הוא זוכר מתי זה היה והשיב, כי החשבון הוגש בסוף ספטמבר (עמ' 5 ש' 30-33, עמ' 6 ש' 1). לטענתו, החשבון אצל חזיזה. ח'טיב נשאל האם בידו להראות שיש לו חשבון והשיב, כי חזיזה לקח את כרטיסי העבודה והכל והעלים אותם. ח'טיב נשאל האם אין בידו להציג חשבונית שהגיש בספטמבר ובתגובה טען, כי לא הגיש חשבוניות אלא חשבון וכי אין לו אותו עמו. ח'טיב טען, כי נתנו לחזיזה חשבון בכדי שישלם את העבודה עם כרטיסי עבודה חתומים (עמ' 6 ש' 2-7). ח'טיב אישר, כי אחרי שחזיזה אמר לו שהכספים הועברו לסואר הוא פנה לסואר לשאול מה עם הכסף. בהמשך טען, כי אחרי שחזיזה אמר שהוא העביר את הכסף לסואר הוא שאל אותו מי עבד סואר או הוא וחזיזה השיב, כי סואר. לטענתו, העובדים היו של התובעת. ח'טיב טען, כי לקח את מנהל העבודה של סואר לחזיזה והמנהל של סואר אמר שלא קיבל כסף ולא ידע מזה בכלל (עמ' 6 ש' 19-23). התובעת לא הוכיחה, כי הגישה חשבונות לנתבעת בגין עבודתה בחודש ספטמבר בפרויקט וכי הנתבעת השיבה לה שהסכומים הועברו לסואר. כן לא הוכיחה, כי לאחר שהנתבעת השיבה לה כאמור היא העלתה טענה כלשהי בנדון. לא סביר בעיניי שהתובעת עבדה בפרויקט בחודש ספטמבר, בעקבות התקשרותה עם הנתבעת, ואין בידה להציג טענה כלשהי אשר העלתה לאחר שהובהר לה שאת השכר בגין עבודתה בחודש זה טוענת הנתבעת, כי שילמה לסואר. בענייננו, אין מחלוקת, כי התובעת עבדה בפרויקט בחודש נובמבר, במסגרת ההסכם אשר נכרת בין הצדדים, וכי שכרה בגין עבודה זו שולם לה. לא סביר בעיניי, כי עד השלב האמור לא הסדירה התובעת את עניין התשלום אשר לו היא הייתה זכאית, לגרסתה, בעבור עבודתה בחודש ספטמבר. סבורני, כי יש בכך בכדי לתמוך בטענת הנתבעת לפיה בחודש נובמבר התובעת עבדה מולה וקיבלה שכרה בגין עבודתה וביתר החודשים עבדה מול סואר והייתה אמורה לקבל שכרה ממנה. אוסיף ואומר, כי העובדה שבגין חודש נובמבר שולם לתובעת שכרה בגין עבודתה בפרויקט תומכת בטענת הנתבעת לפיה בחודש זה בלבד עבדה התובעת במסגרת ההסכם אשר נכרת בינה לבין התובעת, בניגוד לתקופה המוקדמת בה עבדה במסגרת התקשרותה עם סואר והתקשרותה של הנתבעת עם סואר. ככל שהיה ממש בטענת התובעת לפיה עבדה בפרויקט בחודש ספטמבר בשל התקשרותה עם הנתבעת הרי שלא ברור מדוע הנתבעת טוענת, כי בחודש האמור ההתקשרות הייתה עם סואר ומנגד שילמה לה את שכרה בעבור עבודתה בחודש נובמבר. מצאתי, כי תשלום שכרה של התובעת בעבור חודש נובמבר מלמד, כי הנתבעת לא ביקשה להתחמק מחובתה לשלם לתובעת וכי היא עשתה כן מקום שהיה עליה לשלם לתובעת. עלי העיד, כי שימש בתפקידו כמנהל התובעת במשך כשלוש שנים. עלי טען, כי עבר ביקורת ברשת המיסים והכל היה נקי. עלי נשאל האם הקפידו על ניהול ספרים והשיב, כי עשו מאזנים והכל היה בסדר. עלי הוסיף, כי הייתה להם כרטסת לכל לקוח והספרים נוהלו כשורה. לטענתו, בכרטסת הנהלת חשבונות המנוהלת אצל התובעת כתוב כמה כסף חייבת לה הנתבעת (עמ' 12 ש' 15-26). ח'טיב שב והעיד, כי לא נתן חשבונית אלא חשבון לפי שעות עבודה. ח'טיב נשאל האם יש לתובעת כרטיסיות עבודה של הלקוחות שלה והשיב בחיוב. בהמשך טען, כי אינו יודע וכי הוא בסך הכל הביא עובדים (עמ' 6 ש' 12-17). לא עלה בידי ח'טיב ליישב את הסתירה בין טענתו לפיה יש לתובעת כרטיסי עבודה לבין טענתו לפיה אינו יודע. טענתו לפיה המידע אינו מצוי בידיעתו ותפקידו הסתכם בהבאת עובדים לא הותירה עליי רושם אמין. במהלך עדותו העלה ח'טיב טענות כגון דא מספר פעמים אולם לא היה בידו להסביר מדוע אם כן הוא המצהיר מטעם התובעת. כרטסת לקוח של הנתבעת אצל התובעת לא הוגשה, על אף שלטענת עלי הייתה לתובעת כרטסת לכל לקוח ועל אף שהיה בה לכאורה לתמוך בטענת התובעת באשר לחובות הנתבעת כלפיה. אי הגשת ראיה זו פועלת לחובת התובעת. ח'טיב נשאל, האם יודע איך שולמו כספים לתובעת מבחינת חשבוניות וכיצד התנהלו החשבוניות בין הצדדים והשיב, כי אינו יודע וזה לא עניין שלו. ח'טיב אישר, כי הוא יושב במשרד התובעת וכי אינו יודע איך התנהלו החשבונות. לטענתו, הוא אינו יודע מי חתם. ח'טיב אישר, כי הוא יודע שהוא הביא כרטיסי עבודה למנהל העבודה של התובעת, הם עשו חשבון ימי עבודה והביא את החשבון לחזיזה אשר לא שילם (עמ' 8 ש' 14-23). לאור עדות ח'טיב לפיה אינו יודע כיצד התנהלו חשבונות בין הצדדים, הרי שלא ברור כיצד בידו להעיד שהתובעת אמורה הייתה לקבל כספים מהנתבעת ולא מסואר, כפי שטענה הנתבעת. כאמור לעיל, הנתבעת טוענת, כי בעבור העבודה בחודש ספטמבר היא שילמה לסואר. מנגד טוענת התובעת, כי הנתבעת הייתה אמורה לשלם לה ישירות. כמו כן, ח'טיב טען שהנתבעת לא שילמה לסואר את התמורה האמורה. בעדותו נשאל ח'טיב כיצד הוא יודע שהנתבעת לא שילמה לסואר, כפי שטען בסעיף 12 לתצהירו. בתגובה טען, כי הביא את מנהל העבודה של סואר אשר טען, כי לא קיבל כסף. ח'טיב אישר, כי סאלח, מנהלה של סואר, הוא המקור היחיד שלו לעניין זה (עמ' 6 ש' 28-33). נטען בפני חזיזה, כי בכתב הגנתה טענה סואר שהנתבעת לא שילמה לה. בתגובה טען שיבואו מטעמה של סואר ויגידו על מה לא קיבלו. חזיזה הוסיף שהנתבעת שילמה לה את כל הכסף (עמ' 17 ש' 17-20). לא הוכחה טענת התובעת לפיה הנתבעת לא שילמה לסואר את מלוא התמורה המגיעה לה. מעדות ח'טיב עולה, כי אין בידו להעיד בעניין זה מידיעה אישית. סאלח נשאל מה הוא יודע על העסקת התובעת באתר מירון והשיב, כי אין לו שום ידיעה על זה. סאלח הוסיף שהתובעת התחילה בעבודה וכי אינו יודע. הוא שלל טענה לפיה סואר העסיקה את התובעת כקבלנית משנה באתר מירון. סאלח נשאל, האם סואר שילמה לתובעת תשלום כלשהו עבור העסקת עובדיה באתר מירון. והשיב, כי אין שום תשלום בין החברות. סאלח נשאל האם סואר הנפיקה תלושי שכר לעובדי התובעת בגין חודש ספטמבר באתר מירון והשיב, כי אין לו עובדים של חברות אחרות (עמ' 20 ש' 22, עמ' 21 ש' 1-7). סאלח נשאל, האם הנתבעת שילמה תשלום כלשהו עבור התובעת והשיב, כי אין שום קשר (עמ' 21 ש' 16-17). סאלח שלל טענה לפיה סואר שיתפה פעולה עם התובעת בפרויקט נשוא התובענה. סאלח נשאל, האם סואר והתובעת הגישו חשבונות משותפים ובתגובה טען, כי אין לסואר קשר לעסק הזה. בהמשך נשאל האם סואר הגישה חשבון שכלל בתוכו מחיר העסקת עובדי התובעת בפרויקט והשיב, כי לא ידוע לו (עמ' 21 ש' 18-23). ניסיונו של סאלח להעיד באשר להעדר קשר בין התובעת וסואר בנוגע לפרויקט נשוא התובענה לא הותיר עליי רושם אמין. ככל שהיה ממש בכך הרי שלא ברורה טענתו לפיה לא ידוע לו שסואר הגישה חשבון שכלל את העסקת עובדי התובעת בפרויקט, כשלמעשה היה עליו לדעת בברור, כי לא ייתכן שנעשה דבר כאמור, ככל שאין קשר בין השתיים, לגרסתו. ח'טיב נשאל, האם הגיש תביעה נגד סואר והנתבעת לבית משפט השלום בנצרת והשיב, כי אינו יכול לענות על זה. נטען בפניו, כי בתביעה האמורה טען שסואר לא העבירה לו כספים שקיבלה מהנתבעת. לטענתו, היה חוזה קבלנות בין סואר לבין הנתבעת. ח'טיב טען, כי מדובר על עבודה יומית וכי זה משהו אחר. נטען בפניו בשנית, כי בתביעה שהגיש נגד סואר והנתבעת הוא טען שסואר לא העבירה כספים עבורם. בתגובה שאל באיזו תביעה מדובר. נטען בפניו, כי מדובר בתביעה שלו ובמקום להתייחס לשאלה שנשאל השיב, כי יש עמו עוד שני שותפים. לאחר שנשאל פעם נוספת השיב, כי אינו יכול לענות משום שמתנהל תיק אחר. ח'טיב הוסיף, כי זו עבודה בקבלנות. ח'טיב נשאל שוב האם בתביעה האמורה טען, כי הכסף שהנתבעת שילמה לסואר לא הועבר להם והשיב, כי "העבירו כסף ולא העבירו. כשהם היו מקבלים היו מעבירים, זה היה בקבלנות". בהמשך שב וטען, כי אינו עונה על שאלות כאלה, כי מתנהל שם תיק גדול וכי הוא בא בכדי לדבר על התובעת (עמ' 7 ש' 3-19). התרשמתי, כי ח'טיב ביקש להתחמק מלהעיד בעניין זה. לא עלה בידו להסביר את הסתירה בין טענתו לפיה הנתבעת לא שילמה לסואר לבין טענתו לפיה סואר לא העבירה כספים אשר שולמו לה. עדות ח'טיב והתביעה אשר הגיש תומכות בטענת הנתבעת לפיה התקשרה עם סואר ושילמה לה את התמורה בעבור העבודה נשוא התובענה שלפניי. כמו כן, עדות ח'טיב מלמדת באשר לקשרים הדוקים בין התובעת וסואר. כך לדוגמא, בעדותו ח'טיב התבקש לאשר שאין חובות בגין חודש אוגוסט ובתשובתו התייחס לסואר. לאחר שנשאל שוב בנוגע לתובעת השיב, כי החוב הוא מחודש ספטמבר. ח'טיב נשאל האם מדובר על חודש זה בלבד והשיב, כי "לתובעת, לא לסואר" ח'טיב נשאל מה הקשר לסואר והשיב, כי הנתבעת חייבת לסואר הרבה כסף (עמ' 7 ש' 23-30). לא ברור מדוע העיד בעניין זה בנוגע לסואר כאשר נשאל בנוגע לתובעת. בנוסף, ח'טיב נשאל מה היה תפקידו אצל התובעת והשיב, כי היה מסדר להם עובדים, אומר להם היכן מחפשים עובדים והיה מקבל אחוזים. ח'טיב טען, כי היה כמו מתווך (עמ' 4 ש' 25, עמ' 5 ש' 1- 2). ח'טיב נשאל, האם היה עובד עם שכר והשיב, כי לא שילמו לו. ח'טיב הוסיף, כי הוא תלוי בתביעה בה עסקינן וטען, כי הנתבעת לא שילמה לתובעת בכדי שהוא יקבל את שכרו (עמ' 5 ש' 3-5). ח'טיב אישר, כי הוא המצהיר מטעם התובעת ונשאל מדוע לא הצהיר מטעמה עובד שלה. בתשובה טען, כי עבד איתה ולא קיבל כסף. לטענתו, הוא קיבל תלושי שכר מסואר והיה עובד של סואר. בהמשך טען, כי זה היה באחוזים והעבירו את זה לשכר עבודה. ח'טיב הוסיף, כי יש לו תלוש משכורת אחד או שניים מסואר וכי יש לו גם תלושים מחברות אחרות (עמ' 5 ש' 8-15). ח'טיב הופנה לסעיף 2 לתצהירו ונשאל האם הוא מאשר שבחודש אוגוסט הוא היה באתר. ח'טיב השיב, כי היה שם לפני אוגוסט, עוד ביוני יולי ( עמ' 5 ש' 23-24). ח'טיב נשאל האם היה עובד של סואר והאם קיבל תלושים והשיב בחיוב. ח'טיב טען, כי עבד וקיבל תלושים. ח'טיב נשאל על מה שילמו לו והשיב, כי סיפק להם עובדים ועבודה וכי שילמו לו בתלוש לפי אחוזים. ח'טיב נשאל האם התשלום היה לגבי התיווך והשיב בחיוב (עמ' 9 ש' 6-17). הנה כי כן, ח'טיב טען, כי עבד בפרויקט כבר בחודש יוני, כחודשיים לפני שנכרת ההסכם בין הנתבעת לתובעת וכי קיבל תלושי שכר מסואר. עדות ח'טיב מלמדת על קשרי עבודתו עם סואר. מצאתי, כי עדותו מחזקת את הטענה, כי הייתה התקשרות בין סואר לתובעת וכי בהמשך הנתבעת התקשרה עם התובעת, אשר הייתה קבלן משנה של סואר, ולא כפי שטענה התובעת, כי התקשרה עם הנתבעת בהסכם לאחר פנייתה של הנתבעת לח'טיב. עוד אציין, כי בתצהירו טען ח'טיב, כי תנאי ההסכם אשר נכרת בין התובעת לבין הנתבעת סוכמו עמו (סעיף 4) בעוד שבעדותו טען, כי התנאים סוכמו עם אבו יוסף. נטען בפניו, כי הוא הצהיר שתנאי ההסכם סוכמו עימו ובתגובה טען, כי סוכמו עם טארק (עמ' 5 ש' 25-29). לא עלה בידו להסביר את הסתירה האמורה. כמו כן, בתצהירו התייחס לעבודת התובעת בפרויקט בחודש נובמבר בעוד שבעדותו טען, כי אין בידו להעיד מידיעה אישית על עבודה זו. סבורני, כי האמור לעיל מלמד על המשקל אשר יש לתת לעדותו. כן יש לציין, כי עלי העיד, כי קרא את עדותו של ח'טיב (עמ' 12 ש' 10-11). כאמור לעיל, במסגרת כתב התביעה טענה התובעת, כי היא גייסה וסיפקה עובדי בניין לאתר בחודשים אוגוסט- ספטמבר 2009. העדים מטעמה העידו, כי המחלוקת הינה בנוגע לחודש ספטמבר בלבד וכי אין לה טענות בנוגע לחודש אוגוסט. כמו כן, הנתבעת טוענת שההסכם נכרת ביום 26.8.09, טענה אשר לא נסתרה ומלמדת אף היא, כי אין ממש בטענה באשר לאספקת עובדים בחודש אוגוסט, בהתאם להסכם, אשר נכרת בין הצדדים. לפיכך, לא ברור מהיכן נולדה טענת התובעת, המפורטת בכתב תביעתה, בנוגע לחודש אוגוסט. ככל שהתובעת סיפקה עובדים לפרויקט בחודש אוגוסט הרי שהדבר לא נעשה בעקבות ההסכם אשר נכרת בינה לבין התובעת. יש בכך בכדי לתמוך בטענת הנתבעת לפיה התובעת עבדה בפרויקט כקבלן משנה של סואר. לא עלה בידי התובעת להוכיח, כי עבדה בפרויקט בחודש ספטמבר במסגרת ההסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבעת ולא במסגרת התקשרותה עם סואר, כפי שטענה הנתבעת. התובעת לא הוכיחה, כי הגישה חשבונות בגין החודש האמור או, כי העלתה השגות כאשר נטען בפניה, לטענתה, כי התשלום בגין חודש ספטמבר שולם לסואר. לא סביר בעיניי, כי נאמר לתובעת ששכרה בגין חודש ספטמבר שולם לסואר ואין בידה הוכחה באשר לטענות אשר היא העלתה בנדון ותחת זאת היא המשיכה ועבדה בפרויקט אף בחודש נובמבר. התובעת טוענת, כי עצם הגשת החשבונות על ידה בנוגע לחודש ספטמבר מלמדת על כך שעבודתה במועד האמור הייתה בגין התקשרותה עם הנתבעת. אינני מקבלת טענה זו. אף אם התובעת הגישה חשבונות הרי שאין בכך בכדי ללמד, כי קמה לה הזכות לקבל את הכספים אשר דרשה. אין בעצם הגשת חשבונות בגין חודש ספטמבר על ידי התובעת לנתבעת בכדי להוכיח, כי עבודתה במועד האמור הייתה במסגרת ההסכם אשר נכרת בין הצדדים ובכדי ללמד על חובתה של הנתבעת לשלם לה בגין עבודה זו. ככל שהתובעת הייתה זכאית לכך סביר, כי היא הייתה עומדת על זכות זו ולא ממשיכה לעבוד באתר בחודש נובמבר, לאחר ששכרה לא שולם לה ותחת זאת שולם לסואר. כאמור, העובדה ששכרה של התובעת בגין עבודתה בחודש נובמבר שולם לה יש בה בכדי ללמד על התנהלות הנתבעת, אשר שילמה לתובעת את התמורה בגין עבודתה. יש בכך בכדי לתמוך בטענת הנתבעת לפיה בחודש ספטמבר התובעת לא עבדה ישירות מולה ועל כן לא מוטל עליה לשלם לה את התמורה בגין עבודתה. לא עלה בידי התובעת ליתן הסבר כלשהו לכך שהנתבעת שילמה לה את שכרה בגין עבודתה בחודש נובמבר אולם מתחמקת מלשלם לה את התמורה בעבור חודש ספטמבר. עירית הוד 54678313 טענת הנתבעת באשר לנסיבות בגינן נכרת ההסכם בינה לבין התובעת אמינה בעיניי. כן אמינה בעיניי טענתה באשר למועד בו השתכלל ההסכם ואשר בו עבדה התובעת בפרויקט במסגרת התקשרותה עמה. לא עלה בידי התובעת לסתור טענות אלו. עדות סאלח באשר להעדר קשר בין התובעת לסואר בנוגע לעבודה בפרויקט נשוא התובענה לא הותירה עליי רושם אמין. אף עדותו של ח'טיב לא הותירה עליי רושם אמין. התרשמתי, כי ביקש להתחמק מלהעיד באשר לנושאים מסוימים. כמו כן, עדותו מלמדת על קשרים הדוקים עם סואר, דבר התומך בגרסת הנתבעת לפיה בחודש ספטמבר התובעת עבדה בפרויקט כקבלן משנה של סואר והיא שילמה את מלוא התמורה בגין העבודה שבוצעה לסואר. בנסיבות האמורות, לא עלה בידי התובעת להוכיח, כי עבדה בפרויקט במהלך חודש ספטמבר במסגרת התקשרותה עם הנתבעת וכי היא זכאית שהנתבעת תשלם לה בעבור עבודה זו. עוד הוכח לי, כי הנתבעת שילמה עבור העבודות שבוצעו בחודש ספטמבר לחברת סואר ועל כן אין לחייבה לשלם פעמים בגין אותן עבודות. מצאתי, כי הנתבעת שילמה לתובעת את מלוא התמורה בגין העבודות אותן ביצעה התובעת ישירות עבורה. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי הנתבעת הזמינה ממנה ישירות עבודות נוספות או התחייבה לשלם לה עבור עבודות נוספות אותן ביצעה התובעת מלבד העבודות בחודש נובמבר. לפיכך, התביעה נדחית. אני מחייבת את התובעת בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשים לב למספר הישיבות שהתקיימו בתיק בסכום כולל של 11,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. 1 54678313 חוזהבניהאתר בניהחברות כוח אדם