התחרטות על התפטרות

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא התחרטות על התפטרות: 1. בפנינו בקשה למתן סעד זמני להורות על ביטול מכתב התפטרות עליו חתם המבקש ובהתאמה ביטול התפטרותו מעבודתו במשיבה, טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן- המשיבה ו/או טבע). 2. בדיון אשר התקיים לאחר הגשת הבקשה הסכימו הצדדים כי המבקש יצא לחופשה עד למתן החלטהבבקשה. כן הוסכם על הגשת סיכומים בכתב על סמך המסמכים והמוצגים שבתיק. הצדדים - 3. המבקש בן 58.5 שנים, עובד במשיבה החל מיום 1.1.93 דהיינו,כ- 20 שנה. מתחילת העסקתו במשיבה שימש כסוכן מכירות לשוק הפרטי. החל משנת 2010 שימש כסוכן מכירות לשוק המוסדי ,קופות חולים מכבי ומאוחדת. 4. המשיבה- הינה חברה גלובלית שבסיסה בישראל , הנמנית עם 20 החברות הפרמצבטיות המובילות בעולם. התשתית העובדתית הלכאורית העולה מהתצהירים - 5. לאחרונה פנה מנהל היחידה למאבק בפשע פרמצבטי במשרד הבריאות, לטבע ומסר כי במסגרת חקירה בנושא חוקיות פעילותם של בתי מרקחת מסוימים עלה חשד חמור כי עובד המשיבה מקבל טובות הנאה מבית מרקחת מסוים ברעננה ומבצע מכירה בלתי חוקית של תרופות מרשם. טבע התבקשה לבדוק מידע זה ולעדכן את משרד הבריאות בתוצאות הבדיקה . 6. לאחר שהתעוררו חשדות כי המבקש סחר שלא כדין בתרופות מרשם, שכרה טבע שירותי משרד חקירות פרטי מורשה ,בעל נסיון, על מנת לאשש או להפריך את טענות משרד הבריאות. 7. שיחות ומפגשים אלה תועדו בהקלטות סמויות אשר תומללו (נספחים 1 ו 2 לתצהיר מר ניר בצלאל- קצין בטחון במחלקת הבטחון של טבע (להלן- קב"ט טבע). 8. בעקבות הממצאים אשר עלו במסגרת החקירה הסמויה , הוזמן המבקש לשיחת תשאול וחקירה. טענות המבקש בתמצית- 9. המבקש זומן לפגישה ביום 14.11.12 אשר הוגדרה כ"סיוע לחקירה". עם הגעת המבקש לחדרו של קב"ט טבע המתין לו חוקר (מר רחמים כהן) ממשרדו של החוקר הפרטי איציק אפרים, וביקש לשוחח עמו. מיד הובהר לו כי מדובר בחקירה בעניינו. 10. המבקש אשר חא הבין מדוע זומן לשיחה ניסה לברר מה הן הטענות כנגדו. החוקר השיב כי מדובר בבחינת התנהלותו השוטפת במסגרת עבודתו עם בית המרקחת דורון ברעננה. המבקש הכחיש את כל האשמות אשר יוחסו לו. 11. המבקש הבין כי החוקר וקב"ט טבע מנסים באמצעות מניפולציות , הפחדות ואיומים לחייבו להודות במעשים המיוחסים לו ,אותם לא ביצע מעולם. 12. המבקש אינו אדם בריא , בשנת 2005 עבר אירוע לבבי וגם במהלך החקירה היה תחת השפעת כדורי הרגעה אשר ניתנו ערב קודם, בשל מיחושים בחזה. 13. במהלך החקירה הבין המבקש כי על מנת להישאר בעבודתו עליו להודות בטענות המשיבה על כן , ולאור הלחצים שהופעלו עליו הודה במעשים שיוחסו לו למרות שלא ביצע אותם. המבקש הודה בהאשמות החמורות שנטענו נגדו ועיקרן בקבלת תרופות ללא מרשם מבית מרקחת "דורון" ברעננה, לבני משפחתו וחברים קרובים. 14. מדובר בטענות שאינן נכונות וגם אם היו נכונות אין להם כל קשר והשפעה על עבודתו בטבע. המבקש הינו עובד נאמן לעבודתו ומוערך מאד על ידי הממונים עליו במיוחד לאור התוצאות העסקיות ורמת המכירות שהציג במהלך השנים. 15. המבקש נחקר משך מספר שעות ללא כל הודעה מוקדמת, מבלי שהובהרו זכויותיו ,תוך ביצוע תרגילי חקירה מתוחכמים ובלתי לגיטימיים. 16. קיימת היכרות בין המבקש למשרד החקירות שעה שהאחרון היה קשור להליך גירושים שנהל המבקש , במסגרתו נתגלעו חילוקי דיעות בין המבקש ובין המשרד החוקר. 17. נוכח משך החקירה ואופן התנהלותה איבד המבקש כוחותיו ולא עלה בידו להתנגד ולהביע הכחשותיו בהיותו נסער, מפוחד ותחת השפעת כדורי הרגעה. בשלב זה נכנס לחדר מנהל משאבי אנוש - מר אורן ארבל (להלן- מר ארבל) כשבידו מחשב נייד. 18. במעמד זה הציע מר ארבל למבקש שתי חלופות. האחת - לחתום על מכתב התפטרות מיוזמתו כפוף לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים. השניה- עריכת שימוע אשר תוצאותיו ידועות מראש תוך סיכון כספי הפיצויים ואפשרות ממשית כי פרטי החקירה ידלפו ויפגעו בשמו הטוב. 19. למבקש לא ניתנה הזדמנות לחשוב, להתייעץ ולהחליט כיצד לנהוג. מר ארבל הדגיש כי התשובה חייבת להינתן לאלתר. 20. כתוצאה מהלחץ שהופעל עליו ובלב כבד חתם המבקש על מכתב ההתפטרות אשר ניסח מר ארבל . 21. מיד לאחר חתימתו על המכתב התחרט המבקש וביקש לחזור מהתפטרותו אולם , מר ארבל שב והדגיש כי החלופה השניה - שימוע שתוצאותיו ידועות מראש, עשויה לגרור שלילת פיצויי פיטורים וכן להפצת שמועות כנגדו. מאחר והמבקש היה מפוחד ותחת איומים הסכים לדברי מר ארבל. 22. למחרת ביום 15.11.12, התקשר המבקש למר ארבל והודיע פעם נוספת על חזרתו מהודאתו ומהתפטרותו, אולם מר ארבל סירב להשיב את המצב לקדמותו ולא מסר למבקש עותק מהמסמכים עליהם חתם. 23. ביום 16.11.12 פנה המבקש אל מר ארבל באמצעות ב"כ, במכתב בו פורטה השתלשלות העניינים לרבות הפעולות החמורות שבוצעו במהלך החקירה. המבקש בקש לחזור מהתפטרותו ולקיים פגישה בעניינו וכן לקבל לידיו את המסמכים עליהם הוחתם (נספח א' לבקשה). 24. ביום 21.11.12 התקבלה התייחסות טבע למכתב ,אליה צורפה הודעת ההתפטרות (נספח ב' לתצהיר המבקש). עיקר טענות המשיבה- 25. האזנה להקלטות וקריאת התמלולים מלמדת על ביצוע פעולות חמורות ופסולות באופן ברור ומיוחד שעניינן במתן תרופות ללא מרשם , ביודעין כי הדבר אסור על פי חוק. בעקבות התנהלות זו זומן המבקש לשיחת תשאול וחקירה. 26. החקירה התנהלה על ידי מר רחמים כהן (להלן- מר כהן) חוקר מקצועי בעל ניסיון רב ,כאשר במהלך החקירה נכח קב"ט טבע. 27. חקירת המבקש ארכה אמנם מספר שעות בשל ניסיונותיו להתחמק מלהודות במעשיו החמורים והפסולים אשר ביצע. עם זאת , החקירה התנהלה באופן מקצועי , באווירה רגועה עם הפסקות ומתן הזדמנות נאותה למבקש לומר את דבריו , לשתות , לאכול , או להפסיק את החקירה בכל שלב . החקירות הוקלטו הן באמצעי וידאו והן באמצעי אודיו (נספח 3 לתצהיר קב"ט טבע) . 28. בסיום החקירה נרשמו עיקרי הדברים על ידי החוקר והמבקש אישר הרישום בחתימת ידו (נספח 4 לתצהיר קב"ט טבע). 29. בשלב זה הצטרף מר ארבל לנוכחים בחקירה והסביר למבקש את האפשרויות העומדות בפניו . האחת- השעיה זמנית לאחריה יערך שימוע. מר ארבל הבהיר למבקש כי הממצאים כנגדו אינם טובים וכי ניתן לשער את תוצאות השימוע בנסיבות אלה. האפשרות השניה -התפטרותו מעבודתו במשיבה. 30. מר ארבל הבהיר כי במקרה של התפטרות לא תדרוש טבע לפרט את נסיבות העניין , אשר במקרה של הליך שימוע יוצגו ויתבררו כחלק הימנו. המבקש שאל אם יוכל לחשוב ולחזור עם תשובה בימים הקרובים . מר ארבל הבהיר כי הוא יכול לעשות כן, אך במידה ואינו מוסר מכתב התפטרות, בכוונת טבע להשעותו באופן מיידי ולהתחיל בהליך שימוע. 31. המבקש ביקש לדעת מה משמעות התפטרותו. מר ארבל השיב כי במקרה של התפטרות הוא אינו זכאי לפיצויים , אך במקרים מסוימים טבע משחררת את הכספים שנצברו לזכות המתפטר. 32. כתנאי להתפטרותו , ביקש המבקש תשלום בגין השלמת פיצויי פיטורים וכן הותרת הרכב והטלפון ברשותו עד סוף חודש נובמבר 2012. מר ארבל הסכים לכך , ניסח את מכתב ההתפטרות והמבקש חתם עליו. מר ארבל אישר את קבלת ההתפטרות אשר נכנסה לתוקף באופן מיידי. 33. המבקש התקשר מאוחר יותר באותו היום, וגם למחרת, וביקש לבטל את התפטרותו . מר ארבל הבהיר כי מבחינת טבע מדובר ב"מעשה עשוי וגמור". דיון והכרעה- 34. האם לאור התשתית העובדתית הלכאורית שהונחה בפנינו יש להותיר את מכתב ההתפטרות על כנו? לטענת המבקש, האופן בו נוהלה החקירה אינו יכול להוות בסיס להתפטרותו, לשלילת זכויותיו, לרבות זכותו להמשיך ולהיות מועסק. במהלך החקירה נפלו פגמים מהותיים אשר יש בהם כדי לגרום לביטול הודאותיו המאולצות והשלכותיהן. כמו כן, על אף שהמבקש חזר בו מספר פעמים מהודאותיו סירב מר ארבל להחזיר את המצב לקדמותו. מנגד טענה המשיבה, כי מר ארבל הסכים לתנאים שהציב המבקש, קרא וחתם על מכתב ההתפטרות. מר ארבל אישר את קבלת ההתפטרות אשר נכנסה לתוקף באופן מיידי ביום 14.11.12. לשיטתה, המבקש היה צלול ושקול כדי להעריך את כל האופציות שבפניו לרבות סיכוייו בהליכים משפטיים. בנסיבות אלה לא נפל כל פגם בהתנהלותה טבע בכל הנוגע להליך התפטרות המבקש. 35. הלכה מוכרת וידועה היא כי האקט המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי. כשם שלא ייתפס עובד באמירה ש"בעידנא דריתחא" כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויים, כך לא ייתפס מעביד באמירה במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו ויחויב בפיצויים (ראו:דב"ע ל/10-3 פנחס כהן נ' ורמוס אברהם פד"ע א 100; דב"ע לב/3-26 דניאל חיים נ' אהרון ושות' פד"ע ד' 149). כמו כן, כאשר הפיטורים או ההתפטרות נעשו "בעידנא דריתחא" נתונה האפשרות למי שאמר את אשר אמר, להעמיד את הצד השני על כוונתו האמיתית תוך זמן סביר (ראו:דב"ע לה/3-41יעקב היגר נ' דינה שוורץ פד"ע ז 24). כך למשל, מקום בו האחראי אינו שולט בעצמו עקב ריב ואומר לעובד שלא לחזור לעבודה, אך למחרת היום שולח שליחים להחזירו, יש לראות בכך כאילו התחרט על מעשיו הנחפזים ואין לראות באמירתו פיטורים (ראו:דב"ע תשן /3-6 ניהול רשת חניונים נ' ז'ק לוי פד"ע כא 309). הדברים מיושמים גם על הודעת התפטרות של עובד. 36. על מנת להחיל על המקרה דנן הלכות אלה עלינו לעבור "שתי משוכות". האחת- האם עסקינן במצב של "עידנא דריתחא"? ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, נדרשים אנו למשוכה השניה והיא האם המבקש העמיד את טבע על כוונתו האמתית "תוך זמן סביר"?. 37. האם מדובר במצב של "עידנא דריתחא"? אכן , אין מדובר בנסיבות קלאסיות של "עידנא דריתחא", עם זאת במצב הנפשי בו היה נתון המבקש בסיום החקירה, סבורים אנו כי יש מקום להחיל את ההלכות שעניינן באמירות "בעידנא דריתחא" על המקרה דנן.ונפרט. גם לשיטת טבע המבקש לא היה בסיטואציה נעימה (ראה סעיף 64 לתגובת טבע) מקובלת עלינו גרסת המבקש , אשר לא נסתרה ע"י המשיבה בשלב זה, כי לא ניתנה למבקש הזדמנות לחשוב, להתייעץ ולהחליט כיצד לנהוג בעוד מר ארבל ממתין לתשובה מיידית לאלתר ,אחרת ידלפו פרטי החקירה, יערך שימוע וקיים סיכוי כי לא ישולמו למבקש פיצוי פיטורים. התנהלות המשיבה בנסיבות מקרה זה, עת הציבה בפני המבקש זכות בחירה מצומצמת, תוך התעלמות מהעובדה כי המבקש נחקר במשך שעות ארוכות, נוכח מצבו הרפואי והעובדה כי לא ניתנה לו אפשרות להתייעץ טרם החלטתו,הינה התנהלות החורגת מיחסי עבודה תקינים אשר יש להוקיעה מכל וכל ובפרט נוכח השנים הרבות בהן עבד המבקש בשורות המשיבה. שוכנענו בשלב לכאורי זה, כי אצה הדרך למשיבה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים בדרך לא דרך, תוך התעלמות מזכות הטיעון הכוללת את החובה ליתן לעובד הזדמנות הוגנת וראויה ,לרבות התייחסות המעסיקה לכבוד האדם של עובד בשורותיה למעלה מעשרים שנה. 38. האם המבקש העמיד את טבע על כוונתו האמיתית תוך זמן סביר? אין מחלוקת כי עוד באותו היום הודיע המבקש למר ארבל כי הוא חוזר בו מהודאתו במעשים המיוחסים לו, ומהודעת ההתפטרות. לשיטת המבקש הדבר נעשה מיד לאחר החתימה ואילו לשיטת המשיבה היה זה מספר שעות מאוחר יותר. סבורים אנו כי אין נפקות לפרק הזמן אשר ממילא היה קצר ביותר ובפרק זמן סביר. נזכיר כי התשובה לשאלה מהו "זמן סביר" למסירת הודעה על חזרה מהתפטרות משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו, ונגזרת מחובת הצדדים להסכם העבודה לנהוג בתום לב ובהגינות, ובכלל זה החובה למחול ולסלוח על טעויות של הצד האחר, כאשר יש ליתן את הדעת לשאלת משך קיומם של יחסי העבודה, טיב הקשר לאורך תקופת העסקה והנסיבות אשר הובילו למתן ההודעה באופן בו ניתנה. 39. מהראיות אשר הוצגו בפנינו הוכח לכאורה כי הודעת ההתפטרות ניתנה "בעידנא דריתחא" כאשר לא היתה כוונה אמיתית מצד המבקש להתפטר מעבודתו בטבע. קביעתנו הלכאורית נשענת על הודעת המבקש שניתנה לכל המאוחר מספר שעות לאחר הודעת ההתפטרות, לרבות ההודעה אותה מסר המבקש למחרת היום, ומכתב ב"כ לאחר יומיים (נספח א' לבקשה) . דברים אלה מובילים למסקנה כי הוכח לכאורה שהמשיבה - טבע , היא אשר בחרה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים. 40. בכתבי טענותיה, הפנתה המשיבה לתיק עב(נצ) 1718/05 אולג דובקין- שירותי בריאות כללית ניתן ביום 3.1.2006, וביקשה כי נפסוק ברוח הדברים המובאים שם. אין ליישם את המסקנה שם על ענייננו אנו. אמנם, אין חולק כי החקירה דכאן ערכה מספר שעות, אך לא שוכנענו כי למבקש היתה שהות ארוכה (אם בכלל) לשקול את עניין ההתפטרות עצמה. (השווה פיסקה 38 לפסק הדין דשם לסעיף 27 לתצהיר התובע; סעיף 6 לתצהיר מר ארבל). 41. עוד נציין כי התנהלות טבע והבהרתה כי מבחינתה מדובר ב"מעשה עשוי וגמור" מלמדת לכאורה, כי המשיבה ששה על ההזדמנות אשר נפלה בחלקה ובחרה להפסיק את עבודת המבקש מבלי לפטרו בדרך המקובלת הכוללת עריכת שימוע, על כל המשמעויות הנובעות מכך, גם בהינתן כי פיצויי הפיטורים ישולמו למבקש. 42. כפועל יוצא מהאמור לעיל , סבורים אנו כי היה על המשיבה לערוך למבקש שימוע טרם סיום יחסי העבודה בין הצדדים. חובת עריכת שימוע - 43. חובת השימוע טרם הפיטורים קיימת מקדמא דנא במגזר הציבורי, ובשנים האחרונות הורחבה לגופים דו מהותיים ואף פרטיים (ראו: (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסף גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448;בש"א (ת"א ) 811/03 דוד וינטראוב - איבריה ליינס לא פורסם; ע"ע 506/09 רות הורוביץ- עמותת בית חנה ניתן ביום 24.10.10) . מכאן, חובה זו חלה כיום על כל אישיות משפטית, בין אם מדובר במעביד שהינו יחיד ובין אם מדובר בחברה. קל וחומר כשמדובר בחברה כטבע שהינה הנסחרת בבורסה לניירות ערך, הפועלת לטובת הציבור והנושאת אופי ציבורי , וככזו חלות לגביה נורמות מתחום המשפט הציבורי (ראו: ע"ע 1046/04 רחל גואטה ואח' - מפעל הפיס ניתן ביום 7.8.05; ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני - כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438 (2001).הנתונות לביקורת בית הדין בהתאם לעילות ההתערבות בהחלטות מינהליות ולאור כללי המשפט המינהלי. (ראו:ע"ע 506/09 שלעיל סעיפים 44 ו-45 לפסק הדין; ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב בארץ ישראל - עובדיה בן-נון, ניתן ביום 21.8.08; בג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449). 44. ככלל, לכל מעסיק עומדת הזכות לנהל את עסקו בהתאם לצרכיו. בתי הדין נותנים משקל לזכות זו, שעה שהם מכבדים את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ובין היתר זכותו ליישם את השינויים הדרושים לתפעולו השוטף והתקין של מקום עסקו. (ראו : בג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה - התעשייה האווירית לישראל בע"מ ניתן ביום 2.6.04) 45. עם זאת נפסק כי הפררוגטיבה הניהולית אינה חסרת גבולות. יפים לעניינינו הדברים הבאים: "הפררוגטיבה הניהולית אינה מילת קסם המעניקה למעסיק כוחות בלתי מוגבלים המשוחררים מביקורת. הפררוגטיבה הניהולית הוא כוח אשר יש להפעילו בתום לב, בשום שכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע מן המהלך הנעשה מכוח אותה פררוגטיבה."(ע"ע (ארצי 281/07) רשות הדואר - שמואל קלפנר, ניתן ביום 9.4.08) בתי המשפט שבו והדגישו בעניין זה את החובות המוגברות החלות על מעסיקים דוגמת המשיבה.. כך קבע כב' הנשיא אדלר (כתוארו אז) בעניין ע"ע 674/05 ויזנר- מדינת ישראל רשות השידור מיום 28.3.07 - "לפררוגטיבה הניהולית... ישנן הגבלות. הגבלות אלו מאפשרות לבית הדין להעביר את החלטות הנהלת הרשות תחת מבחן הביקורת השיפוטית, ולהתערב בהן כאשר נדרש הדבר על מנת לאזן בין זכויות ההנהלה מכוח הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לה, לבין זכויותיו של העובד... הגבלה אחת ... על ההנהלה מוטלת החובה לפעול בתום לב, ומתוך שיקולים ענייניים, בעת קבלת החלטות הנוגעות לניהול הגוף עליו היא מופקדת. כך, מוטלת על ההנהלה החובה לקבל את החלטותיה מתוך התחשבות בעובד, ברצונותיו, שאיפותיו וכישוריו. הגבלה שנייה מקורה בזכות הטיעון... חובה זו כוללת בחובה את החובה להגיב לטענות העובד, לדרישותיו, ולהתייחס אליהן באופן ענייני". הנה כי כן, בנוסף לחובת המעביד לשקול שיקולים ענייניים הגונים והוגנים, נדרש המעסיק ליתן לעובד את זכות השימוע, זכות המבוססת על כללי הצדק הטבעי והמחייבת את המעסיק ליתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד, להשמיע את טענותיו בטרם יוכרע גורלו התעסוקתי (ראו:ע"ע 231/99 אורי חייק - שירות התעסוקה, ניתן ביום 29.5.01). 46. כאמור, זכות השימוע הינה מכללי הצדק הטבעי. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם לתת תגובתו להן, להציג את נקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו, ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי: "זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמורה לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר - עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי חידוש חוזה עבודה. זכות הטיעון אינה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא, שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתינו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מההחלטה." (ראו:ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448: ע"ע 30085/98 פאדיה חדאד - עיריית מעלות תרשיחא לא פורסם; דב"ע 231-3/98 ישראל גלבוע נ' מדינת ישראל לא פורסם). 47. מטרתו העיקרית של השימוע הינה אם כן לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן כצעקתה. (ראו:דב"ע נו/31-3 מדינת ישראל - ארנון בונה,עבודה ארצי כרך כט (1) 282). מעבר לאמור הליך השימוע נועד להביא לקבלת החלטה נכונה ומושכלת על ידי בעל הסמכות להחליט, לאחר בחינת כל המידע והשיקולים הנוגעים לעניין. ברי כי ללא קיום זכות השימוע בית הדין אינו יכול להתחקות אחר ההחלטה שנתקבלה, וממילא אין באפשרותו לבחון את ההחלטה בהתאם לעילות ההתערבות שהוגדרו והאם ההחלטה התקבלה בתום לב, בהגינות, בסבירות, שקיפות, יושר וכיוצ'. עוד מצאנו להזכיר בעניין זה מושכלות יסוד בדבר זכות העובד לכבוד במקום העבודה. לסוגיה זו יפים הדבריםאשר נקבעו על ידי כב' השופטת נילי ארד (כתוארה אז): "גם אם דעתו של המעסיק אינה נוחה מן העובד וטעמיו עמו, וככל שתהא התנהגותו של העובד לוקה ופגומה, עובד הוא בראש וראשונה אדם, והמעסיק חייב בכבוד האדם של עובדו"(ע"ע 355/99 לורה לינדר - ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה בישראל (עמותה), פד"ע לז 846, 851-852 (2002) 48. הנה כי כן, בשים לב לחובת המעסיק לשמור על כבוד העובד במקום העבודה, מתבקשת הקפדה על קיום זכות הטיעון של העובד ובהתאם לה "זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו (לעניין זה ראו: דב"ע מח/148 - 3 שק"ם בע"מ - אפרים גרינברג, פדע כ 141, 143). עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד - להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום-לב מבלי לכחד דבר מן העובד."(עניין גוטרמן לעיל) 49. זאת ועוד. החובה להקפיד על מתן זכות הטיעון לעובד חלה באופן מוגבר וביתר שאת שעה שהמעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה. בהתייחס לכך כבר נקבע כי "ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה." (ראו עניין לורה לינדר שהובא לעיל). במצב דברים זה, פגיעתו של העובד הנובעת מהמעשים המיוחסים לו, עלולה להיות קשה בשים לב לעובדה כי "עלולות להיגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו התעסוקתי. על כן,לא יכסה המעסיק מפני העובד את החשדות המיוחסים לו, אלא ישטח אותם בפני העובד, באופן שיהא בידיו להפריכן, או לשכנע את מעסיקו, כי אין ממש באותם חשדות, כולם או מקצתם" (ראו:ע"ע 415/06 דני מלכה - שופרסל בע"מ, מיום 15.7.2007). מן הכלל אל הפרט- 50. במקרה דנן, יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו כאמור בנסיבות המפורטות לעיל , ללא קיום הליך שימוע וללא מתן זכות טיעון, בניגוד להוראות הדין. התנהלות זו לכשעצמה מובילה לקביעה לכאורית כי הפיטורים נעשו שלא כדין. 51. נציין כי נוכח תקופת העסקת המבקש ,אל מול הדרך בה בקשה המשיבה לסיים את יחסי העבודה ,לאחר עבודה של למעלה מעשרים שנה, חמורים ככל שיהיו המעשים המיוחסים למבקש, אין המשיבה רשאית לסיים את העסקת המבקש ללא קיום שימוע ומבלי מתן הזדמנות נאותה לשטוח טענותיו ולנסות להזים את המעשים המיוחסים לו. 52. לא נסתרה מעינינו טענת ב"כ המשיבה כי התוצאה של ניתוק יחסי עובד מעביד בין הצדדים לא היתה משתנה (ואולי אף היתה קשה יותר) ככל שהיה מתקיים שימוע, ומכל מקום המשיבה גמרה בדעתה לסיים את העסקת המבקש. לטיעון זה בחרנו להביא מדברי כב' השופטת ר.רוזנפלד אשר נקבעו זה מכבר בפרשת מולי אורן ,וכך נקבע: "מבטחים חשדה במערערת בחוסר ניקיון כפיים. בהזדרזות היתר שנקטה בהליך הפיטורים, מבלי שגילתה למערערת את דבר החשדות נגדה, ולא נתנה לה אפשרות להתייחס אליהם, פגעה מבטחים בכבודה של המערערת כאדם, וכעובדת. בקשר לכך איננו מקבלים את הגישה כפי שבאה לידי ביטוי בפסק הדין של בית הדין האזורי לפיה "גם אם היה מתקיים השימוע, התוצאה של הפסקת עבודתה של התובעת על אתר לא היתה משתנה. וכי טיב החשדות והרצון לחקור אותן, ביחד עם העובדה שממילא התובעת עתידה היתה לסיים את תפקידה, הפכו לסבירה את ההחלטה של הנתבעת לפטר את התובעת על אתר." לטעמנו, קביעות אלה אינן מתיישבות עם תכלית הזכות, לאפשר למי שעומד להיפגע מהחלטת הרשות המוסמכת או המעסיק, לשכנע באופן אמיתי, כי פני הדברים הם אחרת מכפי שמיוחס לו. לא זו אף זו. המעשים שיוחסו למערערת היו חמורים ביותר, והיה בהם כדי לפגוע באופן ממשי בשמה הטוב. חומרת המעשים אך הגבירה, ובאופן מובהק, את הצורך במתן אפשרות התייחסות ותגובה למערערת כבר באותו מועד, שעה שבהסתמך עליהם בוצעו הפיטורים על אתר". (ראו - ע"ע 666/09 מולי אורן - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ ניתן ביום 1.4.12). 53. בנסיבותיו החריגות של מקרה זה, שעה שהמשיבה התעלמה לחלוטין מחשיבות הליך השימוע ותכליתו ומשהצדדים הסכימו כי המבקש ישהה בחופשה עד להחלטה בסעד הזמני קרי, טרם התנתקו יחסי העבודה, מורים אנו למשיבה לזמן את המבקש לישיבת שימוע, בהתאם להוראות הדין תוך פרק זמן סביר. למען הסר ספר, עד לישיבת השימוע ישהה המבקש בימי חופשה . 54. משהתובע שוהה בימי חופשה , לא מצאנו לדון בשאלת אכיפת יחסי עבודה במסגרת הליך זה. שאלה זו תידון ככל שיתעורר הצורך, במסגרת ההליך העיקרי לאחר ישיבת השימוע ולאור תוצאותיה. 55. טרם נעילה מצאנו להתייחס לשאלת השימוע המאוחר. ההלכה הפסוקה קבעה בעניין זה כדלקמן: "שימוע מאוחר הינו חריג לכלל השימוע. לעולם עדיף שימוע מוקדם. קל יותר לשכנע רשות מינהלית שלא לקבל החלטה מסוימת מאשר לשכנע אותה לבטל או לשנות החלטה שהתקבלה (יצחק זמיר, "הסמכות המנהלית, כרך ב', עמ' 829). עם זאת, שימוע מאוחר אינו פסול ולעתים - כמו בענייננו - הוא הרע במיעוטו. הלכה פסוקה היא כי במקרה של שימוע מאוחר: "... יהיה זה בדרך כלל מחובתה של הרשות להוסיף ולשכנע כי למרות היפוך סדרי השמיעה וההחלטה, אכן תוקן המעוות לאחר מעשה" (ראה בג"צ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ ואח' נ' המועצה לביקורת סרטי קולנוע ואח' , פד"י ל (1) 757) וכן ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני נ' יצחק צויזנר, פד"ע לו 438). על כל פנים, החלטה המתקבלת בשימוע מאוחר עומדת לביקורתה של ערכאת השיפוט המוסמכת. במסגרת בקורת זו, נבחנת ההחלטה לגופה מתוך הנחה שלא כל פגם במעשה המינהלי מביא בהכרח לבטלות ההחלטה" (ראו- ע"ע 300146/98 יצחק פרנקשטיין נ' מועצה אזורית גליל תחתון, מיום 24.6.03). 56. בהתאם לפסיקה ככל שלא נערך למאן דהוא שימוע כדין עובר לקבלת החלטה משמעותית בעניינו, אין בכך כדי לפסול בהכרח את ההחלטה, וניתן לרפא את הפגם, בין היתר, בדרך של קיום שימוע מאוחר, בתנאי שהשימוע המאוחר נערך בתום לב, "בלב פתוח ובנפש חפצה" ותוך נכונות לשקול מחדש את ההחלטה (ראו:ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב בארץ ישראל - עובדיה בן-נון, ניתן ביום 21.8.08). 57. בעניינינו סבורים אנו כי השימוע עליו הורנו לעיל, לאחר שהוכח לכאורה כי פיטורי המבקש נעשו שלא כדין, הינו בבחינת "הרע במיעוטו". על כן מורים אנו למשיבה לפעול בהתאם לקביעתינו ולערוך למבקש שימוע, תוך הקפדה מוגברת על כללי המינהל התקין ,בתום לב , בהגינות תוך מתן הזדמנות נאותה למבקש להשמיע טענותיו, מתוך נכונות לשינוי ושקילה מחדש של ההחלטה המקורית בעניינו. 58. לאור התוצאה אליה הגענו ,ובשם לב להליך אליו נדרש המבקש,תשא המשיבה בהוצאות המבקש בסך של 20,000 ש"ח , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. התפטרות