מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אחריות על שריפה בלוח חשמל: עסקינן בתביעת שיבוב של כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחיה, רפי ודורית מאור (להלן: "המבוטחים") על פי פוליסת ביטוח שנתנה כיסוי לנזקי שריפה שפרצה בבית המבוטחים ביום 10.8.2005, כאשר מוקד השריפה אותר בלוח החשמל הראשי של הבית. העובדות הצריכות לעניין בשנת 2004 בוצעו בבית המבוטחים עבודות שיפוצים אשר במסגרתן הוחלף לוח החשמל. עבודות השיפוץ כללו גם התקנת מערכת מיזוג אויר אשר יחידותיה מוקמו על גג הבית. ביום 10.8.05 בשעה 20:00 לערך, פרצה שריפה בבית המבוטחים, אשר הסבה נזקים רבים למבנה הבית ולתכולתו (להלן: "אירוע השריפה") וכאמור מוקד השריפה אותר בלוח החשמל הראשי. בגין אירוע השריפה נשאה התובעת בתשלום תגמולי ביטוח למבוטחים בסך של 1,317,708 ₪, בהתאם לקביעת השמאי מטעמה, תשלום בסך של 575,261 ₪ לחברת השיקום אקספרס שירותים אחזקות ובינוי בע"מ ותשלום הוצאות מומחים בסך של 79,706 ₪. סך כל הסכומים בהם נשאה התובעת מסתכמים לכדי 1,972,675 ₪. מומחה מטעם התובעת, מהנדס החשמל אשר סלוצקי (להלן: "המומחה סלוצקי") קבע בחוות דעתו כי הכשל בלוח החשמל אשר גרם להתחוללות השריפה, הינו כתוצאה מפגם בייצור לוח החשמל. מכאן, הוגשה תביעה נגד הנתבעת 1 אשר ייצרה לוח זה. מומחה מטעם הנתבעת 1, מהנדס החשמל חיים קראוסהר (להלן: "המומחה קראוסהר") קבע כי האש החלה מהתרופפות מגעי חיבור במהדקים, והתרופפות זו נוצרה עקב הרעידות הבלתי פוסקות של המזגן שניצב בסמוך לארון החשמל. נוכח הפערים שנתגלו בחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים והמחלוקות המקצועיות העומדות בבסיס ההכרעה, מונה מטעם בית המשפט מהנדס החשמל, ד"ר מריו ברמן (להלן: "המומחה ברמן") על מנת שיחווה דעתו לגבי סיבת השריפה שפרצה בביתם של מבוטחי התובעת. בעקבות חוות דעת המומחה ברמן אשר שללה פגם בייצור לוח החשמל, תוקן כתב התביעה וצורפו נתבעים נוספים: הנתבע 2 - מעצב פנים במקצועו (לגביו נדחתה התביעה בהסכמה), הנתבעת 3 - חברה אשר קבלן חשמל מטעמה רכש והתקין את לוח החשמל בנכס, והנתבעת 4 - חברת החשמל לישראל בע"מ, אשר בדקה את תקינות לוח החשמל ואישרה את מיקומו. הצדדים חלוקים ביניהם בכל הנוגע לגורמי וסיבות השריפה, וכן בשאלת גובה הנזק. הנתבעות אף העלו טענה מקדמית באשר לנזק הראייתי שנגרם להן, עקב אי שמירת לוח החשמל על ידי התובעת. דיון והכרעה נזק ראייתי הנתבעות טוענות בסיכומיהן כי מחדלה של התובעת המתבטא באי שמירת לוח החשמל השרוף מנע מהן מלבדוק את הראייה החשובה והעיקרית בתיק: לוח החשמל, ומחדל זה מהווה נזק ראייתי המצדיק את דחיית התביעה. מקום שהנזק הראייתי נגרם ע"י התובע - אין רבותא ב"העברת" נטל השכנוע אליו, שהרי נטל השכנוע ממילא מוטל עליו להוכיח את תביעתו. ראו: ת.א. (ת"א) 15826/04 כלל חב' לביטוח נ' יוניברסל מוטורס (לא פורסם, מיום 25.5.06). משמע, וככל שהתובעת תשכיל להוכיח תביעתה, לפי מאזן ההסתברויות, אזי דוקטרינת הנזק הראייתי לא תסייע לנתבעות. הדבר תלוי במכלול נסיבות העניין, , ו"רק כאשר נוצרת מעין "מסה קריטית" של מכלול נסיבות הענין, המטה את הכף לחובתו של התובע, יצדיק הנזק הראייתי שנגרם לנתבע, את דחיית התביעה נגדו". (ראו: ת.א. (ת"א) 61589/01 איילון חב' לביטוח נ' סוכנות מכוניות לים התיכון (לא פורסם, מיום 18.4.07), פסקה 9 לפסה"ד. לא זו אף זו: בנידון דידן, דומה שלא נגרם לנתבעות נזק ראייתי חמור מאוד, שכן ישנם צילומים של שרידי לוח החשמל אשר צורפו לחוות הדעת של המומחה סלוצקי ואשר שימשו את המומחה ברמן והמומחה קראוסהר בכתיבת חוות הדעת, בנוסף לתחקיר שערך מומחה השריפות, מר אלי היינה סמוך לאחר אירוע השריפה. המומחה ברמן (מטעם בית המשפט) ואף המומחה קראוסהר (מטעם הנתבעת 1) לא התקשו לקבוע את סיבות השריפה חרף העדרו של לוח החשמל. יתרת הנתבעות נמנעו אף מהגשת חוות דעת כלשהי. בנסיבות, ברי כי הטענה בדבר העדר הלוח לא תעמוד להן. בחינת הגורמים שהביאו לפרוץ השריפה התקנת לוח החשמל בסביב רועדת: מוקד השריפה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, שכן כל המומחים מסכימים כי מקור השריפה הוא בלוח החשמל שם היו סימני שריפה והרס חזקים. בין המומחים קיימת אף הסכמה בקשר לגורם השריפה והוא כשל בלוח החשמל אשר גרם להתחממותו והתלקחותו. נקודה נוספת אשר אינה שנויה במחלוקת בין המומחים היא כי לוח החשמל הורכב על קיר גבס ופעל במבנה שבו מערכת מיזוג האוויר הרעידה את לוח החשמל בתנועה "מיקרו ויבראציונית". למותר לציין, שאין בידי לקבל את טענתה של הנתבעת 4 לפיה, לא הוכח כי לוח החשמל הותקן על קיר גבס שכן, מעיון בעדויות הצדדים עולה, כי הקיר שעליו הותקן לוח החשמל אכן היה עשוי מגבס. כך עולה מסעיף 2.9 לחוות הדעת של חוקר השריפות מר אלי היינה, בפרק בו החוקר מתאר את בית המבוטחים ואת לוח החשמל ומיקומו: "קיר מערבי של חדר חשמל הינו קיר גבס בו שולב לוח חשמל". מזיכרון הדברים מיום 11.3.09 שערך המומחה ברמן כשחקר את המבוטחת הגב' דורית מאור ואת המנהלים של הנתבעת 3 - החשמלאים אשר התקינו את לוח החשמל, האחים בוקי ויגאל ניסים, עולה כי המומחה ברמן ביקש לדעת האם חומרי בניית חדר החשמל היו עמידים לאש במשך 120 דקות ותשובתם הייתה כי הקירות המקוריים היו עשויים גבס (ראה: מב/2, סע' 11). כך אף עולה מעדותו של הנתבע 2, מעצב הפנים של בית המבוטחים, אשר העיד אף הוא כי הבית היה בנוי מתשתית של עץ ומקירות עשויים גבס (עמ' 115 לפרוטוקול, סע' 32-28). ובכן, הוכח כי לוח החשמל הותקן על גבי קיר גבס ולא על קיר קשיח העשוי בלוקים או בטון. המומחה ברמן אף העיד, כי כאשר הגיע לבית המבוטחים נמסר לו כי ארון החשמל נבנה לאחר אירוע השריפה על גבי קונסטרוקציה קשיחה ולא גבס וזאת, כחלק מהפקת לקחים מאירוע השריפה. (עמ' 24 לפרוטוקול, סע' 29-27). טענת הנתבעת 4 לפיה, לא הוכח כי מערכת מיזוג האוויר הרעידה את קיר הגבס דינה להידחות אף היא. המומחה סלוצקי, אשר חקר את אירוע השריפה והתרשם ממיקום לוח החשמל בדירת המבוטחים, טען במספר הזדמנויות כי מערכת מיזוג האוויר (הצ'ילרים) של המבנה הרעידה את לוח החשמל בתנועה "מיקרו ויברציונית" אשר הביאה בסופו של יום למגע בין סיבים של שתי פאזות אשר לא הוחדרו לשרוול הלחיצה (ראה: ת/8, עמ' 4 ו -5). בסעיף 8 לחוות דעתו המומחה סלוצקי קבע, כי: " אין כל ספק כי לוח החשמל פועל במקום כאשר במבנה מערכת מיזוג אוויר המרעידה את לוח החשמל בתנועה מיקרו ויבראציונית", כך שעם חלוף הימים והחודשים, הגבירה הרעידה מגע בין הגידים המפוררים בשתי הפאזות בהן אותרו סימני הכשל". בחקירתו הנגדית המומחה סלוצקי חזר על כך, שמערכת מיזוג האוויר עובדת והקיר רועד וכי אף אם נוצר מצב בו הגיד אינו לחוץ טוב אך אין דבר המזיז אותו אזי הגיד לא יזוז ולא תתרחש שריפה, אך אם ישנן רעידות אזי המגען רועד ועלולה להתרחש שריפה (עמ' 64 לפרוטוקול, סע' 1-7): "הגיד לא לחוץ טוב אנחנו לא נוגעים בו והוא לא זז, הכל איך שהוא עומד, כך הוא יישאר, אבל אם משהו קצת זז, המגען, כשהוא נכנס ויוצא הוא רועד, המיזוג אוויר עובד והדבר הזה רועד, אז מה יש כל הזמן כשלים? אבל במצב הזה היה כשל כי החוט לא היה לחוץ טוב". המומחה ברמן העיד בחקירתו הנגדית כי מערכות המיזוג אשר הותקנו על גג בית המבוטחים הם שגרמו לאותן רעידות (עמ' 30 לפרוטוקול, סע' 25-22): "אין ספק שהצ'ילר הוא המתקן הכי גדול עם המנוע הכי משמעותי. אם יש מישהו שאפשר לחשוב שהוביל לרעידות, זה רק הצ'ילר". ובהמשך הסביר, כי צריכה להיות סיבה הגורמת לברגים שבלוח החשמל לזוז, ומאחר וחוקר השריפות היינה שלל הזזה מכוונת של הברגים אזי הגיוני שהברגים הללו זזו ממקומם עקב רעידות שהיו על הקיר (עמ' 44 לפרוטוקול, סע' 6-2). הנתבעת 4 לא הביאה חוות דעת נגדית כלשהי בעניין זה. על-כן, מקובלות עליי קביעות המומחים בתיק לפיהן, לוח החשמל הוצב על גבי מסד שאינו יציב העשוי גבס וכי מסד זה הושפע לרעה מרעידות מערכות המיזוג. פגם בייצור לוח החשמל : אקדים ואציין, כי בהקשר זה, אני מאמצת את קביעתו של המומחה ברמן לפיה, קיימת סבירות גבוהה לכך שהתרופפות מגע באחד מתאי המהדקים של לוח החשמל נגרמה כתוצאה מרעידות ממושכות של הקיר עליו היה מותקן הלוח, וכי לא ניתן להצביע בוודאות על פגם כל שהוא שהיה בלוח בעת שהותקן בבית המבוטחים. המדובר בחוות דעת אובייקטיבית מקצועית ומפורטת. התובעת בעצמה (בסעיף 5 לסיכומיה) ביקשה לבכר את הממצאים של חוות דעתו של מומחה בית המשפט על פני חוות הדעת של מומחה מטעמה, מר סלוצקי, שכן בהתאם להלכה הידועה, מומחה בית המשפט מוחזק כמומחה ניטראלי וחסר פניות. לכך, מצטרפת העובדה כי למעט הנתבעת 1, אשר צירפה את חוות דעתו של המומחה קראוסהר, יתר הנתבעות לא צירפו חוות דעת מקצועית אשר תתמוך בגרסתן אודות הפגם הנטען בייצור לוח החשמל. לא זו אף זו, רמ"ד בודקים באזור הצפון מטעם הנתבעת 4, מר שלמה כהן העיד בחקירתו הנגדית כך (עמ' 133 לפרוטוקול, סע' 24-22): "אם הלוח לא היה תקני הוא היה נשרף מהרעידות שלו כבר ביום הראשון או בתקופה קצרה מאוד, אם הלוח החזיק שם שנה מעמד, הרי הוא לא נשרף אחרי יום אחד ובשנה זו נעשו שם דברים, מישהו עשה שם איזשהו שינוי". דבריו אלה, של בודק מוסמך מטעם הנתבעת 4 מחזקים את קביעתו של המומחה ברמן לפיה לא היה כל פגם בייצור לוח החשמל. מסירת עלון הדרכה: כאמור, המומחה ברמן הגיע למסקנה לפיה קיימת סבירות נמוכה לפגם כתוצאה מייצור, אך התובעת טוענת כי עדיין אין בממצא זה כדי לפטור את הנתבעת 1 מאחריות, שכן הוכח לטענתה, כי הנתבעת 1 לא מסרה דף הוראות תחזוקה לנתבעת 3. מנכ"ל הנתבעת 1, מר נתן בראון, העיד בתצהירו (נ/4 סע' 29-26) ובחקירתו הנגדית (עמ' 96 לפרוטוקול, סע' 25-21) כי לכל לוח שהנתבעת 1 מייצרת מצורפת תכנית AS MADE שאליה מצורף, כדבר שבשגרה, עלון הדרכה הכולל הוראות תחזוקה וטיפולים. הנתבעת 1 תולה יהבה בדברים המופיעים בזיכרון הדברים מיום 11.3.09 שערך המומחה ברמן (מב/2) לפיהם, החשמלאים ניסים טענו, בכל הקשור לתכנית AS MADE, כי "אנחנו תמיד שמים אותה בתוך כיס פנימי של תא המהדקים". לטענת הנתבעת 1 נתון זה מסביר את העובדה בדבר אי ידעת המבוטחים אודות הוראות התחזוקה שצורפו לתוכנית AS MADE. טענה זו, אין בה כשלעצמה כדי להוכיח לפי מאזן ההסתברויות את טענת הנתבעת 1 בדבר מתן הוראות התחזוקה ללוח החשמל. שכן, בעדותו בפניי, ניסים בוקי העיד כי הנתבעת 1 לא מסרה לו הוראות תחזוקה כלשהן בנוגע ללוח החשמל, וכי הדבר היחיד שצורף ללוח היה תוכנית AS MADE ותו לא (עמ' 123 לפרוטוקול, שורות 18-26). בהקשר זה, לא מצאתי כל סיבה להעדיף את עדותו של בראון על פני עדותו של ניסים בוקי. ניסים בוקי לא היסס להודות בעובדות לרעתו. למשל, ניסים נשאל שמא נתן לבעלת הבית הוראות כלשהן בנוגע לתחזוקת לוח החשמל, ותשובתו הייתה בשלילה (עמ' 123 לפרוטוקול, שורות 31-32). על כן, מקובלת עליי עדותו של ניסים בוקי בכל הנוגע לאי הימצאותן של הוראות לתחזוקת לוח החשמל. בראון העיד כי הפקידה בחברה אחראית על צירוף דף ההנחיות/הוראות התחזוקה (עמ' 96, שורות 26-31). משום מה, הנתבעת 1 לא זימנה את הפקידה למתן עדותה אודות נוהל שידוך דף ההנחיות/הוראות התחזוקה לתוכנית AS MADE. זאת ועוד, הדוגמא להוראות התחזוקה שהוגשה כחלק מראיות הנתבעת 1 (נספח יב' למוצג נ/4) הינה משנת 2007. הנתבעת 1 לא השכילה לצרף דף הנחיות שהיה בתוקף נכון למועד יצירת הלוח (שנת 2004). מחדל זה אף הוא פועל לרעת הנתבעת 1. מכל המקובץ לעיל, הגעתי לככל מסקנה לפיה, הנתבעת 1 לא הוכיחה לפי מאזן ההסתברויות את טענתה בדבר צירוף עלון ההדרכה אודות תחזוקת לוח החשמל. מדובר בהוראות בעלות חשיבות רבה (ראו חוות דעתו של המומחה ברמן) ומחובתו של יצרן לוח חשמל סביר להקפיד בעניין מסירתן למזמיני ו/או מתקיני לוח החשמל. משלא עשתה כן הנתבעת 1 בכך התרשלה. חיזוק הברגים בלוח החשמל: המומחה ברמן התרשם ממקצועיותו של מנהל הנתבעת 3, מר בוקי ניסים, אשר התקין את לוח החשמל, ולא העלה טענה לפיה בוקי ניסים לא ביצע חיזוק ברגים ללוח החשמל (עמ' 26 לפרוטוקול, סע' 26-19). המומחה סלוצקי, אשר בדק את שרידי לוח החשמל, ציין בסעיף 4 למסמך תגובתו לחוות דעתו של המומחה קראוסהר, כי עניין האפשרות שהשריפה פרצה מסרגל המהדקים נבדקה בצורה מאוד יסודית ובסיכום הבדיקה נשללה האפשרות לכך (ראה: נ/1). אף בחקירתו הנגדית, העיד המומחה סלוצקי כי לא היה כל כשל בחיבור המהדקים (עמ' 65 לפרוטוקול, סע' 31-25). משכך, איני מקבלת את הטענה לפיה הנתבעת 3 התרשלה כאשר לא חיזקה את הברגים בלוח. התקנת לוח החשמל על גבי מסד העשוי גבס: בסעיף 6 לחוות דעתו של המומחה ברמן קובע האחרון כחלק ממסקנותיו, כי המבוטחים שכרו את שירותיהם של מפקח, קבלן ואדריכל לצורך ביצוע השיפוצים בביתם וכי "אלה היו, מן הסתם, ערים לתמונה הכוללת של המבנה, כולל מיקום מערכת מיזוג האוויר ולוח החשמל". בקשר זה, המומחה ברמן הוסיף והשיב לשאלות ההבהרה (שאלות 5 עד 8) שהופנו אליו על ידי התובעת כדלקמן: "ש: נא ציין בתחום סמכותו של איזה גורם לאשר מערכת חשמל, לרבות לוחות חשמל, כמו גם לאשר מיקומם בבית שנבנה ו/או שופץ באופן מסיבי? ת: חברת החשמל. ש: מי אחראי על נתינת אישורי תקינות למערכת החשמל בבית שנבנה ו/או עבר שיפוץ יסודי, כמו גם למיקום המערכת? ת: חברת החשמל ש: האם תכניות החשמל של הבית שנבנה ו/או ששופץ באופן מסיבי, לרבות מיקום לוחות החשמל מועברים לגורם כל שהוא, וזאת בטרם ניתן אישור חשמל לבית? ת: כן, לחברת החשמל. ש: האם גורם כלשהו בודק את מערכת החשמל בכללותה, לרבות לוחות החשמל ומיקומם בטרם ניתן אישור חשמל לבית? אם כן, נא ציין את הגורם הנ"ל. ת: חברת החשמל.". מסעיף המסקנות שבחוות דעתו של המומחה ברמן ובתשובותיו לשאלות ההבהרה אנו למדים כי על הנתבעת 3, כמי שקבלן מטעמה התקין את לוח החשמל, וחברת החשמל אשר בודק מטעמה בדק את הלוח ומיקומו, להיות ערות לתמונה הכוללת של המבנה, כולל מיקום מערכת מיזוג האוויר ולוח החשמל וכי מחובתן המקצועית לבדוק את לוח החשמל לרבות מיקומו בטרם התקנתו ובטרם תיתן הנתבעת 4 אישור חשמל לבית המבוטחים. חיזוק לדברים אלו מצאתי בדבריו של המומחה קראוסהר אשר העיד בחקירתו הנגדית כי על הנתבעות 3 ו-4 מוטלת האחריות בהתקנת לוח החשמל במקום שנחשב למסוכן (עמ' 78 לפרוטוקול, סע' 32-17): "ש. יש כאן בית שנשרף בערך שנה קצת פחות אחרי שהלוח הותקן, מה לדעתך צריך להדליק אור? ת. אני חוזר, זה מגע רופף. ש. והוא נוצר מרעידות? ת. אם הוא יושב על קיר יציב, אז חוץ מרעידות אדמה אין סיבה שזה יזוז. ש. למה לדעתך הוא זז במקרה הזה? ת. כי כנראה הוא הותקן על קיר לא יציב, קיר גבס שלא יציב היה. ש. יש מניעה להתקין לוח חשמל על קיר גבס? ת. מותר להתקין על קיר גבס, אבל אם יש רעידות על הקיר הזה יש בעיה. ש. ומי יכול לדעת את זה? ת. מי שמתקין ומי שתכנן את המקום הזה, לא יודע מתי הגיע מזגן ובאיזה שלב. ש. המזגנים הותקנו לפני שהיה לוח חשמל. ת. אני לא יודע מי קבע את המיקום של לוח החשמל, אם היו שואלים אותי כמתכנן לא הייתי שם את הלוח על הקיר הזה. ש. מה זה קיר לא יציב? ת. קיר בלוקים הוא תמיד יציב. בהמשך העיד המומחה קראוסהר כך (עמ' : 80 לפרוטוקול, סע' 10-4): ש. כשבונים בית מן היסוד, כולל מע' חשמל, כולל צרכני חשמל, מי צריך לתת על זה את הדעת שיתכן אירוע כזה גם בהסתברות שהיא נמוכה? ת. מי שתכנן את הבית, מי שביצע אותו קבלן חשמל וגם בסוף המע' בודקים את הבית ויש בודק, יש עוד שלב אחד, תקנות החשמל קובעות דבר פשוט שלוח חשמל יתאים למקום התקנתו, צריך לראות שהלוח מתאים שהמקום בסדר, אין סכנה של רטיבות, מים, ויברציות, חום יתר, גזים נפיצים, חומרים דליקים, זה מישהו שנמצא בשטח וצריך לבדוק את זה". בעניין זה עדותו המקצועית של המומחה קראוסהר מקובלת עליי, והיא אף מחזקת את מסקנותיו של המומחה ברמן, כפי שהועלו בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי עצם התקנת לוח החשמל על קיר רועד היא שגרמה לשריפה ולכן, הנתבעת 3 אשר קבלן חשמל מטעמה, בחר להתקין את הלוח על קיר מגבס כשהמנוע של מערכת מיזוג האוויר גורם לתזוזתו ולא התריע על הסכנות הכרוכות בכך והנתבעת 4 אשר לא בדקה כיאות גורמים סביבתיים אלו ואישרה את התקנת הלוח בסביבה בעייתית - הן שאחראיות לשריפה. עוד אוסיף, כי היה על הנתבעת 3, כמי שקבלן חשמל מטעמה הזמין והרכיב את לוח החשמל בבית המבוטחים, לדאוג להנחות את לקוחותיו בדבר הבדיקות התקופתיות אותן יש לבצע בלוח ואילו החשמלאי מר ניסים בוקי לא הנחה את המבוטחים בדבר אותן בדיקות תקופתיות, בדיקות אשר ככל הנראה יכלו למנוע את הכשל שנוצר בלוח החשמל ואשר הוביל להתלקחותו. העד מטעם הנתבעת 4, מר שלמה כהן, ניסה בחקירתו הנגדית להקטין מחובתה של חברת החשמל ומחשיבות בדיקותיה (עמ' 136, סע' 32-30) אך סעיפים 4, 5 ו - 7 לתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט), תשנ"א - 1991 (להלן: "תקנות החשמל") קובעים בבירור כי חל איסור על החשמלאי המתקין כמו גם על חברת החשמל, להתקין לוח חשמל העלול להיות מושפע ממתקן אחר לרעה. הנתבעות 3 ו - 4 התקינו לוח חשמל במקום שאינו מתאים בסביבה מסוכנת המושפעת ממתקן אחר, היינו, ממערכת הצ'ילרים אשר הרעידה את קיר הגבס וזאת בניגוד לתקנות החשמל , מכאן אחריותן לקרות הכשל בלוח החשמל. רשלנות תורמת הנתבעות 1 ו- 3 טענו לקיומה של רשלנות תורמת של מבוטחי התובעת. טענה זו לא הוכחה כדבעי, ואנמק בקצרה: המבוטחים שכרו את שירותיהם של כל הנתבעים ושל בעלי מקצוע אחרים לצורך ביצוע עבודות השיפוץ והם לא היו מעורבים בהליך רכישת הלוח, קביעת מקום התקנתו וקביעת מקומם של שאר צרכני החשמל בבית. חוקר השריפות מטעם התובעת, אלי היינה ציין בחוות דעתו, כי המבוטחים אכסנו תכולה על רצפת חדר החשמל. הן חוקר השריפות מטעם התובעת, והן המומחה ברמן, מסכימים כי עדיף לא לאכסן תכולה בחדר החשמל. יחד עם זאת, לדעתם, תרומתם של אותם חפצים שבערו, הייתה פחות משמעותית, ומכל מקום קשה לכמת את שיעורה של אותה תרומה. (עמ' 41 לפרוטוקול, שורות 1-3, וכן עמ' 50 לפרוטוקול, שורות 4-6). אף המומחה קאוסהר מטעם הנתבעת 1, לא ידע לכמת את תרומתם של אותם חפצים לנק שנגרם. בית המבוטחים בנוי מקונסטרוקצית עץ, ועל פי עדותו של חוקר השריפות מטעם התובעת, מדובר בבית עם סיכון גבוה (עמ' 49 לפרוטוקול, שורות 9-10), ובמקרים כאלה היה מן הראוי להתקין מערכת כיבוי אוטומטית. המבוטחים לא התקינו מערכת כאמור, ואף התובעת לא דרשה ממבוטחיה להתקין מערכת כאמור, בזמן עריכת דו"ח סוקר הביטוח ופוליסת הביטוח. מנגד, הנזקים שנגרמו לאלמנטים הקשורים בקונסטרוקצית העץ אינם משמעותיים מתוך כלל הנזקים שנגרמו לבית המבוטחים. לא זו אף זו: המבוטחת, הגב' מאור (עדת תביעה מס' 1) הודתה כי לא השתמשה במטף ולא ניסתה לכבות את הלהבה עת הבחינה בה לראשונה. אמנם, הגב' מאור העידה כי נבהלה ולכן לא השתמשה במטף. אך, אין בכך כדי לשנות מהעובדה שמבוטחי התובעת לא השתמשו במטף. הנתבעת 3 ביקשה להשית אשם תורם על התובעת לנוכח העובדה שלא תבעה את הקבלן שנשכר לביצוע עבודות השיפוצים לא צורף לתביעה. טענה זו אין בידי לקבלה, שכן הנתבעות אף הן לא מצאו לנכון לבקש צירוף הקבלן כנתבע נוסף לתביעה ולא מצאו לנכון לשלוח כנגדו הודעת צד ג'. בשקלול הנתונים שלעיל, הנני מערכיה את אשמם התורם של מבוטחי התובעת לרבות התובעת בשיעור של 20%. סיכום שאלת האחריות: מהמקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה הנתבעות 1, 3 ו- 4 אחראיות לאירוע השריפה וחבותן כלפי התובעת הינה ביחד ולחוד, משמדובר בנזק שאינו ניתן להפרדה (הנתבעות בעצמן לא חלקו על עניין זה). למותר לציין, כי הנתבעות 1 ו- 3 לא העלו כל טענה באשר לחלוקת האחריות בין הנתבעות. הנתבעת 4 טענה בסיכומיה באופן ערטילאי לחלוקת האחריות בין הנתבעות. הנתבעות לא מצאו לנכון להגיש הודעות צד ג' בינן לבין עצמן. זאת ועוד, הנתבעות לא הביאו את ראיותיהן באשר לחלוקת האחריות בינן לבין עצמן, ובנסיבות, לא ניתן לקבוע קביעה כלשהי בהקשר זה. גובה הנזק הנתבעת 4 צירפה חוות דעת שמאית מטעמה לפיה, הוערכו נזקי התובעת בערכי שיפוי. לטענת הנתבעת 4 הסכומים שבחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת, נקבעו לפי ערכי כינון וזאת, בניגוד לכלל הידוע שלפיו, היקף חבות המזיק כלפי המבטח הוא כשיעור חבותו כלפי הניזוק. אכן, יש שהסכום ששולם על-ידי המבטח למבוטח-הניזוק, גבוה מסכום הנזק שנגרם לניזוק, בין מחמת תנאי הפוליסה ובין מטעם אחר. אך בכל מקרה, תהיה המבטחת זכאית לשיפוי כדי סכום נזקו של הניזוק המבוטח, ולא יותר מכך, שכן על המזיק לפצות את הניזוק כך ש"מצבו של הניזוק ביחס לרכוש שנפגע יושווה במידת האפשר, למצב בו היה נתון לפני מעשה העוולה, שיהיה מצבו לא גרוע מזה, אך גם לא עדיף מזה". (ראו: ע"א 273/80, מדינה נ' כהן ואח', פ"ד לז(2) 29, ע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ ואח', פ"ד נו(2) 550, וכן, ירון אליאס - דיני ביטוח, מהדורה שנייה, 1099-1058). בדיני הנזיקין יש מקום לפסוק לכל היותר בערכי שיפוי, שהם משקפים את השבת המצב לקדמותו אך עם זאת, עיון בחוות הדעת השמאית של התובעת מעלה כי במרבית הפריטים שניזוקו אין הבדל בחוות הדעת בין עמודת הכינון לעמודת השיפוי וזאת מאחר ועסקינן בבית יוקרתי שעבר שיפוצים נרחבים כשנה לפני קרות אירוע השריפה ואשר שימש את המבוטחים בעיקר לסופי השבוע, כך שאני מקבלת את טענת התובעת כי אין סיבה להפחית בלאי כה גבוה. בעמודת ערך השיפוי הפחיתה התובעת שיעורי בלאי בגין רכוש שטרם כונן/קומם וכל הסכומים הנתבעים נתמכים בחשבוניות מס מתאימות כך, לדוגמא, השמאי מטעם הנתבעת 4, מר חיים רון, טען בחוות דעתו כי אין פירוט כספי לסכום של 575,260 ₪ אשר שולם לחברת השיקום אקספרס שירותים ואחזקות בע"מ, אך עיון בחשבוניות המס של חברת אקספרס מעלה כי אכן עלות עבודתה מסתכמת לסך של 575,260 ₪. התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת שמאית מקצועית ומבוססת תוך בחינת נסיבות המקרה, מבנה הבית והתכולה והכינה את כתב הכמויות בעזרת מהנדס בניין ומשכך אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגובה תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחים המבוססים על הערכותיו של השמאי יעקב רז מטעמה, כאשר לא עלה בידי הנתבעות לסתור את קביעות השמאי מטעם התובעת. השמאי מטעם הנתבעת 4 לא ביקר בבית, לא בדק את העבודות בשטח ויצא מתוך הנחה, כי העבודות בבית בוצעו בשנת 1997 (עת נבנה הבית לראשונה) ונעלם מעיניו כי הבית עבר שיפוץ מסיבי בשנת 2004, כשנה וחצי לפני השריפה. זאת ועוד, ניכר מתשובותיו בחקירתו הנגדית של השמאי מטעם הנתבעת 4, כי חוות דעתו נערכה על סמך הערכות והשערות בתואנה שלא התקבלו בידיו מלוא המסמכים הרלבנטיים לעריכת חוות דעתו. טענה זו לאו טענה היא. הנתבעת 4 טענה, בהסתמך על חוות דעת השמאי מטעמה, כי התובעת שילמה למבוטחיה סך של 100,000 ₪ ביתר בעקבות טעות אקטוארית. טענה זו דינה להידחות אף היא, שכן במהלך חקירתו הנגדית חזר בו המומחה מטעם הנתבעת 4 מאותה קביעה ותיקן את עצמו (עמ' 145, שורות 22-24). בעקבות השריפה התובעת שילמה למבוטחיה (לרבות לאנשי מקצוע מטעם מבוטחיה) סך של 1,972,675 ₪. סכום זה שולם בתשלומים שונים על פני התקופה שבין 28.08.05 עד 17.10.06. סכום זה משוערך כחוק להיום (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה) עומד ע"ס של 2,248,243 ₪. לנוכח קביעותיי דלעיל, הנני מקבלת את התביעה תוך קיזוז אשם תורם כאמור לעיל. על כן, הנני מחייבת את הנתבעות 1, 3 ו- 4 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 1,798,594 ₪, בצירוף סך של 479,351 ₪ בגין הוצאות משפט (סכום זה כולל שכ"ט עו"ד, אגרת בית משפט משוערכת להיום, והוצאות עדים). הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חשמלשריפה