במהלך שנת 2006 החל לפעול בעיר הו"ה גרעין נח"ל עירוני שעסק בתחום הנוער. העירייה נדרשה לשכן את חיילי הגרעין בנכס שבו יתקיימו תנאים שנדרשו ע"י הצבא כמו הפרדת חדרי מגורים, שירותים ומקלחת בין בנים לבנות. לאחר פנייה למתווך אותרה דירת הגב' פרוינד ברחוב שנת היובל 116 בהוד השרון (להלן: "הדירה") שנמצאה מתאימה למטרה. הגב' פרוינד שגרה בדירה מאז רכישתה מקבלן בשנת 98 עמדה לעבור דירה למקום אחר ונכונה הייתה להשכירה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא השכרת דירה לחיילים: 1. יחסי שכירות בין הצדדים שהגיעו לסיומם הניבו תביעת התובעת (להלן: "העירייה") בה עתרה לשני סעדים האחד, למתן צו מניעה קבוע המורה לנתבע 2 (להלן: "הבנק") להמנע מלחלט ערבות בנקאית שהוצאה לטובת הנתבעת 1 (להלן: "הגב' פרוינד") והשני, מתן צו הצהרתי לפיו תהא האחרונה מנועה מלקבל כספים מכח כתב הערבות. הגב' פרוינד הגישה מצידה תביעה כספית נגדית לפיצוי בגין נזקי הפרת הסכם שכירות בין היתר בפינוי מאוחר של המושכר, כשהוא אינו תקין ומתוקן על כל הליקויים שנגרמו בו בעטיים של חיילים שהושכנו במושכר ע"י העירייה ובהעדר סילוק כל החובות החלים על האחרונה על פי ההסכם. רקע עובדתי 2. במהלך שנת 2006 החל לפעול בעיר הו"ה גרעין נח"ל עירוני שעסק בתחום הנוער. העירייה נדרשה לשכן את חיילי הגרעין בנכס שבו יתקיימו תנאים שנדרשו ע"י הצבא כמו הפרדת חדרי מגורים, שירותים ומקלחת בין בנים לבנות. לאחר פנייה למתווך אותרה דירת הגב' פרוינד ברחוב שנת היובל 116 בהוד השרון (להלן: "הדירה") שנמצאה מתאימה למטרה. הגב' פרוינד שגרה בדירה מאז רכישתה מקבלן בשנת 98 עמדה לעבור דירה למקום אחר ונכונה הייתה להשכירה. 3. ביום 20.3.06 נחתם הסכם השכירות לשנה ועל פיו הועמדה ע"י העירייה ערבות בנקאית על סך של 50,000 ₪ להבטחת התחייבויותיה לרבות בגין האחריות לתיקון נזקים ככל שיגרמו לדירה. לטענת הגב' פרוינד נועדה ערבות זו להפיג את חששה לקלקול דירתה המטופחת ע"י החיילים שיוכנסו לדירה. 4. לאחר החתימה על ההסכם וביום 22.3.06, נערך מפגש בין נציגת העירייה, נציג צה"ל והגב' פרוינד שחתמו על מסמך שנערך במעמד זה, שכותרתו "פרוטוקול כניסה לדירה בשנת היובל 116 (להלן: "פרוטוקול הכניסה"). במסמך זה רשמה הגב' פרוינד רשימת של הציוד שהיה בדירה לרבות ברזים, אסלות וצמחים בחצר. 5. אין חולק כי עוד בטרם תום תקופת השכירות הראשונה וביום 20.11.06 פנתה הגב' פרוינד בכתב אל העירייה בו פרטה מספר ליקויים טעונים תיקון שלאחריו נערכה בדיקה בדירה ע"י נציגי העירייה וסוכם על תיקונם. מוסכם על כלם כי הגב' פרוינד הסכימה למרות זאת להשכיר את הדירה לשנתיים נוספות תוך התנאת הארכת השכירות בתיקון הליקויים. לטענת העירייה דרשה הגב' פרוינד להעלות את דמי השכירות באופן משמעותי לעומת מחיר השוק בהתחשב בנזק שיכול להגרם בדירה ע"י יושביו הנ"ל. 6. הצדדים חתמו על חוזה להארכת תקופת השכירות לשנתיים נוספות. לטענת העירייה ביצעה תיקונים בדירה במהלך התקופה הנ"ל לרבות תיקונים יסודיים שנושא בהם דר"כ בעל הנכס, ואילו לטענת הגב' פרוינד לא בוצעו התיקונים שבהם התחייבה העירייה אלא שביקשה לדחות את ביצועם עד לסיום תקופת השכירות המוארכת. 7. לאחר 3 שנים ומשסיים גרעין הנחל את פעולתו הודיע ביום 12.2.09 נציג העירייה מר יוסי בן נון (להלן: "מר בן נון") לגב' פרוינד כי העירייה אינה מבקשת להמשיך את השכירות. גב' פרוינד ביקשה לקבל את מפתח הדירה על מנת לראות את מצבה. 8. ביום 26.2.09 - שבוע טרם תום תקופת השכירות - נערך סיור בהשתתפות הצדדים ונערכה רשימת ליקויים שלטענת הגב' פרוינד נגרמו בדירה. לטענת העירייה אישרה לבצע את כל התיקונים שדרשה הגב' פרוינד ומחלקת אחזקת מוסדות חינוך החלה במלאכה לרבות עריכת תיקונים שלרוב אינם באחריות השוכר. חרף האמור, ותוך כדי ביצוע העבודות, נודע לעירייה, כי הגב' פרוינד פנתה לבנק ביום 9.3.09 בדרישה לחילוט הערבות הבנקאית שניתנה כבטוחה ואילו העירייה המשיכה בביצוע התיקונים והשלימה אותם. לטענת הגב' פרוינד למרות פניותיה הרבות לעירייה לא נענתה ולא בוצעו התיקונים כמוסכם לכן נוכח חששה להחמיץ את מועד פקיעת הערבות הגישה בקשה לבנק לממשה. 9. הצדדים חלוקים בעניין עצם ואופן פינוי הדירה בתום תקופת השכירות ביום 19.3.09. לטענת העירייה נמסרה הדירה לגב' פרוינד כשהיא תקינה וכל התיקונים בוצעו - תיקון חלונות ותריסים, החלפת רשתות, תיקון דלתות, עבודות חשמל, ניקוי ותיקון מזגנים וכשהיא צבועה ונקייה ואילו לטענת הגב' פרוינד לא רק שפניותיה לתיקון הליקויים נענו בשלילה אלא שהיא נאלצה להזמין חוו"ד מומחה שמצא 126 ליקויים שלא תוקנו וחוו"ד זו נמסרה לעירייה. עוד טענה כי רק ביום 7.7.09 בחלוף 4 חדשים מתום תקופת השכירות הודיעה העירייה על השלמת התיקונים לפי חווה"ד הנ"ל אולם גם לאחר מכן נותרו ליקויים נוספים כמפורט בחוו"ד משלימה שצורפה לתביעתה. חלק מהעבודות הנ"ל השלימה הגב' פרוינד באמצעות בעלי מקצוע ורק ביום 31.7.09 ניתן היה להשכיר את הדירה לאחר. חוות הדעת הנ"ל של השמאי מר אבן ארי (להלן: "השמאי אבן ארי") צורפו לתביעתה הנגדית של הגב' פרוינד ובאמצעותן ביקשה לחייב את העירייה בתשלום עלות התיקונים בסך של 36,727 ₪. לטענת העירייה לא היה מקום לדרישותיה הנוספות של הגב' פרוינד שדרשה ביצוע תיקונים נוספים וזאת על אף שבהסכם השכירות החדש שחתמה עם דייר אחר ביום 20.7.09 הצהירה כי מצב המושכר תקין. לכתב ההגנה לתביעה שכנגד צורפה חוו"ד עובד העירייה המהנדס מר אדגר ברוצקי (להלן: "מר ברוצקי" ) שעל פי דעתו נמסר הבית במצב טוב לאכלוס ורב הליקויים המנויים בחוו"ד של השמאי בן ארי לא נבעו מפעילות הדיירים בדירה. 10. גב' פרוינד מבקשת לחייב את העירייה בקנס יומי בגין איחור במסירה בסך של 100 דולר מיום 19.3.09 ועד 1.8.09 לרבות חיוב בפיצוי המוסכם בסך של 19,055 ₪ (5,000 דולר) על הפרה יסודית. 11. עם הגשת התביעה עתרה העירייה למתן צו מניעה זמני שניתן במעמד צד אחד כלפי הנתבע 2 להמנע מחילוט הערבות הבנקאית וביום 4.5.09 הוארך הצו הזמני כפוף גם להארכת תוקף הערבות עד להחלטה אחרת. הנתבע 2 הודיע ביום 30.3.09 כי יכבד כל החלטה של ביהמ"ש בעניין. 12. לאחר הגשת התביעה מונה המהנדס אורמן כמומחה מטעם ביהמ"ש לבדיקת הליקויים בדירה. על פי חוות דעתו מיום 16.5.10 עלות תיקון הליקויים בדירה במחירי עלות לדייר באמצעות קבלן מזדמן מסתכמת בסך של 8345 ₪ בצירוף מע"מ וכי לא ידרש פינוי הדיירים לצורך ביצוע התיקונים הנ"ל. לאחר מתן תשובות הבהרה לא חלקו הצדדים על מסקנות המומחה. המחלוקת 13. ליבת המחלוקת נוגעת למצב הדירה לקראת סיום יחסי השכירות. מצב עובדתי זה עומד ביסוד השאלות הטעונות הכרעה כמו זכותה של הגב' פרויד לפיצוי בגין הפרת ההסכם על כל רכיביו וזכותה למימוש הערבות הבנקאית. יוזכר כי העירייה חזרה וטענה כי הגב' פרוינד היתה מודעת למהות הסכם השכירות והציפיה לקיומם של נזקים גולמה בדרישתה לדמי שכירות גבוהים מהמקובל. 14. העירייה הסתמכה בראיותיה על תצהיריהם של מנהל אגף החינוך ופנאי בעירייה מר יוסי בייר (להלן: "מר בייר"), תצהירו של מנהל מחלקת אחזקת מוסדות חינוך המהנדס מר ברוצקי ,עובד אגף החינוך מר קובי תבור ( להלן: "מר תבור") ומר בינון מנהל מחלקת חוזים ומכרזים בעירייה. ההתקשרות בהסכם- הבנות ועקרונות 15. מר בייר הצהיר כי הוא היה האחראי על שכירת הדירה לצורך שיכון הנח"ל העירוני. חברי הגרעין הנ"ל שובצו בבתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים וערכו פעילות חברתית ועידוד הגיוס לצה"ל. בשעות אחה"צ פעלו חברי הגרעין במועדוני נוער וקהילה והקימו מערך פעילות לידי השכונות השונות. הגרעין כלל בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד במסגרת שירות צבאי בנח"ל. לדבריו נוכח מצוקת זמנים של הכנסת הגרעין לעבודה בעיר הסכימה העירייה לתנאי ההסכם שהכתיבה גב' פרוינד ובכללם גובה דמי השכירות והמצאת הערבות הבנקאית. בחקירתו אישר כי הוחלפו מספר טיוטות שעליהן עבר היועץ המשפטי של העירייה וכי הבטוחה שנמסרה לגב' פרוינד נועדה להבטיח תיקון נזקי הדירה. לדבריו ידעה הגב' פרוינד כי ישוכנו 16 חיילים מה עוד שלבסוף הגיעו רק 14 מהם. העד הנ"ל הודה כי לקראת תום תקופת השכירות הראשונה פנתה הגב' פרוינד בטענה על קימום של שורת ליקויים על כן דרשה להעלות את דמי השכירות לסך של 110,000 ₪ בשנה (9,000 לחודש בערך) כאשר מחיר השוק הינו 6,500 ₪. ככל הנראה גב' פרוינד לקחה בחשבון שייגרם לדירה נזק גדול יותר משהיה נגרם על ידי שוכר "רגיל". עוד התנתה גב' פרוינד את הארכת הסכם השכירות בשנתיים נוספות בכך שהתובעת תתקן את הנזקים והדבר בא לידי ביטוי בסעיף 2 לתוספת להסכם. מר יוסי בינון שהיה מנהל מחלקת חוזים ומכרזים בעירייה ערך לדבריו בדיקה של הסכם השכירות והתברר לו שבשנה הראשונה לשכירות שלמה העירייה דמי שכירות חודשיים בסך של 5,700 ₪ לחודש ובשנה השניה המחיר עלה ל-9,166 ₪. סכום זה היה נראה לו חריג מאחר שהעירייה שכרה דירה נוספת דומה בתקופה מקבילה בתמורה נמוכה משמעותית. הוא התריע על כך בפני מנהל אגף החינוך לרבות על תנאי ההסכם המחמירים .הוא הסביר בהגינותו כי לא התכוון לומר כי בעצם גביית תשלום גבוה כנ"ל נשללה זכות הגב' פרוינד לתיקון נזקים בדירה אלא שלטענתו דמי השכירות גילמו את כלל ההוצאות של המשכיר בנכס לרבות תיקונים יסודיים החלים עליו. על פי הצהרת מר בייר לא רק שהעירייה עמדה בהתחייבויותיה אלא שלאחר שהודע לגב' פרוינד על סיום הסכם השכירות התקשרה הראשונה למשרדו מספר פעמים וניסתה לשכנעו להאריך את השכירות עבור שימוש אחר. בשלב מסוים הגיע לדירה עם מנהל מחלקת הגנים בעירייה כדי לבדוק אפשרות לשכור את הדירה לצורך גן של חינוך מיוחד אך הדירה לא התאימה. הגב' פרוינד הצהירה כי עובר לחתימת הסכם השכירות הדירה הייתה מטופחת ומאובזרת והגינה פורחת ומושקעת כ"ארמון" לדבריה ובמצב זה נמסרה הדירה לעירייה. גב' פרוינד מתארת את התלבטותה טרם חתימת ההסכם עקב החשש שחברי הגרעין יקלקלו את הדירה ואולם לאור הצעת העירייה לדמי שכירות גבוהים ממחיר השוק נכרת ההסכם, דהיינו הצדדים מצאו לפתור את הסיכון באמצעות המצאת ערבות בנקאית שמטרתה לערוב לתיקון נזקים ובהסתמך על האמור בהסכם שהערבות תוחזר לעירייה כאשר הדירה תושב לקדמותה כפי שהייתה בעת המסירה. עוד העידה כי לפני תחילת השכירות נפגשה בדירה עם נציגת העירייה ונציג הצבא שבדקו את הדירה ותקינותה ונערך פרוטוקול מסירה שנחתם על ידם והוא שמחייב. הליקויים במהלך ולקראת סיום הסכם השכירות 16. על פי המוצהר ע"י מר בייר גרעין הנח"ל פוקח על ידי מספר גורמים - על ידי הצבא באמצעות מפקד המחוז ומפקד העיר וכן מטעם העירייה על ידי גב' נירית סוקול רכזת נוער עירונית (להלן: "גב' סוקול").במסגרת פיקוח הצבא על הדירה נערכו בדירה מדי חודש מסדרים על ידי מפקדם של חברי הגרעין ובו נבדק מצב הדירה. כמו כן נערכו בדיקות על ידי נציגי העירייה כדי לוודא תחזוקה של הנכס וכאשר אותרו תקלות הם טופלו על ידי מחלקת אחזקת מוסדות של העירייה. כפי שהודה כאמור, לקראת תום שנת השכירות, 20.11.06, פנתה גב' פרוינד באמצעות בא כוחה לגב' סוקול וטענה כי בביקור שערכה בדירה התברר לה שנגרמו נזקים שונים לרבות רטיבות בארון המטבח, הזנחת הפילטרים של המזגן, סתימת צינורות הניקוז של הגג, הדבקת תמונות שחייבה קילוף הקירות, שפכטל וצביעה של כל הבית לרבות תקרות, סתימה של צינורות הניקוז בבית ועקירה של הניאגרה בבית השימוש. על פי הצהרתו במהלך השנתיים הבאות - 19.3.07 עד 19.3.09 בוצעו כל התיקונים בדירה על ידי העירייה לרבות תיקונים שלרוב נושא בהם בעל הנכס. עוד אישר כי במהלך כל אותה תקופה הגיעה גב' פרוינד למשרדו , לגב' סוקול ולגזבר העירייה מספר רב של פעמים אך מעולם לא דרשה ביקור בדירה לצורך בדיקת תחזוקה או שהתעניינה בדירה ולא תיאמה מעולם ביקור בדירה לצורך בדיקתה ולא העירה דבר על אופן תחזוקתה. עוד הצהיר כי בתום השכירות, ביום 19.3.09 נמסרה הדירה לגב' פרוינד כשהיא תקינה וכל התיקונים בוצעו - תיקון חלונות ותריסים, החלפת רשתות, תיקון דלתות, עבודות חשמל, ניקוי ותיקון מזגנים וצביעת הדירה כולה. לצורך האמור נדרשה העירייה אף להעסיק קבלנים חיצוניים בתשלום וחלקם בוצע על ידי מחלקת החינוך לרבות ניקיון הדירה על ידי חברת ניקיון חיצונית. עם מסירת המפתחות לגב' פרוינד לא הייתה לנציגי העירייה גישה לדירה למעט בתיאום עמה. לכשנשאל הכיצד מצא השמאי בן ארי ליקויים וקלקולים שלא תוקנו השיב (בעמ' 16 שורה 9): "ת: היו לנו רשימות של ליקויים כאלה או אחרים, דאגנו לתקן את כל רישומי התיקונים ללא יוצא מהכלל. יכול להיות שרמת הליקויים, יתכן, בעקבות זאת שהגיע יועץ כזה או אחר, היה טעונה שיפור. עם זאת, כל רשימות הליקויים שהוגשו ע"י כל גורם שהוגש אליי, אושר במיידי כל תיקון כל הליקויים ללא יוצא מהכלל. ש: אחרי 19.3 אישרת לבצע את כל התיקונים, והם תוקנו לאחר ה-19.3? ת: כן." גם מר ברוצקי שהיה ממונה בין היתר על נושא אחזקת הדירה החל משנת 2008 הצהיר על הטיפול המיטיב שניתן ע"י העירייה . על פי הצהרתו דיירי הדירה היו מתקשרים למוקד העירוני והייתה נפתחת פניה, העד היה שולח בעל מקצוע שיטפל בתקלה - בעיית חשמל, החלפת מנעול רב בריח לאחר פריצה, שקע מזגן, תיקון מנעול של מזגן, פתיחת מרזב וניקוי הגג. בחודש ינואר 2008 נמסר כי יש תקלות שונות במזגנים בדירה ואז פנה לקבלן המזגנים של העירייה חברת שון רון בע"מ ואלו בדקו את המזגנים והעבירו הצעת מחיר. משכך תיקנה העירייה על חשבונה 3 מהמזגנים (מנוע שרוף בסך של 2,100 ₪ + מע"מ, תיקון דליפה, הלחמה במעבה בסך של 490 ₪ + מע"מ וחיבור חשמל למנוע שמנותק בסך של 290 ₪ + מע"מ). על אף שאין המדובר בקלקול שנובע מהשחתה או שימוש בלתי סביר אישר את התיקונים ולא דרש תשלום בעבורם מהגב' פרוינד. גם עד התביעה מר תבור שהיה אחראי מטעם העירייה לתחזוק הדירה בשנת השכירות האחרונה כאחראי על פעילות הגרעין החל ממרץ 08' הצהיר כי בכל דיווח של החיילים על תקלה היו מדווחים למחלקת אחזקת מוסדות חינוך שאנשיה היו דואגים לתקן את התקלה אם בעצמם או באמצעות אנשי מקצוע. לרוב היו תקלות רגילות של בלאי אשר לא טופלו כלל ע"י הגב' פרוינד. יתר על כן החיילים ששוכנו בדירה היו בוגרים ואחראיים וודאי לא כאלו מסוג האנשים שיגרמו נזק מכוון. 17. מר ברוצקי תיאר את מצב הדירה לקראת סיום תקופת השכירות משהתבקש על ידי מר תבור, להגיע לסיור בדירה לצורך בדיקתה טרם מסירתה לגב' פרוינד. במקומו שלח את סגנו, מר אוריאל שקורי, ביום 26.2.09 לסיור וזה בוצע בנוכחותו של האחרון, מר תבור והגב' פרוינד. מר תבור הצהיר כי במהלך הסיור עברו הנוכחים מהמרתף עד לקומה העליונה והגב' פרוינד הכתיבה לו שורה של תיקונים שדרשה כי יבוצעו ע"י העירייה ורשימה זו הועברה לביצוע. לאחר קבלת אישור תקציבי לכך פונו החיילים מהדירה ומנהל מח' מוסדות החינוך החל דואג לתיקונים מיידית. על פי פירוט העבודות שבצעה העירייה לפני סיום תקופת השכירות ע"י מר ברוצקי בוצעה הזמנה של קבלן מיזוג אויר, עבודות צבע מקיפות שכללו את צביעת כל החדרים, תקרות וחדר מדרגות. עלות החומרים לעבודה היתה 1,819 ₪, תיקוני נגרות בדלתות על ידי נגר חיצוני (יוסי אדיב), תיקוני אלומיניום על ידי קבלן חיצוני בעלות של 1,316 ₪ (יוסי אליה), עבודות ניקיון על ידי חברת המבריק בעלות של 2,079 ₪ שכללה ניקוי שמשות, תריסים, מסילות, מסגרות, אמבטיות, אסלות, חרסינות, מוזאיקה, ארון מטבח, קרצוף רצפה במכונה ייעודית וריסוס, תיקון אבנים משתלבות בחניה, תיקון מרזבים בחלק הקדמי של הדירה, תיקוני צבע, החלפת אסלות ותיקוני גבס. 18. מר תבור תיאר את ניסיונותיו לתאם את מועד מסירת הדירה עם הגב' פרוינד. לדבריו התקשר אליה מספר פעמים עד כי נאלץ לפנות לבא כוחה ע"מ להודיעה על כך. גם הבקשה ליידעו מה יעשה בחפצים שנותרו כמו מקרר וכיריים לא נענתה ע"י ב"כ הגב' פרוינד. לאחר שהואילה הגב' פרוינד להשיב לצלצול נוסף נקבע מועד המסירה לשעות הצהריים למחרת. על פי עדותו סירובה של הגב' פרוינד היה עיקש עת שסירבה לכל דבר שנתבקשה כמו עריכת תיעוד למסירה וכך הסביר( בעמ' 19 שורה 19 לפר'): "ת: הכרתי את הנתבעת 1 חודש לפני המסירה, היא פנתה אליי ואמרה לי שבגלל שהחוזה מסתיים וגרעיני הנחל לא ממשיכים, כי הם מגיעים ל-3 שנים באופן קבוע, עיריית הוד השרון לא יכולה לקבל גרעין רביעי, לכן הכרנו כדי לבצע את כל הליכי הפינוי וקבלת החזקה על ידה. במהלך הזה פנתה אליי הנתבעת 1 ואמרה אם העירייה יכולה להמשיך, בדקתי, והתשובה שקיבלתי היא לא. ש: האם היא סירבה לשתף פעולה במעמד המסירה ב-19.3 בגלל שלא היתה מרוצה ממצב הדירה? ת: אני לא יודע למה היא סירבה לתאם. ש: היא לא אמרה לך שמשהו לא בסדר? בסיור שהיה ב-19.3 ת: נכון. ש: לכן היא לא כתבה פרוטוקול, ולכן סירבה לחתום שהיא מקבלת מפתחות, נכון? ת: היא סירבה גם לעגן את אי ההסכמות. ביקשתי ממנה שתגיד שהיא מסרה לי את המפתח, והיא גם את זה לא רצתה. היא לקחה את המפתח. את המונים ביצעתי לבד." לדבריו נודע לו בדיעבד כי כבר בבוקרו של יום המסירה הגיעה לדירה וצילמה אותה במצלמת וידאו. גם במעמד המסירה מצאה הגב' פרוינד לצלם במצלמה חלף בקשתו לעריכת פרוטוקול מסירה. לא זו אף זו היא סירבה לרשום את מדי המים והחשמל ובשעה 15.10 עזב את הדירה לאחר שמסר לה את המפתחות ומאז לא הייתה לנציגי העירייה כל גישה לדירה מלבד לאחר תיאום עם הגב' פרוינד. 19. עד התביעה מר ברוצקי כמו גם האחרים הצהיר כי ביום 19.3.09 נמסרה הדירה לאחר כל התיקונים. הדירה הייתה במצב טוב, נקיה ומתאימה למגורים. למעמד המסירה הגיעה גב' פרוינד מלווה באדם נוסף שסירב להזדהות ושמאוחר יותר התברר לו כי האדם הנוסף היה השמאי בן ארי. מר ברוצקי אישר כי עם סיום התיקונים העבירה גב' פרוינד לעירייה לאחר פינויה לדידו ביום 23.3.09 את חוות דעתו של השמאי בן ארי שפירט רשימה ארוכה של ליקויים, שחלק הארי בהם תוקן לטענתו לפני תום תקופת השכירות. בסיור שערך העד בדירה ביום 1.4.09 וביום 7.4.09 שב ובדק את דו"ח השמאי וראה שמירב הליקויים הינם ליקויי בניה שאינם קשורים לשימוש בנכס ואינם באחריות העירייה. מר שקורי מטעם העירייה ערך ביום 7.4.09 בתיאום עם גב' פרוינד ובא כוחה סיור נוסף בדירה לשם בדיקה והכנה להשלמת התיקונים. נציגיה נערכו באופן מיידי אולם הדבר היה תלוי תיאום עם הגב' פרוינד. בכל פעם שבקשו לקבל מפתח היה צורך בתיאום עמה- דבר שגרם לעיכוב בביצוע. ביום 7.6.09 הודיעה העירייה שהסתיימו כל התיקונים והדירה נוקתה באופן יסודי. העד גם שימש כמומחה מטעם העירייה וקבע בחוות דעתו בין היתר כי הדירה נבנתה לפני למעלה מ-11 שנה ברמת גימור בינונית כאשר רוב הליקויים המשמעותיים הם בעיות קונסטרוקטיביות, תכנון לקוי, סדקים בקירות, בעיות בשיפועים שגרמו לרטיבות וכד'. כל אלו לא נגרמו מחבלות לדירה או משימוש בלתי סביר בו. לדבריו, השוואת המסמך שצרפה גב' פרוינד להסכם המקורי מלמדת שלא הייתה התייחסות לליקויים אלו ויש סיכוי סביר שתקלות אלו היו בדירה עובר לתחילת תקופת השכירות. יתר הליקויים שנמנו הם שוליים ועלותם המירבית הינה 5,000 ₪ וניתן לבצעם גם כאשר הדירה מאוכלסת. 20. מר בן נון הצהיר כי ביום 12.2.09 שלח העד לנתבעת הודעה על סיום ההסכם החל מיום 19.3.09 ובקש שתוחזר הערבות הבנקאית אלא שלהפתעתו הגב' פרוינד כבר פנתה לבנק בדרישת חילוט כבר ביום 9.3.09 על אף שההסכם הסתיים רק ביום 19.3.09 ותוקף הערבות נקבע ליום 28.3.09. ככל הידוע לו לא הוצע לעירייה להאריך את תקופת הערבות על מנת להסדיר את התיקונים אלא שגב' פרוינד פעלה בחשאי וניסתה לחלט את הערבות לפני תום ביצוע התיקונים בדירה. עוד העיד כי לאחר מסירת הדירה פנה לחב' חשמל ולמחלקת המים והודיע על העברת החיוב על שמה של הגב' פרוינד לכשנודע על קיומו של חוב שילמה העירייה לסילוקו סך של 2,331 ₪ ביום 28.7.09 בגין שני חשבונות חשמל אחרונים. 21. הגב' פרוינד תארה מצב עובדתי אחר לחלוטין מזה שתואר ע"י נציגי העירייה. על פי הצהרתה חברי הגרעין גרמו נזקים גדולים לדירה כבר במהלך שנת השכירות הראשונה וכבר לאחר חדשיים התקשרו אליה והתלוננו על תריס שלא ניתן לפתחו. משהגיעה למקום ע"מ להיווכח בבעיה שנראתה לה תמוהה גילתה כי (בעמ' 23 לפר'): "התריס היה קרוע, החבל קרוע, התריס כולו באלכסון, מתקן התריסים היה המום,...." לאחר מכן הגיעה תלונה על הצפה והתברר כי ברז הניקוז בגג היה סתום בזבל. לדבריה התקשרו אליה לאחר שלא נענו ע"י נציגי העירייה וכאשר הגיעה למקום (בעמ' 23 שורה 29 לפר'): "הם התקשרו אליי לאחר 10 פעמים שהתקשרו לעירייה, הגעתי וחשכו עיניי. כל הקיר מלא עובש. תנסי להעמיד מים בקיר ותראי מה קורה. היתה גם נזילה דומה כי אף אחד לא לימד אותם לפתוח את השיבר... אני השכרתי ל-8 איש, אני לא יודעת איך הם התרבו, אבל הם לא יודעים לפתוח את השיבר של הכיור במטבח. גם לא עולה בדעתם שאין מסננת, הלכלוך הזה הביא לכך שגם נוזל מהצינור, גם נוזל מהכיור, כל הארון נרקב, אני לא יודעת אם זה בתמונה הזאת שהצגתי לכם. באמבטיה הם גורפים את המים, הם מסלקים את מסנן האמבטיה, וגורפים את כל הלכלוך לתוך ברזי הביוב. הרי כל המטרה של המסננים שזה לא יקרה. אני הצעתי, יותר מפעם אחת, אמרתי לאירית שהחבר'ה הם ילדים בני 18, הם לא יודעים לתחזק בית." עוד העידה כי ביום 20.11.06 בטרם מלאה שנה שלחה מכתב המפרט את הליקויים. בתשובה בצעו נציגי התובעת סיור בדירה יחד עמה וראו את הליקויים ואמרו שיסדרו את כל הליקויים כשהשכירות תסתיים. 22. גב' פרוינד הסבירה כי טרם סיום תקופת השכירות הראשונה קבלה הצעה מהעירייה להאריך את ההסכם בשנתיים נוספות. לכך הסכימה בתנאי שהליקויים יתוקנו לפי רשימת ליקויים שהכינה ובתנאי שתישאר הערבות הבנקאית. על פי הסכם ההארכה נקבע תנאי מהותי בדבר תיקון הליקויים והנזקים אך העירייה לא עמדה בהתחייבות זו ובקשה לדחות את ביצועם עד סיום התקופה המוארכת וגם בכך לא עמדה. לאחר שהודע לה ביום 12.2.09 שאין לעירייה צורך יותר בדירה ביקשה לקבל מפתח להיכנס לדירה ולראות מה מצבה. מאותו רגע קבלה יחס מזלזל ונציגי העירייה התחמקו ממנה משך שבועיים. רק ביום 26.2.09 נערך סיור בדירה בנוכחות נציגי שני הצדדים אשר מטרתו היתה לאתר את הדרוש תיקון. ברם, נציג העירייה מר אריאל ערך רשימה חלקית תוך התעלמות מליקויים רבים עליהם הצביעה ואף סרב לעלות עמה לקומה השנייה. 23. עוד העידה הגב' פרוינד כי ביום 9.3.09 לאחר שהעירייה נמנעה מתיקון כל הליקויים ופניותיה לא נענו ונוכח החשש להחמיץ את מועד פקיעת הערבות הגישה את בקשתה למימוש הערבות. כמענה לכך הגישה ביום 18.3.09 את התביעה דנן וכן בקשה לצו מניעה לאסור את מימוש הערבות. ביום 23.3.09 שלחה מכתב באמצעות בא כוחה ובו דרישה לביצוע תיקונים. כמענה התקבל מכתב ביום 23.3.09 מב"כ העירייה בו הוכחשו כל הטענות. נוכח האמור לא תוקן דבר והיא נאלצה להזמין חוו"ד מומחה מאת השמאי בן ארי. ביום 23.3.09 נשלחה דרישה נוספת לתיקון הליקויים בצירוף חוו"ד השמאי שמצא 126 ליקויים בהשוואה לפרוטוקול שנערך עם הכניסה לדירה. ביום 29.3.09 התקבלה תשובת העירייה במסגרתה טענה שהליקויים תוקנו באופן מלא ולפנים משורת הדין תסכים לערוך סיור נוסף על מנת לברר אלו ליקויים נותרו. 24. ביום 7.7.09 בחלוף 4 חודשים מתום תקופת השכירות הודיעה העירייה על השלמת התיקונים כביכול לפי חוו"ד השמאי בן ארי. ואולם לטענת הגב' פרוינד גם כאן התרשלה העירייה והיא נדרשה לחוו"ד משלימה של השמאי בן ארי אשר קבע כי יש ליקויים שלא תוקנו בשיעור של 36,727 ₪. גב' פרוינד שוב פנתה לעירייה ואולם הפניה לא נשאה פרי ולכן נאלצה להזמין אנשי מקצוע לצורך ביצוע התיקונים. חלק מהעבודות בוצעו ללא קבלות לדרישת בעלי המקצוע. העבודות הושלמו ביום 31.7.09 ועד מועד זה לא ניתן היה להשכיר את הדירה. לדבריה ביום 20.7.09 התקשרה בהסכם עם דייר חדש. בשלב זה התברר לה שהחשמל מנותק כי לא שולמו חובות העירייה בגין חודש ינואר 09 ו מרץ 09 ורק לאחר מספר פניות שולם החוב ע"י העירייה באיחור. טענות הצדדים 25. לטענת העירייה פעלה הגב' פרוינד בבקשתה למימוש הערבות הבנקאית במהלך ביצוע התיקונים בדירה מבלי ליידעה קודם לכן וזאת למרות שתוקפתה של הערבות נקבע לאחר תום תקופת השכירות. יתר על כן העירייה ביצעה שורה ארוכה של תיקונים בדירה ושכרה לצורך כך אנשי מקצוע הכל במטרה להשיב את הדירה למצבה התקין ולשביעות רצון המשכירה. ממילא עת שהושבה הדירה לאחרונה לא היה המפתח ברשות העירייה והדבר השליך על אפשרויות הביצוע. זאת ועוד, גם מומחה ביהמ"ש הבהיר כי ניתן היה לעשות שימוש בדירה לצורך השלמת התיקונים הפעוטים שעוד נותרו ,שהוערכו על ידו בסך של כ- 8,000 ₪.למעשה העירייה הסכימה לבצע תיקונים לפנים משורת הדין לאחר המסירה וגם אלו הושלמו ולכן אין לראות בכך ראיה להמשך החזקה בדירה. ב"כ הגב' פרוינד ביקש לדחות את תביעת העירייה באשר הוכח כי נגרמו נזקים ואלו לא תוקנו ואילו היקפם עולה על הנזק הישיר כפי שציין מומחה ביהמ"ש. לטענתו משעה שהעירייה איבדה ענין בדירה החל הסכסוך לטענתו לובש צורת התנהלות אחרת שהתבטאה בעוינות כלפי הגב' פרוינד והתעלמות מדרישותיה ועל רקע זה באה מצידה הדרישה למימוש הערבות. עוד נטען כי מסירת המפתחות לא העידה בנסיבות על פינוי הדירה במועד משום שהליקויים לא תוקנו אלא באיחור וממילא גם הופר ההסכם בביצוע התשלום המאוחר של החוב הכספי. על כן ביקש לחייב את העירייה הן בפיצוי מוסכם, הן בעלות התיקונים, הן בקנס האיחור בפינוי, ובנוסף בנזק לא ממוני ובהוצאות ההתדיינות. דיון 26. לאחר בחינת מסכת הראיות שהוצגה הוכח כי בעת פינוי הדירה בתום תקופת השכירות לא תוקנו כל הליקויים בדירה ע"י העירייה. יודגש כי אין בהיקף הליקויים כדי לפגע בזכות הגב' פרוינד למימוש הערבות גם אם צומצם לאחר ההתקדמות בביצוע התיקונים ע"י העירייה. כאן המקום לציין כי האחרונה לא ביקשה לתקן את כתב התביעה ולהתאימו למצב שלאחר הפינוי וביצוע התיקונים הנוספים על ידה כמו גם בצמצום היקף הדרישה לעלות התיקונים על פי חוו"ד מומחה ביהמ"ש. על כן מסקנה זו גוררת דחיית תביעתה לסעד ההצהרתי. אמנם התרשמתי שגב' פרוינד מיהרה יתר על המידה בבקשתה לממש את הערבות אולם בדיעבד התברר כי לולא עשתה כן הייתה מפסידה את הבטוחה וזאת לנוכח ההליך הממושך של ביצוע והשלמת התיקונים ע"י העירייה. למול מסקנה זו אני קובעת כי היה במסירת מפתחות הדירה לידי הגב' פרוינד משום מסירת החזקה ופינוי הדירה. סירובה להכיר בכך אינו מעלה או מוריד לענין עמידה בהוראות הסכם השכירות ע"י העירייה בכל הנוגע לפינוי הדירה. יחד עם זאת וכפי שהובהר הואיל ונותרו ליקויים בדירה בשלב הנ"ל הפרה העירייה את התחייבותה בהסכם לתקן את כל הנדרש עובר למסירת החזקה. הפרה זו גרמה נזק משום העדר היכולת להשכיר את הדירה וההכרח בהשלמת התיקונים. נזקים אלו לא נכללו בתביעה הנגדית אלא נתבע הפיצוי המוסכם בלבד. 27. אני קובעת כי עלה בידי הגב' פרוינד להוכיח את עלות התיקונים בשיעור שנקבע ע"י מומחה ביהמ"ש בסך של 10,770 ₪. לטעמי ,הוכחה זכאות הגב' פרוינד לפיצוי בגין הפיצוי המוסכם לאחר שהעירייה לא מילאה אחר התחייבותה היסודית בהסכם לתקן את הליקויים בדירה עובר להחזרתה לידיה. אציין כי לו אכן היה דרוש לעירייה פרק זמן נוסף לצורך כך היה עליה לתכנן את המהלך הנ"ל עוד בעת ההתקשרות בהסכם. משלא עשתה כן אינה זכאית לתקופת חסד שנטלה לעצמה. 28. הגב' פרוינד ביקשה להתפצות בנוסף בגין נזק לא ממוני בסך של 40,000 ₪. לא שוכנעתי כי נגרמו לה סבל ועגמת נפש כפי שתיארה אך בגין התנהגות חסרת תום לב של נציגי העירייה. אמנם טרדה לא מעטה התלוותה ליחסי השכירות מבחינתה ,אולם זו לטעמי באה בגדר הסיכונים שהצדדים לקחו על עצמם . היא שהודתה כי דמי השכירות הניחו את דעתה להפגת החשש שהתלווה להשכרת הדירה למספר חיילים ועל כן לא תוכל להשמע בטענה אודות סבל שנגרם לה בעטיים. כמו כן הוכח כי נציגי העירייה פעלו לתיקון שורת הליקויים במהלך השכירות ולאחריה ולא הוכחה התחמקות שיטתית או מחדל מכוון או בחוסר תום לב. אין בכך כדי להפקיע את זכויותיה של הגב' פרוינד להחזר כל ההוצאות בהן נשאה לרבות הוצאות ההתדיינות. לסיכום 29. לאור האמור אני קובעת כדלקמן: א. התביעה נדחית. ב. אני מקבלת את התביעה שכנגד בחלקה ומחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 29,825 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה הנ"ל ועד לתשלום בפועל. לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרת בימ"ש, ומומחים בסך של 5787₪. ג. אני פוסקת לתובעת שכנגד בגין שתי התביעות על פי תוצאתן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪. כל התשלומים הנ"ל יבוצעו בתוך 30 יום שלאחריהן יוסר צו המניעה הזמני כלפי הנתבע 2 בנוגע למימוש הערבות. צבאמקרקעיןשכירותחיילים