ההלכה בבג"ץ רמת"א לפיה, בהיעדר הסכמה מצידם של העובדים למעבר למעביד חדש, או לחלופין היעדר אקט של פיטורים מטעם המעביד המקורי, עובדים ממשיכים להיות קשורים בקשר חוזי עם מעבידם המקורי. כמו כן אין במשפט העבודה, לרבות בקשר של העובד אל מקום העבודה כדי להצדיק קביעה בדבר העברת החובות והזכויות של עובדים כלפי מעבידים אל מעביד חדש שהמעביד הקודם בחר בו, כשהדבר נעשה שלא בהסכמת העובדים. בנוסף, לעובדים קיימת זכות לבחור את מעסיקם. זכות זו נובעת הן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והן מחוק יסוד: חופש העיסוק. על כן העברת עובד למעביד אחר דורשת את הסכמתו המפורשת או המשתמעת של העובד אם מראש בעת כריתת חוזה ההעסקה או קשירת יחסי עבודה ואם בעת חילופי המעבידים. לאור טיבם המיוחד של חוזי העבודה ולאור עקרון הפררוגטיבה הניהולית ניתן לראות בעובדים כמסכימים לשינויים המתבצעים תדיר במקום העבודה, שינויים הנדרשים לצורך תפעולו השוטף והיומיומי של העסק כעסק חי ומתפקד בסביבה דינמית ומשתנה. לכן בהיעדר תניה חוזית הקובעת אחרת יראו בעובד כמי שהסכים במשתמע לביצועם של שינויים אלה. עם זאת, אין לראות בעובדים כמסכימים מראש, מכוח עקרון הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לכל שינוי בזכויותיהם, יהיו השלכותיו עליהם אשר יהיו. קיימים שינויים אורגניים, הפוגעים בזכויות מהותיות של העובדים המוקנות להם על פי חוזה העבודה והמשנים את בסיס ההסכמה בין הצדדים לו, עד שלא ניתן עוד לראות בהם הגמשה של החוזה המקורי, אלא חוזה חדש, פררוגטיבת הניהול אינה משתרעת על שינויים אלה. העברת הזכויות החוזיות של המעביד כלפי צוות העובדים במסגרת מכירת העסק כעסק חי באה בגדר אותם שינויים אורגניים אשר פררוגטיבת המעביד אינה משתרעת עליהם, ואין בה כדי לבסס הסכמה מראש של העובד לשינוי מעביד. (בג"ץ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ פד"ע נ"א (6) 481, 533, 54, 549, 550-553). חובת המעבידחילופי מעבידיםחוב