דיני המצאה בדיני תעבורה ככל שנוגע הדבר לעבירות לפי פקודת התעבורה או תקנותיה, קבועים בסעיפים 239-240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982. סעיף 240 לחוק קובע, בין היתר, כי ככל שנוגע הדבר לעבירות לפי פקודת התעבורה, אשר לא גרמו לתאונת דרכים - בה נחבל אדם חבלה של ממש, הרי נאשם שהוזמן ולא התייצב לבית המשפט, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סנגור מטעמו (ראו סעיף 240(א)(2)). בית המשפט רשאי לדון הנאשם כל עוד סבור הוא, שלא יהיה בשפיטת הנאשם, על דרך זו, כדי לגרום לו לעיוות דין (ראו סעיף 240(א)(3)). ברי, כי בית משפט קמא, אשר הרשיע הנאשם וגזר דינו בהיעדרו, נהג כדין, ולא היה באמור כדי לגרוע מן המערער יומו בבית המשפט. בהמשך לאמור, תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974 קובעת, כי בעבירות לפי סעיף 239א לחוק סדר הדין הפלילי בעניין זה, רואים ההודעה אודות ביצוע העבירה, כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא בשל הימנעותו מלקבלן. משפט תעבורההמצאת כתבי בי דין