בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

דוגמא להחלטה בנושא בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים: הבקשה בפני בקשת הנתבעים להורות על מחיקת התביעה ו/או מחיקת תביעת התובע 2 (להלן: "התובע"). לחילופין מבקשים הנתבעים להורות על הוצאת חוות הדעת הרפואית מטעם התובע מתיק בית המשפט ולקבוע כי הוא מנוע מלהוכיח עניין שברפואה. לחילופי חילופין, מבקשים הנתבעים להורות לתובע לעמוד לבדיקת מומחה מטעמם אשר תתבצע בהתאם להוראות המומחה. כן מבקשים הנתבעים להורות כי התובעים ישאו בשכ"ט המומחה, בגין ביטול זמנו, בשל הבדיקה שהופסקה. העובדות הדרושות לעניין עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 1 (להלן: "התובעת"), לטענתה, בגין איחור באבחון גידול בפיה. התובע הינו קטין, יליד 1995, בנה של התובעת, אשר סובל מאוטיזם. על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, כתוצאה ממצבה הרפואי של התובעת וחוסר יכולתה להקדיש לתובע זמן כבעבר, נגרם לתובע נזק נפשי. התובע תמך תביעתו בחוות דעתו של פרופ' אברהם ויצמן, אשר ציין כי עובר לאירועים נושא התובענה, התובע תפקד בצורה עצמאית, השתתף בקבוצת שחיה, אימון בחדר כושר, חברות בצופים, רכיבה על אופניים, במשחקי כדורסל ומטקות ולמד בבית ספר רגיל. פרופ' ויצמן ציין כי אין ספק שהצלחה זו קשורה להשקעה העצומה של האם, אשר בנתה עבורו מסגרות טיפוליות ושיקומיות שענו על צרכיו וקידמו את תפקודו. פרופ' ויצמן מציין כי התקדמות זו נקטעה, באופן לא צפוי, על רקע מחלת האם והעדר זמינות ופניות רגשית לטיפול בתובע מה שהוביל לנסיגה נרחבת בכל תחומי חייו, הנפשיים והגופניים, של התובע כך שכיום הינו מתקשה להשתלב אפילו במסגרת לחינוך מיוחד ובוודאי שאינו יכול לחזור לרמת תפקודו, טרם מחלת האם. פרופ' ויצמן מציין כי "...האיום על קיומה של האם ושלמותה הגופנית לצד ההתדרדרות במצבה הנפשי ערערה באופן חמור את היציבות שהושגה בעמל רב של האם לאורך שנים רבות. בתוקף היותו לוקה ב- PDD אין לברק את היכולת להסתגל לאובדן התמיכה של האם אשר היתה כל עולמו וקרס ללא שוב". פרופ' ויצמן העריך את נכותו הנפשית של התובע, בשיעור של 25% כאשר 20% מתוכם יש לייחס באופן ישיר למחלת האם וסיבוכיה. הנתבעים פעלו להגשת חוות דעת נגדית ופנו למומחה רפואי מטעמם - פרופ' שמואל טיאנו (להלן: "המומחה" או "פרופ' טיאנו"). התובע הגיע לבדיקה אצל פרופ' טיאנו כשהוא מלווה בהוריו. בהתאם להוראות פרופ' טיאנו, התובע נכנס לחדר הבדיקה כאשר אמו התבקשה להמתין מחוץ לחדרו של פרופ' טיאנו, בעת הבדיקה. במקביל התבקשה האם למסור אנמנזיה לאסיסטנטית של פרופ' טיאנו. לטענת הנתבעים, לאחר זמן קצר, התפרצה אמו של התובע לחדרו של פרופ' טיאנו ולא אפשרה את המשך הבדיקה, בטענה כי אינה מוכנה שהתובע ייבדק שלא בנוכחותה. הנתבעים מוסיפים ומציינים כי המומחה שוחח טלפונית עם ב"כ התובעים והסביר לה את בקשתו ואופן ביצוע הבדיקה אך הדבר לא הואיל ובסופו של יום הוא נאלץ להפסיק את הבדיקה. בגין פגישה זו חייב פרופ' טיאנו את הנתבעים, בסך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ. טענות הנתבעים הנתבעים טוענים כי לדעת פרופ' טיאנו לא ניתן לבצע בדיקה לצורך הערכת מצבו הרפואי של התובע, כאשר אמו נוכחת בחדר שכן עילת תביעתו של התובע, מבוססת על הטענה שמצבו הנפשי הוחמר עקב ריחוק או תשומת לב מופחתת של האם, בתקופת מחלתה. לפיכך, לדעת פרופ' טיאנו, יש חשיבות לבדיקת התובע ותגובתו, בסיטואציה בה הוא לא ליד אמו, כפי שציין במכתבו מיום 7.10.12 הנספח לבקשה, כדלקמן: "בתאריך 2.10.12 הגיעו למרפאתי הגברת זהבה הדר, בעלה והנער ....בן ה- 17 וחצי. כמקובל בבדיקות שאני עורך במרפאתי, ביקשתי מהאם להיכנס לחדר אחד לקבלת אנמנזה על ידי האסיסטנטית שלי וביקשתי מברק להיכנס לחדרי לצורך הבדיקה. ברצוני לציין שהתביעה עוסקת בהשפעת מחלת האם על מצבו של הנער, ולפיכך חובתי לבדוק את תגובתו של הנער למצב בו הוא נפרד מאמו. הנער נשכב על הספה, על פי בקשתו, והתחלנו את הבדיקה, אשר פרטיה בתיקו אצלי. החל לספר לי על בית הספר בו הוא לומד, המקצועות בהם עובדים הוריו ועסקנו בפתירת תרגילי חשבון בעת שהתפרצה האם לחדרי והודיעה שהיא איננה מסכימה שהנער ייבדק ללא נוכחותה. שוחחתי טלפונית עם עורכת הדין שלה והסברתי לה את תנאי עבודתי. הזמנתי את האם לחדר הסמוך והסברתי לה שוב מדוע אני בודק בדרך זו. האם הודיעה שהנער קיבל שני כדורים לפני הגעתו לכאן, הוא אינו מבקר בבית הספר ולבסוף שיש לה גיבוי מלא מטעם עורכת הדין שלה, שלא לאפשר לי לבדוק את הנער ללא נוכחות האם. נפרדנו בברכת חג שמח ולא ניתן לי, כמובן, להמשיך את הבדיקה, כפי שהיה מצופה. אבקש שנושא זה ייסגר בין עורכי הדין או לחילופין בכתלי בית המשפט. אודה על תשלום 1200 ₪ + מע"מ שכר טרחה ביטול זמן". הנתבעים מפנים לפסיקה לפיה המומחה הוא הקובע לעניין סביבת עבודתו וכי זהו הדין ביחס לנוכחות של אדם נוסף במהלך הבדיקה. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובע הינו נער כבן 17 וחצי, הסובל אמנם מאוטיזם אך אינו נזקק לליווי צמוד ואמו אינה נמצאת לצידו במשך כל שעות היממה, כפי שעולה מחוות דעתו של פרופ' ויצמן על פיה התובע הלך לבית ספר רגיל, השתלב חברתית ולימודית באופן סביר והישגיו היו מרשימים. הנתבעים טוענים כי בנסיבות אלה, אין מניעה שהתובע יכנס לבדו לחדר הבדיקה של פרופ' טיאנו, במיוחד שעה שמדובר בבדיקה פסיכיאטרית ולא בבדיקה גופנית או פולשנית. בתשובה לתגובת התובעים, הוסיפו הנתבעים וטענו כי אין רלוונטיות לחוזרי מנהל רפואה והפסיקה שצורפו לתגובת התובעים שכן אלה עוסקים ב"בדיקה גופנית" בעוד שבענייננו מדובר בבדיקה פסיכיאטרית על דרך של שיח ופתרון תרגילים בכתב. הנתבעים שבים וטוענים כי נוכח עילת התביעה וטענות התובע המפורטות בתביעה, יש חשיבות יתרה לבדיקתו של התובע, ללא נוכחות אמו. בתגובה להצעת בית המשפט כי התובע ייבדק בנוכחות אביו, הצעה שהתקבלה על ידי התובעים, טענו הנתבעים כי הינם מתנגדים גם לנוכחות אבי התובע בבדיקה מאחר ומדובר בגורם בעל עניין מדרגה ראשונה וטענו כי לכל היותר יש להתיר נוכחות אדם נוסף נייטראלי, כגון איש מאנשי צוות המרפאה. טענות התובעים התובעים טוענים כי בדיקתו של התובע, ללא נוכחות מי מהוריו, בוצעה ללא קבלת הסכמתו מדעת וללא הסכמת הוריו והדברים חמורים במיוחד לאור העובדה כי מדובר בקטין הסובל מאוטיזם ונמצא בטיפול פסיכיאטרי ותרופתי כמפורט במכתבה של ד"ר מאיה אלעזר אשר צורף כנספח לתגובה. התובעים מפנים בתגובתם לחוזר מנהל רפואי מס' 40/2001 לפיו כל נבדק זכאי לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית וכן לחוזר מנהל רפואה מס' 4/2004 המונה את התנאים לבדיקת קטין שמלאו לו 14 שנה. כן מפנים התובעים לפסיקה ממנה עולה כי זכותו של חולה, לרבות הלוקה בנפשו, לנוכחות אדם נוסף, לפי בחירתו, בעת בדיקתו. התובעים מוסיפים וטוענים כי ניסיונו של פרופ' טיאנו לבצע בדיקה לצורך מתן חוות דעת, ללא נוכחות אדם נוסף, כבר נדון בפסיקה ובתי המשפט חזרו וקבעו כי אין מקום להתנגדותו לנוכחות אדם נוסף בבדיקה. התובעים מוסיפים וטוענים כי התובע אינו יכול להקליט את הבדיקה ובהעדר אדם נוסף בבדיקה, לא ניתן יהיה לדעת מה התרחש בבדיקה שעה שמדובר בקטין חסר ישע. עוד מוסיפים התובעים כי העובדה שהמומחה הינו מומחה מטעם הנתבעים, מקימה חובה להתנהלות המומחה בשקיפות מלאה, בפני בית המשפט ובפני ב"כ התובעים ובמסגרת חובה זו עליו להתיר לתובע להגיע לבדיקה עם מי מטעמו. דיון תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה, לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית. תקנה 128 לתקנות קובעת כי בעל הדין שכנגד רשאי להגיש חוות דעת רפואית נגדית ולצורך כך רשאי הוא לדרוש מבעל הדין שכנגד, לעמוד לבדיקה בפני מומחה רפואי מטעמו. תקנה 137(ב) קובעת סנקציה למקרה של אי הענות לדרישת הצד שכנגד, לבדיקה על ידי מומחה מטעמו, כדלקמן: "בעל דין שלא נענה לדרישה לפי תקנה 128(א) או 132, או להוראה של בית המשפט או הרשם לפי תקנה 135, או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות היתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון". בענייננו, התובעים סרבו לאפשר בדיקת התובע שהינו קטין, על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעים, ללא נוכחות אמו, בעת ביצוע הבדיקה. אין מדובר בסירוב מוחלט לדרישה להיבדק אלא בהיענות לביצוע הבדיקה תוך העמדת תנאי של נוכחות אמו של התובע בחדר הבדיקה. במישור הנורמטיבי - עקרוני, סבורה אני כי תובע זכאי לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה רפואית בכלל וכשמדובר בקטין, בפרט. ברע"א (מחוזי חיפה) 8857-10-10 צבי קירש נ' דליה טורובצקי (לא פורסם, 9.12.10) נפסק על ידי כב' השופטת וסרקרוג, ביחס לנוכחות בעלה של מי שנבדקה על ידי פרופ' טיאנו כמומחה מטעם הנתבע, כדלקמן:"יש להזכיר כי אחד התנאים המפורטים בפיסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא נושא השגת התכלית בדרך של פגיעה מופחתת בזכות היסוד של הנבדק. הכלל לעניין בדיקתו של חולה, והוא הדין בנוגע לנבדק הטוען כי חולה הוא, שזכאי הוא שבדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט תעשה בנוכחות אחר לפי בחירתו של הנבדק, וזכות כזו על דרך ההתאמה קיימת בנוגע לחולה בתחום הנפשי, כאשר הבדיקה עלולה לפגוע בכבודו של אדם". ביחס להעמדת תנאים לביצוע הבדיקה, נקבע מפי כב' השופט אוקון, בבר"ע (מחוזי י-ם) 883/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.3.06) (להלן: "פס"ד פלונית") כי "התרופה להעמדת תנאים תלויה בהכבדה על בעלי הדין האחרים, המגולמת באותם תנאים. אם ההכבדה מעקרת את הבדיקה מיסודה, כמוה כסירוב להיבדק. במקרה כזה, הגם שבעל הדין ניסח את עמדתו כסירוב חלקי, המשמעות המעשית היא סירוב ממשי. לעומת זאת, אם התנאים מאפשרים את הבדיקה, יש בידי בעל הדין האחר לבצע את הבדיקה, וטענותיו כי הבדיקה פגעה ביכולתו להתגונן, צריכות להתברר בדיון עצמו. לעיתים הטענה עצמה היא עניין שבמומחיות, המחייב בחינה על ידי ערכאה דיונית". כאמור סבורה אני כי התובע שהינו קטין הסובל מאוטיזם ובעיות נפשיות, זכאי לנוכחות אדם נוסף בבדיקה. ויודגש - מדובר בנכוחות בלבד, ללא כל מעורבות פעילה בבדיקה. ככל שהמומחה סבור כי הדבר עלול לפגוע בבבדיקה וביכולתו לגבש מסקנות באפשרותו לציין זאת בחוות הדעת, והדברים יובאו בחשבון וייבחנו בהמשך ההליכים וראה לעניין זה, פס"ד פלונית, שם נאמר: "...המומחה רשאי לשקול מהי מידת ההפרעה, והוא רשאי להעריך כי הנבדק לא התנהג בחופשיות ולתת לכך משקל לפי טעמו. גם עניין זה יובא בחשבון על ידי בית המשפט. מובן, כי אגב הבדיקה יכול להתחוור למומחה כי הצטברות התנאים, או כל אחד מהם בנפרד, מסכל את עצם הבדיקה. במקרה זה, יכתוב המומחה כי הוא לא יכול לחוות את דעתו. גם מענה כזה מצד המומחה הוא בבחינת חוות דעת של מומחה. במצב דברים זה, ישמע בית המשפט את עדויות המומחים, ואם יתחוור כי הצטברות התנאים שהציב המבקש הובילה לסיכול הבדיקה מיסודה, הוא יוכל להפעיל את התרופות העומדות לרשותו כאשר בעל דין מסרב להיבדק. התנאים שמציב הנבדק מעמידים אותו אם כן בסיכון. אם יתברר כי תנאים אלה מסכלים את הבדיקה או אם יתברר כי הם מכבידים על הבדיקה בלא שהיה להם טעם, יכול בית המשפט להסיק מסקנות כנגד הנבדק". יחד עם זאת, כאשר ביסוד תביעתו של התובע עומדת טענה להחמרה במצבו הנפשי, עקב ריחוק או תשומת לב מופחתת מצד אמו, בתקופת מחלתה, מקובל עלי כי יש טעם בטענת הנתבעים והמומחה מטעמם, פרופ' טיאנו, בדבר החשיבות בבדיקת התובע, ללא נוכחות אמו. בנסיבות אלה, סבורה אני כי המומחה יוכל לנהל את בדיקת התובע, בליווי אדם אחר מטעמו של התובע, כגון אביו של התובע או כל בן משפחה אחר, כך שלעובדת נוכחותו של אדם נוסף המוכר לתובע בבדיקה, תהא השפעה נמוכה ככל האפשר, במיוחד כשמדובר בנוכחות בלבד ללא כל מעורבות של המלווה, במהלך הבדיקה. כשמדובר בקטין, נראה כי יש טעם והגיון בדרישה לנוכחות בן משפחה המוכר לתובע ואין הצדק סביר לטענת הנתבעים כי ככל שיקבע כי התובע זכאי לנוכחות אדם נוסף בבדיקה, יהא זה איש מאנשי צוות המרפאה. בהקשר זה יצוין כי ממכתבו של פרופ' טיאנו ניתן להבין כי נוכח טענות התובעים ועילת התביעה, מן הראוי לבדוק את התובע ללא נוכחות אמו, אך אין במכתבו האמור, ביטוי להתנגדות גורפת לנוכחות אדם נוסף בבדיקה מלבד אמו של התובע. לפיכך ראיתי לקבוע כי התובע זכאי לנוכחות אדם נוסף בעת בדיקתו על ידי המומחה ויוכל להיבדק על ידי פרופ' טיאנו, בנוכחות אביו או בנוכחות בן משפחה אחר מלבד אמו. למותר לחזור ולהדגיש כי מדובר בנוכחות בחדר הבדיקה בלבד, ללא התערבות פעילה כלשהי במהלך הבדיקה. אשר לשכר המומחה בגין הבדיקה שהופסקה, מדובר בהוצאות משפט וכל טענה בעניין זה שמורה לצדדים לסיום ההליכים. קטיניםבדיקת מומחה רפואימומחה מטעם בית המשפטמומחה