התובע פוטר לטענתו ללא מתן הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע בטרם פיטוריו. הנתבעת לא נתנה לתובע הודעה מראש על מועד השימוע ולא פירטה בפניו את הנימוקים לפיטוריו. יוג נטעם על ידי התובע כי שינוי גרסאות הנתבעת באשר לסיבת פיטורי התובע מעידים כי, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב משקיבלה את התובע לעבודה לתקופה קצרה מראש על מנת לצלוח את תקופת הניסיון שניתנה לה ע"י הצבא, ובכך רמסה את זכויות התובע ועתידו בחברת נורקייט. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שינוי סיבת פיטורים: זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עגמת נפש וחוסר תום לב. להלן עובדות המקרה: 1. התובע עבד בחברת ISS נורקייט בע"מ (להלן - חברת נורקייט), שסיפקה שירותי תפעול והסעדה בבסיס "בצת" בטירת הכרמל, בתפקיד מנהל מתקני חדר אוכל ואחראי על צוות העובדים בשני מטבחים בבסיס. 2. בשנת 2011 זכתה הנתבעת במכרז של משרד הביטחון לאספקת שירותי הסעדה ל - 11 מטבחים ביחידות חיל הים באזור חיפה, והחל מחודש 9/11 היא מספקת שירותי מזון, בין היתר, בבסיס בצ"ת. 3. הנתבעת הציעה לעובדי חברת נורקייט שעבדו במטבחים, וביניהם התובע, להמשיך ולעבוד אצלה. 4. לטענת התובע, התבקש להמשיך ולעבוד בחברת נורקייט במוסדות אחרים, אולם מאחר והוצע לו ע"י הנתבעת הטבות ובונוסים, במידה וימשיך בעבודתו אצלה, קיבל את הצעתה והתחיל עבודתו אצל הנתבעת כמנהל המטבחים בבסיס בצ"ת מיום 1.9.11 ועד ליום 27.11.11, מועד פיטוריו. 5. לטענת התובע פיטוריו היו שלא כדין, וללא עריכת שימוע, וכי נוצל ע"י הנתבעת על מנת להדריך את העובדים החדשים במטבחים, ולאחר מכן פוטר. לאור האמור, הוגשה התביעה דנן. טענות התובע: 6. התובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע בטרם פיטוריו. הנתבעת לא נתנה לתובע הודעה מראש על מועד השימוע ולא פירטה בפניו את הנימוקים לפיטוריו. 7. שינוי גרסאות הנתבעת באשר לסיבת פיטורי התובע מעידים כי, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב משקיבלה את התובע לעבודה לתקופה קצרה מראש על מנת לצלוח את תקופת הניסיון שניתנה לה ע"י הצבא, ובכך רמסה את זכויות התובע ועתידו בחברת נורקייט. 8. מכתב הפיטורים הושלך לעבר התובע, שנאלץ לאוספו מהרצפה בבושת פנים. פיטורי התובע גרמו לו לעוגמת נפש משוויתר על עבודתו בחברת נורקייט והסתמך על הבטחת הנתבעת להמשך עבודה עימה. הנתבעת הציגה בפני התובע מצג שווא באשר לעתידו אצל הנתבעת ואפשרויות לקידום ותגמולים. 9. הנתבעת עשתה שימוש ציני וזדוני בתובע תוך התעלמות ממצבו האישי משפחתי, וניצול כישוריו כמנהל מטבחים בבסיס. 10. התובע פוטר משיקולים זרים, תוך הפרת חובת הנאמנות ותום הלב החלות על מעסיק. 11. על כן, לטענת התובע הוא זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן - א. פיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב - בסך של 30,000 ₪. ב. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בגובה שכר עבודה לשנתיים - בסך של 187,200 ₪ (לפי שכר עבודה חודשי בסך של 7,800 ₪). ג. דמי הודעה מוקדמת בגין 3 ימים - בסך של 936 ₪. טענות הנתבעת: 12. התובע התגלה כעובד בעייתי שגרם לתסיסה בין עובדי הנתבעת, נעדר תדיר מהמטבחים מבלי להחתים כרטיס נוכחות, התנהג בצורה לא ראויה לעובדי המטבח ולא הסתדר עם אנשי הצבא. 13. אנשי צבא התלוננו שהמטבחים מוזנחים ושהתובע נעדר הרבה במהלך יום העבודה. 14. התראות שניתנו לתובע ושיחות שהתקיימו איתו בעניין לא הועילו. מנהל המרחב, מר מאיר טל, ערך לתובע שימוע ונתן לו הזדמנות להגיב לטענות שהועלו כנגדו. הוחלט בתום השימוע לתת לתובע הזדמנות נוספת, אולם כשבוע וחצי לאחר מכן התובע פיטר על דעת עצמו ולאלתר שתי עובדות מטבח בניגוד להנחיות הנתבעת. 15. מכתב הפיטורים נמסר לתובע באופן אישי ע"י מר טל. 16. לתובע שולמו דמי הודעה מוקדמת בסך של 1,083 ₪ עבור 3 ימים במשכורת חודש 11/11. 17. הנתבעת לא הציעה לתובע בטרם קבלתו לעבודה תנאים טובים יותר מתנאי עבודתו בחברת נורקייט. 18. הרקע לפיטורי התובע היה בעיות משמעת, תפקוד לקוי ובעיות התנהגות. התובע פוטר משיקולים ענייניים ובתום לב. למרות שהתובע פוטר על רקע התנהגותי ומקצועי, הוחלט לכתוב במכתב הפיטורים כי, הסיבה לפיטוריו הינה צמצומים, על מנת שלא לפגוע בתובע. 19. התובע הועסק ע"י הנתבעת במשך 3 חודשים בלבד, ואינו זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסכום שנתבע. 20. התובע דחה את הצעת הנתבעת לחזור לעבוד בבסיס אחר באזור חיפה לאחר שהצבא לא הסכים לחזרתו לעבודה בבסיס בצ"ת. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 21. סגן אלוף משה טרבלסי, אשר משמש בתפקיד ראש ענף לוגיסטיקה בחיל הים, ובתקופה הרלוונטית לתביעה זו שימש כראש מפל"ג תפעול בבסיס בצ"ת בחיל הים, והיה ממונה, בין היתר, על הפעלת הלוגיסטיקה בתחום המזון והמטבחים אותם ניהל התובע בבסיס, העיד בביה"ד כי בתקופת תחלופת הקבלנים בשירותי ההסעדה בבסיס אכן הוכנה רשימה ע"י היחידות בחיל הים, אשר הועברה למטה חיל הים ובה שמות כל האנשים מחברת נורקייט שהצבא אינו מעוניין בהמשך העסקתם. ברשימה זו הופיע שמו של התובע. (ראה פרוטוקול דיון מיום 23.10.12 עמ' 19). סגן אלוף טרבלסי העיד כי, בטרם תחלופת הקבלנים, עוד במהלך עבודתו של התובע בחברת נורקייט היו לו מס' שיחות עם התובע, ועם קצין לוגיסטיקה ונגדת המטבח, אשר "לא הסתדרו כל כך ביניהם בתקופה הזאת". כמו כן, העיד סגן אלוף טרבלסי כי, בתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע היו שתי ביקורות לא טובות במטבחים, שכללו הערות בנושא פגיעה בבריאות הצבא באופן הכנת המזון. (שם, עמ' 19-20). 22. סגן אלוף טרבלסי העיד כי, כאשר דרש הצבא בפעם הראשונה לפטר את התובע, בתקופת תחלופת הקבלנים, הוא ביקש שהתובע ימשיך לעבוד, ומאחר והייתה לו השפעה בקבלת ההחלטות, בקשתו נענתה בחיוב. אולם, לאחר שהיה פעמים אחדות במטבח והתובע לא נמצא, ותוצאות ביקורות מטה חיל הים במטבחים לא היו טובות, משנמסר לו על הכוונה לפטר את התובע בפעם השנייה לא פעל הפעם על מנת למנוע את פיטוריו. (שם, ע' 22). 23. עוד העיד סגן אלוף טרבלסי כי, התקבלו תלונות מצד עובדי צבא על התובע וכי היה להם מאוד קשה לעבוד עימו. סגן אלוף טרבלסי הוסיף והעיד כי משפנה אליו הבעלים של הנתבעת לאחר הגשת התביעה דנן, בבקשה להחזיר את התובע לעבודתו בבסיס, התנגד לבקשה על מנת למנוע מצב של זעזוע נוסף במערכת לאחר תחלופת הקבלנים, ומאחר ומטה חיל הים סירב לחזרתו של התובע לעבודה. (שם, עמ' 22). 24. עדותו של סגן אלוף טרבלסי הותירה עלינו רושם אמין ומהימן. 25. מר ג'קי קרוטשי, אשר שימש בתקופת עבודתו של התובע בחברת נורקייט כסגן מפקד בסיס החותרים במשך 4 שנים, עד שעזב בחודש מרץ-אפריל 2011, העיד מטעם התובע כי, הכיר את התובע אשר לטענתו לא היה רודן, אלא ניהל עסק ועל כן "לא ציפו ממנו ללטף את העובדים שלו". (שם, עמ' 33). מר קרוטשי העיד כי, במהלך תקופתו כסגן מפקד בסיס היו ביקורות וכי תמיד נמצאו ליקויים, אולם חלקם לא היו בהשפעה ישירה של המטבח. כמו כן, העיד מר טרבלסי כי תמיד יש תלונות על טיב המזון. (שם, עמ' 31-32). 26. ראוי להדגיש כי, עדותו של מר קרוטשי אמינה עלינו. יחד עם זאת, מר קרוטשי שימש כסגן מפקד בסיס, ולא כאחראי על הלוגיסטיקה בתחום המזון, וממונה ישיר על המטבחים, התובע ושאר העובדים מטעם חברת נורקייט. על כן, ספק כי מר קרוטשי אכן היה מעורה בכל הנעשה במטבחים בבסיס, לרבות נוכחותו של התובע במהלך שעות העבודה מדי יום ביומו, וכן מערכת יחסי העבודה בין התובע לבין יתר עובדי חברת נורקייט במטבחים, ו/או בין התובע לבין עובדי הצבא במטבחים. כמו כן, מר קרוטשי שימש בתפקידו כאמור בתקופת עבודתו של התובע בחברת נורקייט, ועזב את הבסיס בחודשים מרץ-אפריל 2011, כאשר סגן אלוף טרבלסי החל תפקידו בתקופה זו כמפל"ג תפעול והממונה על הלוגיסטיקה בתחום המזון, והנתבעת החלה במתן שירותי הסעדה במטבחים בבסיס בחודש 9/11. על כן, אין באפשרותו של מר קרוטשי לדעת באשר לקיומה של רשימת עובדים מחברת נורקייט, שהועברה ע"י מטה חיל הים לידי הנתבעת בתקופת תחלופת הקבלנים, הכוללת עובדים שהצבא אינו מעוניין בהמשך העסקתם, ואשר התובע נמנה עליהם. מר קרוטשי לא היה מודע ולא יכול היה לדעת, כאמור, באשר לדרישת הצבא שלא להמשיך בהעסקתו של התובע לאחר תחלופת הקבלנים, וכן לא לתוצאות ביקורות של מטה חיל הים שהתקיימו במטבחים לאחר עזיבתו, בתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, ו/או לתלונות שהתקבלו כנגד התובע מצד עובדי המטבחים, בין אם מדובר בעובדי צבא ובין אם מדובר בעובדי הנתבעת. כמו כן, אין ספק כי מר קרוטשי לא היה מודע ולא יכול היה לדעת, באשר לנוכחותו ו/או היעדרותו של התובע במהלך שעות העבודה. כאמור לעיל, אף בתקופת שירותו של מר קרוטשי כסגן מפקד בסיס ספק רב, כי היה לו מידע בכל הנוגע לנוכחותו של התובע במהלך שעות העבודה מדי יום. 27. מהעדויות בתיק עולה כי, התובע היה מנהל תובעני וקשה. הנתבעת טענה כי, התובע התייחס לעובדי המטבח בצורה שאינה ראויה ומכובדת, סגן אלוף טרבלסי העיד כי, התקבלו תלונות מאנשי צבא שעבדו במטבח על התנהלותו של התובע, וכי היה להם קשה מאוד לעבוד עימו. גם מעדותו של מר קרוטשי עולה כי, התובע היה מנהל קשה, שכן הוא ניהל עסק...לא ציפו ממנו ללטף את העובדים שלו." אף מר מאיר לוי, אשר שימש כמנהל מרחב בחברת נורקייט בין השנים 2008 עד 2010, והיה מנהלו הישיר של התובע, העיד כי התובע לא רדה בעובדים, אבל היה תובעני. (שם, עמ' 34). ייתכן כי, שיטת הניהול של התובע את המטבחים בבסיס, לרבות התנהלותו מול עובדי המטבח, הייתה מקובלת על חברת נורקייט, אשר ראתה בו כאמור מנהל תובעני. אולם, הנתבעת ראתה בהתנהלותו התובענית והקשה של התובע מול עובדי המטבח כבעייתית ולא ראויה, ואין אנו מוצאים טעם לפגם בכך, שכן זו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת לקבוע את שיטות הניהול המקובלות עליה, ובין היתר, התנהלות של מי ממנהליה מול העובדים הכפופים לו. 28. כאמור לעיל, עדותו של סגן אלוף טרבלסי, אשר שימש כממונה על התובע מטעם חיל הים כבר מחודשים מרץ אפריל 2011, אמינה עלינו, ותומכת ומחזקת את טענות הנתבעת באשר להיעדרויותיו התכופות של התובע במהלך שעות העבודה, תלונות על התנהלותו של התובע מול עובדי המטבח וביקורות לא טובות שנערכו ע"י מטה חיל הים במטבחים. באשר לביקורות שנערכו במטבחים, השיב סגן אלוף טרבלסי לשאלת ביה"ד כי הביקורת השניה נעשתה בתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, וכי ייתכן והביקורת הראשונה נעשתה בתקופה הקודמת במהלך עבודתו של התובע בחברת נורקייט, אולם, "מבחינתי אני רואה בזה כאי תיקון הליקויים. אני רואה בזה כאחריות של מנהל המטבח, התובע, שפועל שם מטעם החברה." (שם, עמ' 24). סגן אלוף טרבלסי הוסיף כי, חיל הים מרוצה מתפקודה של גב' טליה, אשר החליפה את התובע בתפקידו כמנהלת המטבחים, וכי בהנהלתה המטבחים קיבלו ציונים טובים מאוד בביקורות שנערכו ע"י משרד הביטחון. (שם, עמ' 21). 29. העובדה כי חיל הים, כאמור בעדותו של מר טרבלסי, היה שבע רצון מניהולה של מחליפתו של התובע בתפקידו בניהול המטבחים בבסיס בצ"ת, וכי תוצאות הביקורות שנערכו במטבחים בהנהלתה של גב' טליה היו מצוינות לעומת הליקויים שנמצאו בביקורות שנערכו בתקופת ניהולו של התובע, אומרת דרשני באשר לתפקודו של התובע, ותומכת בגרסתה של הנתבעת במקרה דנן. 30. אשר על כן, אנו קובעים כי אנו מקבלים את גרסת הנתבעת כי לא הייתה שבעת רצון מתפקודו של התובע כמנהל המטבחים, לאור היעדרויותיו התכופות במהלך שעות העבודה, תלונות שהתקבלו מעובדי מטבח באשר ליחסו כלפיהם, ותלונות שהתקבלו מטעם מטה חיל הים בכל הנוגע למזון והכנתו וליקויים שנמצאו בביקורות, וכי לאור האמור, הוחלט לשקול את המשך העסקתו. 31. יש לציין ולהדגיש כי, הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, רק זכתה במכרז למתן שירותי הסעדה בבסיסי חיל הים, במקום חברת נורקייט שסיפקה את שירותי ההסעדה במשך כ- 7 שנים. לפיכך, סביר להניח כי, חיל הים הקפיד ובחן את התנהלותה ותפקודה של הנתבעת במהלך החודשים הראשונים, לאחר זכייתה במכרז. על כן, ליקויים שנמצאו בביקורות שנערכו ע"י מטה חיל הים, תלונות מצד עובדי מטבח או אנשי צבא על תפקודו והתנהלותו של התובע, פגעו בנתבעת כספקית שירות חדשה, וסיכנו את המשך התקשרותה עם חיל הים. דבר שהוביל להחלטת הנתבעת לשקול את המשך העסקתו של התובע. 32. יחד עם זאת, מהעדויות בתיק זה עולה כי התובע פוטר מעבודתו ללא עריכת שימוע, כפי שיובהר בהרחבה להלן. 33. הנתבעת טענה כי, מר מאיר טל, מנהל המרחב מטעם הנתבעת והממונה הישיר עליו, הודיע לתובע בשיחת טלפון כי, הוא מגיע לבסיס על מנת לשוחח איתו, ובמהלך השיחה אמר לתובע כי הנתבעת שוקלת לפטרו ופירט בפניו את הטענות כנגדו. לטענת הנתבעת, לתובע ניתנה הזדמנות מלאה להשמיע את מלוא טענותיו, ובסוף השיחה הוחלט לתת לתובע הזדמנות נוספת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי, לאחר כשבוע וחצי ממועד השיחה כאמור בין מר טל לתובע, התובע החליט לפטר על דעת עצמו, לאלתר וללא עריכת שימוע שתי עובדות מטבח, בניגוד להנחיות הנתבעת, ועל כן פוטר מעבודתו. התובע מנגד טען כי, לא התקיימה כל שיחה בינו לבין מר טל במהלכה הועלו טענות כאלה ואחרות כנגדו ו/או נטען כי הנתבעת שוקלת לפטרו. 34. בתצהירו טען מר טל כי, ערך לתובע שימוע במהלכו העלה בפניו את תלונות העובדים כנגדו באשר ליחס משפיל מצידו, תלונות הדרג הצבאי והיעדרויותיו מהמטבח, אשר פוגעות בתפקוד השוטף של המטבח ועלולות לגרור קנסות כבדים מחיל הים ומשרד הביטחון. מר טל בתצהירו ובעדותו בביה"ד טען כי, לא ידע על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של התובע, כי יש לו שני ילדים קטנים, אשתו נכה וכי היא בהריון עם תאומים לאחר טיפולי הפריה. 35. בעדותו טען מר טל, כי סמנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, מר דהן, ביקש ממנו לערוך שימוע לתובע, אולם הוא לא ידע איך עורכים שימוע. (שם, עמ' 25) כמו כן, מר טל העיד כי "בשיחה הזאת לא עלה אפילו פעם אחת נושא הפיטורים" (עמ' 27) 36. היינו, אם מר טל כאמור בעדותו, לא ידע כיצד עורכים שימוע, ולטענתו במהלך שיחתו עם התובע לא הועלה נושא הפיטורים כלל, אזי תמוהה טענת הנתבעת כי ניתן לראות בשיחה הנ"ל כשימוע שנערך לתובע בטרם פיטוריו. יתרה מזאת, לו אכן היה מר טל עורך שימוע כדין לתובע ומפרט בפניו את הטענות שהועלו כנגדו, לרבות הטענה בדבר היעדרויותיו במהלך העבודה והעובדה כי, לאור חוסר שביעות רצונה של הנתבעת מתפקודו נשקלת אפשרות פיטוריו, אזי סביר להניח כי התובע היה מפרט בפני מר טל את נסיבותיו האישיות המשפחתיות, לרבות העובדה כי הינו מפרנס יחיד, כי יש לו שני ילדים קטנים וכי אשתו נכה ובהריון מתקדם עם תאומים לאחר טיפולי פוריות. העובדה כי, מר טל לא ידע על נסיבותיו האישיות של התובע, מעלה ספק רב באשר לגרסתו כי ערך לתובע שימוע תוך פירוט כל הטענות כנגדו, ונתן לתובע את ההזדמנות להשמיע את מלוא טענותיו בעניין. 37. באשר לטענה כי, התובע פיטר שתי עובדות כשבוע וחצי לאחר השיחה שהתקיימה, כביכול, בינו לבין מר טל, ללא עריכת שימוע ובניגוד להנחיות הנתבעת, ועל כן הוחלט על פיטוריו, הרי שטענה זו לא הוכחה ע"י הנתבעת. מר טל טען כי, אותן עובדות סירבו להגיש תצהיר ולהעיד בביה"ד מאחר והן חוששות מהתובע. טענה זו תמוהה לחלוטין, לאור העובדה כי יחסי העבודה בין התובע לבין הנתבעת הסתיימו זה מכבר. התובע אינו משמש עוד כמנהלן הישיר של אותן עובדות, ועל כן, לא ברור ממה בדיוק הן חוששות, ומדוע סירבו להגיע להעיד בביה"ד כי, כטענת הנתבעת, התובע אכן פיטר אותן מעבודתן לאלתר. 38. אשר על כן, אנו קובעים כי אכן היה חוסר שביעות רצון של הנתבעת מתפקודו והתנהלותו של התובע כמנהל המטבחים, לאור תלונות עובדים ואנשי צבא על יחסו כלפיהם, על ליקויים במטבחים וטיב המזון והיעדרויותיו התכופות מהעבודה. כמו כן, בקשתה של הנתבעת להשיב את התובע לעבודתו, לאחר הגשת התביעה דנן, נדחתה ע"י חיל הים וסגן אלוף טרבלסי, הן בשל הרצון למנוע זעזוע נוסף במערכת לאחר תחלופת קבלנים, והן בשל התלונות שהתקבלו כנגד התובע כבר מתקופת עבודתו בחברת נורקייט, בגינן אף היה רצון של חיל הים לסיים את העסקתו של התובע עוד בתקופת חילופי הקבלנים. לפיכך, הנתבעת החליטה על פיטורי התובע, ועל מנת שלא לפגוע בתובע ובתעסוקתו העתידית, הוחלט לציין במכתב פיטוריו, כי הסיבה לפיטורים הינה צמצומים. יחד עם זאת, אנו קובעים כי הנתבעת פיטרה את התובע מבלי שנערך לו שימוע כדין, מבלי שנמסר לתובע כי נשקלת אפשרות סיום העסקתו, מבלי שפורטו בפניו הטענות שהועלו כנגדו, ומבלי שניתנה לו האפשרות להגיב ולהשמיע מלוא טענותיו בעניין. 39. הנתבעת, בהחלטתה על פיטורי התובע ללא עריכת שימוע ומתן זכות הטיעון, למעשה, לא נתנה לתובע הזדמנות כנה לתקן את התנהלותו ולהמשיך בעבודתו אצל הנתבעת. זאת, לאחר שהתובע עבד במשך כ- 7 שנים באותו תפקיד וביצע את אותה עבודה לשביעות רצונה של מעסיקתו הקודמת, ובחר לקבל את הצעתה של הנתבעת לעבור לעבוד אצלה באותו התפקיד, על אף שהוצע לו להמשיך ולעבוד בחברת נורקייט במקום אחר. בכך נהגה הנתבעת בחוסר תום לב. 40. אשר על כן, לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי בנסיבות המקרה דנן על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, ללא עריכת שימוע בגובה 3 משכורות בסך של 23,400 ₪ (לפי שכר חודשי, בהתאם לתלושי שכרו של התובע, בסך של 7,800 ₪ * 3). כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב בסך של 10,000 ₪. 41. בכל הנוגע לרכיב התביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת בגין 3 ימים, הרי שדינו להידחות בזאת. בשכר חודש 11/11 שילמה הנתבעת לתובע דמי הודעה מוקדמת בגין 3 ימים בסך של 1,063.65 ₪ (לפי שכר יומי בסך של 354.55 ₪ * 3 ימים). לאור האמור, התובע אינו זכאי לכל תשלום נוסף בגין דמי הודעה מוקדמת. לפיכך, דין רכיב תביעה זה - להידחות בזאת. 42. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל בסעיף 40 לפסק הדין, תוך 30 יום מהיום ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 27.11.11 ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. פיטורים