ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

דוגמא לפסק דין בנושא ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז: כללי 1. השאלה העומדת במרכז הדיון בעתירה זו הינה האם מזמין המכרז רשאי לשלול מעמד של משתתף שהוכרז כ"מציע כשיר", מלהשתתף במכרז ולבטל עמו את הסכם ההתקשרות, וזאת עקב ממצאים שהתגלו בחיובים הכספיים ובהתנהלות של אותו מזמין מול המשיבה ומול המבוטחים, ממצאים שלגבי חומרתם והשלכתם יש מחלוקת בין הצדדים. העובדות, ההליכים שהתנהלו והמחלוקות 2. אין מחלוקת שהעותרת מספקת מכשירי שמיעה ואביזרי עזר נלווים למבוטחי המשיבה מזה שנים, כאשר ההתקשרות האחרונה נעשתה בין הצדדים בתאריך 15/6/06, על פי הסכם ההתקשרות (נספח א' לתגובת המשיבה, להלן: "הסכם ההתקשרות"). 3. עד לתחילת שנת 2011 הייתה ההשתתפות של סל שירותי הבריאות ברכישת מכשירי שמיעה 851 ₪, כאשר על פי הסכם ההתקשרות, על המשיבה להעביר לספק (העותרת) את סכום השתתפות הסל בעוד המבוטח שאינו מבוטח של כללית מושלם משלם את יתרת המחיר של מכשיר השמיעה, בניכוי הנחה והשתתפות סל שירותי הבריאות. 4. בינואר 2011 חל שינוי מהותי שבו הוכנסה תוספת משמעותית לסל הבריאות באופן שגובה התקציב של מכשיר שמיעה לבני 65 ומעלה עלה מ-851 ₪ ל-3,000 ₪. 5. ביום 11/9/11 נשלחה לעותרת ע"י המשיבה הודעת קיזוז של כ-723,000 ₪ ביחס לדרישות התשלום בגין השתתפות בסל לגבי דרישות תשלום שגויות וזאת לגבי התאריכים ינואר עד יוני 2011. במכתב זה (נספח 8 לעתירה) פורטו השגיאות שבגינן בוצעו הקיזוזים ונאמר בו, בין היתר, כך: "אנו רואים בחומרה את תוצאות הבקרה ואת הקלות שבהגשת מסמכים לתשלום מצידכם ללא הבדיקות המינימליות הנדרשות בגין לקוחות שלא בכללית, לקוחות מתחת לגיל 65 וכמו כן בגין הגשות חוזרות מעל 2 מכשירים ללקוח בתקופה של 6 חודשים. אנו מצפים מכם להנחות את החנויות ולנהל מעקב בהנהלה על החומר המוגש לתשלום כל חודש בהתאם לכללים". 6. ביום 2/10/11, ועל רקע הרחבת סל הבריאות לשנת 2011, פורסם ע"י המשיבים קול קורא לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטליים למבוטחי שירותי בריאות כללית (נספח 9 לעתירה, להלן: "הקול הקורא"), שנועד לאתר את רשימת המציעים השונים הפוטנציאליים, העומדים בדרישות המקצועיות, ולהרכיב רשימת מציעים שונים שיהיו רשאים להתמודד במסגרת הליך עתידי של פנייה לקבלת הצעות במסגרת מכרז סגור. 7. ביום 5/12/11 הודיעה המשיבה לעותרת שאושר מינויה ברשימה כמציע כשר (סה"כ אושרו 11 מציעים כשרים) (נספח 10 לעתירה). 8. ביום 16/1/12 הוזמנה העותרת לשימוע אצל המשיבה (נספח 11 לעתירה), עקב תלונות ופניות שהתקבלו לגבי נושאים שונים ובין היתר, דרישות תשלום שהגישה העותרת בגין אספקה כביכול של מכשירי שמיעה לעמיתי כללית מושלם, בעוד מכשירי השמיעה לא סופקו בפועל, עריכת בדיקות שמיעה בצורה רשלנית ובלתי מקצועית, וטענות נוספות (תוך הבאת דוגמאות של מבוטחים). כן צויין שנפל לכאורה פסול כבד בהתנהגות העותרת העולה לכדי הפרה בוטה ויסודית של תנאי ההתקשרות עם הכללית והפרה של האמון לו זכתה העותרת מהכללית, כאשר המשיבה הודיעה שהיא שוקלת את האפשרות להפסקת ההתקשרות לאלתר עם העותרת לאור הממצאים החמורים וכן שוקלת לשלול מהעותרת את מעמדה כמציע כשיר ולמנוע ממנה את האפשרות להשתתף במכרז שבכוונת כללית לערוך בהמשך לקול הקורא. בעקבות זאת, כאמור, העותרת הוזמנה לשימוע, לאפשר לה לטעון את טענותיה. 9. בעקבות פניות של העותרת למשיבה ותגובות של המשיבה, נערך השימוע ביום 31/1/12 (נספח ג' לתגובת המשיבה) ולאחר התכתבות שנערכה בין הצדדים לאחר השימוע, ובדיקת מסמכים ונתונים שונים ע"י שני הצדדים ולאחר דיון שהתנהל בועדת השימוע ביום 22/2/12 (נספח י"ב לתגובת המשיבה) ודיון שהתקיים בועדת המכרזים ביום 4/3/12 (נספח י"ד לתגובת המשיבה) נשלחה החלטת ועדת המכרזים ביום 15/3/12 (נספח 19 לעתירה, להלן: "ההחלטה על ביטול כשרות העותרת להשתתף במכרז"). בהחלטה זו נאמר, שלאחר השימוע ושמיעת העמדה של העותרת בע"פ ובכתב, לא השתכנעה ועדת השימוע כי מדובר בטעויות אשר נעשו בתום לב, כי אם בהתנהלות שיטתית ופסולה אשר יש בה כדי להעיד על חוסר אמינות ומהימנות ועל פגם הטבוע בעותרת, כאשר חלק מהפעולות אשר התבצעו ע"י העותרת אף מעלות חשד חמור לפלילים ולכן הגישה המשיבה ביום 22/2/12 תלונה במשטרת ישראל בענין זה (נספח י"ג לתגובת המשיבה). לכן, לאור הנסיבות החריגות, החליטה ועדת השימוע לשלול את מעמדה של העותרת כמציע כשיר ולמנוע מהעותרת את האפשרות ליטול חלק במכרז, וכן המליצה בפני הגורמים הרלוונטים במשיבה על ביטול ההתקשרות הקיימת עם העותרת לאלתר. ועדת המכרזים קיבלה ואימצה את מסקנות ועדת השימוע ולכן הוחלט כי העותרת מנועה מליטול חלק בהליך המכרז. 10. בעקבות זאת, ביום 21/3/12 התקבלה החלטה נוספת ע"י המשיבה (נספח 20 לעתירה, להלן: "ההחלטה על הפסקת ההתקשרות") שבהתאם להמלצת ועדת השימוע וועדת המכרזים מופסקת ההתקשרות עם העותרת. 11. בעתירה, תוקפת העותרת את שתי ההחלטות הנ"ל: הן את ההחלטה לביטול כשרותה להשתתף במכרז והן את ההחלטה להפסקת ההתקשרות עימה. 12. ב-21 למרץ 2012 הוגש לעותרת ע"י המשיבה דו"ח קיזוז נוסף על סך כ-800,000 ₪ לגבי חודשים יולי - נובמבר 2011 (נספח ה' לתגובת המשיבה), תוך ציון שהמשיבה רואה בחומרה את תוצאות הבקרה המעידות לכאורה על הפרת תנאי ההתקשרות והאמון שניתן בעותרת. 13. יש לציין, כי בתחילת חודש מרץ 2012 פורסם מכרז סגור מס' 1/12 לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטליים למבוטחי שירותי בריאות כללית (להלן: "המכרז") שלאור החלטת המשיבה לשלילת מעמדה של העותרת כמציע כשיר היא מנועה מלהשתתף בו, כשעל פי מכרז זה אמורים להיבחר 5 מציעים כזוכים במכרז (מתוך 8 מציעים כשרים), כשהמכרז הינו לשנה עם אופציה ל-24 חודשים נוספים מקסימום, כשלאור התנהלות ההליכים והשימוע הנוסף שנערך, נדחה המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז עד למתן פסה"ד בעתירה. 14. בנוסף, יש לציין גם כי בעקבות הגשת העתירה, ובעקבות המלצת בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 17/4/12, נאותה המשיבה לקיים שימוע נוסף לעותרת בנפש חפצה ושימוע זה התקיים ביום 24/4/12 (נספח א' לתגובה המשלימה של המשיבה), נעשו בדיקות נוספות ע"י הצדדים גם אחריו וביום 20/5/12 התקיים דיון בועדת המכרזים (נספח א' לתגובה המשלימה של המשיבה) שאישרה את המלצת ועדת השימוע שלא לשנות את ההחלטה לפסול את העותרת, וזאת על פי החלטת ועדת השימוע מיום 20/5/12 (נספח ב' לתגובה המשלימה של המשיבה). בהחלטה זו נאמר שלא ניתן להתרשם כי מדובר בטעויות הקלדה בלבד ולאחר שלא ניתנו תשובות מספקות לגבי השאלות ולחשדות שהועלו, המשיבה לא חפצה בהתקשרות עם גוף המחייב אותה בסכומי עתק בגין מכשירים שלא סופקו וחיובים שגויים בהיקף כה נרחב, אשר הודה בביצוע בדיקות שמיעה באופן לא מקצועי. טענות הצדדים 15. טענות העותרת בעתירה המקורית התמקדו באי מימוש זכות הטיעון בשימוע שנערך שלא איפשר לעותרת להציג את מלוא עמדתה והסבריה. כן נטען שהמשיבה, מטעמיה, שמה לה למטרה למנוע מהעותרת ליטול חלק בהליכי המכרז, וקיבלה החלטה בלתי סבירה בצורה קיצונית ובלתי מידתית הפוגעת בחופש העיסוק. כן נטען שלא הוכחו מעשים פליליים וכוונת זדון אלא מדובר בתקלות וטעויות שאכן ארעו, אך בתום לב, עקב השינויים שנעשו בסל הבריאות, כאשר העותרת תיקנה את דרכיה ותקלותיה ושיפרה את המצב לאין שיעור. לאחר השימוע הנוסף שנערך, טענה העותרת בתגובתה המשלימה כי חובת השימוע עדיין הופרה, לא ניתן לה לעיין בכל המסמכים שעליה התבססה ההחלטה, כמו הסקר הטלפוני, ולא היה מקום לנקיטת אמצעי כה דרסטי כשניתן היה להשתמש באמצעי חלופי פוגעני פחות, כמו בחינת ניסיונה הקודם במסגרת שקלול הצעתה במכרז. 16. כנגד זאת טענה המשיבה, הן בתגובתה הראשית לעתירה והן בתגובתה המשלימה, כי מדובר בהחלטה ראויה, מקצועית, סבירה ומידתית של ועדת המכרזים שהתקבלה לאחר שימועים מעמיקים והעמדת החומר להתייחסות העותרת שהודתה בעצמה בתקלות רבות ופגמים רבים שנפלו אצלה, המעלים אף חשד לפלילים, דבר הנחקר ע"י המשטרה, תוך הבאת דוגמאות בענין זה, כאשר התנהלות העותרת הצדיקה את קבלת ההחלטות בעניינה. דיון 17. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בעתירה ובתגובות על נספחיהן החלטתי לדחות את העתירה. עם כל הצער לגבי התוצאות וההשלכות האפשריות של ההחלטות שהתקבלו ע"י המשיבה (שבניגוד לטענת העותרת, גם אם תשתתף במכרז עדיין יש לה סיכוי של כ-60% בלבד לזכות במכרז), אין לעותרת אלא להלין על עצמה, ועל התנהגותה. כחוט השני, ניתן לראות בתגובות העותרת ובדברי נציגיה בשימועים את המילים: "טעות", "תקלה", "שגיאה" "זה לא נראה טוב", וזאת חזור ושנה. כך, לדוגמא, בשימוע הראשון מציינים הן מר אופנבך והן גברת שמואל מטעם העותרת חזור ושנה את הטעויות שנעשו על ידה (תוך הפניית האצבע המאשימה גם כלפי העדר מערכת בקרה) לגבי חיובים כפולים ואספקת מכשירים לאנשים שלא זכאים או דרישות תשלום שנשלחו לאנשים על אף שלא סופקו להם מכשירים, או דרישות רבות למכשירים עבור אוזן שלישית. מדובר בהודאת בעל דין לגבי תקלות רבות שקרו, לאורך כל התהליך חזור ושנה, המסתכמות בסכומי עתק, תקלות החוזרות על עצמן שוב ושוב וקשה לקבל את הסברי העותרת לטעויות חוזרות ונשנות אלו, ולכמות כה גדולה של שגיאות וטעויות, תמיהות וחשדות. 18. לגבי הקיזוז הראשון מספטמבר 2011 שנעשה ע"י המשיבה, מתוך כ-723,000 ₪ קיזוז, למעשה אין מחלוקת (לפחות כיום ולאחר בדיקה של העותרת) לקיזוז של כ-693,000 ₪ עקב חיובים שגויים. כך גם אין למעשה מחלוקת על קיזוז של מאות אלפי שקלים נוספים שנעשו כדין ע"י המשיבה גם בחודש מרץ 2012. דהיינו, בסופו של יום בוצע קיזוז כדין ע"י המשיבה עקב חיובים שגויים של העותרת בלמעלה ממיליון ₪ והנ"ל אומר דרשני, כשהעותרת מקבלת למעשה נתון זה, ברם טוענת שהכל נעשה בתום לב ולא היה מקום לקבל החלטה כה קיצונית בעניינה, למרות תקלות אלו. 19. כך למשל, הדוגמא שהביאה המשיבה בתגובתה המשלימה לגבי 3 דרישות תשלום שונות שהוגשו ע"י אותה מבוטחת גברת מונא מוסא עם אותה תעודת זהות, במועדים שונים, בגינן הוצאו חשבוניות שונות וחתימת המבוטח שונה בכל דרישה (נספחים ד1 - ד3 לתגובה המשלימה של המשיבה). קשה לקבל את הסברי העותרת לכך שמדובר במבוטחת שונה בשם דומה שלגביה הוצאו אישורים אלו, מה גם שאף הסבר זה תמוה שכן גם החתימות של אותה גברת נטענת לא מתאימות לכאורה לחתימות שנחתמו והוגשו, כאשר בדיון ניתן הסבר נוסף שלא המבוטח בעצמו חותם בהכרח על קבלת המכשיר, הסבר חדש ולא מבוסס. ואכן, ב"כ העותרת עצמו הודה בהגינות ש"זה לא נראה טוב". 20. כך יש גם דוגמאות נוספות כמו דוגמאות החתימה לגבי המקרים המצויינים בעמוד 12 לתשובה המשלימה של המשיבה וקשה גם שם לקבל את ההסבר שלא אותו אדם חתם לאחר שהוא מאשר בעצמו את קבלת המכשירים. 21. כך גם, בסופו של יום, הומצאו לעותרת ע"י המשיבה שמות של 52 אנשים שנטען שלא קיבלו מכשירים, כאשר לפי תשובות העותרת יוצא שיש לה הסברים לכ-20 אנשים בלבד ולכאורה למעלה מ-30 אנשים מתוך הרשימה (שהיא רשימה מהסקר הטלפוני) לא קיבלו את המכשירים וקשה לקבל את הסברי העותרת לכך שהיא הצליחה לאתר ולבדוק רק כ-30 אנשים מתוך ה-52, שכן היה לה אינטרס ממשי לאתר ולבדוק את כולם. כן התברר לכאורה, שהעותרת ביצעה בדיקות שמיעה מחוץ למכון השמיעה, שאין לה מערכת בקרה, שלא דרשה מהמבוטח להציג כרטיס חבר בכללית בטרם הזמנת המכשיר, שלחה דרישות תשלום למשיבה לפני אספקת המכשיר ללקוח, סיפקה מכשירים למבוטחים באיחור, לא סיפקה מכשירים למבוטחים שנדרש תשלום לגביהן, והגישה דרישות תשלום ליותר משני אוזניים למבוטחים. 22. לא ניתן להתעלם מהכמות הגדולה של התקלות והטעויות שהעותרת עצמה מודה בהן. העותרת מבקשת למעשה "פרס" על כך ששיפרה את דרכיה לאחר שתפסו אותה בקלקלתה, ברם בפועל לא נראה שהעותרת הפעילה מערכת בקרה של ממש ואי אפשר לתלות את האשם רק בשינוי שהיה בסל הבריאות ובהיעדר מערכת בקרה אצל המשיבה, אלא בראש ובראשונה היה על העותרת להפעיל, כבר לאחר קבלת הודעת הקיזוז ב-9/11, מערכת בקרה משלה. 23. לכל הפחות מדובר ברשלנות רבתי של העותרת ובטעויות רבות שנעשו על ידה ו/או הסתמכות על סוכני משנה שפעלו שלא כדין (כאשר העותרת הפסיקה עבודה עם סוכן משנה שנפלו גם לשיטתה פגמים בעבודתו), אך מדובר, במה שנתגלה עד כה, בתמונה עגומה של לפחות תקלות וטעויות המעוררות גם חשדות למעשים פליליים, חשדות שייבדקו ע"י המשטרה, כאשר לא ניתן לקבל את ההסבר של העותרת על "עומס יתר" כהסבר מספיק לממצאים שהתגלו. 24. גם אם, וכך מקווה, חקירת המשטרה לא תעלה שמדובר בממצאים פליליים, עדיין רשאית הייתה המשיבה, בנתונים שהתגלו, ולאור התמיהות, התהיות והחשדות העולים מהמסמכים עצמם, בהודאות נציגי העותרת עצמם, ומהשימוע, לקבל החלטה על פסלות העותרת מלהיות מציע כשיר במכרז ועל הפסקת ההתקשרות עימה. 25. לא ניתן להתעלם מכך שישנה חשיבות רבה לקיום המכרז ולהתקדמות בו ולא ניתן לעצרו למשך חודשים או שנים עד שתסתיים הבדיקה המלאה של המשיבה ו/או חקירת המשטרה, כאשר יש לבחון את ההחלטה וסבירותה בנתונים הקיימים, בזמן הנתון שהתקבלה והנסיבות שהיו בעת קבלתה. במקרה דנן מדובר בהחלטה סבירה שבוודאי שלא ניתן לקבוע כי היא נגועה בחוסר סבירות ו/או בשיקולים זרים או אחרים המצדיקים את התערבות בית המשפט. כידוע, בית המשפט לעניינים מינהליים בוחן את תקינות המעשה המינהלי ואינו מחליף את שיקול דעת הרשות המינהלית (ועדת המכרזים), ולא הוכח שההחלטה התקבלה באופן בלתי סביר או ממניעים זרים. 26. המשיבה לא יכולה "לעצום את עיניה" לאור הממצאים שהתגלו. היא אינה יכולה להתעלם מהחשדות והתמיהות והיא עשתה מה שמצופה ממנה, כשפנתה לגוף המוסמך לבדוק חשדות אלו - משטרת ישראל. חשדות אלו ואי הסדרים שהתגלו, גם לשיטת העותרת, והחיובים הכספיים הלא מוצדקים בסכומים נכבדים, הצדיקו את ההחלטות שהתקבלו, לאור איבוד האמון בעותרת, שלא לאפשר לה, בנסיבות דנן, ובנקודת הזמן הנוכחית שבה צריכה להתקבל ההחלטה, להשתתף במכרז ולהפסיק את ההתקשרות עימה (ראו גם בקול הקורא המאפשר למשיבה לבצע בדיקה למציעים כולל בדיקה של אמינותם והשירות שניתן על ידם וכן לבדוק נתונים, מסמכים, דו"חות והשלמות ככל שתמצא לנכון). 27. המכרז הינו לשנה אחת שבסיומה תיבחן שאלת האופציה ועל העותרת לנצל את הזמן כדי לשדד מערכות, לתקן את התנהלותה, נהליה ובקרתה וכך תוכל בעתיד (בהנחה שחקירת המשטרה לא תעלה דבר) לנסות ולהתמודד שוב במכרזי המשיבה. ראיות מנהליות 28. רשות מינהלית אינה כפופה לדיני הראיות הרגילים והיא רשאית לבסס החלטתה על כל ראיה אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה. על הרשות המינהלית אמנם מוטלת חובה לאסוף ראיות הרלבנטיות להחלטתה, אך היא אינה חייבת לעסוק במלאכה זו בעצמה, אלא רשאית להיעזר לצורך כך באחרים, ובקביעות עובדתיות של אחרים. ביהמ"ש המינהלי לא שומע ככלל עדויות וראיות ולא בוחן, באופן עצמאי את הראיות שעמדו בפני הרשות המינהלית ותפקיד ביהמ"ש המינהלי הוא לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה ע"י הרשות בגדר סמכותה, משיקולים עניינים ובמתחם הסבירות, בלא צורך בנטילת תפקיד הרשות וקיום בירור העובדות וקביעתן בביהמ"ש, שאינו אמור לשים עצמו בנעלי הרשות המינהלית ולבצע במקומה את הבדיקות העובדתיות. התערבות בממצאים שנקבעו ע"י רשות מינהלית, הגם שהיא אפשרית, תיעשה במשורה, בנסיבות מיוחדות ובשים לב לרציונל של מעמד הרשות המינהלית כרשות מקצועית האמונה על עניינים שבסמכותה. [עע"מ 9018/04 מונא נ' משרד הפנים (12/9/05), עע"מ 10811/04 סובחי נ' משרד הפנים (17/3/05)]. בסופו של דבר, המבחן לקבלת ראיה מינהלית הוא מבחן של סבירות כאשר רשות מינהלית רשאית להסתמך על נתונים שרשות סבירה היתה סומכת עליה לצורך קבלת ההחלטה [עע"מ 1758/10 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שגיא (15/8/11)]. לכן, המשיבה יכלה גם להסתמך על סקר טלפוני, מה גם שהממצאים הרלוונטיים עליהם התבססה המשיבה הובאו לידיעת העותרת שהתמודדה עימן כמיטב יכולתה ולא הצליחה להפריך את רוב הטענות. השימוע ושיקולי הרשות בהחלטתה 29. מדובר בשימוע שנערך פעמיים, שעות ארוכות, וגם אם העותרת לא קיבלה את מלוא המסמכים (הסקר), אלא לאחר השימוע השני, לא נפגם תוקף ההליך של השימוע, מה גם שהנתונים הרלוונטיים הובאו לידיעת העותרת שיכלה להתמודד עימן ולנסות להפריכם. רשות מינהלית רשאית לסמוך על מידע ומסמכים שבידיה ותשתית ראייתית שלא חייבת לעמוד ברף ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי ועל ראיות מינהליות שדיין להביא את הרשות לקבלת החלטה סבירה בנסיבות העניין. האינטרס הציבורי וטובת הציבור הינם שיקול של ממש שעל הרשות הציבורית לשקול, ואם עולה חשד סביר בדבר ביצוע עבירות פליליות אין לכפות על הרשות הציבורית התקשרות, גם אם החקירה הפלילית טרם הסתיימה [בג"צ 295/80 משה קידר עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מד"י - משהב"ט (13/8/80)]. לא מצאתי בסיס לטענת העותרת כי ביסוד החלטת ועדת המכרזים עמדו מניעים זרים ו"סומנה מטרה" להפסקת ההתקשרות דווקא עם העותרת, ולא הוכחה גם אכיפה בררנית. לא הוכח שהחלטת הועדה חרגה ממתחם הסבירות במידה כזו המצדיקה את התערבות ביהמ"ש ושלא היה די בראיות המנהליות בכדי שהמשיבה תסתמך עליהן בקבלת החלטתה. כפי שציינה המשיבה, פסלות והוצאת מציעים כשרים ממאגר המציעים הכשרים להשתתף במכרז הינו לכאורה, בניגוד לאינטרס של המשיבה, כאשר בפועל נשארו 8 מציעים כשרים להשתתף במכרז וזאת לאחר פסילתה של העותרת ועותרת נוספת, מיניפון (שלגביה התנהלה עתירה דומה נוספת עת"מ 28526-04-12). בסופו של יום, המשיבה פעלה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, מטעמים עניינים וקיבלה החלטה סבירה בנסיבות העניין. הסמכות העניינית 30. המשיבה השאירה את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט. כדי להפיס את דעת המשיבה כפי שציינתי בדיון, ולאור ההבהרות שקיבלתי מהמשיבה נראה כי ההחלטה על הפסקת ההתקשרות היתה תלויה ואף נבעה מההחלטה על ביטול מעמדה של העותרת כמציע כשיר במכרז וזאת לאחר שבהחלטה על הפסקת ההתקשרות נאמר כי ההחלטה התקבלה בהתאם להמלצת ועדת השימוע וועדת המכרזים וזהו למעשה הנימוק היחיד לקבלתה. דהיינו, החלטת הפסקת ההתקשרות נשענת אך ורק על החלטת ועדת המכרזים ולכן אם העתירה היתה מתקבלת והיה מוחזר מעמדה של העותרת כמציע כשיר במכרז היה מקום לבטל את ההחלטה על הפסקת ההתקשרות, בעוד אם העתירה נדחית, כפי שקורה, ומאושרת החלטת ועדת המכרזים למניעת העותרת מלהשתתף במכרז עקב שלילת מעמדה כמציע כשיר במכרז, מאושרת גם ההחלטה על הפסקת ההתקשרות הנובעת ממנה. המשמעות, בכל מקרה, הינה רק לתקופת הביניים עד לזכייה במכרז שכן רק מי שיזכה במכרז יוכל להיות צד להסכם התקשרות עם המשיבה, כך שאם העתירה היתה מתקבלת והעותרת היתה רשאית להשתתף במכרז, גם אז אם לא היתה זוכה במכרז היתה מופסקת עמה ההתקשרות. לאור דחיית העתירה אין מקום גם לתקופת ביניים זו, שכן העותרת לא תוכל לזכות במכרז ולכן גם לא תוכל להמשיך בהתקשרות. השאלה האם הסמכות נתונה לבית המשפט המינהלי או האזרחי, ומלאכת הסיווג, עשויה להיות מושפעת מבחינה של יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד ונתונים עובדתיים כדי להכריע מה מבין היסודות המשולבים בתובענה היא הדומיננטית בתובענה, על פי מהותו האמיתית של הסכסוך ותכלית הפניה האמיתית לערכאה השיפוטית [ע"א 9379/03 צ'רני נ' מד"י (6/12/06), ע"א 5796/08 ארגון פועלים להתיישבות שיתופיות בניה ימין נ' מינהל מקרקעי ישראל (29/12/11), רע"א 546/11 מד"י נ' אליקים בן ארי בע"מ (25/7/11)]. בפן הסובייקטיבי ישנה חשיבות גם לבחינת התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם. במקרה דנן, כאמור, הסמכות נתונה לטעמי לבית המשפט לעניינים מינהליים. מהות הסכסוך האמיתית, כפי שגם הצדדים ראו אותה, קשורה למכרז ופסילת העותרת מלהשתתף בו, החלטת ועדת המכרזים היא זו שגם שימשה כבסיס להפסקת ההתקשרות החוזית הקיימת עם העותרת, כאשר מי שלא משתתף במכרז ולא יזכה במכרז, תופסק עימו ממילא ההתקשרות ההסכמית, כך שאין מקום לפצל את הדיון ומדובר בהחלטות התלויות ויונקות את כוחן האחת (ההחלטה על הפסקת ההתקשרות) מהשניה (ההחלטה בעניין פסילת המציע הכשר במכרז). למען הבהרה והדגשה, אינני מכריע בכל התחשבנות כספית כלשהי בין הצדדים. התוצאה 31. התוצאה הינה כי דין העתירה להידחות. העותרת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 34,800 ₪. מכרזביטול מכרז