##מעמדה של חוות דעתו המומחה מטעם בית המשפט:## לעניין אימוץ חוות דעת מומחה שמונה ע"י בית המשפט ומעמדה המיוחד לצורך קביעת מסקנות בעניינים מקצועיים, נאמר בע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ. עיריית ראשון לציון פד"י מא (1) בעמ' 139 כדלקמן:   "מינוי מטעם בית המשפט של מומחה הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינויו של המומחה כאמור, אין הצדדים צריכים ויכולים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת. לצורך העניין שלפנינו יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על ידיו, היינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת". בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל חנן ו- 32 אח', פ"ד נב (4), 563, 568-569 נאמר כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצרוך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד-שקילת אמינותו מסור לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעונו לעשות כן..".נ  הלכה פסוקה היא כי מקום בו חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט עומדת במבחן הביקורת וההיגיון, בית משפט לא יטה להתערב במסקנות המומחה מטעמו, אלא אם כן מתברר שהתשתית העובדתית עליה מתבססת חוות הדעת אינה מהימנה (ראו: ע"א 2160/90 רז נ. לאץ, פ"ד מז(5) 170). ##פסילת מומחה מחשש לניגוד עניינים:## תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- פוסלת אדם מלשמש מומחה מטעם בית המשפט אם יעץ או חיווה דעתו לאדם בענין שבמומחיותו ומבקשים להזמינו כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו. במצב דברים זה מתעורר חשש לניגוד ענינים העלול להתעורר בין שירות המומחה לבעל הדין לבין השירות אותו הוא מתבקש ליתן לבית המשפט באותו ענין עצמו. מומחהמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת